חפש רק בנושא זה






על ההשקעה, הגנטיקה, התזונה – ועל המאמן הישראלי

באחרונה התפרסם באתר מאמר ובו דעותיהם של מאמנים ומומחים אחרים, לגבי הסיבות לנחיתות הפיזית של שחקן הכדור הישראלי. תגובות רבות לאותו מאמר מפנות את האצבע למי שאחראי באמת, לדעת המגיבים, לאותה "נחיתות": המאמן הישראלי
  15/08/05

במסגרת תירוצי הספורט הבלתי נלאים ונגמרים של העם היהודי בארץ ישראל, המונח 'נחיתות פיסית' השתרש כצו גזירה משמיים. אם נתבונן בעמיתינו הפורטוגזים או הקוריאנים לדוגמה, נגלה שאין אנו נחותים מהם. נהפוך הוא: אנו אף עולים עליהם (לא מדובר במדע מדויק, אלא במבט עין).

שני העמים הללו מובאים רק כדוגמאות – הפוכות לישראלים – מבחינת הישגיהם הספורטיביים; וזאת, בפן האישי וגם הקבוצתי.

לקוריאנים משמעת עצמית גבוהה, וחינוכם האישי והספורטיבי הופך אותם אוטומטית ל"נוחים לאימון". כך הצליח המאמן ההולנדי חוס הידיניק להביא את נבחרת הכדורגל עד למקום הרביעי במונדיאל האחרון (ואפשר להתעלם לרגע מהעובדה שהטורניר נערך בקוריאה); כך גם זכתה אותה מדינה רחוקה בעשרות מדליות אולימפיות.בפורטוגל משקיעים בספורט באופן מסיבי, עוד מגיל בית הספר היסודי ובכל ענפי הכדור הבולטים. בנוסף, שדולה מקומית עשירה וקשרים נכונים עוזרים בארגון טורנירים בינלאומיים במדינה, וכך זוכה הספורט בחשיפה גדולה.

ואילו אצלנו – עורבא-פרח אחד גדול: אין יד מכוונת, אין מרות מאיימת מגיל צעיר, שתוציא את כל הלבנטיניות מהעורקים ותכניס במקומה משמעת ומיקוד פנימי. במקום לתת לילדים כדור ושילכו לשחק, חייבים מורי הספורט בבתי-הספר להקנות לילדים מיומנויות מוטוריות בסיסיות והבנת הספורט בצורה רחבה יותר, תוך שימוש בסרטי ספורט לצורך החדרת והעלאת התודעה הספורטיבית.ובשביל שלא תגידו שאנו רק בוכים, להלן תוכנית מתווה:

  1. תוכנית כלל-מדינתית, בחסות שר הספורט (וזה הכובע והעטרה היחידים שיכילו את שמו ותפקידו), להקמת מרכזי ספורט פריפריים דרך מערכת החינוך ותחייב למספר שעות שבועיות של כל נער ונערה במקצוע ספורט שבו יבחר.
  2. השתלמות והדרכת מאמנים בענפי ספורט ייחודיים, לעבודה עם הילדים.
  3. העלאת חשיבות הספורט ברמה הארצית.
  4. תגמול ספורטאים מצטיינים.
  5. תגמול מורים מצטיינים, כשהפרמטר לבחירתם יהא העלאת מספר הספורטאים לקבוצות בוגרים.

עודד נאמן

קראתי בעיון את הכתבה על הנחיתות הפיסית של השחקנים הישראלים; המאמר כתוב היטב והנושא מעניין, אבל נשאלת השאלה: לאיזו כתובת יש להפנות את הטענה?

משרד החינוך? המורים לחינוך גופני? ואולי ביה"ס המכשיר מדריכים ומאמנים? ואולי רק המאמנים?

בהנחה שרק מאמנים או מדריכים השתתפו בסקר, שמת לב שכולם אשמים חוץ מהם: הגנטיקה אשמה, בית-הספר אשם, ההורים אשמים, התזונה אינה טובה מספיק, אין השקעה בילדים ועוד ללא סוף.

למיטב הבנתי, הבעיה הגדולה היא אלה שעומדים עם המשרוקית ביד, ולא אף אחד אחר. מאמן טוב יכול לפתור את כל הבעיות שנזכרו בסקר (פרט לגנטיקה, כמובן); מאמן טוב מדבר, מייעץ , מקרב הורים - הוא האלוהים של הילד לפעמים גם של ההורה. מאמן טוב יכול לעשות ולהשפיע בכל תחום באימון גופני.

הנקודה המרכזית היא: האם המאמן אכן יודע את רזי האימון, או שאינו יודע. כי אם המאמנים היו אכן אנשי מקצוע ראויים לשמם – מאגר התירוצים היה מתרוקן כמעט לגמרי.

גיל סגל



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
אתנה zoom: אל תחמיצו את הרצאתה של מורן סמואל, "לעבור את הקו", שתתקיים ביום רביעי, ה-5.8.20 בשעה 20:30

יום פתוח ללימודי נטורופתיה עם ראשת המסלול, ד"ר מירה כהן שטרקמן, יתקיים ביום שישי, ה-14.8.20, בשעה 10:00

חודש ביצוען של בדיקות הארגומטריה במרכז לרפואת ספורט ולמחקר

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן