חפש רק בנושא זה






מעקב ובקרה אחר עומסי אימון בספורט התחרותי

על אף שאין מדד פשוט לכימות אינטנסיביות האימון, לרשות המאמן סמנים פיזיולוגיים המשקפים את יכולת הספורטאי ואת הסתגלותו לאימון. כיצד אלו וכלים נוספים עשויים לסייע למאמן להשוות בין עומס האימונים ותוצאותיהם ולתכנן ביעילות את נפחם ועצימותם? מתוך הרצאתו של ד"ר איניגו מוחיקה בכנס הלאומי למדעי האימון התחרותי, שהתקיים בדצמבר 2019, במכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט
  18/03/20

במעקב אחר כימות ביצועי הספורטאי נעקוב אחר העומס המתוכנן ע"י המאמן, עומס האימון שמקצה המאמן ועומס האימון שהספורטאי מבצע הלכה למעשה.
בהתייחסות לעומס שמבצע הספורטאי נשתמש בשיטת כימות המחולקת לארבעה חלקים:

1. שאלונים
2. יומנים
3. מעקב פיזיולוגי
4. אבחנות ישירות

אומנם יש חשיבות לשימוש בשיטות הכימות הנ"ל אך חשוב גם ליישם את נתוני המחקר. אין אפשרות לזהות את השפעות האימון בספורט ללא כימות. כדי שנוכל להשוות בין ההשקעה באימון לבין תוצאותיו, נצטרך מידע על אינטנסיביות אימוני הספורטאי ונפחם.


מבדקים פיזיולוגיים ככלי חשוב לניתוח ביצועים (אילוסטרציה shutterstock)

כימות נפח
הוא פשוט למדי (ק"ג/שעה), אולם כימות האינטנסיביות הוא בעייתי יותר ומתבסס על מעקב פיזיולוגי אחר עוצמת האימון. בבואנו לבדוק זאת נסתמך על שלושה פרמטרים:

1. צריכת החמצן (לא על בסיס יומיומי)
2. קצב הלב
3. רמת החומצה הלקטית

• אין אפשרות למדוד עלייה ברמת החומצה הלקטית בדם באופן יום-יומי ולכן הסתמכנו על מדד קצב הלב כדי לבדוק יציבות בפרמטר זה לאורך זמן.
בקרב ספורטאי על אפשר להסתמך על קצב הלב כדי לדעת מה העצימות הרצויה לאימון.
להבנת היחסים בין הצח"מ לבין קצב הלב צריך למדוד אותם, הן בזמן מאמץ והן בזמן מנוחה, ולנתח את הביצועים בהתאם.

עומס חיצוני: ביצועי הספורטאי במהלך תחרות או אימון - כימות עפ"י מדד של ק"מ/שעה ו/או ק"ג/שעה. לשם הבנת ההשפעה של עומס חיצוני עלינו להבין את העומס הפנימי.

עומס פנימי: עומס ביולוגי הנאכף על הגוף בזמן אימון והפרת ההומאוסטזיס.
בבדיקתן של 44 שעות אימון בקרב שחייני על נמדדו 22-14 סמנים ביולוגיים של השחיינים האולימפיים.
על בסיס המדדים המעידים על מערכת יחסים זו שבין הסמנים הביולוגיים לבין העומס החיצוני והשפעתו על הביצועים, נמצא כי האימונים יעילים יותר כשמפחיתים 40% עד 45% מעומס האימון.

הסיבות לקשרי הגומלין בין העומסים החיצוניים לבין הביצועים:
• סמנים הורמונליים, אינדיקטורים לעומס פנימי
• סמנים של מערכת החיסון
• סמנים המטולוגיים

לדוגמה, בקרב שחיינים: מערכת היחסים בין העומס החיצוני, הסמן ההורמונלי והעומס הפנימי, היחס בין קורטיזול לבין טסטוסטרון:
• אם מורידים את היחס בין הקורטיזול והטסטוסטרון בעומס אימונים - הביצועים מתדרדרים.
• אם מעלים את היחס בין הקורטיזול והטסטוסטרון - הביצועים משתפרים.

אצל רוכבי אופניים: אם נמדוד את קצב הלב בזמן תחרות נוכל לחשב את עומס האימון ועצימותו. מחקר זה אפשר חישוב של עומס האימונים ועצימותם במהלך הכנה לתחרויות, ואימונים בתנאי שטח שונים (מישור, עליות).
• חשוב לדעת את דרישות התחרות מהספורטאי לא נוכל לתכנן לספורטאי אימון פרטני המותאם אישית לצרכיו.


שימוש בטכנולוגיות שונות לניטור תנועת הספורטאי (אילוסטרציה shutterstock) 

במחקר אחר נמדדה תפוקת הכוח:
• ברכיבת אופניים מקצועית הרוכב נמצא פעמים רבות במצב של זינוק. במחקר הצליחו לתאר את כמות הזינוקים ומשכם. עקומות זמן וכוח נמדדו בזמן תחרויות.
כך למשל, נבדק כמה שניות יכול הרוכב להחזיק מעמד ב-50v/kg?
מדדים הנמדדים בענפי סיבולת יכולים להימדד גם בספורט קבוצתי באמצעות טכנולוגיות שונות המותאמות לעולם הספורט (gps, Bluetooth, מערכת מעקב פסיבי וכו') יחידת Gps למשל, תוכל לנטר את תנועת הספורטאי.
• למערכות הטכנולוגיות יש מגבלות, אין ולידציה (תיקוף) לנתונים ולא נדע מהו סטנדרט הזהב ולכן קשה לאמץ שיטות אלה. כמו כן, אין מחקרי השוואה של ממצאי הניתוח.

• לא נעשה ניסיון לתאר את ניתוח מהלך התנועה בזמן משחקי אמת, שכן מערכות אלה מודדות עומס חיצוני ולא ניתן לייחס את המדדים לעומס הפנימי.

במחקר שנערך בקרב שחקני כדורגל:
• ניתוח תנועה וזמן במהלך משחק ע"י מערכת של חברת amisco על 20 שחקנים (Gps שנשא על גבו כל שחקן).
• נצפו מדדים פיזיולוגיים כמו: מסת גוף, גרביטציה של השתן, הידרציה, חומצה לקטית, קצב לב.
• טמפרטורת גוף לפני המשחק, במהלכו ולאחריו.
• מאמץ בעצימות גבוהה לפני המחקר ואחריו.
כל הפרמטרים הנ"ל נחקרו בכדי להבין את התשישות.
• בערכים אבסולוטיים לא ניתן להשוות בין השיטות של המערכות השונות, שביניהן. נמדדו הבדלים משמעותיים.
• אם נשתמש בערכים יחסיים נוכל להשוות בין נתוני המערכות השונות על השפעת התשישות.
כך למשל, ניתן יהיה להצביע על אחוזים דומים של ירידה בביצועים ע"פ נתוני המערכות והשיטות השונות.


פיזיולוג המאמץ הספרדי, ד"ר איניגו מוחיקה: שימוש בסמנים אובייקטיביים וסובייקטיביים

לסיכום:
כיום ניתן לכמת בספורט כמעט הכול, אך למרבה המזל עדיין תהיה לנו, המאמנים, עבודה. כיום אין אמצעי כמותי המסוגל לתאר את איכות האימון ומשכו. לא יודעים איזה אימון, כמה זמן יש לבצעו, ובאיזו עצימות וצריך להתאמן כדי להגיע לביצועים פיזיולוגיים. לכל ספורטאי תגובות פיזיולוגיות שונות ועל כן לא ניתן לנבא תגובה פיזיולוגית של ספורטאי לאימון.

בהתאם לכך, נחפש סמנים המשקפים את היכולת האינדיבידואלית ואת ההסתגלות לאימון. חשוב למדוד כמה שיותר סמנים ומרכיבים כדי לנתח את הסתגלות הספורטאים. עומס אימון מבוסס על סמנים סובייקטיביים ואובייקטיבים - כולם מדדים אמינים למדידת עומס האימון במהלך אימון או תחרויות. מדדים הנמדדים באופן עקבי יהיו יעילים ושימושיים. זאת ועוד טכנולוגיה יכולה לעזור כאשר אומתה באמצעות הסמנים האובייקטיביים והסובייקטיביים.

ד"ר איניגו מוחיקה, מומחה עולמי בתורת האימון, ראש תחום מדעי האימון הגופני באיגוד השחייה הספרדי, ליווה מדליסטים אולימפיים בטריאתלון ובשחייה.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
נקבע מועד חדש: טקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים בטוקיו יתקיים ב-23.7.21. בהצלחה!

אתכם גם בימי קורונה: אל תחמיצו את סדרת ההרצאות המקוונות של ביה"ס למאמנים ולמדריכים

נלחמים על הכושר: נבחרת השחייה הפראלימפית מתאמנת בבריכה הלאומית במכון וינגייט

המרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט, ממשיך גם בימים אלו לשרת את ספורטאי ההישג המגיעים למכון

שחקן הבדמינטון האולימפי, מישה זילברמן יתאמן בתקופה הקרובה במכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט

פעילות הספורט ההישגי במכון וינגייט נמשכת במתכונת מצומצמת בהתאם להנחיות משרד הבריאות ומשרד התרבות והספורט

בהתאם להנחיות משרד הבריאות, הלימודים בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן מושבתים מה-13.3.20 ועד להודעה חדשה

מנויים יקרים, בהתאם להוראות משרד הבריאות, מה-14.3.20, לא תתקיים פעילות במועדון הספורט: לא יתקיימו שיעורי סטודיו ומתקני הכושר, טניס השולחן, מגרשי הטניס והבריכות יהיו סגורים עד להודעה חדשה

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים של מכון וינגייט