חפש רק בנושא זה






שייק ירוק שכולו בריאות? מתי מומלץ וממה להיזהר

שתיית השייק הירוק הפופולרי טומנת בחובה הבטחה לשפע הוויטמינים, המינרלים ושאר יתרונותיהם הבריאותיים של הירקות והעלים הירוקים שבו, אך אינה לוקחת בחשבון הפרעות בספיגת הסידן, פגיעה בתפקוד הכליות ואת השפעתן של תרופות להורדת כולסטרול ולדילול דם. האם השייק הירוק מומלץ בכל גיל ומה מקומו, אם בכלל, בתפריט הים-תיכוני? זאת ועוד, במאמרה של ד"ר מירה כהן שטרקמן Ph.D.
  08/07/20

טרנד השייק הירוק מסמל לציבור רחב בריאות טבעית וגם אנרגטיות, אנטי אייג'ינג (הצערת הגוף), ושיטה טובה למניעת מחלות ולריפויין בדרך טבעית. השייק הירוק טרי, טבעוני וחי – Row food - אז מה יכול להיות רע?
ובכן, לא כל מה שטרי ורענן הוא גם בריא לכל אחד, ובפרט אחרי גיל 35.

אדגיש כי המזון הירוק הוא מאז ומתמיד חלק אינטגרלי מהתזונה הים תיכונית: פטרוזיליה, רשאד, כוסברה, תרד, מנגולד, חמציצים, עירית, בזיליקום, נענע  ויתר העלים הירוקים הם חלק בלתי נפרד מהתפריט המסורתי-העממי בקרב עמי הים התיכון מזה אלפי שנים. 
 

שייק ירוק: האומנם הדרך המיטבית לצרוך ויטמינים ומינרלים? (אילוסטרציה shutterstock)

עמי הים התיכון, נוהגים לאכול את הירקות העיליים הירוקים כסלטים מתובלים בשמן זית ובלימון, או כממולאים עם אורז ובשר, מאודים, משולבים במרקים או בקציצות ובמטעמים נפלאים נוספים. אידוי קל של העלים הירוקים, דוגמת תרד, אומנם פוגע בחלק מן הוויטמינים אבל משחרר קרוטונואידים, ובעיקר בטא-קרוטן. באיטליה, ביוון, בספרד ובאיי יוון מקובל להגיש תרד מאודה, המתובל במעט שמן זית ולימון. 

בשנים האחרונות העלים הירוקים נכנסו לבלנדר כ"מזון-על" מרפא ובמאמר הזה אציע מחשבה נוספת לרעיון זה.

מהם יתרונותיו הבריאותיים של השייק הירוק?
1. שפע כלורופיל
2. אינזימים חיים
3. סיבים תזונתיים
4. ויטמינים
5. מינרלים
6. אינדקס גליקמי נמוך

טרנד השייק הירוק הגיע למחוזותינו מארצות הברית – מולדת ה-Fast food - שם הגישה התזונתית מתאפיינת במזון מהיר, בכמויות גדולות של מזון  המוגשות בשיטת "אכול כפי יכולתך", ובאכילה בעמידה או באכילה תוך כדי נסיעה ובחוסר תשומת לב לפרטים. השייק נועד להחליף את הצלחת הים תיכונית הירוקה, למזון מהיר ובכך הוא מציע שינוי התנהגותי, תרבותי, קולינרי ובריאותי. במקום לנהוג בסבלנות עם המזון, להכין ממנו מטעמים וללעוס אותו היטב – השייק מציע להכניסו אל הגוף בכמות גדולה ובאופן מיידי.

המחשבה לפיה הרבה יותר קל לקבל את הוויטמינים והמינרלים של העלים הירוקים בצורה של שייק מאשר לאכול אותם מאודים, מתובלים או ממולאים כי "למי יש סבלנות או זמן?" - היא מוטעית ביסודה!

השייק הירוק מכיל כמות גדולה של כלורופיל – החומר הירוק שבכל צמח. הכלורופיל דומה במבנה שלו להמוגלובין הדם והוא מיטיב עם הסובלים מבעיות של פצעים מוגלתיים, מזיהומים אקוטיים במערכת הנשימה העליונה, עם הסובלים מכיבים ועוד. זאת ועוד, הרי שבשייק הירוק יש כמות טובה של סיבים תזונתיים.
לדוגמה: בשייק שמכיל 400 גרם של עלים ירוקים יש כ-12 גרם סיבים תזונתיים - כשליש מכמות הסיבים התזונתיים המומלצת ליום, והאינדקס הגליקמי שלו נמוך - על כן השייק הירוק נותן תחושה של רעננות, אנרגטיות ושובע.


