חפש רק בנושא זה






אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה

עד לפני שנים לא רבות המלצה לפעילות גופנית בחולי אסתמה נחשבה לחסרת אחריות. כיום יודעים כי פעילות גופנית כגון ריצה, רכיבת אופניים ובעיקר שחייה תורמת רבות לשיפור ביכולתם הפיזית של חולי אסתמה ואף ביכולת צריכת החמצן המרבית שלהם. אייל שרגל מסביר מה לעשות, איך וכמה
  23/04/05

אסתמה (בעברית: קצֶרֶת או גנַחַת) היא מחלה שמאופיינת בהתקפים שבהם חלה היצרות של דרכי הנשימה, בעקבות כיווץ חזק של שרירים חלקים, בלתי רצוניים, המצפים את דרכי הנשימה, ובכך נגרמת התנגדות חזקה של דרכי הנשימה לכניסת אוויר. במקרים רבים מצטבר כיח רב בדרכי הנשימה ודופנותיהם מתרחבים. המקור הבסיסי להתקפים אלה הוא דלקת של דרכי הנשימה. דלקת זו מביאה לכך שהשרירים החלקים העוטפים את דרכי הנשימה הופכים להיות רגישים במיוחד, ולכן מתכווצים בחוזקה בעקבות גירויים שונים, כגון חשיפה לחומרים אלרגניים, פעילות גופנית, שימוש באספירין, חשיפה לאוויר קר, עישון (אקטיבי או פסיבי), זיהום אוויר, וירוסים, מצב רגשי ועוד. ההערכה היא כי 15%-10% מהילדים סובלים מאסתמה.

למרות ההתקדמות שחלה בהבנת המחלה ודרכי הטיפול בה, בשנים האחרונות חלה עלייה מדאיגה בהיקפה ובעוצמתה, במספר האשפוזים ואף במספר מקרי המוות הנגרמים כתוצאה ממנה. מחלת האסתמה מוגדרת כיום כליקוי בתפקודי מערכת הנשימה, המאופיין בהיצרות ובדלקת הפיכות של דרכי הנשימה, כתגובה למגוון של גירויים. העיקריים שבהם, אצל ילדים, הם זיהום ויראלי של דרכי הנשימה העליונות, אלרגנים שונים ופעילות גופנית.

התקפי אסתמה כתוצאה מפעילות גופנית

ההערכה כיום היא כי 80%-50% מהילדים החולים במחלה יסבלו מהתופעה הנקראת Exercise-Induced Asthma(EIA) - התקפי אסתמה המתפתחים בעקבות ביצוע פעילות גופנית. EIAיכולה לפקוד גם אנשים שאינם סובלים מאסתמה כרונית, וככלל - היקף התופעה באוכלוסייה בכלל מוערך ב- 15%-12%. מעניין לציין כי ההערכה על היקף התופעה בקרב אתלטים מקצוענים עומדת על כ- 11%.

בין השחקנים המרכזיים המעורבים בהתפתחות התקף אסתמה, מצויים תאי פיטום(mast cells)הנמצאים, בין היתר, ברקמות החיבור שבצינורות דרכי הנשימה. מגוון רחב של גורמים כגון אבק, חומרים כימיים שונים, נוגדנים ופעילות גופנית עלולים להביא לפריצת התקף אסתמה, שכן החשיפה אליהם מזרזת כניסת יוני סידן לתוך תאי הפיטום. שטף יוני הסידן לתוך תא פיטום גורר שחרור מתווכים כימיים (בעיקר היסטמינים) שבעקבותיו חלה עלייה בכיווץ השרירים החלקים העוטפים את צינורות דרכי הנשימה (כתוצאה מעלייה בריכוז יוני הסידן בתאי השרירים האלו) ולכן היצרות של דרכי הנשימה. בנוסף, חל גירוי של עצב הוואגוס ליצירת רפלקס להיצרות דרכי נשימה ומתחילה תגובה דלקתית המביאה להתנפחות רקמות. התסמינים המאפיינים התקף אסתמה הם, כאמור, קוצר נשימה, שיעול, כאבים בחזה וקולות צפצוף מהריאות. אצל חלק מהחולים מופרש כיח שלעתים יכול להיראות מוגלתי.

תנאי מוקדם לכך שהתופעות המתוארות כאן אכן יתרחשו - כתגובה לגורמים השונים שהוזכרו - הוא רגישות יתר של דרכי הנשימה. ברוב המקרים מופיעה אסתמה לראשונה בגיל הילדות (כאשר היא מתרחשת אצל תינוקות היא מכונה ברונכיט ספסטית), אולם יכולה להופיע גם אצל מבוגרים. מעניין לציין כי במקרים רבים נמצא קשר משפחתי תורשתי.

כיום, רוב המחקרים מצביעים על הקירור והייבוש של דרכי הנשימה כגורם העיקרי ל- EIA. בזמן מאמץ נפחי אוויר גדולים עוברים דרך דרכי הנשימה. במהלך מעבר האוויר בצינורות דרכי הנשימה, הוא סופח אליו אדי מים ומתחמם. התוצאה היא קירור וייבוש של דופנות צינורות הנשימה. ניזכר לרגע בתאי הפיטום (mast cells)שהוזכרו קודם לכן - כאשר אוויר יבש סופח אליו מים משטח פני תאי הפיטום (הנמצאים על פני רקמת דופן צינורות הנשימה) עולה הריכוז האוסמוטי (ריכוז מלחים וחומרים נוספים) בתוך תאים אלו. עלייה זו באוסמולריות של תאי הפיטום מהווה זרז לשטף של יוני סידן לתוכם, ומתחיל רצף האירועים של שחרור אותם חומרים מתווכים והיצרות של דרכי הנשימה. תיאוריה זו לגבי התפרצות התקף של EIA קיבלה חיזוק וביסוס כאשר במחקרים שונים נמצא כי ניתן למנוע EIA על ידיד שאיפת אוויר חם ולח.

באילו נסיבות, אם כן, יתפתח התקף של EIA? ההסתברות להתקף כזה תלויה בסוג המאמץ הגופני, פרק הזמן שעבר מביצוע הפעילות המאומצת הקודמת, פרק הזמן שחלף מאז לקיחת התרופות וכמובן, טמפרטורת ולחות האוויר הנשאף.

אז בכל זאת פעילות גופנית?

עד לפני שנים לא רבות, המלצה לפעילות גופנית לחולי אסתמה נחשבה לחסרת אחריות. הגישה המקובלת היתה כי פעילות גופנית מאומצת עלולה לגרום להיצרות דרכי הנשימה ולהתפתחות התקף שיציב את החולה בפני סכנה. ההמלצה לחולי אסתמה היתה לבצע פעילות משחק נינוחה ולהימנע ממאמצים. אולם הידע והגישה בנוגע לטיפול בחולי אסתמה ולתחזוקתם השתנו מאוד. כיום ידוע שאסתמה כרונית, שבה חולים כ- 100 אלף ישראלים, היא בבסיסה מחלה דלקתית של דרכי הנשימה, והתמקדות במרכיב הזה שלה תשפר ותייעל את הטיפול בתסמיניה ואת הבקרה עליהם. עם זאת, בכל דיון הנוגע למחלת האסתמה יש לקחת בחשבון את העובדה שבמהלך עשרים השנים האחרונות הוכפלה שכיחות המחלה, והיא כיום מופיעה אצל 10%-8% מאוכלוסיית ארה"ב ומהווה את הגורם המוביל במספר האשפוזים בבתי חולים של ילדים עד גיל 15.

כאשר דנים בתרומת הפעילות הגופנית, ראוי לציין כי חולי אסתמה, כמו שאר האוכלוסייה הבריאה שמבצעת פעילות גופנית, יפיקו ממנה את התועלת בכל הנוגע למניעת מחלות שונות כמו מחלות לב וכלי דם, סוכרת, יתר לחץ דם וכו'. יתר על כן: מספר מחקרים מראים כי פעילות גופנית עשויה להיטיב את סימני המחלה.

התועלת מפעילות גופנית הכוללת שחייה, ריצה או רכיבה על אופניים, נלמדה ותועדה רבות בילדים חולי אסתמה. ברבים מהמחקרים אף נצפה שיפור ביכולת הפיזית של הילדים. עובדות אלו חשובות במיוחד היות ורבים מהילדים החולים באסתמה נמצאים בכשירות גופנית נמוכה יותר מזו של חבריהם בני גילם. מספר מחקרים הראו כי ילדים חולי אסתמה שהשתתפו בתכנית אימונים מבוקרת שיפרו את יכולת צריכת החמצן המרבית שלהם. בנוסף, לאחר תקופה של אימונים, ילדים חולי אסתמה שיפרו את ביצועיהם - הם היו מסוגלים לבצע פעילות בעומס גבוה יותר מבעבר בערכי קצב לב נתונים. שיפור ניכר נמצא גם בתפקודים השונים של מערכת הנשימה. אחד המדדים שבהם חל שיפור ניכר הוא מדד ה"אוורור לדקה" - כמות האוויר שעוברת בדרכי הנשימה במשך דקה. ירידה בערך זה בביצוע פעילות נתונה, הודות לאימון הגופני, מקטינה את ההסתברות ללקות ב- EIA. מעניין לציין כי העובדות מצביעות על כך שספורטאים הסובלים מ- EIA עשויים להגיע לרמות הגבוהות ביותר.

67 מתוך 597 האתלטים שהשתתפו במשחקים האולימפיים בלוס-אנג'לס 1984, סבלו מ- EIA ויחד עם זאת זכו ב- 41 מדליות, ביניהן 15 מזהב. יתר על כן, במשחקי סיאול 1988 אחוז האתלטים הסובלים מ- EIA וזכו במדליה אולימפית היה זהה לזה של האתלטים שלא סבלו מהתופעה. עם זאת, יש לציין שהנתונים המרשימים הללו בנוגע להיקף תופעת EIA אצל אתלטים בשנות השמונים יכולים להיות מוסברים, לפחות בחלקם, באפשרות שחלק מאותם אתלטים למעשה התחזו כדי לקבל אישור להשתמש בתכשירים מרחיבי דרכי נשימה, שתורמים לשיפור הביצועים ומותרים רק לחולי אסתמה.

למה דווקא שחייה?

מאז המאה ה- 17 ידוע כי סוגי פעילות גופנית מסוימים גורמים להתקפים של EIA יותר מאשר סוגים אחרים. כך למשל נמצא כי ריצה מהווה גורם מרכזי יותר מאשר הליכה או רכיבת אופניים. ההסתברות ללקות בהתקף EIAבמהלך שחייה נמצאה הנמוכה ביותר. מעניין לציין כי תצפיות מוקדמות אלו מקבלות חיזוק במחקרים עדכניים, שבהם הטמפרטורה והלחות של האוויר הנשאף במהלך ביצוע הפעילויות השונות (ריצה ושחייה) היו דומים. כמו כן נמצא כי ריצה מעלה את הסיכוי ללקות בהתקף EIA בהשוואה לשחייה גם כאשר שיעור צריכת החמצן וקצב הנשימה הותאמו בין שתי הפעילויות.

מספר תיאוריות תומכות בהצעה ששחייה מהווה פעילות עדיפה על פני סוגי ספורט אחרים, והן מתבססות על ארבעה גורמים עיקריים:

1. לחות: הלחות שבשכבת האוויר שמעל למים מקטינה את קצב אידוי המים מדרכי הנשימה ובהתאמה גורמת להקטנת האוסמולריות של תאי הפיטום.

2. מנח אופקי: ההשערה היא כי כאשר הפעילות מתבצעת כשהגוף במנח אופקי מתגברת זרימת הדם המרכזית ויש בכך תרומה לתהליכי חילוף הגזים בריאות והתאמתם לזרימת הדם.

3. מגבלת הנשימה בזמן שחייה: בשחייה, בשונה מפעילויות ספורט אחרות, השחיין חייב ללמוד לווסת את קצב הנשימות בהתאם לקצב תנועותיו ולנשוף באיטיות מתחת לפני המים. מסיבה זו, במהלך שחייה קצב הנשימות אטי בהרבה (בהשוואה לפעילות אחרת) ונפח האוויר שעובר בדרכי הנשימה ביחידת זמן קטן יותר.

4.הטבילה במים: טבילת הגוף במים הקרים יותר ממנו גורמת לכיווץ כלי הדם ההיקפיים ולכן לעלייה בכמות הדם המופנית לאיברים הפנימיים. עלייה בזרימת הדם לריאות ולדרכי הנשימה מקטינה את איבוד החום באזורים אלו, ובהתאם יתפתחו פחות מקרי EIA.

המלצות לאימון

חולי אסתמה חייבים לבחור בקפידה את סוגי הפעילות הגופנית שהם מבצעים, תוך מתן תשומת לב לכך שאוויר קר ויבש מהווה זרז עיקרי להתפרצות התקף אסתמה ו- EIA.

המלצות לחולה אסתמה שמעוניין לבצע פעילות גופנית:

* לפני התחלת פעילות גופנית מסודרת חשוב לבצע בדיקת תפקודי נשימה, ולאנשים מבוגרים חשוב לעבור בדיקת מאמץ כדי לוודא כשירות של הלב ומערכת כלי הדם לביצוע מאמצים.

* ההמלצה הבסיסית עבור אנשים הסובלים מאסתמה דומה לזו שניתנת לרוב האוכלוסייה: פעילות שנמשכת 30-20 דקות בעצימות של 85%-60% מדופק מרבי, 5-4 פעמים בשבוע. בכל מקרה, חשוב להקפיד שלא להגיע למצב שבו קצב מעבר האוויר דרך מערכת הנשימה (תלוי בעומק הנשימות ובתדירותן) לא יהיה גבוה מדי.

* יש לוותר על אימון ביום שבו חשים בקשיי נשימה, סובלים מגירוי אלרגי חזק, תוצאות מבחן תפקודי הנשימה אינן תקינות. לחולים מסוימים מומלץ להחזיק בקרבתם מכשיר לבדיקת תפקודי נשימה ולבצע לעצמם את הבדיקה בימים כאלו.

* חשוב לבצע חימום לפני ביצוע פעילות עצימה יותר. במחקרים נמצא כי חימום של 30-15 דקות כחצי שעה לפני פעילות עצימה יותרמקטין את הסיכוי לפריצת התקף בזמן הפעילות.

* מומלץ לבצע שחרור של מספר דקות בתום האימון.

* חולים שאינם מצליחים להקטין את תסמיני המחלה למרות פעילויות המניעה השונות, יקבלו המלצה לבצע פעילות עם פוטנציאל נמוך יותר לגרימת התקף, כמו שחייה.

* ביום קר ויבש מומלץ לבצע את האימון בחדר הכושר או באולם, או לחלופין לדאוג לכיסוי הפה והאף בצעיף או במסכת מנתחים כדי להקטין את השינויים החדים בטמפרטורת האוויר העובר דרך דרכי הנשימה וכדי להקטין את קצב איבוד המים מדרכי הנשימה.

* ממחקר שפורסם בשנת 2003, עולה כי דיאטה דלת נתרן וכלור שיפרה את תפקודי מערכת הנשימה בתום פעילות גופנית בחולי אסתמה. ממצא זה מרמז על האפשרות כי התערבות תזונתית יכולה להוות נדבך נוסף ב"חבילת" הטיפולים ואמצעי המניעה של מחלה זו.

מבחן תגר-נשימתי

מבחן תגר-נשימתי נועד לאתר EIA אצל מתאמנים, וניתן לבצעו גם במרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט. מבחן תגר-נשימתי מבוצע בריצה על מסילה נעה בעומס (מהירות ושיפוע) שבו קצב הלב של הנבדק מגיע ל 90%-85% מערכו המרבי, למשך 8-6 דקות. מבחן תפקודי נשימה מתבצע לפני ואחרי המבדק. ירידה של 15% או יותר בכמות האוויר הננשפת בשנייה הראשונה של נשיפה מקסימלית (לאחר שאיפה עמוקה) לאחר ביצוע המבחן מהווה מדד ל- EIA.

לסיכום

רבים מהאנשים הסובלים מאסתמה תופסים את מחלתם כגורם שמגביל את יכולתם הגופנית. מהסיבות הללו, חולי אסתמה נמנעים לרוב מפעילות גופנית ובוחרים באורח חיים לא פעיל. חשוב לעודד חולי אסתמה - בעיקר ילדים - להיות פעילים ככל יכולתם בפעילויות ספורט, במטרה לשפר את השליטה במחלה, להקטין את צריכת התרופות, ולא פחות חשוב - לשם התועלת הפסיכולוגית בכל הקשור בהשתתפות בפעילויות ספורט רגילות.

ריצה היא לא הפעילות המומלצת לחולי אסתמה. מסיבות שאינן ברורות לגמרי, נמצא שפעילות ריצה גורמת להתקפי אסתמה רבים יותר מאשר שחייה. אימוני שחייה מקטינים את מספר האשפוזים בעקבות התקפים ואת מספר ימי ההיעדרות מבית הספר או מהעבודה.עם זאת, חשוב לזכור כי כאשר המחלה מבוקרת היטב ניתן להמליץ גם על ריצה או רכיבה על אופניים. ענפי ספורט נוספים כמו טניס או כדורסל (על חצי מגרש), שבהם מעורבים מאמצים עצימים קצרים, יכולים גם הם להיות אפשרות למרות התועלת האירובית הפחותה יחסית.



תגובות הוסף תגובה
1.תודה :]נועה 12/12/10
2.תודה רבהאלעד12/01/12
3.מחלת האסטמהשפרה בובליל30/04/13
נבחרת ההתעמלות האומנותית של ישראל סיימה במקום ה-4 בגמר הכדורים עם הציון 26.950 נקודות באליפות העולם בבאקו

לראשונה: נבחרת הבייסבול של ישראל העפילה למשחקי טוקיו 2020 לאחר שהביסה את נבחרת דרום אפריקה 1:11

מדליית ארד לענבל שמש (63 ק"ג) בגרנד פרי טשקנט, אוזבקיסטן לאחר שגברה על גילי שריר בדרבי ישראלי

נבחרת ישראל בהתעמלות אומנותית סיימה במקום ה-6 בקרב רב באליפות העולם ובכך קבעה את הקריטריון לטוקיו 2020

מדליית ארד לגפן פרימו (52 ק"ג) בגרנד פרי טשקטנט, אוזבקיסטן

מדליית ארד וקריטריון לטוקיו 2020 בגמר הקרב רב ללינוי אשרם באליפות העולם בבאקו. קריטריון לטוקיו גם לניקול זליקמן (מכבי ת"א)

מדליית כסף בתרגיל האלות ומדליית כסף בתרגיל הסרט, ללינוי אשרם (הפועל ראשל"צ) באליפות העולם בבאקו

מדליית כסף קבוצתית לנבחרת ישראל בהתעמלות אומנותית באליפות העולם בבאקו

מדליית ארד ללינוי אשרם בתרגיל הכדור באליפות העולם בבאקו

לינוי אשרם (הפועל ראשל"צ), סגנית אלופת העולם בתרגיל החישוק באליפות העולם בהתעמלות אומנותית המתקיימת בבאקו

אליפות ישראל בטיפוס הובלה: נמרוד מרכוס אלוף ישראל לבוגרים. יובל שמלא סיים במקום השני, אלכס חזנוב במקום השלישי. בנשים - נועה שירן אלופת ישראל