חפש רק בנושא זה






אליפות העולם בא"ק: בלי שיאים – עם הרבה ריגושים

אליפות העולם באתלטיקה ננעלה בפריז לפני כעשרה ימים, והותירה את המכורים למסלול עם טעם חמוץ-מתוק: לצד ריגושים, שיאי השתתפות (בלי שיאי עולם) ודרמות אנושיות - נרשמו גם שערוריות גדולות: הפסילה של ג'ון דראמונד והסימום של קלי ווייט. להלן סיכום האליפות
  08/09/03

ב- 31 באוגוסט הסתיימה החגיגה הדו-שנתית של חובבי האתלטיקה ברחבי העולם. אליפות העולם התשיעית הסתיימה בקרב מרתק בריצת ה- 4-X400 מטרים לגברים. בסיומה של הריצה זכו הצרפתים במדליית הכסף בשיא לאומי חדש. במדליית הזהב, בפעם השישית ברציפות, זכתה הרביעייה האמריקנית, לאחר שהקדימה את הצרפתים ב- 8 מאיות בלבד. היה זה יום של סיומות מרתקות, שהשאירו טעם מעודן לאליפות כל-כך מנוגדת -דרמות ומאבקים מרתקים מחד-גיסא ושערוריות בלתי מבוטלות, מאידך גיסא. אליפות העולם באתלטיקה שראשיתה בהלסינקי לפני 20 שנה נהפכה עד מהרה להצלחה מסחררת. מתברר שאירופה היא מרכז האתלטיקה העולמי, ואת זה יודעים היטב קברניטי הענף (רק פעמיים יצאה אליפות העולם אל מחוץ לגבולות אירופה: בשנת 1991 בטוקיווב- 2001 באדמונטון, קנדה).

ואכן, התחזיות המוקדמות לא הכזיבו. בניגוד לאליפות הקודמת שנערכה כאמור באדמונטון, או כפי שכונתה בפי עיתונאים רבים 'דדמונטון' - היווה הפעם ה'סטאד דה-פראנס' בפאריז אכסנייה בלתי רגילה לאירוח אליפות עולם. כ- 60 אלף צופים גדשו את יציעי האיצטדיון הנפלא כמעט מדי ערב, מספר חסר תקדים כשמדובר באליפות עולם הנמשכת 9 ימים ברציפות. הקהל הצרפתי, המחונך לצפייה באתלטיקה, הגיב באופן בלתי רגיל למתרחש. נכון שלעתים היו אלו תגובות קיצוניות כמו בשערוריית ה- 100 של ג'ון דראמונד (ראה בהמשך), אולם הן תאמו את מה שקרה בזירה ונבעו מחיבור אמיתי לענף והבנה לנפשו של הספורטאי. לשיאו הספורטיבי הגיע הקהל הצרפתי כאשר עודד את המובילה בתחרות קרב ה- 7 לנשים, השוודית הנפלאה קרולינה קלופט, שהובילה לכל אורך התחרות על פני הגיבורה המקומית יוניס בארבר.

שיאי השתתפות, לפעמים על חשבון הרמה

האליפות בפריז שברה את כל שיאי המספרים והנתונים הסטטיסטיים: מספר שיא של מדינות, מספר שיא של אתלטים ומספר שיא של צופים באיצטדיון ושל צופי טלוויזיה ברחבי העולם. לעתים, ובמקצועות מסוימים זה היה פשוט יותר מדי, הגיעו אתלטים ממחוזות שמקומם אינו בזירת האתלטיקה מספר 1. השיא היה ביום שבת, 23באוגוסט, בשעה 10:42. על שביל מספר 2 במקצה השלישי במוקדמות ה- 100 מטרים לנשים התייצבה צעירה אפגנית, לבושה במכנסי טרנינג ארוכים ובחולצת טי. צוות המזניקים לא האמין שזה קורה לו. בדקות שלפני הזינוק הוא עוד ניסה ללמד את האפגנית החביבה כיצד נכנסים לאדנים, מהו סדר הפקודות וכיצד עליה לנהוג כאשר תישמע הירייה.

התהליך נמשך כמה דקות, כאשר על המחזה הסוריאליסטי משקיפה כלא מאמינה מי שכבר ראתה הכל באתלטיקה העולמית - מרלין אוטי, בת 43, שבאמתחתה 14 מדליות מאליפויות העולם. בסיום הריצה קבעה לימה עזימי שיא אישי (נו טוב, הריצה הראשונה בחייה) - 18.37 שניות, תוצאה שאותה יכולות להשיג אלפי נערות ברחבי ישראל. אגב, במקצה ניצחה מי שתהיה לאחר מכן אלופת העולם, קלי ווייט מארה"ב (אלא אם כן ישללו ממנה את התואר בגין פרשת הסמים שבה היתה מעורבת).

האליפות של הנשים

אליפות העולם התשיעית לא הניבה שיאי עולם חדשים במקצועות המסלול והשדה. דווקא הכביש הניב שני שיאים יוצאי דופן - בתחרויות ההליכה למרחק 20 ק"מ ו- 50 ק"מ לגברים.במקצועות אלה אין עדיין הגדרה לשיא עולם, ולכן הם הוגדרו כתוצאות הטובות ביותר בעולם (World Best Performance). החל בינואר 2004, לאחר השינוי בנוהל אישור שיאי הכביש, הם יוכרו כשיאי עולם.

בסך-הכל נשברו 10 שיאי אליפות, מרביתם במקצועות הסבולת, ורק שיא אחד במקצוע קפיצה (מוט לנשים). כמו כן נשברו שני שיאי עולם לנוער (ב- 10,000 מ' על-ידי הסינית שינג ובריצת 100 מ' על-ידי בראון מטרינידד), הושגו 12 תוצאות השנה בעולם ונשברה כמות בלתי מבוטלת של שיאים לאומיים ושיאים אישיים.

מי שבלטו באליפות זו היו הנשים. מרבית התוצאות האיכותיות שהושגו בה שייכות לאתלטיות ובראשן המלכה השוודית קרולינה קלופט. קלופט, שהיתה לאשה השלישית בכל הזמנים ששברה את מחסום 7,000 הנקודות בקרב 7, היא ללא ספק מלכת האליפות (סיפור הסמים של קלי ווייט מנע ממנה את התואר). שנייה לה, תרתי משמע, היא הצרפתייה יוניס בארבר שזכתה בכסף בקרב 7 ובסיום דרמטי - גם בזהב ברוחק (בקפיצה האחרונה בתחרות). מצטיינות נוספות היו הסטרי קלואטה, הקופצת לגובה מדרום-אפריקה שקבעה את התוצאה השלישית בטיבה בהיסטוריה (2.06 מ'), ברהן אדרה האתיופית שקבעה בריצה ל- 10,000 מ' את הזמן השלישי בטיבו בכל הזמנים (30:04.18) ואנה גווארה ממכסיקו שקבעה בריצה ל- 400 מ' את התוצאה השמינית בהיסטוריה (48.89 שניות).

בין הגברים ניתן לציין את האתיופי קנניסה בקלה שקבע את הזמן השישי בכל הזמנים ב- 10,000 מ' (26:49.57) ואת פליקס סנשז מהרפובליקה הדומיניקנית שקבע ב- 400 מ' משוכות את הזמן השביעי בכל הזמנים (47.25 שנ').

הדרמה של דראמונד

אליפות העולם הזו תיחקק בזיכרונם של חובבי הספורט בגלל שתי שערוריות גדולות שהתרחשו בה. שתיהן קשורות בריצת ה- 100 מ', המקצוע היוקרתי והמחשמל ביותר בכל אירוע אתלטיקה גדול, ובשתיהן היו מעורבים אתלטים אמריקנים.

הראשונה והדרמטית יותר התרחשה בשלב רבע הגמר של ריצת ה- 100 מ' לגברים. במקצה השני (מתוך 4) התייצב האצן האמריקני ג'ון דראמונד, בן 35, ובעל שיא אישי של 9.92 שניות.

שלב רבע הגמר היה אמור להיות טיול ערב נעים לאצן הוותיק בדרכו לחצי הגמר. דראמונד, שסיים חמישי בגמר האולימפי, נערך לזינוק לריצה בפעם המי יודע כמה בקריירה הארוכה שלו. התארגנות ארוכה של הרצים לזינוק, הרמות יד של רצים כאיתות לכך שאינם מוכנים לזינוק ופסילה של אחד מהם העידו שטיול זה לא הולך להיות. על-פי החוקה החדשה, אצן שפוסל ראשון גורם לאזהרתו של המקצה כולו, דהיינו - הפוסל הבא ימצא עצמו מחוץ לתחרות.

האצנים נערכו לזינוק מחודש, בידיעה שכל אחד מהם עלול להיפסל אם יגיב מהר יותר מ- 100 אלפיות השנייה, הגבול התחתון שמתיר מתקן הפסילות האוטומטי שמחובר לאדני הזינוק. מיד לאחר יריית המזניק נשמע הצליל המוכר של הפסילה האוטומטית. המצלמות הלכו אל ג'ון דראמונד. הפלט שיצא ממתקן הפסילות הראה כידראמונד מארה"ב ופאוול מג'מייקה הגיבו מהר יותר מהזמן המותר בחוקה. משמעות הדבר היא חד-משמעית: פסילה. דראמונד לא האמין שזה קורה לו. את מה שהתרחש ברבע השעה שלאחר מכן לא ישכחו צופי הטלוויזיה ו- 60 אלף הצופים באיצטדיון זמן רב. בצעדי מחאה שלא נראו מעולם על מסלולי האתלטיקה, הוא נשכב על המסלול וסירב להתפנות. “I did not move” זעק דראמונד וסירב לקבל את רוע הגזירה. בצילומי התקריב שהוקרנו על גבי מסכי הענק באיצטדיון ועל גבי המרקעים בבתיהם של חצי מיליארד צופים ברחבי העולם, נראה בבירור כי דראמונד ביצע שתי תנועות מוקדמות במפרק הקרסול של רגלו האחורית. מבט על פניהם של חבורת צמרת הספורט העולמית שישבו ביציע המכובדים אמר הכול. ביזיון כזה לא נראה מעולם באירוע כל כך גדול.

כדי לצנן מעט את הרוחות ולאפשר לרצים האחרים לגייס מחדש את הריכוז המנטלי, החליטו המארגנים לפנות את רצי המקצה השני מן המסלול ולהריץ בינתיים את שני המקצים הבאים. דראמונד חשב שהכל יסתדר, צדקתו תצא לאור והוא יוכל לרוץ, ולכן התפנה עם שאר האצנים. אבל משחזרו האצנים למסלול התברר כי שבילים 4 ו- 5 יישארו פנויים; דראמונד ופאוול בחוץ. החומר האסור של קלי ווייט

השערורייה השנייה התרחשה ממש ערב נעילת האליפות. התברר כי דגימת השתן של האמריקנית קלי ווייט, אלופת העולם ב- 100 וב- 200 מ' (דגימה שנלקחה לאחר ריצת הגמר ל- 100 מ'), הכילה מטבוליט של חומר בשם מודפיניל, אשר שייך למשפחת התרופות המעוררות את מערכת העצבים המרכזית. החומר אמנם לא נמצא ברשימת החומרים האסורים של ההתאחדות הבינלאומית (IAAF), אולם נמצא ברשימה האסורה של ההתאחדות הצרפתית ובזו של איגוד הטניס העולמי. התרופה, שפותחה בצרפת בשנת 1994, משמשת בין השאר לטיפול בבעיות של ערנות וליקויי זיכרון, ונוהגים לתת אותה לחיילים שסובלים ממחסור בשעות שינה. ווייט טענה שהחומר לא הופיע ברשימת החומרים האסורים, ולכן היא לא מצאה לנכון לדווח עליו בטופס הבדיקה הסטנדרטי. לדבריה, היא משתמשת בתרופה על-פי מרשם כדי להתגבר על תופעות מחלת הנרקולפסיה (מחלה גנטית שגורמת להירדמות לא רצונית), מחלה שממנה סובלים חלק מבני משפחתה. למרות ששמו של החומר אינו מופיע באופן מפורש ברשימה האסורה, הרי עצם שיוכו הפרמקולוגי לקבוצת החומרים הממריצים מכניס אותו להגדרה המופיעה בסיומה של כל אחת מקבוצות החומרים האסורים “and related substances”. משמעות הדבר כי גם חומרים שאינם מצוינים באופן מפורש בדוגמאות שניתנו על-ידי ה-IAAFעלולים לגרום לפסילתו של האתלט.

מחשש לפסילת רביעיית השליחות האמריקנית ב4-X100 מ' לא הוצבה ווייט בהרכב, ואת הסיום הדרמטי של הריצה אתם בוודאי זוכרים... טורי אדוארדס מפסידה בפער של 5 מאיות השנייה לכריסטין ארון מצרפת.

חיוורונה של קניה

אכזבה גדולה מאוד באליפות נרשמה מכיוונה של קניה, המדינה שהנפיקה ב- 20 השנים האחרונות עשרות אלופי עולם ואלופים אולימפיים. 4 מדליות בלבד היו כל שללה של מעצמת העל בריצות הבינוניות והארוכות: שתיים מזהב (5,000 מ' לגברים ומרתון נשים), אחת מכסף ואחת מארד.

קשה להסביר את ההתרסקות של הקנייתים באליפות, אם כי מעיון בשמות המשתתפים לא קשה להבחין שכוכבים רבים נעדרו הפעם. אולי היתה זו המכה המורלית שספגה המשלחת בהיוודע תוצאות מבדק הסימום שנערך לברנארד לאגאט (בעל התוצאה השנייה בכל הזמנים ב- 1500 מ', שנתפס על שימוש בהורמון האסור EPO), אולי שיטת המבחנים לקביעת הסגל לאליפות העולם, אולי התחלת גל הגירה של אתלטים מצטיינים לארצות אחרות. אולם נראה כי את המכה היוקרתית הכואבת ביותר ספגו הקנייתים במקצועם הלאומי - ריצת 3,000 מ' מכשולים. בין השנים 1991 ל- 2001 זכו הקנייתים בכל התארים העולמיים במקצוע זה וגרפו 13 מתוך 18 המדליות האפשריות. הפעם הם זכו רק במדליית הכסף. עם זאת ראוי לזכור כי המנצח בריצה, סייף סעיד שאהין, הוא קנייתי (סטפן צ'רונו - שיאן העולם לנוער), שנקנה על-ידי קטאר סמוך לתחילת האליפות.

נבחרת ישראלית (באדום דווקא)

המשלחת הישראלית לאליפות כללה 9 אתלטים (אחת מהן הרצה המחליפה בריצת 4X400). בניגוד למקובל מאז ומתמיד, הופיעה הפעם הנבחרת הישראלית בצבעים שונים לחלוטין מצבעי הלאום. במקום הכחול-לבן הלאומי זכינו לראות את האתלטיות בבגדים בצבע אדמדם (עניין תמוה לכשעצמו).

בניגוד לאליפויות קודמות, לא יוצגה ישראל הפעם במיאוץ לגברים, דווקא לאחר הופעה מכובדת במיוחד בריצת השליחים 4X100 בשתי האליפויות הקודמות. דעיכתו של המיאוץ הגברי לאחר ההתקדמות העצומה שחלה בו במהלך שנות התשעים היא סיפור עצוב שמשקף רק חלק מהחוליים של הענף. לעומת זאת, לראשונה בתולדות האתלטיקה השתתפה ישראל במירוץ השליחות 4X400 מ'. הרצה הבכירה היתה הרוסייה אנה טקאץ', שהועלתה לישראל בנוהל חפוז פחות מעשרה ימים טרם פתיחתה של האליפות בפאריס. טקאץ', שהיתה מחליפה לרביעייה הרוסית במשחקים האולימפיים בסידני, השתתפה באליפות אף בריצה ל- 400 מ', העפילה לחצי הגמר ושיפרה את השיא הישראלי של אירינה לנסקי (יאושר רק במלאת שנה לשהייתה בישראל). זמן של 52.06 שניות לא הקנה לה את הקריטריון האולימפי (מקום 12כללי או זמן של 51.37 שניות). שיא נוסף שלו שותפה טקאץ' הושג בריצת השליחות ל- 4X400 מ'. הרביעייה שהורכבה מאירינה לנסקי, סבטלנה גנזדילוב, ענת מורד ואנה טקאץ', ניפצה את השיא הקודם ב-6.92 שניות (!) והעמידה אותו על 3:32.99 דקות (גם השיא הזה יאושר רק במלאת שנה לשהייתה של טקאץ' בישראל). אלכס אברבוך, הרבה מתחת לרף את האכזבה הגדולה ביותר סיפק האתלט הבכיר ביותר במשלחת, קופץ המוט אלכס אברבוך. זוכה מדליית הארד באליפות בסביליה ומדליית הכסף באליפות באדמונטון, לא הצליח הפעם לעבור את המוקדמות ונכשל שלוש פעמים בגובה ההתחלתי שהציב לעצמו - 5.60 מ'. אברבוך, שקבע השנה שיא ישראלי חדש (5.93 מ'), נותר מאוכזב ולא ניסה לתרץ את כישלונו בפציעה שעבר זמן קצר לפני האליפות. זו בעצם הפעם הראשונה מאז עלה ארצה (ב- 1999), שלא הצליח להעפיל לגמר באירוע עולמי גדול. על רקע היציבות המדהימה שלו במקצוע כל-כך טכני ונזיל כמו הקפיצה במוט, ניתן בהחלט לצפות שהאתלט המוכשר הזה יספק לחובבי האתלטיקה רגעים מרגשים רבים בעתיד.

האתלטית הבכירה ביותר במשלחת היתה אירינה לנסקי, בת 32, השיאנית הישראלית ב- 200, ב- 400, ב- 100 מ' וב- 400 מ' משוכות. היא העפילה לחצי הגמר בריצת ה- 100 מ' משוכות וקבעה את הקריטריון האולימפי. בסיכום הכללי דורגה במקום ה- 11, הישג מצוין שמותיר לה סיכוי כלשהו להשתחל לגמר האולימפי בשנה הבאה.

ואדים בביקין, בן 32, השיאן הישראלי בהטלת כידון (81.68 מ'), היה רחוק כדי מקום אחד ו- 18 ס"מ מִכניסה לגמר באליפות העולם הרביעית שבה הוא משתתף (סיים במקום ה- 13).ואדים, שהעפיל לתחרות הגמר באליפות העולם בטוקיו (1991), החמיץ הזדמנות נדירה להעפיל גם הפעם, וזאת על רקע אחת מתחרויות הכידון החלשות ביותר בתולדות אליפויות העולם. מקום בגמר היה מעניק לו את הכרטיס לאתונה. חבל.

רץ המרתון אסף בימרו בן ה34- רץ את ריצת חייו. הוא סיים במקום ה- 27 ושיפר את השיא הישראלי ב- 53 שניות. תוצאתו (2:14:50) רחוקה כדי 2 שניות בלבד מהקריטריון האולימפי. המרתוניסט השני, היילה סטאין (בן 48!), שהופיע לראשונה בחייו באליפות העולם, נסחף לקצב רצחני שאינו הולם את רמתו ונאלץ לפרוש בקילומטר ה- 36.


תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
אליפות העולם בהתעמלות אומנותית: לינוי אשרם זכתה לציון 21.150 נקודות במוקדמות תרגיל הסרט ומדורגת ראשונה. ניקול זליקמן מדורגת שנייה עם הציון 19.350 נק', יוליאנה טלגין חמישית בציון 18.050

לינוי אשרם (הפועל ראשל"צ), סגנית אלופת העולם בתרגיל החישוק באליפות העולם בהתעמלות אומנותית המתקיימת בבאקו

מדליית ארד ללינוי אשרם בתרגיל הכדור באליפות העולם בבאקו

אליפות ישראל בטיפוס הובלה: נמרוד מרכוס אלוף ישראל לבוגרים. יובל שמלא סיים במקום השני, אלכס חזנוב במקום השלישי. בנשים - נועה שירן אלופת ישראל

מדליית כסף לארטיום דולגופיאט בתרגיל הקרקע ב"גביע האתגר" בפריז

שי קקון (הפועל שדות ים) ומאור בן הרוש (הפועל נהריה) אלופי ישראל בסירת לייזר אולימפית

מדליית כסף ושיא ישראל למארק מיליאר (איל"ן חיפה) ב-200 מ' מ.א בתוצאה 2:33:83 דקות באליפות העולם בשחייה פראלימפית בלונדון

מדליית ארד לעמי דדאון (איל"ן חיפה) ב-200 מ' חתירה בתוצאה 2:59:55 דקות באליפות העולם בשחייה פראלימפית בלונדון

שיא ישראל, מדליית כסף וקריטריון לטוקיו לעמי דדאון ב-150 מ' מ.א בתוצאה 2:31:17 דקות באליפות העולם בשחייה פראלימפית

שיא עולם, מדליית זהב וקריטריון לטוקיו למארק מליאר ב-400 מ' חופשי בתוצאה 4:33:64 ד' באליפות העולם לשחייה פראלימפית