חפש רק בנושא זה






מערכת היחסים בין מאמן לספורטאי כמפתח להצלחה

כשהמאמן מטפח קשר בריא וחיובי עם הספורטאי ופועל לקידום ההתפתחות המנטאלית שלו מושג תנאי יקר-ערך לבנייתה של הצלחה. פסיכולוג הספורט של נבחרת הגברים בג'ודו מציג את תפקידיו ומעורבותו בטיפוח מערכת יחסים בריאה ביניהם כחלק מהצלחתה של הנבחרת בזירה הבינלאומית
 
מאמרים נוספים בתחום
הגיל או התרגיל? דינמיקת צריכת החמצן
תרומת הביומכניקה לאימון הספורטיבי
פגיעות ברך בגיל צמיחת השלד ומשמעותן לעתידו של הספורטאי הצעיר
מגנים, תומכים וחבישות בשימוש הספורטאי: מיתוסים ואמיתות
מאמרים נוספים בתחום
כאבי אגן בקרב ספורטאים: גורמים ודרכי טיפול
טיפול בפגיעות סחוס במפרקים בקרב ספורטאים – אתגר העתיד
השינה טובה לבריאות - ולביצועים ספורטיביים
בקרה ומעקב אחר הנתונים האנתרופומטריים והיכולות הגופניות של שחקני הנבחרות הצעירות בכדוריד
הפרעות קשב וביצועים ספורטיביים
איזה טיפוס אתם? שעונים ביולוגיים וביצוע גופני
חשיבותו של תזונאי ספורט
גנטיקה וספורט -האם יימצא פרופיל גנטי ייחודי אצל ספורטאי על?
מי מזיע יותר, גברים או נשים?
הצילו שפשפת!
בגדי לחץ מפיגי חום – יעיל או מסוכן?
תוספי ג'לטין לשמירה על בריאות המפרקים
שומן עולה, טסטוסטרון יורד, אולם יש תרופה!
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
סוס צ'רלי - עווית שריר במאמץ
על חריקות, קליקים וקנאקים בברכיים
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום

פורסם לראשונה במגזין "ספורט הישגי" גיליון 9, מאי 2018
באדיבות הוועד האולימפי בישראל


מאת: אלעד פזי - פסיכולוג קליני מומחה. עובד עם נבחרת ישראל בג'ודו גברים בארבע השנים האחרונות במסגרת הפרויקט המנטאלי של הוועד האולימפי. השתתף עם הנבחרת במשחקים האולימפיים בריו 2016 

מערכת היחסים בין המאמן לספורטאי איננה תוצר לוואי או תוספת מיוחדת של מסגרת אימונים; היא הליבה של תהליך האימון עצמו. המאמן והספורטאי מבלים יחד שעות רבות ביום לאורך חודשים ושנים ומפתחים ביניהם מערכת יחסים קרובה. שניהם לומדים להכיר זה את זה במסגרת העיסוק התחרותי, האימונים האינטנסיביים, הלימוד והתרגול הטכניים, החינוך למשמעת והחתירה להישג. הם מפתחים אקלים רגשי ייחודי משותף, לומדים לקרוא את שפת הגוף ועוברים יחד חוויות רגשיות עוצמתיות ומשמעותיות. השאלה היא על בסיס אילו מרכיבים רגשיים ייבנה הקשר: הערכה, כבוד הדדי וחיבה מחד-גיסא, או חוסר סבלנות, קרירות וריחוק, מאידך גיסא. בכל מקרה, גם כאשר דפוסי התקשורת אינם טובים וכשקיים חוסר אמון - עדיין תהיה זו מערכת יחסים. במאמר זה אטען כי מערכת היחסים בין המאמן לספורטאי היא קריטית לכל ביצוע ספורטיבי, ועל כן היא יעד ראשון במעלה להתערבותו של פסיכולוג הספורט.

חשיבות הקשר מאמן-ספורטאי
הספרות המקצועית בתחום הפסיכולוגיה של הספורט מכירה בחשיבותה של מערכת היחסים בין המאמן לספורטאי. הדינמיקה הבין-אישית ביניהם נתפסת בדרך כלל כמרכיב מרכזי בתהליך האימון (Olympiou, Jowett & Duda, 2008). מחקרים רבים מצביעים על ההשפעה הקריטית של מערכת היחסים הזו על רמת המוטיבציה, תחושת הסיפוק וההצלחה בתחרויות. כך למשל, במחקר שניתח התנהגות של מאמנים נמצא כי משוב חיובי, גישה תומכת ומעצימה וכן טיפוח של רגשות חיוביים הדדיים תרמו באופן עקבי למוטיבציה גבוהה בקרב ספורטאים (Keegan et al., 2009). נמצא גם כי למערכת היחסים בין המאמן לספורטאי ולתחושת הביטחון והאמון ביניהם יש השפעה משמעותית על הביצוע במשחקים האולימפיים (Gould et al., 2002).
עם זאת, לעתים ניתן להתרשם כי שיטות ההתערבות בפסיכולוגיית הספורט נוטות להזניח את הטיפול בקשר בין המאמן לספורטאי ולהתמקד בהקניית מיומנויות של התמודדות מנטאלית ומנגנונים לשיפור ביצועים - לספורטאי או למאמן כיחידים. כמו כן, בדרך כלל קיימת פחות התייחסות לסוגיות הקשורות במערכות יחסים משמעותיות, בעבר או בהווה, המשפיעות על האישיות ועל התפקוד הספורטיבי ואף על טיב מערכת היחסים הנרקמת בין הספורטאי לבין המאמן (Cornoy & Benjamin, 2001; Huguet & Philippe, 2011). השימוש הנפוץ במונח "אימון מנטאלי" מרמז על גישה של התערבות פסיכולוגית המכוונת ללמידה ולרכישה של יכולות מנטאליות לצורך שיפור ביצועים. גישה זו עשויה לעזור במיוחד למי שטרם פיתחו כלים יעילים לוויסות עצמי ולניהול של תפקוד ביצועי תחת לחץ. בכל זאת, גם ספורטאים הלומדים לפתח ולשכלל יכולות מנטאליות כגון ויסות רמת העוררות, ריכוז וחשיבה חיובית, ולרוב גם מצליחים להשתמש בהן היטב, עלולים לסבול מבעיות ביצוע.  שעשויות לנבוע ממגוון סיבות שאינן קשורות ביחסי מאמן-ספורטאי. כך למשל, שליטה במיומנויות של התמודדות מנטאלית אינה פותרת בדרך כלל את בעיות הביצוע במצבים של קונפליקט בין מאמן לספורטאי. פסיכולוג הספורט עשוי לעבוד עם הספורטאי ביעילות על טכניקת הרפיה מפחיתת-חרדה ו/או על דיבור עצמי חיובי המטפח תחושת ביטחון ומסוגלות, אך אם בזמן התחרות נוכחותו של המאמן מאיימת ומעוררת חרדה, הרי יכולתו של הספורטאי להשתמש בטכניקות האלה ב"זמן אמת" עלולה להימחק (Cornoy & Benjamin, 2001).

תארו לעצמכם תסריט דמיוני, שבו שייט שצבר שעות רבות של אימון מנטאלי סיים את השיוט הראשון ביום התחרות הראשון. הוא הוביל את הצי אך ביצע כמה טעויות והידרדר במיקום. בסיום השיוט רצה קול מוכר בתוכו לומר לו "אני כל כך גרוע... שוב שמטתי הובלה בטוחה... לוזר". אלא שקול אחר ניצב מנגד: "זה רק השיוט הראשון ואני עדיין בתמונה. אני צריך ללמוד מהטעות, להירגע ולהתמקד בשיוט הבא. אין סיכוי שיעקפו אותי שוב". זה עשוי להיות קולו של דיבור עצמי חיובי, שהופנם במשך שעות רבות של עבודה יעילה עם פסיכולוג הספורט. הדיאלוג הפנימי הזה נשען על הבנה שגישה חיובית וממוקדת בשיוט הקרוב תהיה אפקטיבית יותר מאשר התמקדות בעיסוק השלילי בשיוט הקודם ובתחושת התסכול.

בסיטואציה הדמיונית הזו ברור זעמו של המאמן שמגיע לשוחח עם השייט (בין השיוטים). נוסף להערות הטכניות המקצועיות והחשובות, הנימה הזועפת של המאמן מכה ברגשותיו של הספורטאי כמכת רוח סערה במפרש. המסר, בין שנאמר במפורש ובין שנרמז, הוא "מה אתה עושה? אני מאוכזב ממך. אתה מפסידן וזה מכעיס. לא אקבל דבר כזה שוב". השייט חוזר לקו הזינוק לקראת השיוט השני, אלא שהפעם הוא שקוע עמוק בדפוס השיח הפנימי הישן והשלילי. "למה אתה תמיד מאכזב?" הוא יאמר לעצמו, "אסור לך לשמוט שוב את ההובלה... לוזר".

תפקיד פסיכולוג הספורט בהקשר של מערכת היחסים מאמן-ספורטאי
במקרים כגון אלה שצוינו לעיל יהיה מועיל יותר להרחיב את ההתערבות הפסיכולוגית, כך שתכלול גם את המרכיבים הבין-אישיים הנובעים ממערכות היחסים המשמעותיות בחייו של הספורטאי ותתייחס למאמן ולמערכת היחסים ביניהם. כך למשל, על הפסיכולוג, יחד עם הספורטאי, להבין מה קורה לו כאשר המאמן מגיב באכזבה ובחוסר סבלנות לתפקודו. כיצד מושפעת התמודדותו עם תגובת המאמן מחוויות שעבר עם דמויות סמכותיות אחרות? כיצד ניתן לשנות את דפוסי התקשורת ומערכת היחסים ביניהם, כפי שבאים לידי ביטוי ביום-יום ובפרט במצבי תחרות?
כוחו של המאמן הוא עצום, וכוחה של מערכת היחסים הוא קריטי. באבחת אינטראקציה קצרה עם המאמן ניתן למוטט מבנה שלם של מיומנות מנטאלית שנבנה בעמל רב. לחלופין, כוחו של הקשר בין המאמן לספורטאי הוא כה רב, שכאשר ההתערבות הפסיכולוגית מביאה גם את הקשר בחשבון, היא מעצימה אותו ומסייעת לו להתפתח. כשהמאמן מטפח קשר בריא וחיובי עם הספורטאי ומהווה שותף פעיל בקידום ההתפתחות המנטאלית שלו, מושג תנאי מפתח יקר ערך לבנייתה של הצלחה.   

פסיכולוגיית הספורט היישומית הנפוצה כיום מדגישה את הצורך לרכוש סדרה של יכולות קוגניטיביות והתנהגותיות כגון קביעת מטרות, ויסות רמת העוררות ובניית ריטואל שגרתי וקבוע. בתוך כך היא נוטה לעסוק פחות בקידום היכולת של הספורטאי והמאמן להבין לעומק את מערכת היחסים ביניהם ואת האופן שבו היא מושפעת ממערכות יחסים מוקדמות בחייהם שעיצבו את אישיותם. כלומר, הם עשויים להישאר לא מודעים לאופן שבו המפגש בין העולם הפנימי של כל אחד מהם מייצר אינטראקציה רגשית בעלת השפעה קריטית על טיב הביצוע וההישג.
ההבנה של מרכזיות הפסיכולוגיה של הקשר וההשפעות הרגשיות של מערכות יחסים בעבר ובהווה גם כאשר פסיכולוגיית הספורט מתמקדת בביצוע ובתפקוד – הבנה זו הולכת וגוברת. על כן, בספרות המקצועית של פסיכולוגיית הספורט מתפתחת לאחרונה מגמה של שימוש בתיאוריות פסיכו-דינמיות בין-אישיות, בניסיון לפתור בעיות של תפקוד ספורטיבי הטמונות בקונפליקטים בין-אישיים או תוך-אישיים (Cornoy & Benjamin, 2001; Huguet & Philippe, 2011).
פסיכולוגיה פסיכו-דינמית כוללת מגוון רחב של תיאוריות המדגישות את האינטראקציה בין העולם החיצוני (למשל, מערכות יחסים בהווה, דרישות וציפיות מהסביבה) לעולם הפנימי (זיכרונות ממערכות יחסים קודמות, משאלות, פחדים, סגנון התקשרות). וזאת כדי להסביר שינויים רגשיים, קוגניטיביים והתנהגותיים.

"מודל עבודה פנימי"
על-פי ג'ון בולבי, פסיכואנליטיקאי ואבי תיאוריית ההיקשרות (1988Bowlby, ), בתוך כל אדם קיים "מודל עבודה פנימי" – מעין תוכנה פנימית שמגדירה את האופן שבו הוא תופס את עצמו ואת האחרים וההתייחסות שלו אליהם. מודל העבודה הפנימי מתפתח על בסיס חוויותיו המצטברות עם הדמויות המשמעותיות בסביבתו לאורך החיים ומושפע במיוחד מדפוסי ההיקשרות הראשוניים שלו אל הדמויות המטפלות [דמויות שהעניקו טיפול לתינוק בשנותיו הראשונות (בדרך כלל אלו ההורים)]. המונח היקשרות מתייחס למערכת התנהגויות שהפרט מסגל לעצמו במהלך שנות ילדותו, במטרה לשמור על קירבה אל האחר המשמעותי, "הנתפס כמי שמסוגל להתמודד טוב יותר עם העולם"  (שם, עמ' 27). במהלך חייו נוטה האדם לווסת את קשריו עם אנשים אחרים בהתאם למודל העבודה הפנימי שהוא מפתח, וזאת כדי לענות על צרכיו בתחושת ביטחון, בהכרה בערך העצמי ובהפחתת חרדה.

בעולם הספורט התחרותי, המאמן הוא לרוב דמות כל כך נוכחת ודומיננטית בחייו של הספורטאי, שמבחינה פסיכולוגית הוא נתפס כמי שיכול להמשיך להשפיע על עיצוב "מודל העבודה הפנימי" של הספורטאי הצעיר. כך למשל, ספורטאי שגדל במשך שנים אצל מאמן שנוהג להתייחס אליו בגאווה כאשר הוא מפגין אומץ ונחישות ומנצח, אך להעליב ולגנות אותו כאשר הוא מפחד, מהסס ומפסיד, עלול להפנים מודל שכזה ביחסים עם עצמו או עם אחרים. כלומר, בהתאם ליחסים עם המאמן שהופנמו אל תוך מודל העבודה הפנימי, הספורטאי ילמד להתגאות בחלק של עצמו שחש אומץ ולהטיח עלבונות בחלק המפחד של עצמו. במצב כזה, לפי התפיסה הדינאמית הספורטאי אמנם מפנים יחסים מורכבים וקשים עם עצמו מבחינה רגשית, אך מתוך ההזדהות עם דמות המבוגר הסמכותי הוא יכול "להרוויח" סוג של ביטחון; כאילו אומר לעצמו – "גם אם אני אגנה ואשפיל את החלק בי שמפחד וגורם לי להיכשל, המאמן יישאר איתי. רק כך אוכל להצליח ולהרגיש בעל ערך, ואז אף אחד לא ירצה לעזוב אותי". דפוס כזה עשוי להמשיך להתקיים גם כאשר המאמן מתחלף במאמן סבלני ותומך הרבה יותר. הספורטאי עשוי להמשיך לדבר אל עצמו כאילו המאמן המוקדם עדיין בסביבה. כלומר, קולו הביקורתי של המאמן הקודם קיבל ייצוג במודל העבודה הפנימי של הספורטאי, והוא יופיע בשיח הפנימי שלו כדרך שבה הוא מתייחס לעצמו ולמה שקורה לו.

דיבור עצמי
לפי הגישה הפסיכו-דינאמית ניתן להמשיג את הדיבור עצמי (self talk) כשיחה בין ייצוגים מופנמים, כלומר, זהו דיבור פנימי הנגזר ממודל העבודה הפנימי של הספורטאי. בדרך כלל, פסיכולוגיית הספורט נוטה לתפוס את הדיבור העצמי כשיחה המתנהלת בין הספורטאי לעצמו ושואפת להציב היגדים חיוביים ויעילים יותר במקום אלו השליליים וההרסניים. לעתים יהיה קשה לשנות את דפוסי הדיבור העצמי רק על-ידי זיהוי אמירות שליליות או הרסניות והבניה טכנית של אמירות חיוביות או פרודוקטיביות, מכיוון שהנטייה לחזור על הדיאלוג הפנימי השלילי מבוססת על הפנמה עמוקה יותר של מערכות יחסים קודמות. כדי להשיג שינוי ייתכן שיהיו נחוצים שני כיווני התערבות נוספים: האחד הוא שינוי הדיבור העצמי "מבפנים" – מתוך עיסוק של הפסיכולוג והספורטאי בשאלה "מי הוא זה שמדבר", ומדוע והיכן למד הספורטאי שהדיבור הזה נחוץ. הכיוון השני הוא שינוי הדיבור העצמי "מבחוץ" – גיוס קולו של המאמן הנוכחי והכוונתו, כך שיאפשר לספורטאי להפנים דיאלוג מיטיב יותר שמקנה ביטחון, מרגיע ומעודד ביצוע מיטבי.

העבודה בנבחרת הגברים בג'ודו
בענף הג'ודו בארץ, הפועל בשיטת הנבחרות, הספורטאים הטובים ביותר מתאמנים יחד במתכונת אינטנסיבית מאוד. למעשה, מדובר באימון יחידני במסגרת קבוצתית הדוקה מאוד, כך שהקשר האישי בין המאמן לספורטאי מקבל דגש מיוחד. בתחרויות, המאמן מלווה בכל יום ספורטאי אחר (ביום התחרות שלו), ושניהם הם היחידים שצועדים יחד לעבר המזרן. התפקוד הספורטיבי ביום התחרות, כולל הקרבות עצמם, הוא אינטנסיבי ביותר בתוך הקונטקסט של המסגרת מאמן-ספורטאי. כאשר המאמן הזה מוביל 7-6 ספורטאים באותה תחרות, מדובר ב-7-6 מערכות יחסים שונות, המשפיעות באופן אוטונומי על התפקוד הספורטיבי של כל אחד מהם ועל התוצאות בתחרות.
בנבחרת הג'ודו לגברים, כל אחד מהספורטאים צריך להתאים את עצמו למסגרת משותפת, בעלת דרישות תובעניות מאוד; להתאמן במסירות ובחירוף נפש, לבצע את הוראות המאמנים באימונים ובתחרויות וכמובן – לא להחמיץ אף יחידת אימון. לצד זה, . כשהמאמן מטפח קשר בריא וחיובי עם הספורטאי ומהווה שותף פעיל בקידום ההתפתחות המנטאלית שלו, מושג תנאי מפתח יקר ערך לבנייתה של הצלחה.   
העבודה של הפסיכולוג מכוונת במידה רבה לסייע למאמנים להבין את המצב המנטאלי של הספורטאים (מתוך ההיכרות של הפסיכולוג עם "מודל העבודה הפנימי" של הספורטאי) ולייצר סינכרון אופטימאלי בין המאמן לספורטאי כדי להביא את שניהם לביצוע מיטבי ולעזור לשניהם להצליח. "...אני לא מתבייש להודות שאני משנה את עצמי בהתאם לצרכים שלהם. הרבה מאמנים לא יקבלו את האמירה הזאת, אבל לדעתי זו הגדולה של מאמן - לדעת להתאים את עצמך לספורטאי לא ממקום של התפשרות... הקשיחות היא אותה קשיחות והגבולות הם ברורים" דברים אלה, שאמר אורן סמדג'ה בראיון (באתר ספורט 5), משקפים בדיוק את העמדה הזו. המאמן מייצג את הסמכות והדרישות שעל הספורטאי לקבל ולהסתגל אליהם, אך הוא גם המבוגר האחראי שעליו נשען הספורטאי. לשם כך עליו לנהוג בפתיחות, להבין את הצרכים האישיים של הספורטאי ולעתים גם לבצע התאמות על-פיהם.

הקשר בין המאמן לספורטאי עשוי להתבסס על הערכה, כבוד הדדי וחיבה מצד אחד, או חוסר סבלנות, קרירות וריחוק מצד שני... למערכת היחסים ביניהם יש השפעה קריטית על רמת המוטיבציה, תחושת הסיפוק וההצלחה בתחרויות 

הספורטאי כאינדווידואל
כחלק מהעבודה הספציפית עם הספורטאי, הצוות שואף להבין לא רק את היכולות הטכניות שלו או את מצבו הגופני וכושרו אלא גם את צרכיו הרגשיים והמנטאליים הייחודיים. המאמן והצוות מעוניינים להבין "למה זקוק הספורטאי מאיתנו כדי שיצליח". קיימת סקרנות להכיר את האופי והאישיות של כל אחד מהספורטאים. כצוות, אנחנו מבינים שכדי שנצליח כקבוצה אנחנו צריכים להצליח עם כל אחד מהספורטאים כאינדיווידואל. תפקידו של הפסיכולוג הוא לסייע לצוות המאמנים לחשוב על מערכות היחסים שלהם עם הספורטאים ולהבין את הערך של ניהול בריא של אותן מערכות יחסים.
כפי שצוין, הדרישות בנבחרת ברורות ותובעניות. כך למשל, הציפייה שהספורטאים יילחמו באומץ בתחרות קיימת תמיד, אך יש גם רצון ונכונות להבין איך ומתי כל ספורטאי מסוגל להוציא מעצמו את ה"פייטר הפנימי", וכיצד המאמן יכול לסייע לו, ללמדו ולעודדו לכך. תפקיד הפסיכולוג הוא, בין השאר, לעזור למאמן להבין מה כל ספורטאי מעורר אצלו מבחינה רגשית, עם אילו תכונות קל לו לעבוד ומה עלול לעורר בו אנטגוניזם וכעס. כמו כן, לסייע לו להיות מסוגל לראות, דרך ההטיות והנטיות האישיות שלו, את הצרכים של הספורטאי.

במהלך ארבע שנות עבודתי עם נבחרת הג'ודו גברים צברתי אין-ספור שעות שיחה עם אנשי המקצוע העובדים עמה: הצוות המקצועי - אורן סמדג'ה ועוזרי המאמן גיא פוגל וגיל עופר, שותפיי למעטפת הרפואית - הפיזיותרפיסטים נמרוד משה ועידו רוקח והתזונאי מיקי מדר, ובשנה וחצי האחרונות גם עם המאמנים ליעד אקו, יואב שמש וארתור קטייב. בשיחות הללו אנחנו מדברים בין היתר על המאפיינים הפסיכולוגיים הייחודיים של כל ספורטאי ועל האופן שבו המאמן צריך להביאם בחשבון בניהול הקשר שלו עם הספורטאי. החיבור בין הפסיכולוג למאמן הלאומי ולצוות המקצועי מהווה פונקציה של התבוננות, חשיבה ועיבוד מנטאלי בתוך עולם של עשייה, תפקוד וביצוע. אם נתייחס לנבחרת ולצוות כולו כאל משפחה, הרי בנבחרת, ה"הורים" עוצרים מדי פעם את המרוץ ההישגי היום-יומי כדי לדבר ולחשוב על העולם המנטאלי של ה"ילדים" ושל עצמם. לדעתי, בעצם קיומה של פונקציה כזו יש אפקט מרגיע מאוד עבור הספורטאים (ה"ילדים"). אלה יודעים שהמבוגרים משקיעים אנרגיה רבה בניסיון למצוא את הדרך הטובה ביותר למימוש הפוטנציאל שלהם ולהצליח. מכיוון שמדובר במשפחה הישגית מאוד, הילדים יודעים שההורים עסוקים בתוצאות שהם משיגים בבית-הספר (בתחרויות), ועם זאת, הם גם יודעים שההורים מתעניינים בחוויית ההתמודדות שלהם בכיתה (על המזרן), ובאופן שבו ניתן לחזקם ולעזור להם גם כשהם מתקשים.

בתחילת דרכי בנבחרת למדתי שהיעד לקראת משחקי ריו 2016 היה להציב 4-3 ספורטאים כמועמדים למדליה אולימפית. אורן סמדג'ה זיהה את הפוטנציאל המקצועי שלהם והאמין שאפשר "להביא אותם לשם". ואמנם, ניתן לומר שתכליתו של אימון הוא להביא "מישהו לאנשהו". מאמן הוא מנהיג שמוביל את חניכו אל יעד מסוים, כשהוא מלמד אותו לעשות משהו שלא היה מסוגל לעשות לפני כן ובכך משנה אותו. הוא הופך אותו לטוב יותר. על-פי התפיסה הפסיכולוגית שהוצגה במאמר, המדגישה את חשיבות מערכת היחסים בין המאמן והספורטאי ואת יכולתו של המאמן לעבוד עם האישיות של הספורטאי, ניתן לומר שאימון הוא לא רק להביא "מישהו לאנשהו". הוא גם היכולת של המאמן להגיע אל הספורטאי היכן שהוא נמצא עכשיו, עם פחדיו, מגבלותיו וצרכיו הייחודיים, ומשם לבנות אותו בצלם התמונה האופטימאלית שהמאמן רואה בעיני רוחו. זהו אחד התפקידים שלי בתוך הצוות - לטפל במערכת היחסים ולטפח את היכולת של המאמן לנהל אותה כדי לעזור לו להוביל את הספורטאי, בהיבט הפסיכולוגי, במסע הזה מ"פה" ל"שם" – מהמקום שהספורטאי נמצא לעבר היעדים שעליו להשיג.

סיכום
אימון הוא קודם כול יצירת קשר. המאמן יכול להיות מצויד בידע מקצועי, במתודות אימון חדישות וביכולת ניסוח ראויה, אלא שכל אלה מתווכים על-ידי קשר בין שני אנשים, על רגשותיהם, צרכיהם האישיים ו"מודל העבודה הפנימי" של כל אחד מהם. כל מסר מקצועי של המאמן לספורטאי עובר דרך החוט המקשר בין שניהם והאופן שבו המאמן מגיש את המסר ויכולתו של הספורטאי לספוג אותו.
אנתוני קאקון, מאמן נבחרת החתירה של אוניברסיטת קליפורניה בארצות-הברית, כתב: "אם המאמן מסוגל לבנות ספורטאי טוב יותר באמצעות אינטראקציה פסיכו-דינאמית, הדבר יועיל לא רק לספורטאי בלבד אלא גם למדינה ששניהם מייצגים" (Chacon, 2017).
כדי לעזור למאמן, לנבחרת או למדינה לבנות ספורטאי מוצלח, אחת מדרכי ההתערבות החשובות והמועילות של פסיכולוג הספורט היא לטפל במערכת היחסים בין המאמן לספורטאי ולא רק לפתח מיומנויות התמודדות מנטאליות אצל כל אחד מהם בנפרד. באמצעות שיפור האינטראקציה הבין-אישית ביניהם, פיתוח המודעות וחיזוק היכולת שלהם להכיר את עצמם ואת האחר, מערכת היחסים בין המאמן לספורטאי הופכת למתואמת יותר ומאפשרת ביצועים מוצלחים יותר.

רשימת המקורות שמורה במערכת. ניתן לקבלה אצל יניב אשכנזי בדואר אלקטרוני: yaniva@wingate.org.il



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן


גישות בטיפוח מומחיות בספורט

תזונה תומכת למערכת החיסון



תרומת הביומכניקה לאימון



מערכת היחסים בין מאמן לספורטאי



פגיעות ברך ומשמעותן לעתידו של הספורטאי



פותחים שנה באקדמיית וינגייט עם הפנים לזירה הבינלאומית



תסמונת הרצועה האיליו-טיביאלית ITBS