חפש רק בנושא זה






בקרה ומעקב אחר הנתונים האנתרופומטריים והיכולות הגופניות של שחקני הנבחרות הצעירות בכדוריד

המאמר מציג את התוצאות שהושגו בקרב הנבחרות הצעירות (הנוער והעתודה) ולאור הממצאים - מפרט את ההמלצות הנובעות מהן לשיפור היכולות הגופניות
  12/07/18

מאת:
יניב אשכנזי – מתאם מקצועי, היחידה לספורט הישגי
רותם כסלו כהן – פיזיולוגית של המאמץ, המרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט

פורסם לראשונה בחוברת "ספורט הישגי" גיליון 9, מאי 2018
באדיבות הוועד האולימפי בישראל


בשנים האחרונות הוכר ענף הכדוריד לגברים כפרויקט לאומי, ובעקבות זאת נערכים בקביעות בקרה ומעקב אחר נבחרות הכדוריד תוך שימוש במדדים אובייקטיביים כמו נתונים אנתרופומטריים ומבדקי יכולת גופנית.

החל בשנת 2012 הוכר ענף הכדוריד לגברים כפרויקט לאומי על-ידי הוועד האולימפי בישראל, מינהל הספורט והיחידה לספורט הישגי. בהתאם לכך, בשנים האחרונות נערכים לשחקנים בקרה ומעקב מקצועי אחר הישגיהם של שחקני הנבחרות השונות (הצעירות והבוגרות), הנתונים האנתרופולוגיים שלהם ויכולותיהם הגופניות. בד בבד, ניתן להם סיוע שבא לידי ביטוי בדרכים שונות כגון מתן מעטפת רפואית צמודה (ייעוצים תזונתיים, פיזיותראפיים, אורתופדיים ומנטאליים), יצירת פורומים מקצועיים למאמני הנבחרות, ביצוע מחקרים מדעיים ומעשיים בכדוריד, כתיבת תכניות מקצועיות לאיתור, למיון ולטיפוח הישגיות הענף ועוד.
המעקב אחר השחקנים מבוצע כמה פעמים בשנה, וזאת כדי לנטר את יכולותיהם, לשפרן ולהביא את הנבחרות לטורניר המטרה ביכולת מרבית. תחרויות אלה של נבחרות הנוער והעתודה - אליפויות אירופה דרג א'  - תתקיימנה בקיץ 2018 בקרואטיה ובסלובניה (בהתאמה). תחרויות אלו חשובות מאוד כדי להמשיך את המסורת ההישגית ולהישאר בדרג א' גם בשנתיים הקרובות, ובכך ליצור המשכיות הישגית. לצורך כך, במהלך כתיבת תכנית האימונים והתחרויות השנתית לפני תחילת העונה נקבעו מועדים לבדיקות אנתרופומטריות (גובה, משקל, אחוז שומן) ולמבדקי יכולת גופנית. אלה מהווים מדדים אובייקטיביים למאמנים ולאנשי מקצוע וכלים חשובים לבקרה ולמעקב אחר יעילות תכניות האימון, שיפור (או הרעה) של ביצוע מיומנויות ויכולות הקשורות לענף הספורט, ולאחר ניתוח הנתונים - מתן המלצות מעשיות לשיפור היכולות בהתאם לתוצאות ובהשוואה לסטנדרט בין-לאומי. ההמלצות נועדו להביא את השחקנים למצב גופני שיאפשר להם להתמודד עם יריבים קשים ללא רגשי נחיתות.
מבדקי היכולת הגופנית מהווים נגזרת של מאפייני המשחק, ולכן הם בוחנים מרכיבי כושר כמו יכולת אירובית ואנאירובית, כוח מתפרץ וזריזות.


נבחרת הכדוריד באקדמיית וינגייט למצוינות בספורט - צילום אבי שי

הקריטריונים לבחירת המבדקים:

• היכולת להשוות את תוצאותיהם בקלות יחסית בנקודות זמן שונות במהלך השנה
• היכולת להשוות את התוצאות לנורמות לאומיות ובינלאומיות
• קלוּּת ומשך הביצוע
• החשוב מכול - התאמת המבדקים לענף הספורט (1).

כפי שצוין, השחקנים נמדדים בקביעות (גובה, משקל ואחוזי שומן), והנתונים מושווים לעצמם ולסטנדרד בינלאומי ענפִִי בהתאם לגילם. כמו כן, נערכות לשחקנים בדיקות דם וניתן להם ייעוץ תזונתי כדי להביאם למצב פונקציונלי מיטבי בענף הכדוריד.

המאמר חושף חלק מנתוני הבקרה והמעקב אחר הנבחרות הצעירות בכדוריד - נוער U18 ועתודה U20, במטרה לשתף את מאמני הכדוריד ואנשי מדעי הספורט במצבם הגופני וביכולותיהם הגופניות של השחקנים ולהציג המלצות מעשיות, כפועל יוצא של הממצאים במבדקים השונים.

הדרישות הפיזיולוגיות של משחק הכדוריד: ממצאי מחקר
הכדוריד הוא משחק בן 60 דקות, המשלב תנועה במהירויות שונות, יכולות טכניות-טקטיות מגוונות ומגע בין שחקנים. אי לכך, נדרשות יכולות פיזיולוגיות המאפשרות ריצה במקצבים שונים ובעיקר מאוצים למרחקים קצרים,  ניתורים, זריקות לשער, חסימות, הטעיות ושינויי כיוון תכופים; בסך-הכול - 825 פעילויות מוטוריות שונות (בממוצע) (2, 3). המשחק משלב פיזיות ומגע רב בין השחקנים באזור ההגנה וההתקפה כאחד. לצורך הפקת אנרגיה משתמשים השחקנים בדרך כלל במערכת אנאירובית א-לקטית (ללא ייצור של חומצת חלב אלא הישענות על מאגרי ATP-CP) ולקטית (ייצור של חומצת חלב כתוצר לוואי) (4). נמצא גם שבין הפעולות השונות ישנן שש שניות קלות מאוד, מה שמאפשר לחדש את מאגרי האנרגיה (ATP-CP והמערכת הגליקוליטית). ממצאים אלו מחזקים את העובדה כי שחקן הכדוריד מוציא את רוב האנרגיה שלו במשחק במאוצים קצרים בקצבים שונים.
מבחינת המרחקים שעוברים השחקנים במהלך משחק בהתייחס לעצימויות השונות, הספרות עושה הבחנה בין העמדות במשחק: השחקן בעמדת הקיצוני/פינה משיג את המרחק הגדול ביותר (501±3641 מ' בממוצע למשחק), יותר מהפיבוט (495±3295). גם המרחק שעוברים שחקני הפינה במהירות גבוהה גדול יותר (5.7%±10.9 מהמרחק הכולל) בהשוואה לעמדת הפיבוט (4.3%±8.5) והמקשר/מרכז (3.2%±6.2) (5). משחק הכדוריד משלב אפוא סוגים שונים של תנועתיות במשחק ובעצימויות שונות (בינוני וגבוה לחלופין). שאר האנרגיה שמוציא השחקן במהלך המשחק באה לידי ביטוי בפעולות הגנה ובמגע בין השחקנים.
אם כן, הדרישות הפיזיולוגיות של משחק הכדוריד, המדגישות אינטרוולים עצימים וקצרים וקטעים לא מבוטלים של ריצה קלה, מחייבות יכולות אנאירוביות א-לקטיות ולקטיות ואף יכולת אירובית גבוהה, וזאת כדי להאיץ את קצב חידוש מאגרי האנרגיה ולהגביר את קצב ההתאוששות במהלך המשחק ובין המשחקים.

מבדקי היכולת הגופנית
כפועל יוצא מכך, המבדקים של יכולת גופנית חייבים להיות מותאמים לדרישות הפיזיולוגיות ולשקף נאמנה את דרישות המשחק. השחקן מבצע אותם בזה אחר זה, עם התאוששות של כמה דקות ביניהם.

להלן פירוט המבדקים:
מאוצים למרחק 5 ו-10 מטרים
נמצא כי שחקני כדוריד מבצעים ספרינטים קצרים בני 6-2 שניות במהלך 10% (בממוצע) מסך-כל המרחק במשחק. כמו כן, הם מבצעים מאות תנועות שמשכן 2-1 שניות, פרק זמן המתאים למרחקי ריצה של עד 10 מ'. אי לכך, ביצוע מבדק ספרינט למרחק 5 ו-10 מ' (כוח מתפרץ, יציאה מהמקום) מתאים לדרישות המשחק, ונראה שיכולת ההאצה, לעומת מהירות טהורה, היא מרכיב חשוב יותר בענף הכדוריד.

מבדק זריזות - "מעטפה"
• מבדק הזריזות מדמה מצבי משחק בכדוריד. הוא כולל שינויי כיוון תכופים ואף מצריך מהשחקן זיכרון מוטורי. הוא נמשך עד 6 שניות במהירות גבוהה, מה שמדמה את משך הזמן המרבי של ריצת השחקן במהלך משחק. הוא מתחיל מקונוס 1 (ראה את נקודת ההתחלה באיור), עובר במסלולים המסומנים, בכל פעם דרך האמצע, ולמעשה יוצר מעין צורת מעטפה. השחקן מסיים את המבדק בנקודת ההתחלה.

ניתורים מהמקום
איור 2: מבדק ניתור לגובה, הידיים חופשיות (SJ - Squat Jump)כאמור, במשחק כדוריד השחקנים מרבים לבצע ניתורים. אי לכך, כוח מתפרץ (אופקי ואנכי) הוא אחד ממרכיבי הכושר הגופני החשובים בו. במסגרת סוללת המבדקים בוצעו שניים המצריכים ניתורים מהמקום - כשהידיים לצידי הגוף ועל המותניים:
1. ניתור לגובה ממצב שפיפה, הידיים חופשיות (SJ – Squat jump): עמידה בברך כפופה ב-90 מעלות, הידיים לצידי הגוף. שהייה של כשנייה במצב זה וניתור לגובה מרבי ללא ביצוע תנועות מקדימות לפני הניתור. הידיים נותרות במקומן בזמן הניתור, והתנועה המבוצעת היא פשיטה בברכיים ובגו בלבד.

2. ניתור לגובה, הידיים על המותניים (CMJ - Countermovement jump): כפיפה ויישור מהירים באיור 3: מבדק ניתור לגובה, הידיים על המותניים (CMJ – Countermovement jump)ברכיים וניתור לגובה מרבי. כאן הידיים על המותניים כדי למנוע מהן לתרום לניתור. התנועה המהירה של כפיפה ויישור בברכיים מכניסה לתמונה את מעגל המתיחה-קיצור לפני הניתור. זווית הכפיפה במפרק הברך לפני הניתור היא כ-90 מעלות. זו נקודה חשובה, מכיוון שבמקרים רבים הספורטאי אינו מבצע כפיפה מספקת בברך, עובדה הפוגעת בגובה הניתור.

מבדק אירובי 1(YoYo intermittent test recovery) 
כפי שצוין, משחק הכדוריד משלב פעולות עצימוֹת וקלות לחלופין (6). ואכן, במבדק זה השחקן מבצע מאוצים לאורך 20 מ', הלוך וחזור, במקביל לאות הניתן ממערכת שמע. בסיום ה-40 מ' הוא ממשיך בריצה קלה 5 מ' נוספים, הלוך וחזור. עשרת המטרים הנוספים משמשים להתאוששות. כל המבדק מבוצע מול מערכת שמע המזניקה את הנבדקים, והם חייבים לציית לה. מי שאינו מצליח להגיע לקונוס בין אות לאות מוזהר בפעם הראשונה, ובשנייה נאלץ לסיים את המבדק.


איור 4: מבדק אירובי  (YoYo intermittent test recovery1)
מקרא:
מרחק (מ')   רמה
520>  חלשה
1000-521  מתחת לממוצע
1520-1001  ממוצע
2000-1521  טוב
2500-2001 מעולה


סוגי המבדקים של היכולת הגופנית שיקפו נאמנה את הדרישות הפיזיולוגיות של השחקנים בהתאם לדרישות המשחק ועמדותיו של כל שחקן בו

הממצאים של מבדקי היכולת והנתונים האנתרופומטריים
א. נבחרת הנוער (U18)
שחקני נבחרת הנוער ביצעו את מבדקי היכולת והבדיקות האנתרופומטריות (גובה, משקל ואחוז שומן) בחודשים  אוקטובר 2017 ולאחר מכן בינואר 2018. התוצאות (חוץ מגובה) מודגמות בטבלה 1. אלה הצבועות באדום נמוכות מהסטנדרד הבין-לאומי (במקרה של אחוז שומן גבוה) ובצהוב -  שוות לסטנדרד הבי"ל ואף איכותיות יותר (7, 8).
מבדקי יכולת:
כוח מתפרץ:
ניתן להבחין כי יש שיפור במרכיב הניתור (כוח מתפרץ) הן ב-SJ והן ב-CMJ, שהוא קריטי בכדוריד. הפער הגדול בין שני מבדקי הניתור מצביע על תרומה של המרכיב האלסטי בניתור, שבא לידי ביטוי באימון פליאומטרי*. מרכיב הניתור הוא משמעותי מאוד במערך האימון, שכן, השחקנים זורקים לשער וחוסמים בהגנה תוך כדי ניתור. במבדקי הספרינטים (ל-5 ול- 10 מ') יש זהות מוחלטת כמעט בין התקופות, והממוצע טוב בשני המרחקים. בהשוואה לנתונים בין-לאומיים, תוצאות השחקנים במבדקים 10+5 מ', SJ ,CMJ הן מעל הממוצע ולעתים טובות בהרבה. הכוח המתפרץ הוא מרכיב כושר קריטי בכדוריד, ונראה כי ברוב המקרים השחקן הישראלי מפצה על הנחיתות הפיזית על-ידי שימוש במהירות ובכוח מתפרץ.
יכולת אירובית: המרכיב האירובי, כפי שבא לידי ביטוי במבדק האירובי 1, טעון שיפור. לצד כמה תוצאות טובות (מסומנות בצהוב) ישנם לא מעט שחקנים שהשיגו תוצאות נמוכות מהממוצע. המטרה הניצבת בפני המאמנים בעניין זה היא "לטפס" לכיוון 1500 מ' בממוצע. שיפור במרכיב האירובי יאיץ את ההתאוששות תוך כדי משחק וביניהם. יש להדגיש שמתכונת המשחקים באליפות אירופה תובענית מאוד. הם מתקיימים כמעט מדי יום, עובדה המצריכה יכולות אירוביות גבוהות. אימונים המשלבים ריצות הספק (באמצעות אינטרוולים שונים, עם כדור ובלעדיו) ישפרו את המרכיב האירובי הפונקציונלי לכדוריד. ריצה קלה מאוד בסיום האימון, גם אם 20-10 דקות בלבד, תשפר את הבסיס האירובי ותביא להתאוששות השחקנים.
נתונים אנתרופומטריים:
השחקנים הפחיתו את אחוז השומן (בממוצע) ומשקלם לא השתנה כמעט, מה שמצביע לרוב על עלייה במסת השריר וכוחו. עם זאת, ישנם עדיין שחקנים (תוצאותיהם מסומנות באדום) שאחוז השומן שלהם גבוה מהסטנדרד (13%-12 שומן), והם חייבים לקבל ייעוץ תזונתי כדי להפחית את מרכיב השומן בתזונה שלהם.

טבלה 1: אוקטובר 2017 לעומת ינואר 2018: השוואת תוצאות מבדקי היכולת הגופנית
והנתונים האנתרופומטריים (משקל ואחוז שומן) של נבחרת הנוער (U18)
להורדת הטבלה
הקליקו כאן

ב. נבחרת העתודה (U20)
בטבלה 2 מושווים הנתונים האנתרופומטריים ומודגמות תוצאות מבדקי היכולת הגופנית שביצעו שחקני נבחרת העתודה בחודש ספטמבר 2017 לעומת דצמבר 2017. באדום - תוצאות נמוכות מהסטנדרד הבי"ל ובצהוב - אלה שנמצאות בסטנדרד הבי"ל ואף איכותיות יותר.


