חפש רק בנושא זה






מעקב ובקרה: עייפות בקרב ספורטאי עילית

עייפות היא תלונה מרכזית בקרב ספורטאי הישג. כיצד ניתן לעקוב אחר מצב העייפות בקרבם, מהם הגורמים העיקריים לעייפות מרכזית ולעייפות מנטלית, ומהי ההשפעה של כל אחת מהן על הביצועים הספורטיביים? זאת ועוד, בסיכום הרצאתו של הפיזיותרפיסט ד"ר צאלי רייכרד, מרצה בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן
  26/07/20

עייפות: ירידה בכוח המקסימלי הרצוני של השרירים כתוצאה מפעילות גופנית (Gandevia 2001).
הערכת העייפות מתבססת על:
• דיווח הספורטאי.
• עייפות מנטלית.
• מערכת העצבים האוטונומית.
• קצב הלב – שינויים, התאוששות.
• היכולות במגרש.
• פונקציות נוירו-מוסקולריות.
• טווח התנועה וגמישות המפרקים.


ירידה בכל פרמטר של ביצוע ספורטיבי (אילוסטרציה shutterstock)

מעקב אחר העייפות
האתלט ממלא שאלונים (מבחנים פסיכולוגיים) ומדווח על העייפות שלו (ASRM):
• POMS- Profile of Mood states
פרופיל מצב הרוח.

• DALDA-Daily Analysis of of Life Demands for Athletes questionnaire
ניתוח יומי של דרישות החיים עבור שאלון ספורטאים.

• סרגל איכות כולל של ההתאוששות (דירוג המאמץ הנתפס - לאחר משחק כדורגל מקצועי). TQR-Total Quality Recovery Scale, Osiecki, Rubio et al (2015) CK ,RPE(Rating of Perceived Exertion) Correlation after a professional soccer match

• REST-Q- Recovery Stress Questionnaire
שאלון התאוששות מלחצים.

עייפות מנטלית: איך בודקים עייפות מנטלית?

• מכניסים את הספורטאי לעייפות מנטלית.

• stroop color –word task למשל בעזרת מבדק ממוחשב שמראה לספורטאי צבע ומילה שאינה תואמת את הצבע (יראו לו ירוק ויכתבו אדום) הספורטאי צריך ללחוץ מהר על הצבע הנכון.

• Repeated change of direction 6X20m,100 deg. change- for muscular fatigue. חזרות על שינויי כיוון לבחינת העייפות השרירית. 
נמצא כי הספורטאים שסבלו מעייפות מנטלית רצו פחות על המגרש וגם הקבוצה התפזרה פחות על המגרש.

מערכת העצבים האוטונומית
• דופק תת-מקסימלי וההקשר לספורט?
• שינויים בקצב הלב.
פעם חשבו שקצב הלב הוא הסבר טוב לעייפות בכל הפרמטרים והמערכות. נבדק קצב לב מקסימלי ונמצאו הבדלים עצומים בין ענפי הספורט השונים - אישי מול קבוצתי:
יש אי בהירות לגבי ההשפעה של מדד זה על ספורט קבוצתי לעומת ספורט אישי, ועל כן, יש להתייחס למדדי הדופק בזהירות. בענפי ספורט אישיים ההתאוששות בקצב הלב נמצאה כמדד טוב. לעומת זאת, בענפי הספורט הקבוצתי הסתבר שמדד קצב הלב אינו מספק.

ביצועים בזמן הפעילות הגופנית
• ביצוע מאוצים (ספרינטים), וחזרות על ספרינטים – הביאו לעייפות גופנית.
• קפיצות – נמדדו גובה הקפיצה והיכולת להגיע למקסימום כיווץ רצוני.

תפקוד עצב-שריר
לעייפות עצבית-שרירית יש מקורות מרכזיים והיקפיים. לעייפות מרכזית משקל מכריע, לאורך זמן, בתרגילים בעלי עצימות נמוכה העלולים לערב ירידה בתפקוד המערכת המרכזית (מוטוריקה, קליפת המוח, motoneurons) שמקורה בנוירוטרנסמיטרים מוחיים ובסיבי שריר.

עייפות היקפית
, הקשורה בפגיעה במנגנון המכני ממצב עירור להתכווצות שריר, עלולה להיגרם ע"י הפרעות תנועה בתעלות הסידן, מהצטברות זרחן ו/או מירידה במאגרי ה-ATP - מה שיכול לגרום לחוסר יכולת לכווץ שריר. כדי לפצות על הירידה בייצור הכוח, האורגניזם מפתח מספר מנגנוני הסתגלות המשפיעים במיוחד על יחידות מוטוריות.
כל אלו מגבירים את העייפות, אך בפועל גורמים אלו נבדקים פחות ברמה התאית.
עייפות נגרמת כתוצאה משינוי במנגנונים הקשורים בייצור כוח. לאחר מכן, האינטרקציה בין מנגנוני המערכת המרכזית לבין ההיקפית מובילה לרצף אירועים התורמים, בסופו של דבר, לירידה בייצור הכוח.

עייפות מרכזית
1. גידול בפוטנציאל הפעולה של סיבי עצב עלול לחסום אתרי הסתעפות עצביים ובכך לגרום לאובדן פעולת סיבי השריר. משמעות פקטור זה קבועה.

2. פקודות ה-motoneurons עשויות להיות מושפעות מפעילויות רפלקס של השרירים המגיבים למגע. לפיכך, ניתן לפצות, במידה מסוימת, על עייפות מרכזית באמצעות רפלקס הקולטנים המכניים, (neuromuscular spindles and Golgi tendon organs). 
 
3. הגירוי של עצבים מסוג 3 ו-4 (chemoceptive and nociceptive afferents) עלול לגרום לירידה בקצב הפריקה ולעיכוב בפקודת קליפת המוח המוטורית.

4. היכולת של התאים בקליפת המוח עשויה להשתנות במהלך משימה מוטורית מתמשכת.

5. השפעת הסרוטונין המופרש בסינפסה עשויה לגדול ולגרום לעלייה בתחושת העייפות. זה יכול להתרחש לאחר עלייה בספיגה של טריפטופן (ממנו מיוצר סרוטונין) במוח. במהלך אימון ממושך, עלייה מסוג זה יכולה להיות קשורה בירידה בפלזמה בריכוז חומצות אמינו מסועפות.

6. התרגיל יכול להוביל לשחרור ציטוקינים כמו אינטרלוקין-6, הקשור לתחושת העייפות.

 
עייפות גופנית ומנטלית - נשים מתעייפות פחות (אילוסטרציה shutterstock)

עייפות היקפית
א. שינויים בסביבה התוך תאית:

1. הצטברות יוני לקטט ומימן. חלק מיוני המימן מנוטרלים ע"י ביקרבונט – מה שמוביל לשחרור של פחמן דו חמצני ולשינוי מנת הנשימה.

2. הצטברות אמוניה.

3. הצטברות חום – וכתוצאה ממנה -הזעה מרובה יותר, גורמת לאובדן מים העלול לגרום להתייבשות.

ב. שינויים בתוך סיבי השריר:
1. הצטברות פוספט אנאורגני בסרקופלזמה, גורמת לירידה בכוח ההתכווצות בגלל העיכוב ביחסי הגומלין בין גשרי הרוחב.

2. הצטברות מימן בסרקופלזמה, גורמת אף היא לירידה בכוח ההתכווצות בגלל העיכוב ביחסי הגומלין בין גשרי הרוחב. יתר על כן, הצטברות זו יכולה לגרום לספיגת סידן לקויה ברשת הסרקופלזמית, ולהיות הגורם המרכזי לזמן הרפיה ממושך לאחר התכווצות מעייפת.

3. הצטברות יוני מגנזיום בסרקופלזמה: יוני המגנזיום עלולים להגביל את שחרור הסידן ע"י הרשת הסרקופלזמית.

4. עיכוב של שחרור סידן ע"י הרשת הסרקופלזמית, עקב הצטברות של פוספט אנאורגני: שחרור סידן מעוכב ע"י משקעים של סידן פוספט וזרחון של תעלות סידן.

5.  ירידה במאגרי הגליקוגן ובמקרים קיצוניים - ירידה גם ברמות הגלוקוז בדם. דלדול מאגרי הגליקוגן מוביל לעייפות באמצעות מנגנון שעדיין אינו מובן היטב. ירידה ברמת הגלוקוז בדם, גם אם זמנית, עלולה לשבש באופן ניכר את פעולת מערכת העצבים המרכזית.

6. ירידה במהירות פוטנציאל הפעולה העצבי לאורך הסרקולמה (קרום תא השריר) - כנראה כתוצאה משינויים ביומכניים בתוך סיבי השריר ובסביבתם. הנפילה במהירות ההעברה מומחשת ע"י שינוי בתכיפות התדר האלקטרו-מיוגרפי, אך אין לה השפעה מיידית על יצירת הכוח.

7. גידול בנביעת יוני אשלגן מסיבי השריר: העלייה באשלגן בחלל הצינורות הרוחביים יכולה לחסום את פוטנציאל הפעולה בנקודה זו, ומכאן לצמצם את הכוח שנוצר עקב ליקויי עירור התכווצות הצימוד.
Ament and Verkerke (2016).

השפעת העייפות על טווח התנועה
לאחר מאמץ, לעיתים אפילו לאחר משחק בודד אחד, נראה ירידה בטווח התנועה. הגבלת טווחים זו בעייתית בהקשר של פציעות (קשורות לעייפות).
גורמים ביוכימיים, הורמונליים ואימונולוגיים.
• Creatine Kinase (CK)
• IL-6 
• Uric Acid – Up to 50% rise in Elite Soccer players-48h post match
• לא מעשי ויקר.

הבדלים בין המינים בנטייה להתעייפות
• נשים מתעייפות פחות - נראה כי יש קשר למערכת העצבים המרכזית.
• נבדק על Quadriceps – אימונים דינמיים, איזוקינטיקה.
• נבדק איזומטרית על Biceps brachii
• נראה כי נשים הן בעלות יכולת ניצול חמצן טובה יותר לשם אספקת אנרגייה להתכווצות שרירים. פחות תוצרי לוואי מטבוליים דוגמת הפוספט האנאורגני הנחשב כגורם לעייפות שרירים.

ההרצאה התקיימה במסגרת הכנס הלאומי למדעי הספורט התחרותי 2019, במכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
אתנה zoom: אל תחמיצו את הרצאתה של מורן סמואל, "לעבור את הקו", שתתקיים ביום רביעי, ה-5.8.20 בשעה 20:30

יום פתוח ללימודי נטורופתיה עם ראשת המסלול, ד"ר מירה כהן שטרקמן, יתקיים ביום שישי, ה-14.8.20, בשעה 10:00

חודש ביצוען של בדיקות הארגומטריה במרכז לרפואת ספורט ולמחקר

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן