חפש רק בנושא זה






הידע הספורטיבי, המדע - והבנת הנקרא

קריאה ביקורתית של ספרות מקצועית בתחומי הספורט והמחקר המדעי, מלמדת שאפילו כותבים מכובדים וידועי שם - אינם חסיני טעויות והטעיות. להלן תיאור ודוגמה מוחשית לצורך המעשי לקריאה הנכונה וניתוח הכתוב – בזהירות הראויה
  15/08/05

לפני כמה שנים פרסמתי בירחון "החינוך הגופני והספורט" מאמר בשם "ייזהר נא הקונה", ובו הבאתי דוגמאות לשטויות של ממש שמתפרסמות בנושאי ספורט וחינוך גופני, ודווקא מפרי עטם של מחברים מכובדים ו/או באכסניות האמורות להיות ללא-דופי. השנים חולפות, והדברים בעינם עומדים. על-מנת לעודד את המשתמשים במשאבי הספרייה של המכון לעשות זאת תוך זהירות וביקורתיות, אני מביא ניתוח של מאמר בירחון המכובד Strength and Conditioning Journal מאוקטובר 1999.

המאמר, Towards an Understanding of Power (לקראת הבנת ההספק) בא להבהיר לקורא את היחסים שבין כוח, מהירות והספק. בכל ענפי הספורט צריך להפעיל כוח; במרביתם צריך לשלב את הפעלת הכוח במהירות ביצוע, כלומר, להפעיל הספק (מכפלת הכוח במהירות); לכן רצוי וחשוב להבהיר לעוסקים בספורט, בין כספורטאים ובין כמאמנים, את היחסים בין גורמים אלה – וזאת היא מטרת המאמר הזה; מטרה ראויה, לכל הדעות.

שלוש נקודות מרכזיות מביא המאמר:

(א) הספק חשוב בהרבה ענפי ספורט;

(ב) "מרימי-כוח" (Power lifters) מפעילים יותר כוח, אך פחות הספק, ממרימי משקולות;

(ג) מרימים קלי-משקל מרימים יותר משקל יחסית למשקלם, מאשר מרימים כבדים יותר.

שלוש הנקודות נכונות לחלוטין. הצרות מתחילות כשניגשים לפרטים.

בפסקה הנכונה מופיעה הגדרה, נכונה, של המונח "הספק"; אך מיד מופיעה הטעות הראשונה: "מהירות היא היכולת להפעיל כוח במהירות" (Speed is the ability to apply force[1] rapidly) – טעות! מהירות היא הערך ההָפְכִּי ("אחד חלקי") הזמן הדרוש להשלמת פעולה. היכולת להפעיל כוח במהירות היא הספק.

הפסקה השנייה דנה בתאוצות. שוב, אמירות נכונות ("להיות מסוגל להאיץ אינה אותו דבר כמו פשוט להיות מהיר") מעורבבות באמירות לא-מדויקות ("ספורטאי בעל הספק רב יכול להגיע למהירות מרבית מהר יותר ממי שהוא רק חזק"). ראשית העובדות: תאוצה נגרמת על-ידי הפעלת כוח, וגודלה הוא ביחס ישר לכוח המופעל. כל הספורטאים מפעילים את הכוח המרבי שלהם במהירות נמוכה, קרובה לאפס [2]; ככל שינועו מהר יותר, תפחת יכולתם להפעיל כוח. במהירות המרבית, הכוח הוא אפס (לכן מהירותם מרבית בנקודה זו – מפני שבהעדר כוח, הם אינם יכולים להאיץ עוד) [3]. בהיות ההספק מכפלת הכוח במהירות, בהכרח ערכו אפס בשני קצות רצף הכוח-מהירות, ומגיע לערכו המרבי במקום כלשהו ביניהם. ספורטאים שונים מגיעים להספק מרבי באחוזים שונים של כוחם המרבי. נראה שאפשר להשפיע על ערכו של אחוז זה על-ידי אימון המוקדש למטרה זו. השאלה, האם רצוי שהספורטאי יגיע להספק מרבי באחוז נמוך של כוחו (כשהמהירות גבוהה) או באחוז גבוה מכוחו (כשהמהירות נמוכה), תלויה באופי ההתנגדות עליה הוא צריך לגבור: גבוהה, נמוכה, משתנה – תחילה גדולה, אחר-כך נמוכה, או להיפך: תחילה נמוכה ולאחר מכן מתגברת.

הפסקה הבאה דנה בהספק בהרמת משקולות. אין הרבה מה לבקר כאן, מלבד (א) השימוש המפתיע ביחידת המידה kp, שהיא הגרסה הגרמנית של "קילוגרם-כוח", יחידה מיושנת; ואט מוגדר כז'ול חלקי שניה; ז'ול הוא ניוטון-מטר – לקילוגרם-כוח אין מקום בהגדרה. ו- (ב) ההצהרה הסופית "ערכי הספק לספורטאי כוח מבוטאים בצורה הטובה ביותר כוואטים של הספק חלקי קילוגרמים של מסת-גוף": עבור רמות זהות של כשרון ואימון, יהיה "הספק יחסי", כלומר הספק יחסית למסת גוף, תמיד גדול יותר לספורטאים קלים מאשר לכבדים. הסיבה היא, שכאשר כל יתר הגורמים זהים, מסת הגוף יחסית לנפחו, ולכן לחזקה השלישית של הגובה, שעה שהכוח, היחסי לשטח-חתך השריר, יחסי לחזקה השניה של הגובה. לכן יש להשוות הספק (מוחלט ולא יחסי) רק בין ספורטאים באותה קטגורית-משקל.

עתה פונה המחבר להשוואת הרמת משקולות (Weightlifting) להרמת-כוח (Power lifting) ומאפיין, בצדק, את המונח Power lifting כשגוי ומטעה. הרמת משקולות מצריכה בעיקר הספק, שעה שהרמת-כוח מצריכה בעיקר כוח, ולא הספק (לכן אנו קוראים בעברית לענף הזה "הרמת-כוח" ולא "הרמת-הספק" שהיא התרגום המילולי מאנגלית). זהו חלק נעדר-שגיאות של המאמר. האחרון שבהם.

כדי לאשש את אפיוניו – הנכונים – של הרמת משקולות לעומת הרמת-כוח, הוא משווה את ההספק בשיא-עולם של הרמת משקולות (בהנפה) להספק בשיא-עולם של הרמת-כוח (הרמה מהקרקע – dead lift).

ראשית, נראה שהמחבר אינו מודע לחשיבות של שימוש נכון בספרות משמעיות. עבור שיא העולם של הרמת משקולות, הוא מחשב הספק שלW/kg21.64, כלומר, ערך של 4 ספרות משמעיות. אבל ערך זה חושב על-סמך גוה הרמה של m0.90 וזמן הרמה של s0.90; אלה הם, לכאורה, ערכים של 2 ספרות משמעיות, המצדיקים לכל היותר תוצאה של 3 ספרות משמעיות. אבל, למעשה, מדובר בערכים של ספרה משמעית אחת, ולכן, הערך הנכון של ההספק לאור הנתונים הללו הוא "הספק יחסי שלW/kg20". 3 הספרות המשמעיות הנוספות אינן מוצדקות, ומנסות להקנות דיוק שאינו קיים למעשה להיגד.

אותה ביקורת אפשר להפעיל על חישוב ההספק בשיא הרמת-הכוח. אלא שבמקרה זה, יש גורם טעות נוסף. זמן ההרמה מצוין בתור "בערך 2 שניות". בתרגיל המסוים הזה, רק חלק מזמן ההרמה משמש להרמת המוט; חלק אחר משמש לייצוב עמוד השדרה. הזמן הכולל מתחלק, באופן גס, שווה בשווה בין שתי המטלות הללו. בהעדר נתונים מדויקים יותר, יהיה נכון אפוא להעריך את ההספק בהרמה זו בתור "קרוב ל – W/kg10".

אבל יש טעות נוספת בניתוח שיא העולם של הרמת משקולות: התעלמות מהעובדה שהמוט מואץ תחילה, ולקראת סוף ההרמה, מואט (אותה ביקורת אפשר להשמיע גם על ניתוח הרמת הכוח, אלא ששם הטעות חמורה פחות בשל מהירות ההרמה הנמוכה יותר – ולכן גם התאוצות קטנות יותר). להערכה גסה מאוד של גורם זה, הבה נניח שמחצית זמן ההרמה שימשה להאצת המוט ומחציתה להאטה. כלומר, מהירות מרבית של 2 מטר לשניה, המושגת ב-0.45 שניות: תאוצה של m/s24.4. חישוב הכוח הנדרש בשלב ההאצה יהיה אפוא: 265 kg * (9.81+4.4) m/s2 = 3766 N , כלומר בערך N3800 (כדי להישאר ב- 2 ספרות משמעיות!). כוח זה, המופעל במשך 0.45 שניות לאורך 0.45 מטר, מתבטא בהספק (מוחלט) שלkW3.8, כלומר כוח יחסי של מעט מעלW/kg31.

אני מניח שהשגיאה האחרונה במאמר "ערכי הספק מרביים... בקטגוריות המשקל הנמוכות הם בערך W30"(במקום "W/kg30") איננה של המחבר, אלא של המגיה, שכנראה נרדם כאן.

החישובים המובאים כאן הם חישובי "גב המעטפה". בענף הרמת המשקולות הצטבר ידע רב ביחס לתאוצות האמיתיות בתחרויות. המעוניינים יכולים לקבל, הן נתונים מפורטים והן הסבר על דרכי מדידתם מגנאדי חזקיה ביחידה לספורט הישגי במכון וינגייט.



[1] בשפה האנגלית, מקובל בעולם הספורט להשתמש במילה strength בתור "כוח"; זאת טעות. המילה הנכונה היא force. Strength זה "חוזק", כלומר, היכולת לספוג כוח מבךלי להינזק. בציטוטים הרשיתי לעצמי לתקן טעות זו.

[2] למעשה, הם יכולים להפיק כוח רב עוד יותר כשהמהירות שלילית, במה שקרוי "כיווץ אקסצנטרי" – כשהספורטאי מנסה לגבור על כוח הגדול מכוחו הוא.

[3] זה לא לגמרי מדויק: הספורטאי עדיין מפעיל כוח-מה, כדי לגבור על חיכוך – פנימי וחיצוני.



תגובות הוסף תגובה
1.סבבהבוני21/10/08
אתנה zoom: אל תחמיצו את הרצאתה של מורן סמואל, "לעבור את הקו", שתתקיים ביום רביעי, ה-5.8.20 בשעה 20:30

יום פתוח ללימודי נטורופתיה עם ראשת המסלול, ד"ר מירה כהן שטרקמן, יתקיים ביום שישי, ה-14.8.20, בשעה 10:00

חודש ביצוען של בדיקות הארגומטריה במרכז לרפואת ספורט ולמחקר

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן