חפש רק בנושא זה






מגנים, תומכים וחבישות בשימוש הספורטאי: מיתוסים ואמיתות

מגִנים, תומכים וחבישות מהווים מרכיב חשוב בתכניות מניעה ושיקום בקרב ספורטאים, במטרה להביאם להישגים מחד-גיסא ולשקמם לאחר פציעה, מאידך גיסא. מטרת המאמר היא לסקור מנגנוני השפעה אפשריים של קיבועים ותמיכות, ללמוד על מידת היעילות המוכחת של הטכניקות השונות ולהמליץ על שימוש מושכל בהם לגפה התחתונה
 
מאמרים נוספים בתחום
פגיעות ברך בגיל צמיחת השלד ומשמעותן לעתידו של הספורטאי הצעיר
מערכת היחסים בין מאמן לספורטאי כמפתח להצלחה
תסמונת הרצועה האיליו-טיביאלית ITBS
כאבי אגן בקרב ספורטאים: גורמים ודרכי טיפול
מאמרים נוספים בתחום
השינה טובה לבריאות - ולביצועים ספורטיביים
בקרה ומעקב אחר הנתונים האנתרופומטריים והיכולות הגופניות של שחקני הנבחרות הצעירות בכדוריד
הפרעות קשב וביצועים ספורטיביים
איזה טיפוס אתם? שעונים ביולוגיים וביצוע גופני
חשיבותו של תזונאי ספורט
גנטיקה וספורט -האם יימצא פרופיל גנטי ייחודי אצל ספורטאי על?
מי מזיע יותר, גברים או נשים?
הצילו שפשפת!
בגדי לחץ מפיגי חום – יעיל או מסוכן?
תוספי ג'לטין לשמירה על בריאות המפרקים
שומן עולה, טסטוסטרון יורד, אולם יש תרופה!
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
סוס צ'רלי - עווית שריר במאמץ
על חריקות, קליקים וקנאקים בברכיים
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום

פורסם לראשונה במגזין "ספורט הישגי" גיליון 5, אוקטובר 2014
באדיבות הוועד האולימפי בישראל
 

ד"ר מיה קלה בנצורד"ר מיה קלה בנצור - מנהלת המחלקה לפיזיותרפיה, המרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט

השימוש במגנים, בתומכים ובחבישות נפוץ ואף מומלץ במקרים רבים הן כחלק מתכניות טיפול והן למניעה. מוצרי חבישה ואביזרים שונים, המבטיחים תוצאות משופרות, מופיעים בשוק חדשות לבקרים, ונעשים מאמצים שיווקיים ופסיכולוגיים כדי לקדם את השימוש בהם. מטרת מאמר זה היא לסקור את הידוע לנו על מנגנוני השפעה אפשריים של קיבועים ותמיכות, ללמוד על מידת היעילות המוכחת של טכניקות שונות ולהציג המלצות עדכניות לשימוש מושכל במגנים, בתומכים ובחבישות לגפה התחתונה.

מנגנוני הפעולה של מגנים ותומכים מפרקיים
קיימים כמה הסברים מרכזיים למנגנוני ההשפעה של מגנים ותומכים מפרקיים:  

אפקט מכאני:
הגנה מכאנית והגבלת טווח התנועה הן חשובות בקרב הסובלים מתנועתיות יתר, תוצאה אופיינית של נקעים חוזרים, היוצרים נזק אנטומי (חוסר יציבות מבני) שמוביל לפגיעה  בייצוב התפקודי (חוסר יציבות תפקודי). גם מהירות מנגנוני התגובה השרירית נפגעת עקב חבלות חוזרות. האטת תנועת המתיחה באמצעות תומך חיצוני תורמת אפוא להגנה על המייצבים הסטטיים הפגועים. 

עדויות מחקריות מצביעות על יתרון ברור לשימוש במגנים ובתומכים לשם הפחתת שיעורי הפציעות וחומרתן, בייחוד במפרק הקרסול. קיימות תוצאות ראשוניות מבטיחות בשימוש בחומרי חבישה המיוצרים מסיבים גמישים וחזקים במיוחד, שמקורם בתעשיות הטקסטיל ובחומרים בתעשייה הכבדה


 
אפקט שרירי: קיימים סוגי חבישות המונחים  על אזורי  מסה  שרירית. אלו הן בעיקר חבישות העושות שימוש בטייפים רכים ואלסטיים (ראה חבישות קינסתטיות בהמשך המאמר). עם זאת, לא לגמרי ברור כיצד חבישות אלה משפיעות על הפעילות השרירית. השפעה מעוררת (פסיליטטורית), שתרמה לתפקוד שרירֵי השכמה, נמצאה בקרב שחקני בייסבול שסבלו מתסמונת צביטה (Hsu, 2009). נמצאה גם עלייה בכוח שרירי השוק לאחר הנחת טייפ קינסתטי, בייחוד בקרב נבדקים שהיו חלשים יותר (Csapo, 2012). עם זאת, אצל אותם נבדקים לא נמצא שיפור מקביל ביכולת ביצוע של מבדק תפקודי (קפיצה מקובייה).

אפקט תחושתי-פרופריאוספטיבי:
השימוש בטייפ עשוי לגרום לאפקט מתיחה, המגרה רצפטורים עוריים המעבירים מידע לגבי מנח ומיקום של המפרק בחלל. נטען כי מנגנון היזון זה תורם לשיפור בקרת היציבה (Rieman & Lephart, 2002).
אפקט של הפחתת כאב: גירוי מסילות תחושתיות במערכת העצבים המרכזית עקב מגע הטייפ עשוי להביא להיזון מוגבר (afferent feedback), הגורם לעיכוב של מעבר גירויים מִסיבֵי עצב הרגישים לכאב באזור הפגיעה (gate control theory). תיאוריה נוספת גורסת שעצם הנחת הטייפ מרימה את העור ובכך מפחיתה באופן מכאני ישיר את הגירוי של סיבי כאב - נוסיספטיביים (  Williams, 2012).

אפקט פסיכולוגי:
חשש מתנועה בשל כאב הוא גורם משמעותי, שעשוי לתרום לנוקשות ולירידה בטווחי תנועה פיזיולוגיים. על-פי תיאוריית הקשר בין עצימות הכאב והימנעות מתנועה, הפחתה בכאב הודות לגורמים שצוינו לעיל (זרימת דם, אפקט תחושתי וכו') תשפר את התנועתיות הפרקית ותתרום בכך להחלמה טובה יותר לאחר פציעה.

קרסול
יעילות השימוש במגנים ובתומכים בפגיעות בקרסול
מחקרים אפידמיולוגיים מלמדים כי נקעים בקרסול מהווים 28%-10 מכלל פציעות הספורט. מכאן ברורה החשיבות הרבה שבמציאת אסטרטגיות אופטימאליות להפחתת שיעורי הפציעה ולטיפול יעיל המבטיח חזרה בטוחה לפעילות. בין האמצעים שנמצאו יעילים בהפחתת שיעור פציעות הקרסול הם מגנים ותומכים חיצוניים וחבישות מותאמות. מחקרים פרוספקטיביים הראו בבירור כי ניתן להפחית את שיעור הנקעים בקרסול אצל שחקניות כדורעף בליגת NCAA באמצעות שימוש בתומכים חיצוניים (Pedowitz, 2008). שיעור ההפחתה האפשרית של נקעים, כפי שבא לידי ביטוי במחקרים שונים, מוערך ב-70%-50. בסקירת ספרות מקיפה נבדקה מידת היעילות של תמיכה חיצונית בקרסול במניעת נקעים בספורטאים, ובה הושוו בקפדנות כמה סוגי מגנים וחבישות קרסול קלאסיות ביחס לפעילות ללא תמיכה (Dizon, 2010). ממצא ברור היה יכולתם של קיבועים חיצוניים (מכל סוג שהושווה) להפחית את שיעור הנקעים בקרב מי שסבל מנקע בעבר. ממצא זה היה נכון לגבי כל אחד מסוגי המגנים שנבחנו, ללא עדיפות לתומך כלשהו.

חבישות או תומכים חיצוניים? 
חבישות: במשך שנים נחשבו חבישות קרסול לסוגיהן כ"סטנדרט הזהב" (המלצה מובילה) לתמיכה בקרסול ולהגנה עליו. מחקרים שבדקו את השפעת החבישות על הקרסול מצאו כי חבישה עשויה להגביל משמעותית את טווח האינוורסיה והאיוורסיה (הפניית כף הרגל פנימה וחוצה, בהתאמה) ובכך לשפר את התפקוד הפרופריוספטיבי של הרצועות והקפסולה ושל שרירי השוק (Shapiro, 1994). מאידך גיסא, נמצא כי אחיזת החבישה מתרופפת לאחר כ-10 דקות של פעילות, ולאחר כ-30 דקות של פעילות ספורטיבית כבר אינה מְסַפקת תמיכה מכאנית של ממש. הסיבות לכך מגוונות: הצטברות זיעה ולחות מתחת לחבישה, תנועתיות העור מתחת לטייפ, מתיחה של החבישה עצמה ועוד (Thacker, 1999). אותם חוקרים מבהירים כי יעילותה של החבישה בהפחתת נקעים, הנובעת מהגבלת טווח התנועה, היא חלקית בלבד. מכאן שהמנגנון האחראי כנראה להפחתת הפציעה הוא בעיקרו ההשפעה הפרופריאוספטיבית, המשפרת את תפקוד השרירים הפרונאליים (זהו כנראה ההסבר ליכולת ההגנה המוכחת של חבישות הקרסול).

תומכים ומגנים: תומכים חיצוניים ומגנים מהווים חלופה לחבישות הקרסול ולהם כמה יתרונות:
א. מגן המותאם לספורטאי מאפשר לו שימוש קבוע וחוזר, ללא תלות במטפל וללא צורך בהתאמה חוזרת בכל אימון.
ב. במקרים רבים נחסכים סיבוכים כגון גירויי עור עקב חבישות והידבקויות חוזרות. בדומה לחבישות, המגנים, הכוללים מייצבים קשיחים ברמות שונות ובשיטות שריכה שונות, מספקים הגבלה של תנועת האינוורסיה והגברה של נוקשות הקרסול. בכך מושג שיפור בתנגודת הקרסול לתנועת סיבוביות. מאחר שיכולת הגבלת התנועה של התומך החיצוני נשמרת לאורך זמן, מתעורר חשש של השפעה על מפרקים אחרים בשרשרת התנועה. השאלה אם היציבות היתרה המושגת בקרסול מגבירה את הפגיעות במפרק הברך נבדקה בסקירה של דיז'ון וחב' (Dizon et al., 2010), ולא נמצאו עדויות משמעותיות לסיכון מוגבר כזה. יש להדגיש כי לא נמצאה ירידה בביצועים ספורטיביים בעת שימוש בתמיכה חיצונית בקרסול (Cordova, 2005). 

לסיכום, ישנם יתרונות מוכחים לשימוש בחבישה קלאסית או בתומך חיצוני למניעת נקעים חוזרים בקרב ספורטאים, אך לא ניתן להצביע בבירור על עדיפות של שיטת קיבוע מסוימת. היתרונות והחסרונות הוצגו כך שניתן להתאים את שיטת הטיפול לכל מטופל באופן אישי. כשמדובר בשימוש יום-יומי כדאי להביא בחשבון גם את מרכיב העלוּת, השונה בין רכישה חד-פעמית לעומת חבישות חוזרות. בכל מקרה, דרוש מחקר נוסף להוכחה ברורה וחד-משמעית של יעילות השימוש במגנים או בתמיכות פרופילאקטיים (מניעתיים) למניעת נקעים ראשונית.

מימין לשמאל: מגן קרסול עם תמיכה צידית, מגן קרסול עם שריכה, נעילת עקב

משך-זמן השימוש בתמיכה לאחר חזרה מפציעה
במהלך השיקום לאחר חבלת קרסול - בשלב החריף והכרוני - מומלץ להשתמש במגן או בתמיכה אחרת. זאת בשל ההשפעות החיוביות על היבטים עצביים תחושתיים, פרופריאוספטיביים, מכאניים ופסיכולוגיים. אין כל עדויות להשפעות לוואי שליליות לשימוש ארוך-טווח בתמיכות ובקיבועים בקרב ספורטאי עילית (Mckeon & Mattacola, 2008). אי לכך, ניתן לשקול בחיוב שימוש בתמיכה חיצונית בכל מקרה שבו קיים ליקוי ביומכאני במנח או ביציבות, או כאשר הספורטאי עצמו מדווח על חוסר ביטחון או על חשש לנקע.

חבישת Fibular Repositioning
אחד הליקויים המשויכים לנקעים בקרסול הוא הסטה לפנים של הקרסול הלטראלי (Distal Fibula) ביחס לעצם הTibia-, כחלק מנזקי הנקע. מצב זה נגרם עקב מתח ברצועת ה-Talo- fibular, שנותרת רפויה לאחר הנקע. במצב זה פוחתת יכולתה של הרצועה לספק ייצוב נאות והתנגדות לתנועת האינוורסיה, וכך גדל הסיכון לנקעים חוזרים. טכניקות טיפול מנואליות וטכניקת חבישה (שהוצגו על-ידי הפיזיותרפיסט הניו-זילנדי בריאן מאליגן), המסיטות את עצם ה-Fibula לפנים, נמצאו יעילות בהפחתת כאב, בשיפור טווח התנועה ובשיפור התפקוד לאחר נקעים (Moiler et al., 2006). חבישה זו נמצאה כמפחיתה את מנח הכפיפה הכפית בעת נחיתה מניתור, באופן המפחית את הסיכון לנקע (et al., 2010 (East. לא נמצאו סימוכין ליכולתה של החבישה לשפר את טווח הכפיפה הגבית או לתרום ליציבות המכאנית (Wheeler, 2013). מחקר בשחקני כדורסל הראה שקיים פוטנציאל קליני חשוב להפחתת פציעות קרסול בעזרת הטכניקה שתוארה לעיל, שיתרונה הנוסף הוא בהיותה חסכונית יותר ופשוטה לביצוע (Moiler et al., 2006). בכל מקרה, דרוש מחקר נוסף לגבי הבנת מנגנוני ההשפעה של חבישה זו.


חבישת Fibular Repositioning

ברך
מגני ברך
במאמר זה בחרתי להתמקד בשימוש במגנים ובתומכים שנועדו לטיפול בספורטאים ולא להתייחס לסוגיית המגנים המיועדים לטיפול בבעיות של ניוון מפרקים (אוסטיאוארטריטיס).  בניירות עמדה שפרסמה האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים (Martin, 2001) נסקרו 4 סוגים עיקריים של תומכים: 

א. תומכי שרוול
תומכי שרוול מספקים לחץ קל וחוֹם, בעיקר לשם הפחתת כאב. בשילוב עם מנגנון תמיכה לפיקה עשויים תומכים אלה לתרום לטיפול בתסמונות כאב בקדמת הברך, בדלקות בגיד הפיקה ובמנגנון היישור ובכאבים הקשורים להיפרמוביליות ולתת-פריקות של הפיקה בעזרת ייצובה ושיפור מסלול תנועתה. מומלץ להשתמש במגנים אלה באופן סימפטומטי, במהלך הפעילות הכואבת בלבד, ולשלב טיפול הכולל תרגילי חיזוק, ייצוב והגמשה.
חבק תת-פיקתי הוא תת-סוג נוסף של תומך, המשמש להפחתת כאבים בתסמונות של גיד הפיקה (Jumper's knee)  ומחלת Osgood Schlater's, האופייניות לספורטאים במקצועות הקפיצה. השימוש בחבק יעיל בהפחתת כאב ואינו מפחית מיעילותם של ביצועים ספורטיביים (Meidan, 2013). 


תומך שרוול (Knee Sleeve)                              חבק תת פיקתי (Patellar Strep)


ב. מגיני ברך פרופילקטיים (מניעתיים)
אלה הם מגנים המצוידים במייצבים צידיים, בצירים וברצועות אלכסוניות, שתכליתם לספוג חלק מהעומסים המופעלים על המבנים המייצבים ובייחוד על הרצועה המדיאלית של הברך.  יעילותם של מגני הברך הללו בהפחתת פציעות נמוכה בהרבה מהמדווח לגבי מגני הקרסול. בסקירתו של נז'יבי (Najibi, 2005) נמצאה מגמה לא משמעותית של הפחתה בשיעור פציעות ברצועה המדיאלית בברך בקרב שחקני פוטבול בעמדות משחק שונות בעקבות שימוש במגני ברך. במחקר שתיעד פעילות של חיילים באקדמיית ווסט פוינט נמצאה ירידה בשיעור פציעות של הרצועה המדיאלית אך לא בחומרת הפציעה ((Sitler & collegues ,1990. השוֹנוּת בסוגי המגנים  שהושוו ובדפוסי השימוש ע"י השחקנים מקשה על הסקת מסקנות ברורות יותר. לא נמצאה מגמה של הפחתת שיעור פציעות של הרצועה הצולבת הקדמית.

בניגוד לממצאים המעודדים לגבי שימור היכולות הספורטיביות בשימוש בתומכי קרסול, מבדקי תפקוד של ספורטאים שהשתמשו במגני ברך פרופילאקטיים הדגימו ירידה במהירות של ספרינט לפנים והופעת עייפות מוקדמת (Najibi, 2005).
על-פי עמדת האקדמיה האורתופדית האמריקנית משנת 1997 (גרסה בתוקף) בכל הקשור למגני ברך מונעים, טרם נמצאו עדויות מספקות ליכולתם להפחית פציעות. כמו כן, נראה כי השימוש במגנים כרוך בנסיגה מסוימת ביכולות ביצוע של הספורטאי. לפיכך, לא מומלץ שימוש שגרתי במגני ברך כאמצעי מניעה לפציעות.

ג. מגני ברך תפקודיים
מגן תפקודי (Functional Knee Brace)מגנים אלו עשויים מחומר מתכתי פלסטי קל וקשיח, ותפקידם לספק ייצוב לברך לא יציבה. לדוגמה - מצב שנגרם כתוצאה מחבלות בסהרוני הברך, בשילוב עם קרע של הרצועה הצולבת הקדמית. קיימים דגמי מדף או מגנים בהתאמה אישית. יש הממליצים על השימוש במגן פונקציונאלי (תפקודי) במשך 12-6 חודשים לאחר שחזור הרצועה הצולבת. התוויה נוספת לשימוש במגנים תפקודיים היא בקרב ספורטאים צעירים בגיל הצמיחה, הלוקים בחוסר יציבות קדמית של הברך. לעתים יעדיף המנתח להמתין לסיום הצמיחה בטרם תישקל התערבות ניתוחית. עיקר תרומתם של מגנים תפקודיים היא בהפחתת יישור-היֶתֶר בברך. יעילותם בהפחתת מומנטים סיבוביים פחותה, ולכן עדיין קיימת סכנת פציעה מוגברת בהיחשפות  למנגנון תנועה הכולל שינויי כיוון.

ד. מגנים פוסט-ניתוחיים
אלה מגנים המגבילים מאוד את התנועה ובכך מאפשרים הגנה על רקמות מחלימות. תומכים אלה מומלצים לשימוש לפרקי זמן מוגדרים, בהתאם לפרוטוקול הטיפולי (8-2 שבועות). 

לסיכום, מגני ברך ותומכים הם שונים מאוד בהתווייתם. ניתן לומר שקיימות התוויות חיוביות לשימוש סימפטומטי, כפי שהוזכר לעיל. למעשה, אין התוויות מוכחות לשימוש בתומכים או בחבישות לשם מניעה, למעט תמיכה מסוימת לשם הפחתת הסיכון לפגיעות ברצועה המדיאלית בענפים שבהם קיימים שינויי כיוון ומהירות גבוהה.


חבישות רכות (קינסתטיות)
חבישה המשלבת טייפ רך (קינזיוטייפ) וקשיחלאחרונה גבר מאוד השימוש בסוגי חבישות קינסתטיות דוגמת טייפ אלסטי רך ונוח לשימוש, שפותח לראשונה על-ידי כירופראקט יפני בשם ד"ר קאזה ונקרא במקור בשם "קינזיוטייפ". הטייפ זכה לחשיפה רבה בעולם הספורט לאחר המשחקים האולימפיים בבייג'ינג 2008, ומאז עלתה שאלת יעילותו של טייפ אטרקטיבי זה. מפתחיו מציינים כי ההשפעה השרירית משתנה בהתאם לכיוון הנחת הטייפ: לכאורה, הנחתו מכיווּן מוצא (תחל) השריר לכיוון האחז תביא להפעלת מתח קונצנטרי (מקצר) על הפציעה, ובכך יגרום להגברת כיווץ השריר. הנחת הטייפ מכיוון האחז לכיוון התחל יביא להפעלת כוח אקסצנטרי, שיפחית את הכיווץ ויתרום להפחתת המתח. מחקרם של קסאפו וחב' (Csapo et al., 2012) מתעד עלייה בפעילות החשמלית בשריר השוק לאחר הנחת הטייפ, אך ללא שיפור בסבולת השריר. כך או כך, טרם נמצאו הוכחות חד-משמעיות לכך בספרות המחקרית (לבד ממחקרים שבוצעו ע"י מפתח השיטה היפני).
בסקירת מטה-אנליזה נבדקה שאלת יעילותו של הטייפ במניעת פציעות ספורט (2012  Williams,). בסקירה מתודית זו לא נמצאה הוכחה מספקת לעדיפות השימוש בK Tape- (קינזיוטייפ) ביחס לסוגים אחרים של טייפ אלסטי למניעה או לטיפול בפציעות ספורט. ניתן היה להצביע על אפקט מסוים ביחס לפעילות חשמלית שרירית וכן על אפשרות של שיפור טווחי תנועה (הסברים אפשריים - שיפור בזרימת דם או ירידה בחרדה מתנועה). בסיכומי החוקרים נאמר כי אף שקיימות עדויות אנקדוטליות ותיאורי מקרה ביחס להשפעות אפשריות של K tape, יש לבצע מחקרים מבוקרים היטב כדי לבדוק את השפעתו של טייפ זה במניעת פגיעות ספורט. מסקנה דומה עלתה מסקירה כוללת   שנעשתה ע"י באסט וחב' (Bassett, 2010), ולפיה לא ניתן להצביע על שינויים מובהקים בעקבות השימוש בקינזיוטייפ.

כיוונים עתידיים
שימוש מניעתי - קרסול: העדויות המחקריות מצביעות על יתרון ברור של השימוש במגנים ובתומכים להפחתת שיעורי פציעות וחומרתן, בייחוד במפרק הקרסול. עבודות שהתפרסמו לאחרונה מדווחות על תוצאות ראשוניות מבטיחות בשימוש בחומרי חבישה המיוצרים מסיבים גמישים וחזקים במיוחד, שמקורם בתעשיות הטקסטיל ובחומרים בתעשייה הכבדה (Siegler, 2011). בטייפ שנבדק, סיבים השזורים בדגם סינוסואידאלי מאפשרים התנגדות הגוברת עם התקדמות המתיחה. המחקר בדק שימוש בטכניקת חבישה מקובלת תוך שימוש במגן העשוי מסיבים היפר-אלסטיים חזקים, בהשוואה לחבישה במגן העשוי מחומרים סטנדרטיים, ומצא שהקרסול החבוש בחבישה ההיפר-אלסטית התרופף פחות ונותר יציב יותר לאחר פעילות. בכך פותחים החוקרים אופק חדש ליישומים טכנולוגיים חדשניים בטכניקות קלאסיות שהוכיחו עצמן בקליניקה.

טכנולוגיות מתקדמות בשימוש במגיני ברך: בעוד השימוש במגני ברך עדיין לא נמצא מספק במניעת פציעות, מושקעת מחשבה רבה בייעול יכולות בקרה פרופריאוספטיבית סביב הברך. ריסקובסקי וחב' (Riskowski et al., 2010) החלו בפיתוח 'מגן אינטראקטיבי', שיידע להגיב באותות שמע להתרעה מפני זוויות ומנחים לא רצויים של הברך בעת הליכה. פיתוחים עתידיים  יוכלו להוות נדבך נוסף בתכניות מניעה, הכוללות שינויים ביומכאנים בטכניקת נחיתה למשל, ועשויים להוות תרומה משמעותית בהפחתת פציעות ברכיים, בייחוד בספורטאיות.

סיכום
שימוש במגנים, בתומכים ובחבישות הוא מרכיב חשוב בתכניות מניעה ושיקום, ומאמצים רבים מושקעים כדי למצוא דרכים מיטביות לשילוב טכניקות אלה בהבאת הספורטאי להישגים. טכניקות חבישה וקיבוע מסורתיות מהוות אמנם חלק מארגז הכלים של המטפל, אך מומלץ להתעדכן בחידושים המחקריים ולהיעזר בקידמה הטכנולוגית שתסייע במציאת פתרונות קלים, נוחים ויעילים, המשתלבים בפעילות היום-יומית של הספורטאי.
 
רשימת המקורות שמורה במערכת. ניתן לקבלה אצל יניב אשכנזי בדואר אלקטרוני:
yaniva@wingate.org.il



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
28.9.18 סדנת Weightlifting



מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן