חפש רק בנושא זה






התמודדות עם יתר לחץ דם: המלצות תזונתיות

למרות היותה המחלה הכרונית השכיחה ביותר בעולם - הטיפול ביתר לחץ דם הוא פשוט יחסית. במקרים רבים, ניתן להפחית ואף למנוע את המחלה כליל, באמצעות הפחתה בצריכת מלח השולחן, אימוץ כללי תזונה נכונה וירידה במשקל. צרור עצות - בכתבה שלישית ואחרונה בסדרה
  04/12/02


למאמר הראשון בסדרה
למאמר השני בסדרה

כפי שכבר למדנו, יתר לחץ דם היא המחלה הכרונית השכיחה ביותר היום – פוקדת כרבע מאוכלוסיית העולם המערבי. במקרה שהמחלה אינה מטופלת כיאות, היא מהווה גורם סיכון עיקרי לתחלואה ותמותה כתוצאה מהתפתחות סיבוכים, כגון שבץ מוחי, מחלות קרדיו- וסקולריות וכשל כלייתי. להבנת הקשר בין תזונה ויתר לחץ דם משמעות רבה במניעה ובטיפול בבעיה. שינויים תזונתיים מתאימים ושמירה על משקל גוף תקין יכולים להועיל בטיפול ביתר לחץ דם דרך הפחתת מינון תרופות ועד הורדתן בכלל.

מחקרים חדשים מלמדים כי תוכנית תזונה עשירה במוצרי חלב, בירקות ובפירות, תורמת להקטנת הסיכון ליתר לחץ דם ואף מסייעת לטיפול בו. תוכנית תזונה זו ,הנקראת "דיאטת DASH", מסייעת בהפחתה של יתר לחץ דםבמידה הדומה לזו של טיפול תרופתי.

דיאטת "דאש" גובשה במחקר קליני פרוספקטיבי רחב היקף, שכלל 459 במבוגרים שחלקם בריאים וחלקם בעלי יתר לחץ דם (ל"ד סיסטולי> 160 ול"ד דיאסטולי 80-95), תוך בדיקת שלושה דפוסי תזונה והשפעתם על לחץ דם: 1. תזונה אמריקאית טיפוסית (קבוצת הביקורת)- אשר בין מאפייניה היתה עשירה בשומן, דלה בסיבים תזונתיים ודלה בסידן (450 מ"ג ליום). 2. תזונה עשירה בפירות וירקות- אשר בין מאפייניה עשירה בסיבים תזונתיים, באשלגן ובמגנזיום ודלה בסידן (450 מ"ג ליום). 3. תזונה עשירה בפירות, בירקות ובמוצרי חלב דלי שומן רווי – המכונה דיאטת DASH, אשר בין מאפייניה היותה דלת שומן, עשירה בסיבים תזונתיים, באשלגן, במגנזיום ובסידן (250 מ"ג ליום).

תוצאות המחקר הוכיחו כי דיאטת DASH היתה היעילה ביותר בהפחתת לחץ הדם.

דיאטת DASH מומלצת בנוסף להנחיות המסורתיות למניעת יתר לחץ. דם ולטיפול בו. הנחיות אלה כוללות:

* הפחתת משקל (במקרה של עודף משקל);
* הגבלה בצריכת נתרן;
* הגבלה בצריכת אלכוהול
* עיסוק בפעילות גופנית אירובית על בסיס יומי.

לסיכום, ניתן לומר כי דיאטת DASH מדגימה את חשיבותה של התזונה, לא רק במניעה של מחלות, אלא גם בטיפול בהן.

מלח. עדיף בליהמלצות להגבלת צריכת מלח באוכלוסייה:

The American Heart Association ממליצה על הגבלת השימוש בנתרן כלורי לכמות של עד mmol/d128 שהם 7.5 גרם ליום.

ההמלצה לאוכוסייה הסובלת מיתר לחץ דם היא הגבלת כמות הנתרן הכלורי בתפריט ל- 68-102 mmol/d שהם 4-6 גרם ליום).

הדעות לגבי ההמלצה להגבלת כמות הנתרן הכלורי לכלל האוכלוסייה חלוקות. המצדדים טוענים כי השינויים הקטנים בלחץ הדם, שמושגים לאחר הגבלת הנתרן הכלורי יכולים להיות בעלי השפעה מכרעת על התהוות ושכיחות של מחלות קרדיו-וסקולריות שונות.

בעוד שהמתנגדים טוענים כי התועלת שתושג נוגעת רק לאותו פלח אוכלוסייה שמוגדר – רגיש למלח וכי יש לשקול גם את הסיכונים בהמלצת דיאטה מוגבלת במלח והשפעתה על הבריאות. הם רואים סכנה גדולה יותר בשימוש בחומרים אחרים, משמרי מזון למיניהם במקום מלח השולחן שמכילים חומרים מסרטנים ומסוכנים אחרים.

במתן המלצה כללית לגבי הגבלת נתרן כלורי, יש לכלול גם המלצות לגבי נוטריאנטים אחרים בעלי השפעה על לחץ הדם שהוזכרו בעבודה זו כגון: אשלגן, סידן, סוכרוז, מגנזיום.

בעיה נוספת ראויה לציון היא השגת היענות מרבית של האוכלוסייה לצריכה של מזון דל מלח שלרובינו נחשב כ"תפל", אכן קיימות הוכחות רבות כי המשיכה לטעם המלח באדם הנה תכונה מולדת, זאת למרות שהתגובות למזונות מלוחים מושפעות מאד מגורמים סביבתיים.

מחקרים שונים שבדקו את מידת ההיענות לדיאטות עם הגבלה מתונה במלח באוכלוסיות שונות, שכללו בעיקר מעקב פרוספקטיבי, טוענים כי השגת היענות האוכלוסייה די קשה ולא ניתן להסתפק רק בהמלצה פשוטה של צמצום השימוש במלח שולחני, כי על מנת להשיג תוצאות טובות יש צורך להעלות את רמת מודעות הציבור לסיכונים הכרוכים ביתר לחץ דם דרך פרסום והסברה וכן לחשוף לקהל הרחב מוצרים דלי נתרן או תחליפי מלח דלי נתרן ולציין במפורש את תכולת הנתרן במזונות השונים (חוק הסימון התזונתי חל במדינת ישראל).

כיום קיימות הוכחות מחקריות למכביר, שמעידות על הקשר בין צריכת הנתרן הכלורי - הוא מלח הבישול - ולחץ הדם. חלקן מסבירות מנגנונים אפשריים שאחראיים להתהוות רגישות למלח, וחלקן קשורות לנוטריאנטים אחרים והאינטראקציה ביניהם לבין הנתרן. עדיין דרוש מחקר רב בנושא על מנת להבין את כל הסוגיות על בוריין.

הבעיה העיקרית הקיימת כיום, היא שהידע הנאסף עדיין אינו מספיק על מנת לתת המלצות ברורות וחד-משמעיות לגבי צריכת הנתרן הכלורי בכלל האוכלוסייה.

כדיאטנית קלינית, אני רואה חשיבות עליונה במתן המלצות תזונתיות שלגביהן אין ויכוח למטופלי.

להלן ההמלצות התזונתיות:

* הפחתת השימוש במלח השולחני (נתרן כלורי) וכתחליף ניתן להשתמש בעשבי תיבול שונים כגון: אורגנו, בזיליקום ואחרים.
* הפחתת צריכת מזונות מעובדים, משומרים ומעושנים, שמכילים כמות גבוהה של נתרן כגון נקניקים, בשרים מעושנים, דגים מלוחים, חטיפים, פיצוחים, גבינות עתירות שומן.
* מומלץ להעדיף אכילת בשר עוף, הודו ובקר רזה אפויים, מבושלים או עשויים בגריל.
* הפחתת השימוש ברטבים מוכנים ובתערובות תבלינים מוכנות. לתיבלון בריא ניתן להשתמש בשמן זית בכמות מדודה ,לימון וטחינה.
* מומלץ להרבות באכילת ירקות טריים בעלי תכולת אשלגן גבוהה.
* העשרת התפריט במוצרי חלב עד 5% שומן תבטיח אספקה ראויה של סידן (ההמלצה היומית לבוגר, גילאי 19-50 היא 1,000 מ"ג ליום).

להמלצות אלה ראוי להוסיף:

* שמירה על משקל גוף תקין;
* עיסוק קבוע בפעילות גופנית אירובית.



תגובות הוסף תגובה
1.ללא מוצרי חלבחנה27/02/07
2.תגובה למס' 1מרינה27/02/08
3.סבלתי מל"ד גבוה ועודף משקלתמר26/07/08
יום פתוח ללימודי נטורופתיה עם ראשת המסלול, ד"ר מירה כהן שטרקמן, יתקיים ביום שישי, ה-14.8.20, בשעה 10:00

חודש ביצוען של בדיקות הארגומטריה במרכז לרפואת ספורט ולמחקר

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן