חפש רק בנושא זה






מקדם מסת גוף: למי בעצם מיועד המדד?

רבות מדובר במדד "מקדם מסת הגוף" – ה- BMI. מאמר בכתב-עת בריטי מקצועי ויוקרתי, מטיל ספק במידת האובייקטיביות של המדד האמור. ויש גם מסקנות אישיות של מחבר רשימה זו
  09/11/02


ברשימה על משקל גוף נכון ("המשקל הנכון": שאלת מיליון הקילוגרמים מה- 29 בספטמבר) הוצג "מקדם מסת הגוף" – BMI – ודובר על יתרונותיו ומגבלותיו. אותו מקדם מוצג שוב, ברשימה "על השינויים הזמניים והקבועים במשקל הגוף" מה- 26 באוקטובר, כאמת-מידה לנכונות המשקל. בהקשר זה, ראוי לעיין במאמר-מערכת שפורסם בכתב העת היוקרתי הבריטי Journal of Sport Sciences:

עורך מדור הקינאנתרופומטריה (תורת מידות האדם מבחינת הספורט) בדק את עצמו, במסגרת בדיקת בריאות כללית. נמסר לו שהוא "במשקל יתר, וראוי שיוריד מספר קילוגרמים", שכן ה-BMI שלו (27.3, כי גובהו 1.785 מטר ומשקלו 87 ק"ג) מציב אותו ממש במרכז הקטגוריה "שמן מאוד מדרגה 1, משקל-יתר" של ארגון הבריאות העולמי. אולם, "כספורטאי פעיל, אני גם די רזה. שומן הגוף שלי ... הוא 16%. זה קרוב מאוד להערכה ... שאחוז השומן הרצוי לגברים הוא 15% או פחות. אני גם יד נמוך ומוצק; ...יש לי גם צפיפות עצם גבוהה מהממוצע לבני גילי. הנהלים הללו להערכת מבנה גוף, התקפים יותר, מראים שאינני במשקל יתר ולבטח לא שמן מאוד! עבורי, כמו עבור רבים אחרים, השימוש בדירוג כזה איננו נכון".

לא אכנס כאן לשלל הנימוקים המקצועיים והמדעיים שמביא המחבר נגד השימוש ב- BMI; אסתפק בקטע הבא: "מקבלים את ה- BMI, מפני שבמחקרים רבים הוא מציג מתאם בינוני עם הערכות של שומן גוף. אולי אירוני הדבר, שאותם מחקרים גם מראים מתאם דומה בין ה-BMI והערכות מסת גוף כחושה (מדד ל"שריריות"). כפי שציינו אחרים (5 מחקרים מצוטטים), BMI משקף הן את משקל הרקמות הכחושות והן את משקל רקמת השומן, ובקבוצות גיל מסוימות הוא עשוי להיות מדד טוב יותר של מידת הרקמה הכחושה משל השומניות". אחרי שהמחבר מציג את חולשות המדד הזה בהערכת מידת ההשמנה, הוא מציג גם את החולשה (והסכנה) שבו, כשהוא בא לשמש סימן-אזהרה לתת-משקל באוכלוסיות נפגעי מחלות ניווניות. בסיום הוא מצטט שני חוקרים ידועים: "ל- BMI אין ממש כל מקום בהערכת שומן לפרט בודד" (Durnin et al., 1985) ו"השימוש בו להערכה רפואית של 'שומניות' או למעקב אחרי תוכניות אישיות של דיאטה ופעילות עשוי להוליך שולל יותר מאשר להקנות מידע" (Ross et al., 1988).

לסיום, בנימה אישית: כותב השורות הללו, שאינו דמות שרירית במיוחד, ייחשב גם הוא, על-פי BMI של 27.5, לשמן מאוד; אך אחוז השומן בגופו הוא 13%. המסקנה שלי היא: ה- BMI טוב (אולי) לאנשי "הכרס והכורסה", לבטח לא לפעילים גופנית, שביניהם ודאי נמנים חלק מגולשי אתר זה.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
יום פתוח ללימודי נטורופתיה עם ראשת המסלול, ד"ר מירה כהן שטרקמן, יתקיים ביום שישי, ה-14.8.20, בשעה 10:00

חודש ביצוען של בדיקות הארגומטריה במרכז לרפואת ספורט ולמחקר

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן