חפש רק בנושא זה






גישות בטיפוח מומחיות בספורט

ביצועים מיטביים בספורט הם מטרת העל של כל ספורטאי. השאלה היא איך מגיעים ליעד הזה. המאמר מציג שתי גישות לטיפוח הספורטאי בתחילת דרכו: גישת האימון המודרך, המתמקדת בעיקר בשיפור ביצועים בענף הספורט הספציפי, וגישת ההתפתחות הספורטיבית, המדגישה את הפעילות החופשית ומעודדת שילוב של כמה ענפי ספורט.
 
מאמרים נוספים בתחום
אורן סמדג'ה: "אני מרגיש כאילו אני שולט באימון בג'ויסטיק"
אימון עצמאי, בנבחרת או בקבוצה רב-לאומית? מגמות בטריאתלון העולמי והישראלי
להיות מחוברים לפעימות הלב
"וכאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ"
מאמרים נוספים בתחום
חשיבות הרוטינה
האם אנחנו מכורים לספורט?
להעביר ערוצים בראש – מכאב וקושי לכוחות והתמודדות
על הפחד – אויב או חבר?
עניין של פרספקטיבה
בודי פאמפ - האמת העירומה
בין המצוי לרצוי – תתאמנו!
טיפים לאימון הכושר המנטאלי
טיפים להתמודדות עם פציעה
הדיכאון שאחרי תחרות מטרה
פוסט מורטום לאחר תחרות
תחרותיות בריאה
כוח שריר – לא רק המסה קובעת
הערכה כמותית של אימון סבולת ועומסים תחרותיים
שעוני דופק – אפשר לסמוך עליהם?
על אימון, מאמנים ומתאמנים
רוצים להפגין ביצועי כוח טובים יותר? תתחילו לקלל
מתים לנצח – מחשבות על מוות משפרות ביצועים
The Rollover and Jacknife
שחקן, אתלט ומה שביניהם
תנו לשריר לגדול בשקט
מוטיבציה פנימית: המנוע בהכשרת מאמנים
תרגיל ה-Boomerang: פירוק לאלמנטים פשוטים
התכנון המודרני במשחקי הכדור לאן?
אימוני HIT: תגובות עצביות שריריות ותכנון אימונים שבועי
מדריך לתקופת הפגרה במשחקי הכדור – עשה ואל תעשה
אימון קואורדינציה מודרני במשחקי כדור ובאומנויות לחימה
פיתוח יכולות גופניות בכדורגל – שגיאות נפוצות
תורת האימון החדשה – תכנון מול מקריות
בין מדע ושטח באימון במשחקי הכדור
הכשרת מאמנים – הליבה של הצלחה וכישלון בספורט
הורי ספורטאים – מהפרעה לתרומה
חידושים בניתוח המידע והמדידה בכדורגל
עכשיו באים? DOMS, כאבי שרירים מאוחרים
מודאגים מהיקף המותניים? מה עדיף משקולות או ריצה
מה הכי קשה – שחייה, ריצה או רכיבה?
תרגילים עם רצועות אימון וריוסלינג
פילאטיס הוליסטי
מה באמת נדרש משחקני כדורגל?
שחקני כדורגל רצים לא רק אחרי הכסף
אפליקציות לניטור פעילות גופנית – עכשיו יותר מדויק
תרגילים לחיזוק כללי עם רצועות Variosling
אימון התשתית הגופנית לביצוע Euro Step
מתי שחקני כדורגל נפצעים יותר?
זהירות קיר לפניך!
לעלות בסולם הכושר
על הקצה – תגובת הלב במהירות של 320 קמ"ש
היהפוך אצן למרתוניסט?
התמחות בענף ספורט בגיל צעיר מגדילה את הסיכון לפציעות
עולים מדרגה! אימון Outdoor פונקציונלי
אורח חיים בריא: טיפים לניהול זמן
כוח המוח – מדוע אנו מתעייפים במהלך פעילות גופנית ממושכת?
חרם: לא ספורטיבי, אבל קיים גם בספורט
המתכון הבטוח "לשרפת" שחקני כדור צעירים
מסי, רונאלדו, אינייסטה וקסיאס – מצא את ההבדלים
אימון יתר - אבחנה וטיפול
המלצות לאימון פונקציונלי בענפי הכדור
המלצות לחימום פונקציונלי
תבעט או תבעטי?
טניס בזווית פונקציונלית – חלק ב'
אימון בהפרעות קשב וריכוז
היבטים של משחק הטניס בזווית פונקציונלית
רציתי לדעת...
פיתוח יכולות גופניות לשחקני כדור – איפה שגינו?
ילדים וספורט – שאלות מהשטח
חלון הזדמנוית בתהליך ההכשרה של הספורטאי הצעיר
טכניקה לנטרול הרגשות והמחשבות שמרחיקים אותנו מהמטרה
תחרותיות בריאה
ירידה לצורך עלייה
הצבת מטרות – כך תגשימו את החלום שלכם
מה עדיף? אימון משקולות חופשיות או אימון מכשירים?
הצלחה כהזדמנות למינוף המוטיבציה
רטובות ולא מזיעה
אחרי המרוץ: ניתוח התוצאות עם הפנים קדימה
תפקיד המאמן כשהלחץ עולה במהלך תחרות
מכורים לספנינג?
מצננים את ההתלהבות: טיפול באמבט קור לכאבי שרירים
אימון מנטאלי ככלי להצלחה בספורט תחרותי
נאמנות ומחויבות להצלחה
שביתה? תתחילו לעבוד! וכנראה גם להיפצע
בעיות בחימום
נופלים מהרגליים
"דופק שרפת שומנים" – עובדות ומיתוסים
כוחה של קבוצה
יחסי הגומלין בספורט בין היחיד ובין הקבוצה
מרמים את המוח
"מבחן הדיבור" – ממצאים חדשים
הפיזיולוגיה של משחק הטניס
שינוי לטובה
הפרופיל הפיזיולוגי בכדורגל
פציעה בגוף – מחיר נפשי
פציעה והחלמה – היבטים פסיכולוגיים
אפקט הסטרופ וחכמת הכישלון
ילדים שמתמקדים בסוג ספורט אחד, עלולים להיפצע יותר
ביטחון עצמי או מסוגלות עצמית?
אימון משקולות במהלך ההיריון – מומלץ ואף בטוח!
חיזוק שרירי הליבה עם רצועות sling exercise training
קטנות על מתיחות...
ביצוע מתיחות לפני ריצה עלול לפגום בביצועי סבולת
עלייה דרמטית במספר פציעות הריצה אצל ילדים ומתבגרים
אספקטים מנטאליים בריצת המרתון
איזהו החכם? הלומד מכל אדם
יאללה, בלאגן – חשיבות הסגנון הכאוטי בספורט
מתי די? מניעת פציעות בריצה
לתת לגוף לעבוד
ספורט בילדות משול לעבודה בבגרות
בחוץ או בפנים? מסילה נעה OUT, ריצה בחוץ IN
כאבי שרירים – כמה זה כואב?
כיצד ניתן להעלות את מספר הילדים שנהנים מספורט?
הבינוניים תמיד נמצאים "במיטבם"
חוויית ההצלחה של ספורטאי
העתיד כבר כאן – GPS ומד תאוצה בשירות הכדורגל
חיזוק או עונש?
סוד הצלחתה של קבוצה
איך תתכוננו למרוץ הבא שלכם?
סוויטש בגישה לאימוני הכושר
מה מניע בנות להתמיד בספורט?
מה השתנה ברכיבת אופניים – אימוני ואטים
כרוניקה של הפרעה באימון – מה עושים?
עשה היסטוריה – אצן לבן מתחת ל־10 שניות ב־100 מטר
לקלוע למטרה: הצבת מטרות לפני תחרות
ספורט ככלי להתמודדות עם סמכות
כדורגל משחקים 90 דקות
הפיזיולוגיה של הכדורגל – המסלול האירובי
כדורגל מזווית אחרת
הצבת מטרות לפני תחרות
בית-ספר לחיים
צוחק מי שצוחק אחרון: חשיבות ההומור בספורט
שגיאות נפוצות באימון של רצי מרתון
מסע חזרה אל הגוף: גילה ברנט סוגרת מעגל במכון וינגייט
סודם של האצנים
יותר מהר, יותר גבוה
סוד ההצלחה של שושלת הרצים האתיופים
בלי כדור: שיעורי בית לחופש הגדול
פסיכולוגיית ספורט לנשים: 10 הדיברות באימון
שליטה בשני כדורים
כדורסל: מיומנות השליטה בכדור
נגמרו התירוצים: פעילות גופנית אינה מסוכנת למפרקים
חימום מובנה עשוי למנוע 50% מהפציעות החמורות בספורט
אימון סבולת ייחודי לכדורגל
הקשר בין שיפור הכוח בנשים מבוגרות ובין הסיכון ליפול
לרוץ מהר, לרוץ מהר
זה טוב ללב שלכם – פרוטוקול
עקרונות בסיסיים באימון התנגדות בחדר כושר
טריאתלון קיסריה – הכינו את עצמכם
הטניסאי המעופף – עולמם התובעני של שחקני הטניס המקצוענים
מולי אפשטיין – הבחירה שלכם
פורום המומחים – החיים על פי מולי אפשטיין
קו פתוח – אתם שואלים המומחים עונים
תכנית אימונים של 8 שבועות מסייעת לסובלים מדלקת פרקים
הדובדבן שבקצפת הבוץ – מחנה חנוכה לאופניים
חבטת פתיחה – שחר פאר מודל 2008
אימון שבועי בטריאתלון – מחזור הזוטא
תוכנית חודשית לרצים בגילאי 15 – 18
תוכנית שנתית לרצים בגילאי 18-15
תוכנית רב-שנתית לרצים צעירים
שיטת זולאץ' לאימון ריצה יעיל יותר
פעילות גופנית עממית: גם בריאות, גם הנאה
כאבי גדילה
צעד אחד קדימה
הכדור שגורם כאבי ראש לשוערים
שיפוט מהיר - הפיזיולוגיה של האנשים עם המשרוקית
בכושר משחק: על הפרופיל הפיזיולוגי של שחקני הכדורגל
מדעי הכדורגל: מה קורה בשעה וחצי של משחק
בדרך אל הכושר, בדרך של המקצוענים
פעילות גופנית בחורף: טיפים ממולי
לא צד בעניין: על הכאבים בצד במהלך ריצה
סבולת: מלחמת ההתשה של השרירים
על הקרח - במהירות הרוח
הספורט הלבן: גולשים, מחליקים ועפים באוויר
אופניים: רכיבה, סביבה ובריאות
הטור השביעי
מטרות ואמצעים באימון המעשי
פצצת אנרגיה
הפיזיולוגיה שמאחורי הטור דה-פראנס
פרקים בתורת האימון: האימון הבסיסי
קפיצת מספרת: השלב הראשון
ריו גדולה עלינו: רשמים מתחרות אקסטרים
פיתוח הכושר הגופני הבריאותי: האימון המשולב
הכל אגדות: מיתוסים בנושא אימוני כוח ופעילות גופנית
נעליים קונים מהר? לא מומלץ
אופנה דו-גלגלית
הכן גופך לחורף: ההכנה הנכונה לעונת הסקי
על מהימנות השקילה התת-מימית
עם היד על הדופק
תחרות התעמלות בביה"ס: מודל לארגון
בריאות בעירבון מוגבל
הכושר וכושר השיפוט של שופטי היורו
עומס מצטבר: מתי זה יותר מדי?
הגדרת עוצמת האימון: שיטות שונות - מטרה אחת
ויסות משקל קצר-טווח: סיכונים ופתרונות
ויסות משקל קצר-טווח
העלות האנרגטית במעבר בין הליכה לריצה
מקשיבים לגוף - מתאמנים חכם
על הצדדים השונים של דירוג הנבחרות בג'ודו
אימון כוח מתקדם: שיטות עיקריות
אימון כוח בגיל השלישי
מינון באימוני כוח: עוצמה, מספר חזרות, הפוגות וסגנון
על הקשר שבין ריצת 5,000 מטר ואימון כוח
בין שרירים לעצבים: הצד הפיזיקלי של הכוח
השאיפה לפיצוי יתר: היבטים מעשיים באימון
פיצוי יתר: הציר המרכזי של תורת האימון
ישיבה ויציבה בספינינג: הטעויות הנפוצות והדרך הנכונה
קינזיולוגיה וניתוח תנועתי בחדר הכושר
יסודות האימון: תקופות ההכשרה הראשונות בחיי ספורטאי
תכנון ארוך טווח: עקרונות עבודה עם ספורטאים צעירים
הסתיימה עוד שנה עמוסה של שחייה; מיקי חליקה מסכם
אימוני גמישות: כיצד מבחינים בגבול שבין היעיל למזיק
התמודדות עם כישלון: המאמן כדמות מפתח
סודה לשתייה בשירות המלחמה בחומצת החלב
אימון בחדר כושר: פיתוח הכוח המתפרץ
עבודה בחדר כושר: עקרונות, קצב וביצוע בפועל
חוק הספורט, המורים לחינוך גופני ומה שביניהם
אנרגיה באימון כוח: כמה מוציאים באמת
על ההשקעה, הגנטיקה, התזונה – ועל המאמן הישראלי
הפילוסופיה והפרקטיקה של השפיץ של הנעל
האם שחקני הכדור הישראלים אכן נחותים פיזית?
הידע הספורטיבי, המדע - והבנת הנקרא
אימון כוח בספורט התחרותי: עקרונות ומעשה
מהות הסבולת: האימון ויכולת השיפור
סבולת: הגדרות, מרכיבים ושיטות אימון
חידושים בפיתוח הכוח: תורת השלבים
הכנה בלתי-אמצעית: מחזור הביניים בדרך לשיא היכולת
המרכז לטיפוח מחוננים: מטרות, אורח חיים, דילמות וערכים
נשים וגברים: ההבדלים בכוח השרירים ובתגובתם לאימון
הדופק: הגורמים הקובעים אותו ומגבלותיו ככלי אימוני
מהירות בספורט: מאיצים באמצעות אימוני כוח
בטיחות המתקנים: מי נושא באחריות במקרה של פציעה?
פציעות ספורט: שאלת אחריות המורים, המאמנים והמדריכים
גבול היכולת: המסלול, הנעליים, הסמים, הגנטיקה
יכולתו של האדם: היכן עובר הגבול האחרון
חינוך צעירים לכדורגל - השיטה הצרפתית
פריודיזציה: בניית תקופות לשיפור היכולת הגופנית
מחזורי האימון: יסודות תכנון הפעילות הגופנית
מבחני סבולת בסיסיים: עשה זאת בעצמך
"המשקל הנכון": שאלת מיליון הקילוגרמים
על מרכיבי הכושר הגופני: מושגי יסוד
העולם (הספורטיבי) אינו שייך עוד רק לצעירים
על הכישרון בספורט: מיון, מדדים ומבחנים
עקרונות אימון כוח: כוח מתפרץ, כוח מרבי וסבולת
מין לפני ספורט: השאלה העתיקה בעולם
תקני כושר לספורטאיות: 70% עד 85% מהגברים
על נשים, אירובי ורקמת שרירי הזרוע
אימון ספורטאים: סיווג אימוני סבולת על פי המטרה
חום יולי-אוגוסט: שתייה, הזעה וצינון מוקדם
יתרון ביתי בכדורגל: עכשיו גם המחקר מוכיח
חוברת עבודה לחופש: גם לספורטאים מקצוענים
גבהים: בין אמצעי אימון טבעיים למלאכותיים
אימוני גבהים: על ההכנה הבלתי אמצעית
אימון גבהים: להגביר את העומס, להתחשב בסכנות
גבהים: אימון בתנאי לחץ חמצן מופחת
אימונים בגובה רב: פרק חובה לספורטאי הצמרת
המבנה המומלץ של יחידת אימון
מלכי הכביש רוכבים כל הדרך לפריז
כחום היום: ספורט תחרותי במזג אוויר חם
אימוני כוח למתבגרים: המיתוס והמציאות
חדרי כושר: כיצד להתאמן - וגם לשמור על הבריאות
מאמרים נוספים בתחום

פורסם לראשונה במגזין "ספורט הישגי" גיליון 1, ינואר 2012, באדיבות הוועד האולימפי בישראל  

מאת: יניב אשכנזי, תואר שני בבריאות הציבור, MPH, מתאם מדעי היחידה לספורט הישגי

מבוא
לתרגול ולמשחק יש השפעה מכרעת על אופן רכישתן של מיומנויות מוטוריות. בניגוד לאימון עצמו, המתנהל באופן שיטתי ומקובל בכל העולם (חלק מכין, חלק עיקרי, חלק מסיים), ישנן לא מעט שאלות לא פתורות בהתייחס לסוג ולמינון התרגול או המשחק המומלץ לספורטאי בשלבים שונים של התפתחותו.
על-פי רוב, זווית הראייה של מאמנים מתייחסת למשתנים הקשורים לפיתוח המיומנויות המוטוריות של הספורטאי (זמן אימון, אימון ספציפי לענף הספורט) ופחות למשתנים פסיכולוגיים-חברתיים (הנאה מהפעילות, שחיקה, פרישה מוקדמת) או למשתנים בריאותיים-רפואיים (בריאות הספורטאי, מניעת פציעות). במאמר זה מוצגות שתי גישות/מודלים שונים, העוסקים בנושאים הללו ולמעשה בדרכי הטיפוח של ספורטאים צעירים ופיתוח מומחיות בספורט:
• אימון מודרך (Deliberate practice): גישה זו מדגישה בעיקר את שיפור הביצועים הספורטיביים, כולל הדרכה ומשוב על הביצוע, ומכוונת כולה לשיפור יכולות גופניות וטכניות של הספורטאי.
• התפתחות ספורטיבית (DMSP -Developmental Model of Sport Participation): גישה זו מדגישה את הפעילות החופשית באמצעות משחק, במטרה להגביר את המוטיבציה הפנימית וההנאה מהפעילות, ומעודדת שילוב של כמה ענפי ספורט (במקביל או ברצף) כדי להרחיב את הבסיס המוטורי והאתלטי של הספורטאי הצעיר.

שתי הגישות מציעות דרכים שונות לטיפוח מומחיות בספורט - בהתאם למשפחות הענפים השונות, צרכיהן ודרישותיהן הענפיות. ישנם ענפים כמו שחייה והתעמלות, שהספורטאים העוסקים בהן יטופחו על-פי גישת האימון המודרך, זו המדגישה התפתחות והתמחות מוקדמת בספורט. לעומת זאת, ספורטאים המשתייכים לענפים אחרים כמו משחקי כדור, ענפי קרב ואתלטיקה, רצוי שיתפתחו על-פי גישת ה-DMSP, המדגישה את ההנאה והמוטיבציה הפנימית בדרך של שילוב כמה ענפי ספורט במקביל וכפועל יוצא - הרחבת הבסיס המוטורי והאתלטי של הספורטאי הצעיר. משתנים אלה הם בעלי חשיבות רבה בכל הקשור להתמדה בספורט בקרב צעירים.

גישת האימון המודרך מתאימה בעיקר לענפי השחייה וההתעמלות, בעוד גישת ההתפתחות הספורטיבית נועדה למשחקי כדור, לענפי הקרב ולאתלטיקה



טיפוח מומחיות בספורט עפ"י גישת האימון המודרך

השימוש בגישת האימון המודרך לפיתוח מומחיות הוצג על-ידי אריקסון* (1). האימון המודרך מבוסס על הרעיון שמומחיות, בכל תחום-עניין שהוא, קשורה ישירות לסוג ולכמות האימונים באותו תחום דעת. לשיטתו של אריקסון, מה שקובע אם הספורטאי יקצור הישגים גבוהים בעתיד הוא בהכרח כמות האימונים המצטברת מגיל הילדות ואילך וההתמחות בענף ספורט אחד. הוא מדגיש כי כדי להשיג מומחיות בתחום הדעת (בספורט, לצורך העניין), על הספורטאי להתאמן כ-10,000 שעות במשך 10 שנים. האימון המודרך מתבטא בתשומת-לב רבה של המאמן לתיקון טעויות טכניות של הספורטאי ומשוב על ביצועיו כדי שיממש את הפוטנציאל הטמון בו.

כאמור, השימוש בגישת האימון המודרך נועד לשיפור ביצועים ספורטיביים. אימון בגישה זו מצריך מאמצים גופניים ומנטאליים וריכוז רב מצדו של הספורטאי, אך קבלת תשומת-לב מועטה בלבד להיבטים פסיכו-חברתיים בתהליך התפתחותו. ואכן, חיזוק קשרים חברתיים והנאה מהעיסוק בפעילות אינם חלק ממטרותיו של האימון המודרך. במילים אחרות, המודל אינו מתחשב ב'עלויות' החברתיות כגון חיי חברה בסיסיים בשל הזמן המועט המוקדש לכך וגם לא בהנאה שמעודדת מוטיבציה לפעילות.
זאת ועוד: בגישת האימון המודרך טמונים גם סיכונים כמו ירידה בהנאה מהפעילות, פגיעה בבריאות ופציעות כרוניות (2, 3, 5, 6), עד כדי שחיקה של הספורטאי הצעיר ופרישה מוקדמת מפעילות. מאחר שהאימון המודרך עוסק בעיקר בשיפור ביצועים, המחייב שעות אימון רבות, מתרחשות פציעות כמו שברי מאמץ, הנגרמים בעיקר בגלל עומסים פיזיים רבים. במקביל, שעות האימון הרבות והלחצים המופעלים על הילד גורמים לעתים קרובות לנשירה מוקדמת מהספורט בגלל חוסר יכולת להתמודד עם כישלון (כמו גם עם הצלחה) בגיל כה צעיר.

עקרונות המודל
לסיכום, שלושת העקרונות המנחים את מודל האימון המודרך הם כדלהלן:

1. התמקדות בענף ספורט אחד: ספורטאֵי עילית מתמחים בענף אחד בגיל צעיר מאוד. אריקסון מתייחס לענפים כגון התעמלות מכשירים/אמנותית ושחייה, שגיל ההישג שלהם הוא צעיר מאוד, ולא למשחקי כדור, לאתלטיקה ולענפי קרב.
2. אימון עפ"י גישת האימון המודרך כבר בגיל צעיר מאוד: ספורטאי עילית מתחילים להתאמן בגישת האימון המודרך בגיל צעיר מאוד. האימון (באותם ענפים שצוינו) בנוי מדגֵשים טכניים ומשובים תדירים של המאמן כדי להביא לשיפור מיטבי בביצועים הספורטיביים.
3. יותר שעות אימון: ספורטאי עילית צוברים יותר שעות אימון מודרך במהלך הקריירה הספורטיבית שלהם לעומת דרג נמוך יותר של ספורטאים.

תפקיד המאמן במסגרת האימון המודרך
על-פי גישת האימון המודרך, למאמן ישנם שלושה תפקידים עיקריים:
1. להביא את הספורטאי לשיפור ביצועים ספורטיביים באמצעות לימוד ותרגול של מיומנויות ותרגול מובנה באימון.
2. להשתמש במשוב והלכי מחשבה לספורטאים במהלך האימון במטרה לתקן ליקויים טכניים וטקטיים. הספורטאי מקבל מהמאמן חיזוקים לאחר פעולות טובות שביצע ומשוב לאחר טעויות. המשוב יכול להינתן בצורה מילולית, באמצעות וידאו וכיו"ב.
3. לנטר ולווסת עומסי אימון על-פי תכנית האימון של הספורטאי.

טיפוח מומחיות בספורט עפ"י גישת DMSP (התפתחות ספורטיבית)
המסגרת של טיפוח ספורטאים צעירים על-פי גישת DMSP פותחה על-ידי קוטה וחבריו* (4), והיא מציעה מסלול התפתחות ארוך-טווח לספורטאי הצעיר. גישה זו מדגישה פעילות מגוונת ומשחק חופשי במטרה ליצור תשתית של יכולת אתלטית כבר בגיל צעיר, תוך התייחסות להיבטים גופניים ופסיכו-חברתיים אצל הספורטאי במהלך טיפוח מומחיותו. גישת DMSP מדגישה את ההנאה מהפעילות כדי להגביר את המוטיבציה הפנימית ובכך לתרום להגברת ההתמדה בתחום הספורט ולצמצום הנשירה ממנו.
בניגוד לאריקסון, הטוען שכדי להגיע למומחיות בתחום יש להתאמן/לתרגל באותו תחום כ-10,000 שעות במשך 10 שנים, קוטה מציע שבענפי הספורט שגיל ההישג שלהם מתבטא אחרי גיל 20 (רוב הענפים מלבד התעמלות ושחייה), רצוי להקדיש לאימון ספציפי (Deliberate Practice) כ-4000-3000 שעות. המודל מציע 10,000 שעות אימון במהלך הקריירה של הספורטאי, אך האימונים צריכים לשלב משחק ואימון מודרך תוך שילוב של כמה ענפי ספורט בתחילת הדרך, וככל שעולים בגיל יש התמקדות בענף אחד ותוכני האימון הופכים להיות ממוקדים באימון המודרך.

עקרונות המודל
להלן שלושת העקרונות המנחים את מודל ה-DMSP:
1. התנסות במגוון ענפי ספורט: ספורטאֵי עילית אינם מתמחים בענף ספורט אחד בילדותם, אלא מתנסים בכמה ענפי ספורט ורוכשים מגוון רחב של מיומנויות מוטוריות. מיומנויות שנרכשות בדרך זו תומכות במיומנויות ספציפיות שנלמדות בשלב מאוחר יותר.
2. משחק חופשי יותר מאימון מודרך: ספורטאי עילית מעורבים בפעילויות של משחק חופשי בכמות שעות רבה יותר מזו של אימון מודרך במהלך ילדותם. מה שמאפשר להם להתנסות במספר ענפי ספורט ללא הדרכת מאמן שלעיתים מלחיצה את הספורטאי הצעיר.
3. פחות שעות אימון יחסית לאימון מודרך: במהלך גיל ההתבגרות והבגרות, שעות האימון של ספורטאי עילית בגישת האימון המודרך רבות יותר בהשוואה לאימון בגישת המשחק החופשי.

שלבי המודל
על-פי גישה זו, המסלול מחולק לשלושה שלבים בהתאם לקבוצות הגיל:
שלב א: גילים 12-6 - גיל הילדוּת (Sampling years - שנות הדגימה). בשלב זה הספורטאי הצעיר ישתתף במגוון ענפי ספורט, ללא התמקדות בענף ספורט אחד. ההתמקדות באימונים תהיה במשחק החופשי - Deliberate play. התרגום המילולי של "Deliberate play" הוא משחק מודרך, אך הפרשנות המעשית שלו שונה ומתייחסת למשחק חופשי. הכוונה היא לפעילויות כמו משחקי רחוב ("Street balls"), כמו  'כדורגל שכונתי' ועוד. רוב המשחקים הללו מומלצים מאוד בגיל הילדות, מאחר שהם מהווים פעילויות חופשיות המדגישות את ההנאה ומגבירות את המוטיבציה הפנימית, ואינן מצריכות הדרכה של מאמן שמלמד, מכתיב טכניקה ומכוון לשיפור ביצועים.
שלב ב: גילים 15-13 - גיל ההתבגרות המוקדמת (Specializing years - שנות ההתמחות). שלב זה עוסק בגיל ההתבגרות המוקדם, שבו הספורטאי משתתף במעט ענפי ספורט. אופי האימון משלב הנאה, משחק ואימון מודרך.
שלב ג: גילים 16 ומעלה - גיל ההתבגרות המאוחרת ( - Investment years שנות ההשקעה). בשלב זה הספורטאי מתמקד בענף ספורט אחד, והאימון הוא בעל אפיונים של אימון מודרך בלבד!

ההבדלים בין שתי הגישות בחלוקה לזמנים ולמספר ענפי ספורט
בטבלה מוצגים ההבדלים בדגשים המקצועיים בין שתי הגישות עם העלייה בגיל. ככל שהגיל עולה גדל גם נתח האימון המודרך מסך-כל נפח האימון קטן מספר ענפי הספורט שהספורטאי עוסק בהם נוסף לענף המרכזי שלו, והוא מתמקד בענף ספורט אחד או שניים.
הטבלה אינה מאפיינת את כל משפחות ענפי הספורט. היא גם אינה מתייחסת לענפי ספורט בעלי התמחות מוקדמת בגלל צורכי הענף כמו התעמלות ושחייה. היא מתייחסת לענפי ספורט שונים (כמו משחקי כדור, ענפי קרב, אתלטיקה), שגיל ההישג שלהם גבוה מ-20 (עם השנים והתפתחות המדע בספורט גיל ההישג עולה כל הזמן).

חלוקה לזמנים ולמספר ענפי ספורט בגישת האימון המודרך וגישת ה-DMSP על-פי שלבי התפתחות הספורטאי

קשה מאוד להמליץ על מספר שעות מדויק שיש להקדיש לאימון מודרך או חופשי בשלבי ההתפתחות השונים של הספורטאי, אך באופן כללי ניתן להבחין כי היחס בין השתתפות במשחק חופשי לבין אימון מודרך בגילי הילדות (שלב הדגימה) הוא 20/80 לטובת המשחק החופשי, 50/50 במהלך גיל ההתבגרות (שלב ההתמחות) ו-80/20 לטובת האימון המודרך בשלהי גיל ההתבגרות והבגרות (שלב ההשקעה).

סיכום
נושא טיפוח המומחיות בתחומי עניין שונים ובספורט בפרט הוא רחב ומעמיק. בכל הקשור בספורט, אין אחידות דעים בין החוקרים, והדבר נובע מהצלחות של ספורטאים בענפים שונים שהתפתחו במשטרי אימון שונים ובתרבויות שונות.
במאמר זה הוצגו שתי גישות שונות לטיפוח מומחיות בספורט. האחת הוצעה על-ידי אריקסון, המדגישה את האימון המודרך בכל שלבי התפתחותו של הספורטאי - מילדות ועד בגרות. גישה זו מדגישה התמחות מוקדמת בענף ספורט אחד וממליצה על 10,000 שעות של אימון מודרך במהלך 10 שנים. קוטה, לעומת זאת, מציע את מודל ה-DMSP, המחלק את שלבי התפתחות הספורטאי ל-3 שלבים: דגימה (גילים 12-6), התמחות (15-13) ו- השקעה (16+). בכל שלב מודגשת פעילות מקצועית אחרת, בהתאם לגיל. תפיסה זו מדגישה שילוב של כמה ענפי ספורט בגיל הילדות ומשחק חופשי. רק עם העלייה בגיל מושם דגש רב יותר על התמחות בענף ספורט אחד.

רשימת מקורות מומלצת בנושא פיתוח מצוינות
1. Ericsson, K.A. (2003). Development of elite performance and deliberate practice: An update from the perspective of the expert performance approach. In Starkes, J. L and Ericsson , K,A (Eds): Expert Performance in Sports: Advances in Research on Sport Expertise. Champaign, IL: Human Kinetics.
2. Wolstencroft, E. (2002). Talent Identification and Development: An Academic Review. A report for sportscotland by the University of Edinburg.
3. כהן, י, אשכנזי, י. (2008). השכלה תנועתית ספורטיבית רחבה. התאחדות הספורט לבתי הספר בישראל.
4. Cote, J., Baker, J., Abernethy, B. (2007). Practice and play in the development of sport expertise. In: Eklund, R., Tenenbaum, G. (Eds). Handbook of Sport Psychology, 3nd edn. Hoboken, NJ: Wiley.
5. 
www.sportssientists.com
6. www.loyolamedicine.org/news

*ד"ר אנדרס אריקסון - פסיכולוג שוודי מאוניברסיטת פלורידה, המוביל מחקרים רבים בתחום ה'התמחות' (Expertise) והמצוינות.
*ד"ר ג'אן קוטה - ביה"ס לחינוך גופני ובריאות, אוניברסיטת קינגסטון, קנדה. חוקר בתחום אימון ילדים, 'התמחות' (Expertise) ומצוינות בספורט.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן


גישות בטיפוח מומחיות בספורט

תזונה תומכת למערכת החיסון



תרומת הביומכניקה לאימון



מערכת היחסים בין מאמן לספורטאי



פגיעות ברך ומשמעותן לעתידו של הספורטאי



פותחים שנה באקדמיית וינגייט עם הפנים לזירה הבינלאומית



תסמונת הרצועה האיליו-טיביאלית ITBS