טבלה 2: ספטמבר 2017  לעומת דצמבר 2017: השוואת תוצאות מבדקי היכולת הגופנית
והנתונים האנתרופומטריים (משקל ואחוז שומן) של נבחרת העתודה (U20)
להורדת הטבלה הקליקו כאן

מבדקי יכולת:
כוח מתפרץ:
מבחינת המרכיבים הנשענים על כוח מתפרץ (ספרינטים וניתורים), התוצאות טובות ובחלקן הגדול נמצאות מעל הסטנדרט הבי"ל. עם זאת, קיימת בהן ירידה קטנה, שנובעת כנראה מעייפות ומעומס משחקים.
יכולת אירובית: כמו בנבחרת הנוער, היכולת האירובית טעונה שיפור ומצריכה התערבות משמעותית של המאמן לאור המטרות שעומדות בפני נבחרת הנוער.
נתונים אנתרופומטריים:
קיים שיפור אצל השחקנים, שבא לידי ביטוי בהפחתה של אחוז השומן וירידה זניחה במשקל.

לאור התוצאות הטעונות שיפור של המבדק האירובי יש להעלות את המרכיב האירובי לראש סדר העדיפות מבחינת נושאי האימון

מסקנות והמלצות
תוצאות המבדקים שבוצעו לשחקני נבחרת הנוער והעתודה מובילות למסקנות ולהמלצות הבאות:
• מרכיב הכוח המתפרץ בפלג הגוף התחתון בקרב שחקני הנוער והעתודה בכדוריד הוא טוב בהשוואה לתוצאות בין-לאומיות. עם זאת, אנו ממליצים להמשיך ולחזק את מרכיב הכושר הזה בעזרת עבודה שיטתית עם משקולות ואימונים עם אמצעי התנגדות במגרש עצמו עם כדור ובלעדיו.
• מומלץ לשלב אימוני כוח מתפרץ עם אימונים של יכולות טכניות בהתאם לעמדה במגרש.
• לאור התוצאות הטעונות שיפור של המבדק האירובי יש להעלות את המרכיב האירובי לראש סדר העדיפות מבחינת נושאי האימון. באימון נכון וממוקד הוא ניתן בהחלט לשיפור.
• יש לשלב אימונים אירוביים ייעודיים עם כדור (אימוני הֶספק באמצעות אימוני הפוגות) ובמקביל - לשלב אימונים אירוביים בדופק נמוך יחסית, כדי לשפר את הבסיס האירובי הקשור להתאוששות השחקנים ממאמץ. אימון כזה יתקיים בדרך כלל בחלק האחרון של האימון.
• יש להמשיך לבצע מעקב רציף וקבוע לאורך השנה אחר הנתונים האנתרופומטריים של השחקנים (גובה, משקל, % שומן) ולדאוג ששחקנים בעלי תוצאות חריגות יקבלו ייעוץ תזונתי. מטבע הדברים, בענף ספורט שבו להיבט האנתרופומטרי יש חשיבות רבה יש צורך במעקב ובבקרה רצופים.

רשימת המקורות שמורה במערכת, ניתן לקבלה אצל מר יניב אשכנזי yaniva@wingate.org.il 

צילום (הדגמה של ניתורים): 
דימה זגינוב

טבלה 2  טבלה 2
טבלה 1  טבלה 1


תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
שי קקון (הפועל שדות ים) ומאור בן הרוש (הפועל נהריה) אלופי ישראל בסירת לייזר אולימפית

מדליית כסף ושיא ישראל למארק מיליאר (איל"ן חיפה) ב-200 מ' מ.א בתוצאה 2:33:83 דקות באליפות העולם בשחייה פראלימפית בלונדון

נבחרת הבייסבול של ישראל הפסידה 7:6 לנבחרת איטליה ותתמודד על מדליית הארד באליפות אירופה

מדליית ארד לעמי דדאון (איל"ן חיפה) ב-200 מ' חתירה בתוצאה 2:59:55 דקות באליפות העולם בשחייה פראלימפית בלונדון

שיא ישראל, מדליית כסף וקריטריון לטוקיו לעמי דדאון ב-150 מ' מ.א בתוצאה 2:31:17 דקות באליפות העולם בשחייה פראלימפית

שיא עולם, מדליית זהב וקריטריון לטוקיו למארק מליאר ב-400 מ' חופשי בתוצאה 4:33:64 ד' באליפות העולם לשחייה פראלימפית

נבחרת ישראל בכדורמים נשים עד גיל 17 סיימה במקום ה-10 באליפות אירופה

גולשת הגלים, ענת לליאור, קבעה את הקריטריון האולימפי לאולימפיאדת טוקיו 2020, בה ישתתף לראשונה ענף גלישת הגלים