חפש רק בנושא זה






תרומת הביומכניקה לאימון הספורטיבי

העין האנושית אינה מסוגלת לכמת תנועה, וגם צילום מהיר יתקשה לזהות בבירור את הפרמטרים המכניים של התנועה (מהירויות, כוחות, מומנטים ועוד). זהו בדיוק תפקידו של המומחה לביומכניקה. הוא יכול לזהות - בעזרת ניתוח ביומכני של התנועה - שגיאות של הספורטאי ואף לפרש את משמעות הנתונים ולייעץ למאמן כיצד ליישם את התיקון בשטח
 
מאמרים נוספים בתחום
הגיל או התרגיל? דינמיקת צריכת החמצן
פגיעות ברך בגיל צמיחת השלד ומשמעותן לעתידו של הספורטאי הצעיר
מערכת היחסים בין מאמן לספורטאי כמפתח להצלחה
מגנים, תומכים וחבישות בשימוש הספורטאי: מיתוסים ואמיתות
מאמרים נוספים בתחום
כאבי אגן בקרב ספורטאים: גורמים ודרכי טיפול
טיפול בפגיעות סחוס במפרקים בקרב ספורטאים – אתגר העתיד
השינה טובה לבריאות - ולביצועים ספורטיביים
בקרה ומעקב אחר הנתונים האנתרופומטריים והיכולות הגופניות של שחקני הנבחרות הצעירות בכדוריד
הפרעות קשב וביצועים ספורטיביים
איזה טיפוס אתם? שעונים ביולוגיים וביצוע גופני
חשיבותו של תזונאי ספורט
גנטיקה וספורט -האם יימצא פרופיל גנטי ייחודי אצל ספורטאי על?
מי מזיע יותר, גברים או נשים?
הצילו שפשפת!
בגדי לחץ מפיגי חום – יעיל או מסוכן?
תוספי ג'לטין לשמירה על בריאות המפרקים
שומן עולה, טסטוסטרון יורד, אולם יש תרופה!
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
סוס צ'רלי - עווית שריר במאמץ
על חריקות, קליקים וקנאקים בברכיים
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום

שתי קפיצות למרחק של יוחאי הלוי נותחו מבחינה ביומכנית, וההשוואה ביניהן מציבה אתגר בפני המאמן והספורטאי - למצוא דרך לנצל את הפוטנציאל של המהירות האופקית.

פורסם לראשונה במגזין "ספורט הישגי" גיליון 3, מרץ 2013
באדיבות הוועד האולימפי בישראל  

מאת:

פרופ'  דוד בן סירא - חבר הסגל האקדמי, המכללה האקדמית בווינגייט  
פרופ' משה איילון - מנהל המעבדה לביומכניקה, המכללה האקדמית בווינגייט  

מבוא
ביומכניקה הוא מדע העוסק, בין היתר, בחקר הכוחות הפועלים על גוף האדם בזמן פעילות גופנית ובהשפעתם על התנועה והעומסים הפועלים על הגוף. בספורט התחרותי, לעקרונות הביומכניים ישנם שני יישומים מרכזיים:
א. השבחת הביצוע הספורטיבי
ב. מניעת פציעות או הפחתת הסיכון להן.
הדעות בעולם הספורט חלוקות לגבי התרומה של הביומכניקה לספורט התחרותי. מצד אחד, ישנם המאמינים בחיוניות ובתרומה הממשית לספורט בכלל ולספורט התחרותי בפרט, ומצד שני יש לא מעט המאמינים כי ביומכניקה של הספורט תורמת מעט לביצועים ספורטיביים, ועיקר תרומתה בכך שהיא מעגנת, במונחים מדעיים, את מה שהמאמנים כבר גילו. במאמר זה ננסה לעמוד על הדרך והגישה שבהן הביומכניקה של ספורט יכולה לתרום באופן משמעותי להעלאת רמת הביצועים של ספורטאים. 



בדרך כלל, המאמן מכיר את התנועה היטב, אך בחלק גדול מהמקרים הוא אינו מכיר את העקרונות המכניים הרלוונטיים ואינו מנוסה ביישומם לשם ניתוח המיומנות מבחינה איכותית

הביומכניסט והמאמן
אנשי הביומכניקה, כמו גם מאמנים וספורטאים, שותפים לאותן מטרות הישגיות, ולמרות זאת קיים עדיין פער בין החוקרים לבין אנשי השטח. המאמנים מעריכים בדרך כלל את ביצועי הספורטאי ואת יעילות תכנית האימון על בסיס תוצאות התחרות, מבחני שדה ובדיקה ויזואלית איכותית. במקרים רבים, קריטריונים אלה מספקים את הצרכים, אך לעתים אין ביכולתם לזהות את המנגנונים המכניים של התנועה (אינטראקציה של תנועות במפרקים שונים) ומכאן הקושי בזיהוי שגיאות בביצוע. מצד שני, מומחי הביומכניקה 'מואשמים' במתן חשיבות יתר למתודולגיה, ללא שימת דגש על חשיבה מעשית הניתנת להעברה וליישום בקלות לאנשי השטח.

ניתוח כמותי או איכותי של תנועה תלוי בהבנת העקרונות המכניים (חוקי ניוטון) ויישומם בהקשר של מגבלות גוף האדם ואילוצי דרישות התנועה הספציפית של התחום הספורטיבי. בדרך כלל, המאמן מכיר את התנועה היטב, אך בחלק גדול מהמקרים הוא אינו מכיר את העקרונות המכניים הרלוונטיים ואינו מנוסה ביישומם לשם ניתוח המיומנות מבחינה איכותית. גם הכרה של העקרונות הללו יכולה לספק רק מענה מוגבל לזיהוי שגיאות טכניות בשלבים מתקדמים של המיומנות. אף המומחה לביומכניקה, שמכיר את העקרונות טוב יותר, עשוי להתקשות בניתוח איכותי של תנועה מורכבת של חלקי גוף שונים, המתרחשת במהירויות גבוהות. העין אינה יכולה לכמת את התנועה, וגם בצילום מהיר קשה לזהות בבירור את הפרמטרים המכניים של התנועה כגון מהירויות, תאוצות, כוחות, מומנטים, תנע, מתקף וכד', שהם קריטיים להבנת התנועה וגורמיה. כל אלה מצריכים ניתוח כמותי שעומד לרשותו של המומחה לביומכניקה. כאן תרומתו העיקרית לתהליך האימון.

חשוב לציין כי הייעוץ הביומכני אינו תחליף לאימון, אלא מערך ייעוץ שמטרתו לתמוך בהחלטות המאמן. תרגום הממצאים הביומכניים לאסטרטגיית אימונים, הנחיות לשינוי התנועה ותרגילי עזר הם באחריותו של המאמן. כדי שייעוץ ביומכני יהיה אפקטיבי יש צורך להפוך את המידע הביומכני הכמותי למושגים, שעל-פיהם יכול המאמן לקבל החלטות באשר להתאמת דפוס תנועה ולתכנון תהליך האימון. לפיכך נחוצה טרמינולוגיה משותפת בממשק שבין המאמן לאיש המדע. האחרון משתמש בדרך כלל במונחים ובעקרונות ביומכניים. המאמן, לעומתו, משתמש בדרך כלל במונחים של הספורט הספציפי או בז'רגון של השטח, או אפילו במונחים עצמיים שפיתח כתוצאה מניסיונו. מציאת 'שפה משותפת' בין השניים היא חיונית הן בשלב תכנון הייעוץ הביומכני והן במהלכו. הבנת הממצאים על-ידי המאמן איננה באחריותו של אחד מהם בלבד אלא של שניהם יחד. 

זיהוי המשתנים הקריטיים
היבט מרכזי בהקשר זה הוא זיהוי המשתנים הקריטיים הרלוונטיים לניתוח התנועה. זהו תפקיד מרכזי וקשה, המוטל על הביומכניסט בהתאם לצרכים שהוגדרו על-ידי המאמן. עליו לזהות את המשתנים הקריטיים על-פי השכל הישר (הכרתו את העקרונות הכלליים של הביומכניקה) ועל-פי ספרות המחקר הספציפית למיומנות המוערכת. בהתאם למשתנים קריטיים אלה ייבחרו כלי המדידה, תדירות איסוף הנתונים ופרמטרים מתמטיים לניתוח הנתונים הכמותיים שנאספו. יש לאתר את המשתנים הקריטיים ביותר, המשפיעים על איכות התנועה, ולהבחין בין משתנים קריטיים להשבחת המיומנות או להורדת הסיכון לפציעה לבין אלה שהשפעתם מזערית, או שהם תוצאה של משתנים אחרים. המשתנים הרלוונטיים הם אלה הקשורים ישירות לתוצאות התנועה ביחס למטרה התנועתית, וששינוי בהם יכול להוביל להשגת המטרות בצורה טובה יותר. בהליך זה עשוי להיות תפקיד גם למאמן, שיצביע בפני הביומכניסט על נקודות תורפה שהוא מזהה בביצועי הספורטאי, על סמך היכרותו עמו. לא כל משתנה שנמצא קשור לאיכות התוצאה הוא קריטי או עיקרי להתערבות. משתנה כזה יכול להיות תוצאה של משתנה אחר, שלמעשה משפיע עליו ועל התוצאה כאחד, או שהוא עשוי להיות משתנה שקשה לפרשנות מבחינת העיצוב של שינוי תנועתי. כך למשל, ויסות של תנע סיבובי, שהוא קריטי בתנועות שונות הכוללות מעוף, קשה להבנה על-ידי המאמן או הספורטאי. על הביומכניסט לאתר את הגורמים לוויסות משתנה זה (בדרך כלל פרמטרים של הניתור), כדי שבאמצעותם יוכל המאמן להנחות את הספורטאי.  

חלק ממשתנים אלה עשויים להיות בלתי ניתנים להשפעה, או ניתנים להשפעה קטנה יחסית (למשל, אנתרופומטרייה או מבנה שריר). מבין האחרים יש לאתר את אלה שניתנים לשינוי ולבחור את אלה שיכולים לחולל את השינוי המהותי ביותר. על-פי זאת, יש להכין תכנית התערבות היררכית לטיפול בהתאמות השונות הנדרשות. זיהוי המשתנים הקריטיים מבוסס לא רק על ניתוח, על-פי השכל הישר, של העקרונות המכניים הידועים אלא גם על הכרת הספרות והמשתנים שזוהו במחקר כקריטיים למיומנות זו או לכאלה הדומות לה.

יש לאתר את המשתנים הקריטיים ביותר, המשפיעים על איכות התנועה... תפקיד המאמן בהקשר זה הוא להצביע בפני הביומכניסט על נקודות תורפה שהוא מזהה בביצועי הספורטאי, על סמך ההיכרות עמו

הליך ההתערבות
היבט נוסף הוא בחירת הליך התערבות. הספרות המדעית אינה משופעת בראיות לגבי עיצוב אסטרטגיית התערבות בטכניקת התנועה על בסיס פרמטרים ביומכניים. כמו כן, קיים קושי לקבוע עד כמה התערבות ביומכנית היא אפקטיבית בתהליך האימון, שכן האפקט של התערבות כזו אינו מבודד, והוא מעורב באפקטים אימוניים אחרים הכלולים בתכנית האימונים.
יש חשיבות לארגון ההתערבות לשינויים בתנועה בצורה היררכית. ספורטאי מתקשה להחיל כמה שינויים טכניים בו-זמנית. לכן על המאמן, בהתייעצות עם הביומכניסט, לקבוע סדר עדיפויות ולארגן על-פיו את שלבי ההתערבות. כך למשל, אין טעם להתערב בשלב הנחיתה של הקופץ למרחק, אם ישנם ליקויים טכניים בניתור שלו. יש להתחיל בשיפוץ המרכיב המקדים, שהוא גם הקריטי ביותר למרחק הקפיצה, ולאחר התאמתו להעריך מחדש את הליקויים בנחיתה.

ייעוץ ביומכני
ייעוץ ביומכני כולל כמה היבטים חיוניים. ראשית, כלי מדידה לתיעוד כמותי של התנועה ולניתוחה. כלֵי המדידה העיקריים הם: תיעוד תנועות של חוליות הגוף וניתוחן באמצעות תהליך המבוסס על קינמטיקה הפוכה* (inverse dynamic) (באמצעות צילום מהיר או מכשור אלקטרו-אופטי אחר); משטחי כוח המשמשים לתיעוד הכוחות הפועלים בין הגוף למשטח חיצוני; אלקטרומיוגרפיה המשמשת לניתוח הפעולה והתזמון של שרירים עיקריים המשתתפים במיומנות; דינמומטרים שונים למדידת כוחות; מדי תאוצה; אמצעים להתפלגות לחצים ועוד. לכל אחד מאמצעים אלה יתרונות וגם נקודות תורפה, שעל הביומכניסט לשקול אותן בהתאם לרלוונטיות ולתרומה של השימוש בהם לייעוץ הנדרש. לא אחת הביומכניסט משלב יותר אמצעי אחד, בהתאם למשתנים הקריטיים לתנועה המנותחת.

בין הבעיות העיקריות ביישום ייעוץ ביומכני בספורט ניתן לציין את: א. יוקר המכשור הנדרש לניתוח תנועה והשימוש בו; ב. משך הזמן הנדרש לניתוח תנועה ולפרשנותה. על-אף הניתוח הממוחשב הקיים כיום, הרי בניתוח תנועה מורכבת, המבוססת על דיגיטציה של חוליות הגוף בתנועה הנדגמת, לא ניתן בדרך כלל לתת משוב מיידי בעת איסוף המידע או מיד לאחריו, ונדרש זמן לעיבוד הנתונים ולהערכת המשתנים הקריטיים לתוצאת הביצוע. קיצור התהליך בעתיד עשוי להוביל להגברת השימוש בו באימון.

הניתוח הביומכני של התנועה רלוונטי במיוחד לענפי ספורט שבהם התוצאה תלויה פחות במרכיבים טכניים של התנועה ובמשקלה, יחסית למקצועות תלויי יכולת פיזיולוגית, בעיקר יכולת אירובית. עם זאת, גם במקצועות אלה, כמו ריצה למרחקים ארוכים, לביומכניקה עשוי להיות תפקיד מרכזי בייצור הנעלה מתאימה, בזיהוי בעיות פתולוגיות והתאמת מדרסים מורידי סיכון ואפילו בזיהוי נקודות תורפה בפרופיל הכוח של הרץ כדי לחזק את נקודות התורפה שלו. 
הביומכניקה חשובה ביותר להשבחת התנועה במיומנויות סגורות: כאלה המבוצעות בתנאי סביבה קבועים יחסית, שם ניתן להתאים דפוס תנועה אחיד וקבוע למטרה התנועתית. אך הביומכניקה חשובה גם בניתוח של מיומנויות פתוחות, שבהן האילוצים הסביבתיים אינם מצריכים התאמות שונות של התנועה, כמו במשחקי כדור או במקצועות קרב. גם בענפים אלה ניתן לזהות שגיאות בסיסיות במבנה התנועתי כגון בתנועות הניתור והזריקה של שחקן כדוריד, תנועת שינוי כיוון של שחקן כדורגל, תנועת ניתור של שחקן כדורעף או חבטת גב יד של שחקן טניס.

לסיכום, ההליך של ייעוץ ביומכני לספורטאי כולל כמה שלבים עיקריים:
1. זיהוי שגיאות או נקודות תורפה בביצוע על סמך ניתוח התנועה. בהליך זה יש חשיבות לתיאום מושגים בין המאמן לביומכניסט ולהבנת המאמן את מהות השגיאה והגורמים לה. תפקידו של הביומכניסט הוא לפרש עבור המאמן את משמעות הנתונים מבחינת דפוס התנועה ביחס למטרה הספורטיבית, כך שהמאמן יוכל לתרגמה לתכנית התערבות אפקטיבית.
2. זיהוי ההליכים הנדרשים לתיקון שגיאות. כאן יש לגשר בין השינוי הנדרש בפרמטרים הביומכניים לבין עיצוב הגירוי והתוכן האימוני שצריך להוביל לשינוי בהם. מבחינת תכנון האימון, השינוי הנדרש עשוי לכלול גם פרמטרים לא ביומכניים כגון מרכיבים פיזיולוגיים או נוירולוגיים (למשל, במקרה של צורך בשיפור מהירות תנועה).
3. יישום תהליך תיקון השגיאות בתכנית האימון. לתהליך זה אחראי המאמן, והביומכניסט יכול לשמש לו כיועץ. יש לזכור כי בתכנית אימונים כוללנית של הספורטאי ישנם מרכיבים רבים, ועל המאמן להחליט מתי וכיצד לשלב את התיקון הטכני הנדרש ובהתאם לכך לתכנן את כלל תהליך האימון.
4. הערכת האפקטיביות של ההתערבות. חלק זה הוא חובה, אם מבקשים לבחון את השפעת תכנית ההתערבות ואת הליטושים הדרושים לשם השבחת המיומנות. יש חשיבות למעקב ולניתוח מתמשך של תכנית ההתערבות כדי לזהות שינויים, שיפור או נקודות תורפה נוספות הנובעות מההתערבות.

דוגמה לניתוח ביומכני - קפיצה למרחק
במסגרת ההכנות למשחקים האולימפיים בבייג'ין 2008 התבקשנו על-ידי היחידה לספורט הישגי לבצע ניתוח ביומכני לכמה אתלטים וביניהם לקופץ למרחק יוחאי הלוי. הצילומים בוצעו במסגרת אימון בהדר-יוסף. בשיחה מוקדמת התבקשנו להתמקד במשתנים הביומכניים בשלב הניתור.
המטרה התנועתית של הניתור היא לאבד מינימום מהירות אופקית ובו-בזמן לפתח מקסימום מהירות אנכית. כמו כן, הניתוק מהקרקע צריך להתבצע כאשר מרכז הכובד גבוה ככל האפשר. נציג כאן השוואה בין שתי קפיצות. התוצאה של הקפיצה הראשונה היא 7.10 מטרים ושל השנייה 7.30 מ'. השאלה שנשאלה היא - מה הם הגורמים הביומכניים בשלב הניתור, שעשויים להסביר את ההפרש של 20 ס"מ בין הקפיצות?

הפן המעשי של תוצאות הקפיצות של יוחאי הלוי הוא שאמנם קיים פוטנציאל הגעה לניתור במהירות אופקית גבוהה, אך זו מבוזבזת בניתור. לעומת זאת, הגעה במהירות איטית יותר משפרת את כל הפרמטרים האחרים ברגע הניתוק מן הקרקע

באיורים 1 ו-2 ניתן לראות שבקפיצה שבה הושג מרחק קצר יותר, המהירות האופקית בהגעה לניתור היתה גבוהה יותר (9.33 מ'/שנ' לעומת 8.89 מ'/שנ'), אך ברגע הניתוק מהקרקע המהירות האופקית בשני המקרים היתה זהה כמעט (7.32 ו-7.33 מ/שנ'). המשמעות היא איבוד של 21.4% מהמהירות האופקית במקרה הראשון לעומת 17.6% במקרה השני. למרות זאת, התוצאה במקרה השני היתה טובה יותר. ההסבר לכך הוא:
א. במקרה השני הצליח הקופץ לפתח מהירות אנכית גבוהה יותר ברגע הניתוק (3.57 מ'/שנ' לעומת 3.50 מ'/שנ').
ב. מרכז הכובד ברגע הניתוק היה גבוה ב-8 ס"מ.
הפן המעשי של התוצאות הנ"ל, מבחינת המאמן, הוא שאמנם קיים פוטנציאל הגעה לניתור במהירות אופקית גבוהה, אך זו מבוזבזת בניתור. לעומת זאת, הגעה במהירות איטית יותר משפרת את כל הפרמטרים האחרים ברגע הניתוק.

המסקנה מממצאים אלו היא כי האתגר הניצב בפני המאמן והספורטאי הוא למצוא את הדרך לנצל את הפוטנציאל של המהירות האופקית. המשך המעקב של המאמן והביומכניסט אחר השינויים במרכיבי הניתור עשוי לספק משוב על השיפור של היבט ספציפי זה בניתור של הספורטאי. במקרה הנוכחי לא נערך מעקב נוסף.


איור 1: ניתוח ביומכני של הקפיצה למרחק של יוחאי הלוי בתוצאה של 7.10 מ' (לבדוק את כותרות שני האיורים)


איור 2: ניתוח ביומכני של הקפיצה למרחק של יוחאי הלוי בתוצאה של 7.30 מ'

* שיטה ביומכנית המקובלת ביותר בספרות המדעית הבינלאומית, שבאמצעותה ניתן לחשב את הכוחות והמומנטים שנוצרים ופועלים בגוף האדם במהלך ביצוע מיומנות כלשהי.

רשימת המקורות שמורה במערכת. ניתן לקבלה אצל יניב אשכנזי בדואר אלקטרוני: yaniva@wingate.org.il



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן


גישות בטיפוח מומחיות בספורט

תזונה תומכת למערכת החיסון



תרומת הביומכניקה לאימון



מערכת היחסים בין מאמן לספורטאי



פגיעות ברך ומשמעותן לעתידו של הספורטאי



פותחים שנה באקדמיית וינגייט עם הפנים לזירה הבינלאומית



תסמונת הרצועה האיליו-טיביאלית ITBS