חפש רק בנושא זה






צום מיצים: כל מה שכדאי לדעת

עם בוא האביב, רגע לפני שאתם מחליטים "לנקות את הגוף" בעזרת "צום מיצים": האומנם מדובר בצום? מהם יתרונותיו וחסרונותיו הבריאותיים? האם צום מיצים יכול להתבצע בצורה עצמאית ללא פיקוח רפואי ומהם שילובי הירקות והפירות המיטביים למצבי בריאות שונים? זאת ועוד במאמרה של ד"ר מירה כהן שטרקמן Ph.D., ראש תחום נטורופתיה במכון וינגייט
  18/04/19

 

ד"ר מירה כהן שטרקמן Ph.D. ראש תחום לימודי נטורופתיה במכון וינגייטבמאמר קצר זה אציג מספר זוויות התייחסות למונח הפופולרי "צום מיצים": המונח "צום מיצים" אינו יורד מן הכותרות באביב. יש המציעים את צום המיצים כדרך המיטבית  והקצרה ביותר לירידה במשקל, לניקוי הגוף מרעלים, להבראה ולריפוי מחלות כרוניות. לצד אלו, יש גם  הפונים  לצום מיצים בתקווה ובאמונה שמשם תגיע "הישועה" לבריאות או כי עם בוא האביב - "צריך", או כי סתם כ"כייף".

מהו "צום מיצים"?
תחילה אבקש להסב את תשומת הלב לכך שהמונח העממי "צום מיצים" כולל דבר והיפוכו. שני מצבים שאינם יכולים לדור בכפיפה אחת: המונח האחד הוא צום והשני הוא מיצים.

בצום מיצים קיימת אספקה של גלוקוז, ויטמינים ומינרלים לגוף (צילום אילוסטרציה)

צום הוא מניעה של מאכל מהגוף והוא אינו המצאה חדשה של המאה ה-21. במהלך צום נהוג לכל היותר, לשתות מים. הגוף יודע לצום - כאשר לא מספקים לגוף מזון מתרחשים תהליכים ביוכימיים המאפשרים לגוף לנצל מאגרי שומן למען שימור רקמות חיוניות. בזמן הצום, הגוף לרבות המוח והלב, מתדלקים עצמם על ידי קטונים במקום גלוקוז. לאחר שלושה ימי צום הכבד מתחיל לייצר קטונים ממאגרי השומן בגוף וובכך הוא מסייע לגוף לצמצם בצורה משמעותית את הרס השרירים.

צום – בפיקוח רפואי בלבד
ביצוע צום מחייב פיקוח רפואי מרגע תחילתו ועד לסופו, ובפרט לאחר 72 שעות. במהלך הצום הרופא המטפל יבצע בדיקות גופניות לרבות מדידת לחץ דם ולכן כל צום של טיפול טבעי או נטורופתי יבוצע בליווי רפואי. אלו הם כללי אתיקה בסיסיים ברפואה משלימה ובפרט ברפואה האינטגרטיבית.
לעומת מצב של צום מוחלט, הרי שבצום מיצים, המיצים הם מזון המספק לגוף אנרגיה זמינה, פחמימות, ויטמינים, מינרלים ולעיתים גם מעט סיבים תזונתיים. כלומר בתזונה המבוססת על מיצים הגוף מקבל גלוקוז, ועל אף איבוד המשקל המוח ושאר איברי הגוף אינם ניזונים מקטונים. בצום מיצים, כמו בדיאטות חריפות אחרות, הגוף מאבד רקמות רזות ומאבד פחות רקמות שומן.
צום מיצים חייב להתבצע תחת פיקוח רפואי (צילום אילוסטרציה)

ההבדל בין צום ובין "צום מיצים" הוא ההבדל בין צום לבין הרעבה – הבדל הבא לידי ביטוי הן בתחושות והן במטבוליזם של הגוף.
לאחר כ-72 שעות, גוף שנכנס למצב צום לא יחוש רעב. סיום תקופת הצום תהיה עם שובה של תחילת תחושת הרעב והרופא המטפל יוכל לזהות את המצב הזה, בתנאי שהוכשר לטפל באמצעות צום. מרגע זה הגוף אמור לקבל מזון. המשך הצום עלול לגרום לגוף נזק ואף לגרום למוות.

בתהליך המכונה בעגה העממית "צום מיצים", הגוף אינו מקבל את אבות המזון הדרושים לו והוא מרגיש "רעב" ולמעשה נמצא במצב של הרעבה.  
כאשר ניזונים רק ממיצי ירקות או פירות במשך כמה ימים, הגוף אינו מקבל את המזון הדרוש לו ועל כן נכנס למצב סטרס וסבל. תהליך זה  אינו מומלץ אלא במצבים רפואיים מיוחדים, לאחר בדיקה אישית  מקיפה ובפיקוח רפואי.

מה ההבדל בין מיץ לשייק?
יש להבדיל בין מיץ לבין "שייק". מיץ הוא מזון סחוט: מיץ ירקות או מיץ פירות הם מזונות שעברו סחיטה. לעומת זאת, השייק אינו עובר תהליך סחיטה אלא ריסוק ולכן מכיל גם סיבים תזונתיים.

שייק פירות או ירקות מכיל גם סיבים תזונתיים (צילום אילוסטרציה)
מדוע לסחוט או לרסק את המזון ולמי זה מתאים?
בנטורופתיה לא נמליץ על שייק במקום ארוחה כי את המזון עלינו ללעוס ובדיוק לשם כך ניתנו לנו שיניים. תהליכי עיכול המזון והפרשת האנזימים הנוטלים חלק בתהליך העיכול מתחילים בפה - כבר בשלב הלעיסה.
אדגיש שחלק בלתי נפרד מהגישה הנטורופתית היא השאיפה לאורח חיים בריא, לאכילה מודעת ללא דאגה או סטרס.
שתייה של שייק או של מיץ "על הדרך" כי אין זמן לאכול – לא תועיל לגוף ולנפש כלל וכלל. עוד יש לציין בהקשר זה, כי המלצה על שתיית שייק תהיה כאשר אין בעיה עם עיכולם של סיבים תזונתיים.
במצב של אנורקסיה לא רצונית (לדוגמה: כתוצאה ממחלה) או רצונית (שבאה מהנפש), נמליץ על שתיית שייקים ומיצים כדי להזין את הגוף בכמות טובה של אנרגיה, של ויטמינים ומינרלים. כוס מיץ גזר אחת מכילה -6-5 גזרים סחוטים מרעננת ומספקת לגוף אנרגיה זמינה.

במצב של תת ספיגה לא נמליץ על שתיית מיצים כריפוי לתת הספיגה אלא נטפל בתת הספיגה באמצעים אחרים. שתיית המיץ מומלצת רק כשלב הראשון להעשרת הגוף ולריענונו.
השימוש בשתיית מיצים נעשה מימים ימימה, במטרה לספק לגוף בצורה מרוכזת מזון איכותי ספציפי וקיימות עדויות לטיפול באמצעות סחיטת ירקות ופירות לריפוי מצבי חולי מסוימים. כאן יש להדגיש כי שתיית מיצים אלה אינה מתבצעת   כתחליף לתפריט היומי המכיל מזון מלא אלא כתוספת.
להתאים את שילובי הפירות והירקות בהתאם לצורך הרפואי (צילום אילוסטרציה)

המלצות למיצים על פי תורת הנטורופתיה
למיצים יש איכויות ריפוי בהתאם לתכולתם ובנטורופתיה עושים שימוש ביידע המסורתי הזה. להלן מספר הצעות המבוססות על ירקות ופירות המצויים בארצנו:
להרגעת מערכת העצבים ושינה טובה: חסה וסלרי
לשיפור העיכול: פאפיה, תפוח עץ ואננס
לטיפוח העור: אבטיח, תפוח עץ, אשכולית, גויאבה, לפת, בטטה, מלפפון, גזר
לחיזוק השלד: לפת
לחיזוק הציפורניים: מלפפון וגזר
נגד נשירת שיער: חסה וגזר
לשיפור הראייה: פטרוזיליה
אנטי-אייג'ינג, אנמיה ויתר לחץ דם: מיץ עשב חיטה
יתר לחץ דם: כרוב, מלפפון
אנמיה: דובדבנים, פטל שחור, גויאבה, סלק
משום שבשתיית מיץ הגוף מקבל מנה גדולה של ירק או פרי - מומלץ להתייעץ ולבדוק התאמה. לדוגמה: הפטרוזיליה מעשירה את הדם אבל מצד שני גם גורמת להתכווצויות רחם לכן אינה מומלצת לנשים בהיריון.
לסיום, בהכנת מיצים מומלץ לעשות שימוש בירקות ופירות אורגניים מכיוון שהגוף מקבל בבת אחת כמות גדולה של מזון ועל כן מומלץ להשתמש במזון ללא חומרי הדברה. 


ד"ר מירה כהן שטרקמן Ph.D
– בעלת תואר שלישי מאוניברסיטת בר אילן. מתמחה בטיפול בצמחי מרפא מערביים, בתזונה טבעית ומנחת קבוצות בתחומי הרפואה הטבעית וההתפתחות האישית. ראש תחום לימודי הנטורופתיה במכון וינגייט.
האתר של מירה:
www.argaman-ntr.co.il
היכנסו לפורום נטורופתיה בניהולה של מירה כהן שטרקמן.
ללימודי נטורופתיה במכון וינגייט, הקליקו על הקישור למילוי טופס לפגישת ייעוץ אישית.



תגובות הוסף תגובה
1.מומלץ לחקור לעומק לפני שזורקים סיסמאות דוד21/04/19
מדליית ארד לפיטר פלצ'יק בגרנד פרי זאגרב

מדליית זהב לטוהר בוטבול (73 ק"ג) בגרנד פרי זאגרב, קרואטיה

מדליית כסף לשחקן הבדמינטון, מישה זילברמן ב"גביע האתגר" בלאגוס, ניגריה

מדליית זהב לאדיסו גואדיה בריצת 3000 מ' בתוצאה 8:35:04 דקות במשחקים האולימפיים האירופאיים לנוער בבאקו, אזרבייג'אן

קריטריון לטוקיו 2020 ושיא ישראל למירון חירותי ב-50 מ' חופשי בתוצאה 22:01 שניות באליפות העולם בשחייה בדרום קוריאה

שיא ישראל לתומר פרנקל ב-100 מ' פרפר בתוצאה 52.15 שניות באליפות העולם בדרום קוריאה

קריטריון לטוקיו 2020 ושיא ישראל לנבחרת השליחים: גל כהן-גרומי, תומר פרנקל, דניאל תמיר ודניס לוקטב, ב-200*4 מ' חופשי בתוצאה 7:11:99 ד' באליפות העולם בדרום קוריאה

שיא ישראל וקריטריון קבוצתי לטוקיו 2020 לנבחרת השליחים: אנסטסיה גורבנקו, אנדראה מורז, תומר פרנקל ואיתי גולדפדן, ב-100*4 בתוצאה 3:48:06 ד' באליפות העולם בדרום קוריאה

מדליית ארד לאדם מראענה ב-100 מ' גב בתוצאה 56.63 שנ' בפסטיבל האולימפי האירופי לנוער בבאקו, אזרבייג'אן

שיא ישראל וקריטריון לטוקיו 2020 ללונה צ'מטאי סלפטר בריצת 5000 מ' בתוצאה 14:59:02 ד' בליגת היהלום בלונדון

שיא ישראל חדש למירון חירותי (מכבי חיפה) ב-50 מ' פרפר בתוצאה 23.49 שניות באליפות העולם בדרום קוריאה

נבחרת הדקר של ישראל סיימה במקום ה-8 באליפות העולם בסיוף בבודפשט, הונגריה

שיא ישראל וקריטריון לטוקיו 2020 לאנסטסיה גורבנקו (מכבי קריית ביאליק) ב-200 מ' מ.א בתוצאה 2:11:92 דקות באליפות העולם בדרום קוריאה

2019 שנת המפנה של מכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט: ייבנה בניין התעמלות רב תכליתי ורחב ידיים וייסלל מחלף חדש לכביש החוף