חפש רק בנושא זה






הגיל או התרגיל? דינמיקת צריכת החמצן

מחקר שפורסם לאחרונה, מראה שרמת הכשירות האירובית ולא הגיל לבדו היא הגורם המשמעותי המשפיע על תפקוד מערכת הובלת החמצן ושמצבם של מבוגרים מאומנים טוב בהרבה ממצבם של צעירים שאינם מתאמנים. זכרו שירידה ביכולות האירוביות משקפת ירידה ביכולת לבצע פעולות יומיומיות בצורה עצמאית וקלה וללא עייפות
  05/11/18
מאמרים נוספים בתחום
תרומת הביומכניקה לאימון הספורטיבי
פגיעות ברך בגיל צמיחת השלד ומשמעותן לעתידו של הספורטאי הצעיר
מערכת היחסים בין מאמן לספורטאי כמפתח להצלחה
מגנים, תומכים וחבישות בשימוש הספורטאי: מיתוסים ואמיתות
מאמרים נוספים בתחום
כאבי אגן בקרב ספורטאים: גורמים ודרכי טיפול
טיפול בפגיעות סחוס במפרקים בקרב ספורטאים – אתגר העתיד
השינה טובה לבריאות - ולביצועים ספורטיביים
בקרה ומעקב אחר הנתונים האנתרופומטריים והיכולות הגופניות של שחקני הנבחרות הצעירות בכדוריד
הפרעות קשב וביצועים ספורטיביים
איזה טיפוס אתם? שעונים ביולוגיים וביצוע גופני
חשיבותו של תזונאי ספורט
גנטיקה וספורט -האם יימצא פרופיל גנטי ייחודי אצל ספורטאי על?
מי מזיע יותר, גברים או נשים?
הצילו שפשפת!
בגדי לחץ מפיגי חום – יעיל או מסוכן?
תוספי ג'לטין לשמירה על בריאות המפרקים
שומן עולה, טסטוסטרון יורד, אולם יש תרופה!
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
סוס צ'רלי - עווית שריר במאמץ
על חריקות, קליקים וקנאקים בברכיים
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום

מאת רותם כסלו כהן, פיזיולוגית מאמץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט.

עם העלייה בגיל, מתרחשים בגוף שינויים פיזיולוגיים מגוונים. שינויים פיזיולוגיים אלו הינם תהליכי הזדקנות טבעיים המתרחשים בגוף חי, אך הם מושפעים מגנטיקה, רמת פעילות גופנית וגורמים סביבתיים והתנהגותיים. מחקרים שבחנו השפעות פיזיולוגיות בזמן מאמץ, הראו כי עם העלייה בגיל מתרחשת ירידה בתפקוד מערכת הובלת החמצן, דבר שמתבטא בירידה ביכולת האירובית ובערכי צריכת חמצן מרבית (צח"מ) כפי שנמדדת במבחן מעבדה.
למרות שספורטאים מבוגרים מאומנים אירובית, מציגים ערכי צח"מ גבוהים יותר לעומת מבוגרים שאינם פעילים, עדיין נצפית ירידה ביכולות האירוביות עם העלייה בגיל. ירידה ביכולות האירוביות (ערכי הצח"מ) נקשרת לירידה ביכולת לבצע פעולות יומיומיות בצורה עצמאית וקלה וללא צבירת עייפות היכולה לפגוע בתפקודים אלו.

אמנם הצח"מ הנו מדד תפקודי חשוב, הוא מבטא את מידת הכשירות של המערכת האירובית (ערכים גבוהים יעידו על מצב גופני טוב יותר), אך קיימים מדדים נוספים, כגון קינטיקת צריכת החמצן ותגובת כלי הדם בזמן מאמץ, אשר ישקפו את יכולתו של האדם לבצע פעולות יומיומיות כדוגמת: עלייה במדרגות, נשיאת תיק עם משקל וכדומה. ואכן, מחקרים מראים כי כאשר אדם מבוגר מציג ערכי צח"מ של 30 מ"ל/ק"ג/דקה וגבוה מזה, הוא יוכל לבצע את הפעולות היומיומיות בצורה טובה.

תפקוד מערכת הובלת החמצן
אחת הדרכים לבחון את תפקוד מערכת הובלת החמצן היא לבחון את מהירות עליית צריכת החמצן בעת מעבר ממצב של מנוחה למצב של ביצוע מאמץ גופני בעצימות תת מרבית קבועה (לדוגמה, מעבר ממצב של מנוחה למצב של הליכה במהירות 6 קמ"ש), בעת המעבר ממצב מנוחה למצב של ביצוע מאמץ גופני יש עלייה בקצב הדרישה המטבולית (אנרגטית) של השרירים. בתחילת ביצוע המאמץ הגופני תהיה עלייה מהירה בדרישה המטבולית, אך זמן התגובה של המערכת האירובית הוא מעט ארוך ולוקח זמן עד שהמערכת האירובית תוכל לספק את הדרישה האנרגטית למאמץ ומקורות אנרגיה אנאירוביים הם אלו הדומיננטיים בשלב זה, עד שהמערכת האירובית מתייצבת ומספקת את עיקר הדרישה המטבולית.

מחקרים שנעשו בעבר הראו כי בקרב אוכלוסייה צעירה, קינטיקת החמצן היא מהירה יותר (כלומר הגעה מהירה יותר למצב יציב) לעומת אוכלוסייה מבוגרת אשר אצלה התגובה איטית יותר, מה שאומר שבקרב האוכלוסייה המבוגרת תרומת המקורות האנאירוביים בתחילת הפעילות תהיה גדולה יותר, כי בפועל לוקח זמן רב יותר למערכת האירובית להיכנס לפעולה. עם זאת, נראה כי אוכלוסייה מבוגרת המבצעת אימונים אירוביים בעקביות מציגה קינטיקת חמצן מהירה יותר. נתונים אלו, מראים כי התגובה לאימון באוכלוסייה מבוגרת היא טובה ועדיין ניתן ליצור שינויים והסתגלות במערכת הלב וכלי הדם וגם ברמה המטבולית-שרירית.

ניתן לראות דוגמה בשני הגרפים הבאים למטה, כיצד מהירות העלייה של צריכת החמצן שונה על ציר הזמן בין גברים צעירים מאומנים אירובית לעומת גברים מבוגרים שאינם מאומנים (זווית החיצים). ככל שצריכת החמצן עולה מהר יותר ומתייצבת הדבר מעיד על תגובה מהירה יותר וככל הנראה על כושר אירובי יותר גבוה.



קינטיקת צריכת החמצן בקרב אוכלוסייה מבוגרת וצעירה
(Mitchell et al 2018), המחקר בחן 57 גברים, בשתי קבוצות גילאים: צעירים (45-18) ומבוגרים (75-60). בתוך כל קבוצת גיל, חולקו הנבדקים לשלוש קבוצות נוספות:
1. אינם פעילים
2. פעילים חובבנים: מבצעים אימון 4-2 פעמים בשבוע (אימון אירובי + אימון כוח)
3. מאומנים אירובית תחרותי: מבצעים מעל 4 אימונים אירוביים בשבוע בדרגות עצימות שונות ולמעלה מ-4 שנים ברציפות. 

הנבדקים הגיעו למעבדה בשלושה מועדים:
מפגש ראשון, הנבדקים ביצעו בדיקת מאמץ על אופניים עד תשישות לבחינת צריכת החמצן המרבית שלהם (המדדים שנבדקו: צח"מ, הספק מרבי בוואטים, סף אנאירובי נשימתי).
מפגש שני, לאחר 48 שעות חזרו הנבדקים למפגש נוסף בו ביצעו מבדק לבחינת התגובתיות של כלי הדם לאחר חסימה ממושכת. המבדק כלל מדידת ערכי בסיס ללא חסימת הדם, 5 דק' חסימת כלי הדם בשריר ה-Tibialis Anterior ו-8 דק' לאחר שחרור החסימה.
מפגש השלישי, הנבדקים ביצעו מבדק בעצימות נמוכה של 20 וואט בה דיוושו למשך 6 דקות ואז עומס ההתנגדות עלה לעומס השווה ל-80% מסף אנאירובי נשימתי (כלומר מאמץ תת מרבי מתחת לסף האנאירובי), בו גם דיוושו במשך 6 דקות. פרוטוקול זה בוצע פעמיים על מנת לוודא מהימנות.

כצפוי, נמצא כי צריכת החמצן המרבית והספק מרבי (וואטים) היו גבוהים יותר בקרב קבוצת הנבדקים הצעירה לעומת קבוצת המבוגרים. בנוסף, בשתי קבוצות הגיל, ערכי צריכת חמצן מרבית וההספק המרבי היו נמוכים בקרב תת הקבוצה הלא פעילה. עם זאת, קינטיקת צריכת החמצן לא הייתה איטית יותר בקרב הקבוצה המבוגרת בהשוואה לקבוצה הצעירה בקרב כל קבוצות האימון (שתי רמות האימון – פעילים עממי וספורטאים אירוביים).

מדובר במחקר ראשון המציג כי רמת הכשירות האירובית ולא גיל לבדו, היא גורם משמעותי המשפיע על קינטיקת צריכת החמצן בטווח רמות אימון רחב. בנוסף, המחקר הראה כי קינטיקת החמצן של קבוצת הצעירים הלא פעילה, הייתה דומה בתגובתה לקבוצת המבוגרים הלא פעילה. ממצאים אלו משקפים את העובדה שחוסר פעילות במשך שנים רבות מוביל להשפעות שליליות ברמה הקרדויווסקולרית ואלו משפיעים לרעה על מערכת אספקת החמצן, שינויים שליליים אלו נצפים כבר בשלב מוקדם בחיים בקרב אלו שמאמצים אורח חיים יושבני עם מיעוט פעילות גופנית.
עדות נוספת לכך שרמת הפעילות הגופנית ולא הגיל לבדו משפיעים על תגובתיות מערכת הובלת החמצן, נמצאו בתוצאות מבדק התגובתיות של כלי הדם לאחר חסימה ממושכת. ממצאי המחקר הראו כי בקרב המאומנים אירובית, תגובתיות כלי הדם הייתה טובה יותר בהשוואה לקבוצה הלא-מאומנת, תוצאות אלו נצפו בקרב שתי קבוצות הגיל, כך שממצאים אלו מחזקים את הטענה שלא הגיל אלא התרגיל משפיע.

מה יכולות להיות הסיבות הפיזיולוגיות לממצאים אלו?
תוצאות המחקר הראו כי התאמה בין מערכת הובלת החמצן ובין קצב ניצול החמצן היא גורם חשוב המשפיע על המהירות והתגובתיות של המערכת האירובית. החוקרים במחקר ציינו מספר מנגנונים היכולים להסביר תוצאות אלו, החל בשינויים ברמה התאית, לדוגמה שיפור באספקת מקורות אנרגיה ולא רק חמצן למיטוכונדריה (שיפור במטבוליזם האירובי), שינויים והסתגלות לטובה בתגובתיות כלי הדם, זרימת דם טובה ויכולת פיזור טובה יותר של דם לשרירים עקב שינויים מבניים של העורקים. כמו כן, נמצא כי פעילות אירובית תורמת להגדלת כמות וצפיפות הנימים המספקים דם לשרירים, שינוי זה יכול להסביר את העלייה ושיפור אספקת החמצן בהתאם לדרישה השרירית. בנוסף, קיימות עדויות בספרות כי מנגנונים תוך-תאיים עוזרים בבקרת צריכת החמצן ומשפיעים על תגובתיות המערכת ואלו כנראה גם מתייעלים ומשתפרים כתוצאה מאימון גופני קבוע.

חשוב לציין, כי מטרת המחקר הנוכחי לא הייתה לבודד את המנגנון המוביל לשיפור בקינטיקת צריכת החמצן אלא להדגיש, כי ללא קשר למנגנון הפיזיולוגי העומד מאחורי הסתגלות זאת, קינטיקת צריכת החמצן מושפעת מרמת כשירות אירובית וקשר זה הוא ללא תלות בגיל האדם.  

לסיכום, המחקר הנוכחי מצטרף לעדויות נוספות המחזקות את החשיבות של ביצוע פעילות גופנית לאורך כל מעגל החיים. חוסר בפעילות גופנית ובחירה באורח חיים יושבני, יכולים להוביל להשפעות שליליות כבר בגיל צעיר, לעומת זאת, שמירה על אורח חיים פעיל ישפיע לטובה על המערכות השונות ועל פי המחקר הנוכחי יוביל לתגובתיות דומה של מערכת הובלת החמצן, כל אלו יכולים לעזור בשמירה על תפקודיות גם בגיל המבוגר.
מחקר זה מחזק את הטענה כי לא הגיל אלא התרגיל הוא הקובע – צאו להתאמן.

מקור:
Mitchell, A.G., McLay, K.M., Doyle-Baker, P.K., Reimer, R.R., Murias, M.M. (2018) Fitness level and not aging per se, determines the oxygen uptake kinetics response. Frontiers in Physiology, 9(277).



תגובות הוסף תגובה
1.כשרון מולדאלישע שלו07/11/18
מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן


גישות בטיפוח מומחיות בספורט

תזונה תומכת למערכת החיסון



תרומת הביומכניקה לאימון



מערכת היחסים בין מאמן לספורטאי



פגיעות ברך ומשמעותן לעתידו של הספורטאי



פותחים שנה באקדמיית וינגייט עם הפנים לזירה הבינלאומית



תסמונת הרצועה האיליו-טיביאלית ITBS