חפש רק בנושא זה






האם שחקני הכדור הישראלים אכן נחותים פיזית?

לפני זמן-מה נשאלו גולשי אתר וינגייט לדעתם על הסיבות לנחיתות הפיזית של שחקני הכדור הישראלים, ביחס לעמיתיהם מאירופה. למרות שאין מדובר בסקר מדעי, עדיין השאלה מסקרנת: האם הישראלים אכן נחותים פיזית? ואולי מדובר בתרבות בכלל ותרבות ספורט בפרט? לאנשי המקצוע יש תשובות
  15/08/05

לא פעם אנו שומעים את המושג "נחיתות פיזית" של שחקני הכדור שלנו, בהשוואה לעמיתיהם מאירופה. שנים דובר על נבחרת כדורסל ישראלית נמוכה, זריזה וחכמה, נבחרת שמתבססת על יכולת הגארדים שלה ולא על היכולת הפיזית או הגובה של שחקני הפנים; או על נבחרת כדורגל המתבססת על גאונים טכניים דוגמת אייל ברקוביץ או חיים רביבו.

תירוצים, הסברים וסיבות רבות נקשרו להבדל הפיזי הבולט בין שחקני הכחול-לבן, לבין היכולות הגופניות המשופרות של השחקנים מאירופה. חלק מההסברים נסב על הגן היהודי וחלקם התמקד בתזונה "מיוחדת" כביכול, שלה זוכים השחקנים האירופים.

התסריט של הצלחה בגילאים הצעירים למול אי-הצלחה, או הצלחה אפיזודית, בגילאי הבוגרים - חוזר על עצמו בכל פעם מחדש. לצד התפעלות ונטיעת תקוות מחודשות לאחר הישגי הצעירים, אנו עדים בכל פעם מחדש לאותה "נחיתות פיזית" שבאה לידי ביטוי במשחקיהם של הנבחרות הבוגרות. נשאלת השאלה אפוא, האם ההבדל המהותי ביכולות הגופניות הוא גזירה משמיים, או שמא ניתן לעשות משהו במטרה לצמצם את הפערים הגלויים.

בסקר שנערך באתר האינטרנט של מכון וינגייט – סקר לא מדעי כמובן - התבקשו הגולשים להצביע על הסיבות לנחיתות הפיזית של שחקני הכדור הישראלים. הנתונים שהתקבלו לאחר הצבעה של מאות משתתפים, היו כדלקמן: 48% מהמשיבים ענו כי ההשקעה בשחקנים הצעירים בישראל אינה מספקת; 36% ענו כי אין כל הבדל פיזי בין השחקנים הישראלים לאירופים; 10% ענו כי ההבדל הוא בתזונה הטובה והנכונה יותר שלה זוכים השחקנים האירופים; 6% מהמשיבים סברו כי הבעיה היא גנטית ומובנית. במטרה להעמיק ולחדד את הדיון בסוגייה, פנינו לכמה אנשי מקצוע מובילים בתחום האימון והכשרת ספורטאים צעירים בארץ ושאלנו לדעתם. להלן התייחסותם של אנשי המקצוע.

מולי אפשטיין, פיזיולוג מאמץ; מאמן הכושר של נבחרת ישראל בכדורסל בין 1993 ל - 1997:

חשוב להבין כי מטרתן של המסגרות הצעירות בענפי הכדור, היא להכשיר שחקנים בוגרים ובשלים.לצערנו, מרבית המאמנים, ההנהלות והאגודות, שוכחות את הייעוד העיקרי של המסגרות הצעירות, ומקריבות את השנים הקריטיות בתהליכי ההתפתחות והבנייה של היכולות הגופניות על מזבח ההישגיות והרדיפה אחר התארים.

משחקי הכדור דורשים רכיבי כושר גופני רבים ומגוונים. חלק מרכיבי הכושר הגופני הם רכיבים מטבוליים (יכולת אירובית, יכולת אנאירובית, כוח) וחלקם הם רכיבים קואורדינטיביים שמתבססים על תהליכי למידה ופיתוח מערכת העצבים (קשר עין-יד, שיווי משקל). שלבי האימון וקביעת התכנים באימון תלויים בגילו של הספורטאי. לכל גיל הצרכים שלו ולכל גיל יש להתאים את מערך הגירויים שייטמע באופן המיטבי.

בשנים האלה, החל מגיל הילדות וכלה בגיל הבוגר, יש לבנות מערך גירויים ותכנים אשר יפתחו את היכולות הגופניות ויביאו לידי מיצוי את תהליכי הלמידה של הספורטאי הצעיר.התמקדות ברכיבים טכניים וטקטיים, תוך הזנחת הבנייה הגופנית, תגרום למוצר סופי שאינו עונה על הדרישות הפיזיולוגיות המצופות משחקן בוגר. חשוב להבין כי תהליכי הבנייה הגופנית מטרתם לפתח את מגוון היכולות הפיסיות שיסייעו לשחקן הבוגר לעמוד בדרישות הספציפיות של המשחק לכשיגיע לגיל הבוגר.

מולי קצורין, מאמן נבחרת ישראל בכדורסל:

מניסיוני כמאמן כדורסל, הייתי מצביע על מספר פרמטרים משמעותיים שבהם ההבדל בינינו לבין האירופים גדול ומשמעותי:

1. פעילות גופנית בגילאים הצעירים (בתי-ספר): המדרגה הראשונה והחשובה הזאת לוקה בחסר. ראיתי שיעורי חינוך גופני באירופה, ואין הדבר דומה לנעשה אצלנו.
2. מתקנים לא ראויים: המתקנים העומדים לרשות בני הנוער לא עומדים בסטנדרטים האירופים. רובם לא ממוזגים ולא מתאימים לפעילות ברמה גבוהה.
3. אין יד מכוונת: לא קיימת מערכת של איתור והכוונה של הצעירים המתאימים לפעילות ברמה גבוהה.
4. מזג אוויר: המדינה שלנו מדינה חמה. האקלים הזה לא עוזר ולא מדרבן ומגרה צעירים לפעילות גופנית ראויה.5. הגנים: מה לעשות, אבל הגנים היהודים/ ישראלים יוצרים אנשים נמוכים ולא אתלטים, ברוב המקרים.
6. תרבות ספורט: לא קיימת.
7. ספורטאים עצלים: אין חינוך למצוינות. הספורטאים עצלים בדרך-כלל, בכל הקשור לעבודה גופנית (פיתוח יכולת גופנית, בנייה גופנית וכו').
8. מנטליות ואופי: המנטליות הישראלית המזרח-תיכונית לא מתאימה לספורטאי צמרת.

יורם מנחם, מאמן כושר ראשי, איגוד הכדורסל:

כמי שאחראי בשנים האחרונות על פיתוח הכושר הגופני של נבחרות ישראל בכדורסל בכל קבוצות הגיל, אפרט בפניכם את הפער בין הספורטאי הישראלי מול עמיתו האירופי. הסיבה המרכזית להבדלים היא היעדר תרבות ספורט. ההבדלים באים לידי ביטוי בשיעורי חינוך גופני, הן באשר לחשיבותם ולמרכזיותם בחיי הילד, והן באשר למספרם ולתוכנם (בסקנדינביה למשל לומדים 4 שעות שבועיות, בדרום-אפריקה נדרשים לפעילות יומית של ספורט חובה אחה"צ). ההבדלים ניכרים לא רק בבתי-ספר. מועדוני הספורט באירופה פועלים על-פי תוכניות מקצועיות רב-שנתיות; המועדונים הגדולים ברוסיה מאתרים את הילדים המוכשרים ומצרפים אותם למועדונים, וסל השעות הכללי מחולק על-פי צרכי בנייתו של הספורטאי הצעיר הקשורים לאפיוני הגיל. בקבוצות הגיל 6- 10, הילד זוכה ללא פחות מ- 200 שעות שנתיות,שנחלקות כך: 80 שעות מוקדשות לכדורסל, 60 שעות משחקי כדור שונים, 40 שעות אתלטיקה ו- 20 שעות התעמלות קרקע.

במועדון הכדורגל ההולנדי המפורסם אייאקס, זוכים הילדים המשתייכים לאקדמיית הכדורגל של הקבוצה לתוכנית פעילות רחבה ומגוונת, בנוסף לפעילות עם הכדור: שני אימונים שבועיים באירוביקה, שלושה אימוני אתלטיקה כללית וספציפית. באקדמית הטניס הטובה בעולם, של ניק בולטרי בפלורידה ארה"ב (שבה גדלו בין השאר אנדריי אגאסי והאחיות ויליאמס), מתאמנים הטניסאים הצעירים בגיל 8 עד 10 כ-15 שעות שבועיות: 5 שעות טכניקה, 5 שעות כושר גופני ו- 5 שעות משחקי כדור אחרים.דוגמאות אלה ורבות אחרות, ממחישות ולו במשהו את הפער העצום בין הכנתו של ספורטאי צעיר בעולם, לעומת הכנתו בישראל. איגוד הכדורסל מעניק תמיכה והשקעה רבה בתחום הכושר הגופני,והוא אחד המובילים בתחום הזה באירופה. החל מטרום הקדטים (כיתות ז') מוצמד מאמן כושר, שעובד על-פי תוכנית רב-שנתית כוללת התואמת גם את פילוסופיית הכדורסל של המאמן הראשי. כל מאמני הכושר יוצרים אצל השחקן בסיס גופני רחב ומחזקים בו את המודעות לחשיבות הכושר הגופני.

התוצאות מתבטאות בהקמתו של דור חדש של שחקני כדורסל ישראלים צעירים, שאינם נופלים מעמיתיהם האירופים כמעט בשום מרכיב, הדוגמה הטובה ביותר היא מדליית הכסף של הנבחרת הצעירה באליפות אירופה במקדוניה בשנת 2000, והעפלתן הכמעט קבועה של נבחרות ישראל קדטים, נוער, עתודה ובוגרים, לאליפויות אירופה.

ברגע שניישם חלק משיטות ודוגמאות אלו, מחלקות הנוער יבינו שהילד הוא המרכז וישקיעו בכל הפרמטרים, לא רק בטכניקה ובטקטיקה, אלא באותו נתח עבודה גם בתחום הגופני והמנטלי. רק אז נוכל לצמצם פערים ואולי להתחיל עידן שבו יש לספורטאי סיכוי להגיע לרמות הגבוהות.יורם כהן: (מנהל היחידה לאיתור וטיפוח ספורטאים צעירים במכון וינגייט).

הקביעה הבסיסית בדבר הנחיתות הפיזית של הישראלים מול האירופים, באופן כללי נכונה בעיני, אם כי יש יוצאים מהכלל. לנושא הנחיתות סיבות רבות:

להערכתי ( הלא מדעית), קיימת אצלנו נחיתות על בסיס גנטי .

  1. תרבות הספורט בישראל לא מעודדת ומחנכת במידה מספקת את העיסוק בספורט בכלל ובספורט הישגי במיוחד.
  2. תרבות האימון ומוסר העבודה באימונים לא מפותחים מספיק.
  3. היות שמקצוע האימון לא מהווה מקור עיסוק ופרנסה מרכזי עבור רוב המאמנים, הידע, הרמה המקצועית ויכולת ההשקעה שלהם באימון נמוכים.
  4. איןעבודה נכונה עם צעירים. הבנייה הגופנית, הקניית יסודות תנועתיים נכונים, הרחבת הבסיס הטכני חסרים משמעותית.במקום זאת מאיצים תהליכי אימון להשגת תוצאות מיידיות.
  5. חינוך גופני בבתי הספר כמעט חסר משמעות כלפי הצעירים גם ברמה העממית וגם ברמה התחרותית.

עם כל זאת, יש גם נקודות אור:

1. לכל האמור מעלה יש יוצאים מהכלל, ואל לאלה שעובדים קשה ומשקיעים, לקחת עמדה זו באפן אישי.2. לדעתי, הקביעה הבסיסית בנושא נחיתות גופנית נכון גם לגבי ענפי הספורט האישיים, ולא רק הקבוצתיים.

אילן סלע, יועץ לכושר גופני ביחידה לספורט הישגי:

שאלת הנחיתות הגופנית של הספורטאים הישראלים חוזרת לעתים מאוד קרובות, ותמיד בסמוך להפסד כלשהו נגד נבחרת אירופית, ואף פעם לא אחרי ניצחון. זו הסיבה שצריך להחליף את השאלה הישנה בשאלה חדשה.

השאלה שאני מציע לשאול היא: מה חסר לנו, אם בכלל, כדי שננצח יותר פעמים או אפילו ברוב המקרים?

אם אנשי מקצוע ישאלו את השאלה הזו, אזי יצטרכו להעמיד למבחן נתונים מסוימים שקשורים ליכולת גופנית, כמו צריכת חמצן מקסימלית, סף חומצת חלב, כוח, הספק, מהירות ועוד, שהם פרמטרים אובייקטיביים שניתנים לבדיקה.

נקודה נוספת שאני מבקש לעלות, היא שלמרות שהמשחק שבו אני מתחרה הוא כדורגל, כדורסל וכו' - הסיבה להפסד היא ברוב המקרים סיבה גופנית או מנטלית. האם לא חסרה כאן שאלה נוספת: האם אנו שולטים ברזי אותו משחק?

לסיכום, הייתי מציע לאנשי המקצוע להציג את הנתונים האובייקטיביים שקובעים את היכולות הגופניות מול הנתונים האירופיים, ורק לאחר מכן לעבור לשלב של פתרון הבעיה, אם ישנה כזאת. כל נתון שיימסר בנפרד, יטה ויגרום להסקת מסקנות לא מדויקות.



תגובות הוסף תגובה
1.זמן תנועה במשחק כדורסל בליגת העל הישראלית אלון הירש07/08/09
נקבע מועד חדש: טקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים בטוקיו יתקיים ב-23.7.21. בהצלחה!

אתכם גם בימי קורונה: אל תחמיצו את סדרת ההרצאות המקוונות של ביה"ס למאמנים ולמדריכים

נלחמים על הכושר: נבחרת השחייה הפראלימפית מתאמנת בבריכה הלאומית במכון וינגייט

המרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט, ממשיך גם בימים אלו לשרת את ספורטאי ההישג המגיעים למכון

שחקן הבדמינטון האולימפי, מישה זילברמן יתאמן בתקופה הקרובה במכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט

פעילות הספורט ההישגי במכון וינגייט נמשכת במתכונת מצומצמת בהתאם להנחיות משרד הבריאות ומשרד התרבות והספורט

בהתאם להנחיות משרד הבריאות, הלימודים בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן מושבתים מה-13.3.20 ועד להודעה חדשה

מנויים יקרים, בהתאם להוראות משרד הבריאות, מה-14.3.20, לא תתקיים פעילות במועדון הספורט: לא יתקיימו שיעורי סטודיו ומתקני הכושר, טניס השולחן, מגרשי הטניס והבריכות יהיו סגורים עד להודעה חדשה

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים של מכון וינגייט