חפש רק בנושא זה






תזונה, ספורט ופרוביוטיקה: חיידקים באור הזרקורים

תועלותיה של הפרוביוטיקה לבריאות תקינה, לשמירה על משקל הגוף, לעיכול תקין, לשגשוג החיידקים המועילים במעי הגס ולחיזוקה של מערכת החיסון, ידועות זה מכבר, אך האם הדברים נכונים גם לגבי ספורטאים בתקופות של אימונים עצימים? מתי נטילתה עלולה להסתבר לא יעילה והאם על מרשם הפרוביוטיקה להיות מותאם אישית? זאת ועוד, במאמרו של בן אל ברקוביץ, M.Sc. RD תזונאי ספורט במרכז לרפואת ספורט ולמחקר, מכון וינגייט
  06/02/20

סביר להניח כי לאחרונה הזדמן לכם לשמוע את המונח "פרוביוטיקה". פרסומים מדעיים מהשנים האחרונות עוסקים יותר ויותר בגילוי עולמם המופלא של החיידקים הפרוביוטיים, לרבות תרומתם העצומה לבריאות תקינה, לשמירה על משקל הגוף, לעיכול מזון, לתפקוד מערכת החיסון ולשלל תחומים נוספים שקצרה היריעה מלהכיל. נייר עמדה שהתפרסם לאחרונה    (21.12.2019) מטעם החברה הבין-לאומית לתזונת ספורט מנסה לעשות קצת סדר בנושא (1).

המונח פרוביוטיקה בן ה-100 שנים ויותר, שאוב מהשפה היוונית ומשמעותו "למען (=פרו) החיים (ביוטיקה)".  המונח מתייחס לאותם מיקרו אורגנזימים השוכנים בגופנו ושביכולתם לקדם בריאות (1). נהוג להגדיר פרוביוטיקה כ"חיידקים חיים המעניקים תועלות בריאותיות לאדם הנוטל אותם, כאשר ניתנים בכמויות מתאימות" (2). על פי הוועד האולימפי הבין-לאומי, נטילת פרוביוטיקה במשך מספר שבועות עשויה להגדיל את מספר החיידקים המועילים במעי הגס, ומעצם כך לתרום לבריאות המעי ולתפקוד מערכת החיסון (3). תוסף פרוביוטי מוגדר ככזה כאשר נשמרים בו חיי החיידקים גם במהלך ההכנה, ההובלה והאחסנה; שהחיידקים הנמצאים בו שורדים את המעבר דרך הקיבה בדרכם להתיישב ולהתרבות במעי; מסוגלים למנוע את התרבותם של חיידקים מזיקים, והמביאים, בסופו של דבר, לתוצאות קליניות חיוביות.

מהם הפרמטרים המשפיעים על מימוש התועלות הבריאותיות של תוספי המיקרוביוטיקה? (אילוסטרציה shutterstock)

חשיבות רבה למתן מרשם פרטני בהתאמה אישית
חשוב לציין כי התועלות הבריאותיות המיוחסות לפרוביוטיקה תלויות בזן הספציפי של החיידק ובכמויות הניתנות. כלומר, נטילת זן שונה של אותו החיידק עלולה להיות לא יעילה, כמו גם מינונים שאינם מתאימים (1). המושג "מיקרוביוטה" מתייחס לכלל המיקרואורגניזמים (בקטריות, וירוסים, פטריות ועוד) המרכיבים את אוכלוסיית המעי. בשנים האחרונות מתרחבת הבנת ייחודיותו של הרכב המיקרוביוטה המשתנה מאדם לאדם, לרבות השפעתו השונה על יכולת עיכול המזון וספיגתו, תהליכי השמנה, חוסנה של מערכת החיסון ועוד.

תזונה, ספורט והמיקרוביוטה
תועלותיה של תזונה איכותית ומגוונת לצד העיסוק בפעילות גופנית ידועים מזה שנים. לאחרונה התווספה להן מעלה חשובה – מגוון החיידקים המאכלסים את המעי של אנשים העוסקים בפעילות גופנית גדול יותר, כמו גם, מספרם היחסי של החיידקים מקדמי הבריאות. בין הגורמים שנמצאו כבעלי מתאם חיובי עם טיבה של המיקרוביוטה הוא הרכב הגוף (היחס בין מסת השומן למסת השריר) ואימון גופני, המשפרים את יחס החיידקים המועילים ומעודדים את שגשוגם. אלה בתמורה, ישפרו את תפקודה החיסוני של רקמת המעי וכן את יכולתה לחסום חדירתם של חיידקים פתוגנים (מעוררי מחלות). בנוסף, גם לתזונה השפעה רבה על המיקרוביוטה וביכולתה להשפיע על הרכב אוכלוסיית החיידקים כבר תוך 24 שעות. תזונתם של ספורטאים מתאפיינת בצריכה גבוהה של פחמימות וחלבון, שנמצאו כבעלי השפעה גדולה, ובמיוחד כאשר מדובר בצריכת חלבון מי גבינה
(Whey) הנפוץ בקרב ספורטאים, אך יש להמשיך ולחקור טיבה של השפעה זו (1).

הרכב גוף רזה וביצוע פעילות גופנית מעודדים את שגשוגם של החיידקים המועילים במיקרוביוטה

תוספי פרוביוטיקה וביצועים
על אף שמחקרים רבים ניסו לקשור בין צריכת פרוביוטיקה  לבין שיפור הביצועים, הרי שהראיות המדעיות כיום עדיין סותרות. מחד, מחקרים שהצליחו להדגים שיפור ביצועים אירוביים, שיפור בצח"מ, הגדלת העומס באימון ודחיית הזמן לתשישות, ומנגד - מחקרים נוספים שנכשלו בניסיון להשיג תוצאות דומות. שימוש בפרוביוטיקה בשילוב חלבון נמצא כאסטרטגיה טובה לקיצור משך ההתאוששות מאימוני התנגדות, כמו גם להפחתת הנזק השרירי וכאבי השרירים כתוצאה מהאימון (1).

מכיוון שבמהלכן של תקופות של אימונים עצימים, חלה ירידה בתפקוד מערכת החיסון של הספורטאי, הרי ששימוש בפרוביוטיקה כאמצעי לחיזוק מערכת החיסון עשוי לתרום בעקיפין לשיפור הביצועים. ואכן, מצטברות עדויות לכך שישנם זני חיידקים המסוגלים להשפיע לטובה על מערכת החיסון של העוסקים בפעילות גופנית, בעיקר במאמצי סיבולת בתוספת פרוביוטיקה במינונים מסוימים. השפעה זו נמצאה משמעותית יותר בהפחתת הסיכון לזיהום בדרכי הנשימה העליונות של הספורטאי ושל המחלות הנלוות לו (1). כמו כן,  נחקרת רבות השפעתה המיטיבה האפשרית של נטילת פרוביוטיקה על תפקוד מערכת העיכול והפחתת התסמינים האופייניים במערכת העיכול של ספורטאים המצויים בתקופת תוכנית אימון עצימה. גם התוצאות בתחום זה מעט סותרות, אולם נראה כי קיימת מגמה חיובית ואף יתכן כי קיימת השפעה מיטיבה של נטילת הפרוביוטיקה על תפקוד מערכת העיכול של הספורטאי באמצעות הפחתת חדירות מערכת העיכול לפתוגנים וקיצור משך הופעתם של תסמינים נוספים כמו כאבי בטן, שלשולים וצואה דמית (1).

לסיכום, נראה כי  כיום רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע לעולמם המרתק של החיידקים ובקשר שבינינו לבינם. חשוב לזכור שגם כאשר חלק מההשפעות נראות כחיוביות ומבטיחות, הרי שההשפעה היא תלוית זן חיידק ספציפי, תלוית כמות הניתנת ותלוית פרוטוקול התיסוף. אם החלטתם לרכוש תוסף פרוביוטיקה, הרי שתחילה עליכם להחליט לאיזו מטרה, ובהתאם לכך לרכוש תוסף שעשוי להיות יעיל למטרה זו. זכרו כי זן שנמצא כמסייע לפעילות תקינה של מערכת העיכול אינו בהכרח הזן שעשוי לשפר את תפקודה של מערכת החיסון, ולהיפך.

בנוסף, יש להכיר את הטענות העומדות מנגד; ובראש ובראשונה, את הטענה המטילה ספק ביכולתם של התוספים להשפיע על הרכב המיקרוביוטה במערכת העיכול. שנית, גם אם נתגבר על טענה זו, הרי שאם הרכב המיקרוביוטה אכן ייחודי ומשתנה מאדם לאדם, הרי שנשאלת השאלה, האם וכיצד תוסף גנרי עשוי להתאים לכולם? אין ספק כי בשנים הקרובות, תתפרסמנה התפתחויות מדעיות מעניינות בנושא.

1. Jäger R, et al. International Society of Sports Nutrition Position Stand: Probiotics. J Int Soc Sports Nutr. 2019;16(1):62
2. Hill C, et al. Expert consensus document. The international scientific Association for Probiotics and Prebiotics consensus statement on the scope and appropriate use of the term probiotic. Nat Rev Gastroenterol Hepatol. 2014;11: pp. 14-506
3. Maughan RJ, et al. IOC consensus statement: dietary supplements and the high-performance athlete. Br J Sports Med. 2018;52: pp. 55-439
4. Salehzadeh K. The effects of probiotic yogurt drink on lipid profile, CRP, and
record changes in aerobic athletes. Life Sci. 2015;9: pp. 7-32



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן. במקרה הצורך, תתאפשר למידה מקוונת בהתאם להנחיות משרד הבריאות