באיזה אופן מומלץ ליהנות מיתרונותיהם הבריאותיים האדירים של הירקות והעלים הירוקים? (אילוסטרציה shutterstock)

האומנם השייק הירוק עלול לפגוע בבריאות?

אבל על אף כל המעלות הטובות של השייק הירוק צריך לזכור שהלכה למעשה, הוא עלול לפגוע בבריאותנו. מדוע? במאמר הזה אתייחס לחמש מהשלכותיו של השייק על בריאותנו:
1. על ספיגת הסידן.
2. על התפקוד הכלייתי.
3. בנטילת תרופות.
4. על דילול דם.
5. אכילה בריאה כאורח חיים.

1. השפעת החומצה האוקסלית על ספיגת הסידן
מה קורה בנבכי המעי? ספיגת המינרלים במעי מושפעת מסוג המזון שאנו אוכלים וממרכיביו. חשוב לדעת שהירקות העליים עשירים בחומצה אוקסלית – חומצה אורגנית חזקה, בה עשירים במיוחד תרד, פטרוזיליה, סלק, שקדים, אגוזים ובוטנים, קטניות וקקאו.
החומצה האוקסלית מפריעה לספיגת סידן ולמעשה, היא נחשבת כמעכב חזק במיוחד של ספיגת סידן.

אגב, חומצה פיטית, המצויה בעיקר בסיבי הדגנים, קושרת אף היא את הסידן, אך השפעתה על ספיגתו מתונה יותר מזו של החומצה האוקסלית.
נכון שירקות עליים דוגמת תרד, עלי סלק או ריבּס עשירים בסידן, אך הם בעלי תכולה גבוהה של אוקסלט הקושר סידן ומפחית את ספיגתו במעי.
לפיכך, בשתיית שייק ירוק נכנסת לגוף כמות גבוהה של חומצה אוקסלית – אך התוצאה עלולה להיות פגיעה בספיגת הסידן. 

זאת ועוד, כאשר מוספים לשייק הירוק טחינה ושקדים מתוך כוונה להעשיר את השייק בסידן – הרי שבפועל, ספיגה של תכולת הסידן שבהם נפגעת. בהתאם לכך, הרי שעדיף לאכול את הטחינה עם סלט כתום לחיזוק ספיגת הבטא קרוטן. הגוף צריך סידן – ולא רק בגיל השלישי!


עמי הים התיכון מעדיפים לצרוך את הירקות והעלים הירוקים שלהם חתוכים ומתובלים בשמן זית ובלימון. ומה אתכם? (אילוסטרציה shutterstock)

ספיגת הסידן חשובה בכל גיל לבריאות העצם, הלב, מערכת העצבים, הכליות והשיניים. 2% ממשקל הגוף הוא הסידן. 99 אחוז ממנו מצוי בעצמות ובשיניים. כמובן שספיגה המיטבית של הסידן נפגעת עם הגיל. תינוק יכול לספוג עד 60%מהסידן ואילו בגיל ההתבגרות הספיגה יורדת ל-25% עד ל-35%, ויכולת הספיגה ממשיכה לרדת עם הגיל.
לכן, המינון הגבוה של החומצה האוקסלית בשייק הירוק אינו מועיל במקרה של ספיגת סידן.

2. החומצה האוקסלית ותפקוד הכליות
יש מצבים פיזיים שבהם החומצה האוקסלית מתקשה לצאת מהגוף, לדוגמה במצבים של בעיות בעיכול שומנים וגם בהפרעות בספיגת סידן ובמקרים של שלשולים כרוניים. גם לנטייה הגנטית יש השפעה על עליית רמת החומצה האוקסלית בגוף עד לכדי פגיעה בתפקוד הכליות. גבישי קלציום אוקסלט בשתן הם המרכיב הבולט ביותר בין שאר סוגי האבנים בדרכי השתן. לכן, מדידת רמת אוקסלט בשתן חיונית להבנת מנגנון יצירתן של אבנים מסוג זה, כמו גם לזיהוי מצבים מולדים שלhyper-oxaluria.

3. האם יש בעיה לשתות שייק ירוק יחד עם תרופות?
אתייחס כאן לכמה מצבים: בדרך כלל, בפרט אצל נשים לאחר הפסקת וסת (מה שמכונה ברפואה: "גיל המעבר"), נשים נוטלות סידן כתוסף במחשבה למנוע התקדמות אוסטאופורוזיס וזאת יחד עם תרופות אחרות לדילול דם, להפחתת כולסטרול וכיוצא באלו. אגב, גם גברים, לרוב בשנות ה-50 לחייהם, נוטלים את קוקטייל התרופות הזה.

תרופות לעיכוב ספיגת כולסטרול במעי כדוגמת כולסטיראמין, מפחיתות ספיגת סידן במעי, כך שלא נרצה להוסיף גם חומצה אוקסלית לפגיעה נוספת.
תוספי סידן עלולים לפגוע ביעילות דיגוקסין (תרופה להסדרת קצב לב) או ביעילותן של תרופות לטיפול בפרכוסים ועוד.
כמו כן, תרופות עלולות לפגוע ביכולת המעי לספוג סוגי אנטיביוטיקה ולכן יש ליטול אותם כשעתיים לפני צריכת אנטיביוטיקה.
בעיה נוספת עלולה להיות אצל מי שנוטל סידן ביחד עם אנטיביוטיקה לטיפול בזיהומים כדוגמת Gentamycin. השילוב של תוסף סידן עם תרופה כזו עלול להוביל לרעילות בכליות.

אם כך, המסלול של שייק ירוק, נטילת תוספי סידן ונטילת תרופות עלול לפגוע בבריאות ולדרדר את המצב במקום להועיל.


אכילה רגועה ובריאה: ללעוס היטב לתחילתו של הליך עיכול תקין ובריא (אילוסטרציה shutterstock)

4. אכילת עלים ירוקים ונטילת תרופות לדילול דם

העלים הירוקים עשירים בוויטמין K. לדוגמה ב-100 גרם תרד יש 494 מק"ג של ויטמין K כלומר 470% מהמנה המומלצת וב-100 גרם כוסברה יש 310 מק"ג, כלומר 295% מהמנה היומית המומלצת. ויטמין K  דרוש לתהליך קרישת דם והוא משפעל ארבעה גורמי קרישה ועוד שני סוגי חלבון, וביחד הם משמשים כנוגדי קרישה ומונעים דימום יתר. תנודות בצריכת ויטמין K, למשל כתוצאה משתיית שייק ירוק, עלולות לערער את השפעת התרופות לדילול דם דוגמת קומדין. לכן אדם הנוטל קומדין חייב להקפיד על צריכה יומית קבועה של ויטמין K.

5. אורח חיים בריא - גם באופן האכילה
ביטוי עממי ידוע בקרב יהדות ספרד אומר: "Va piano - bive sano", דהיינו, "לך לאט ותחייה בריא". אכילה מתונה בהסבה לשולחן, בלעיסה טובה, בנחת וללא מסיחי דעת היא מעיקרה של הנהגת הבריאות. אין קיצורי דרך. חשוב להקדיש את הזמן גם לאכילה. זאת עיקרה של תרבות הבריאות והנחלתה על-פי הגישה הים תיכונית. המדע המודרני תומך בגישה זו באמצעות מחקרים המוכיחים שהעיכול מתחיל בלעיסה נינוחה. לעומת זאת, טרנד השייקים האמריקאי מחנך את האדם לתרבות אכילה אחרת, שכן - האם ראיתם אדם לועס שייק ירוק?

ד"ר מירה כהן שטרקמן Ph.D –  בעלת תואר שלישי מאוניברסיטת בר אילן. מתמחה בטיפול בצמחי מרפא מערביים, בתזונה טבעית ומנחת קבוצות בתחומי הרפואה הטבעית וההתפתחות האישית. ראש תחום לימודי הנטורופתיה בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן במכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט.

האתר של מירה:
www.argaman-ntr.co.il
היכנסו לפורום נטורופתיה בניהולה של מירה כהן שטרקמן.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
יום פתוח ללימודי נטורופתיה עם ראשת המסלול, ד"ר מירה כהן שטרקמן, יתקיים ביום שישי, ה-14.8.20, בשעה 10:00

חודש ביצוען של בדיקות הארגומטריה במרכז לרפואת ספורט ולמחקר

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן