חפש רק בנושא זה






מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה

מוות פתאומי של ספורטאי הוא טראומה קשה ויוצאת דופן. ספורט מתקשר עם בריאות וחיוניות, וכאשר מתרחש אסון כזה - ההלם גדול. המחקר הרפואי מכיר את התופעה היטב, הסיבות ידועות ובשנים האחרונות נעשים מאמצים מחקריים לאיתור ולאבחון ספורטאים בסיכון
  24/07/04
מאמרים נוספים בתחום
גנטיקה וספורט -האם יימצא פרופיל גנטי ייחודי אצל ספורטאי על?
מי מזיע יותר, גברים או נשים?
הצילו שפשפת!
בגדי לחץ מפיגי חום – יעיל או מסוכן?
מאמרים נוספים בתחום
שומן עולה, טסטוסטרון יורד, אולם יש תרופה!
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
סוס צ'רלי - עווית שריר במאמץ
על חריקות, קליקים וקנאקים בברכיים
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום

הספורט, מטבע הדברים, צועד יד ביד עם מסרים חיוביים כבריאות, גוף חטוב ואריכות חיים. ודאי שלא עם מוות פתאומי. לכן, כשהדבר קורה - זה תמיד דרמטי, לא צפוי ומתוקשר. תשומת הלב המיידית מופנית לסיבות, לבדיקות הרפואיות לספורטאים וליכולתן של הבדיקות לאתר ספורטאים בסיכון. במאמר זה ננסה לרדת לשורשיה של התופעה, לסיבותיה העיקריות ולדרכים למונעה.

מוות פתאומי בספורט המוגדר כמוות המתרחש במהלך הפעילות הגופנית או שעה עד 24 שעות אחריה) איננו חזיון נפרץ, אך יש להתייחס אליו בכובד ראש מרבי, יש להיות מודע לתופעה, להכירה ולדעת מה ניתן לעשות. כ- 75% ויותר מהסיבות הן ממקור קרדיאלי (קרדיה - לב): אי-יציבות בפעילות החשמלית של הלב והפרעות קצב שמקורן, במרבית המקרים, בחדרי הלב.

הספרות הרפואית הדנה בנושא זה מחלקת את הספורטאים לצעירים עד גיל 35 ולמבוגרים יותר. החלוקה היא בהתאם לשכיחות הסיבות: אצל המבוגרים כ- 80% מהמקרים הם בשל מחלת לב כלילית טרשתית, בעוד שאצל הצעירים הסיבות הן בעיקר מולדות (ראה פירוט בהמשך). במאמץ מרבי נוצרת הגבלה באספקת החמצן לשריר הלב ו/או למערכת ההולכה בלב, ותיתכן גם נטייה להפרעות קצב חמורות בחדרי הלב. כל אחת מאלו עלולה לגרום למוות פתאומי, בפרט בעת פעילות עצימה.

במאמר זה נתמקד בקבוצת הספורטאים הצעירה.

בארצות-הברית השכיחות השנתית של מוות פתאומי בכלל (ממקור קרדיאלי ושאינו קרדיאלי) אצל צעירים בגיל תיכון וקולג' היא 0.75:100,000 בגברים ו- 0.13:100,000 בנשים (4-3). בישראל מדווחים על כ- 4-3 מקרי מוות פתאומי אצל ספורטאים בשנה.

על-פי חוק הספורט, הבדיקות הרפואיות לספורטאים (1997) נועדו לצמצם ככל האפשר מוות פתאומי בספורט. הודות להן זוכים ספורטאי ישראל לבדיקות לפני תחילת העונה. המאמץ שהספורטאים הצעירים נדרשים לבצע בבדיקות הרפואיות הוא מרבי, וזאת כדי לנסות ולאתר תופעות מסכנות חיים שבחלקן יופיעו רק בעצימות מרבית (זהו ההבדל המהותי בין ספורט חובבני לתחרותי, שבו נדון במאמר). עם זאת לדאבוננו, גם באמצעות הבדיקות לא ניתן לחזות כל אירוע של מוות פתאומי, אך כן ניתן לאתר ספורטאים בסיכון. מובן שאלו לא יוכלו להמשיך ולהשתתף בספורט תחרותי.

ההפרעות העיקריות

אם כן, ארבע ההפרעות העיקריות הגורמות לכ- 80% ממקרי התמותה בקרב ספורטאים צעירים הן כדלהלן:

א. קרדיומיופטיה היפרטרופית
ב. מהלך ומוצא חריג מולד של העורקים הכליליים
ג. טרשת כלילית מוקדמת
ד. קרע בוותין בתסמונת מרפן.

הפרעות לא נדירות אחרות הן דלקת בשריר הלב והיצרות במסתם הוותין. סיבות נדירות הן למשל צניחת המסתם הדו-צניפי, תסמונת על שם וולף-פרקינסון-וויט ודום לב בעקבות מכה בבית-החזה.

להלן הפירוט:

א. קרדיומיופטיה היפרטרופית

כ- 50-30% ממקרי מוות פתאומי בספורטאים צעירים יתרחשו בשל קרדיומיופטיה היפרטרופית (בקיצור - ק"ה). המחלה פוגעת בשריר הלב שיימצא מוגדל באופן לא תקין: דפנות השריר מעובות יתר על המידה, בעיקר באזור המחיצה הבין-חדרית, וכך נוצרת חסימה מדומה של חלל החדר השמאלי של הלב.

עם הסיבות למוות בעקבות מאמץ גופני אצל הלוקים במחלה נמנים: 1. מיעוט אספקת חמצן לשריר הלב דרך העורקים הכליליים והעדר מילוי מספק של חדרי הלב; 2. הפרעה מסוכנת בהולכת הדחף החשמלי שמעורר את התכווצות החדרים; 3. בחלק קטן של המקרים תיתכן חסימה משמעותית בזרימת הדם מהחדר השמאלי לוותין.

בדיקה גופנית בלבד אינה מזהה בדרך כלל הפרעה זו, ולכן יש צורך באנמנזה (היסטוריה רפואית של הנבדק ומשפחתו). אגב, זו דוגמה לחשיבותו של מילוי השאלון הרפואי כהלכה בבדיקות המקדימות לספורט. לכך יש להוסיף תרשים אק"ג במנוחה ובדיקת מאמץ (ארגומטריה) שיסייעו באבחנה נאותה.

בקרב כ- 20% מהספורטאים הלוקים בהפרעה זו נקבל אנמנזה משפחתית חיובית. חלק ניכר ידווח - בעיקר בעקבות מאמץ - על כאבים בחזה, סחרחורות, התעלפויות וקוצר נשימה, תופעות שיש לבררן עם רופא ספורט. אם התעורר חשד לק"ה האבחנה תיעשה בדרך כלל באמצעות בדיקה על-שמעית של שריר הלב (אקוקרדיוגרם). גלי הקול העוברים דרך בית-החזה מאפשרים להדגים את חללי הלב ודפנותיו.

יש להדגיש כי על רופא הספורט להבחין בין מצב המוגדר כ'לב ספורטאי' (מצב שפיר והפיך) לבין ק"ה. בכל מקרה עליו להשעות את הספורטאי מפעילות למשך 6-3 חודשים ולחזור על הבירור.

ב. מהלך ומוצא חריג מולד של העורקים הכליליים

המצב השכיח ביותר הוא מוצא של העורק הכלילי השמאלי הראשי מסינוס ולסלווה הימני. בעת פעילות גופנית עצימה עלולה אנומליה זו לגרום למוות. ואכן מייחסים לה 20-11% מאירועי המוות הפתאומי בספורטאים צעירים. איור 2א מתאר (בחתך רוחב) מנח תקין של הוותין ביחס לעורק הריאה הראשי ולעורק הכלילי השמאלי, ואיור 2ב מתאר מצב אופייני לאנומליה.

איור 2א, ב

ברור מאיור 2ב כי בעת זרימת דם רבה בוותין, מצב האופייני לפעילות עצימה, יימצא העורק הכלילי לחוץ בתווך בין שני העורקים הראשיים, וכתוצאה מכך תיווצר בבת-אחת ירידה באספקת הדם לשריר הלב. מדובר בעיתוי קריטי ומועד לפורענות, כיוון שהדבר מתרחש דווקא בעת עלייה בחילוף החומרים בשריר הלב בעקבות פעילות גופנית עצימה, בעת שהשריר צורך יותר חמצן. עקרונית, החסימה בזרימת הדם בעורק הכלילי גורמת להפרעה באספקת הדם לשריר הלב כפי שקורה למעשה בעת התקף לב. בודק מיומן מסוגל - בעת חיפוש מכוון אחר אנומליה זו - לזהותה בבדיקה על-שמעית של הלב.

ג. טרשת כלילית מוקדמת

יש המגדירים מחלה בעורקים הכליליים כהיצרות של עורק כלילי ראשי (בדרך כלל חסימה של יותר מ- 50% מקוטר חלל העורק,אם כי התקף לב עלול להתרחש גם בנוכחות חסימה של פחות מ- 50%, בעקבות שינויים טרשתיים בעורקי הלב הכליליים). המחלה גורמת לכ- 10% ממקרי המוות הפתאומי בספורטאים צעירים.

ד. קרע בוותין בתסמונת מרפן

תסמונת מרפן היא הפרעה מולדת במבנה רקמות החיבור, ובקרב ספורטאים הלוקים בה קיים סיכון של 7-5% למוות פתאומי. בשל מבנה לא תקין של רקמות החיבור המרכיבות את דופן העורק הראשי (הוותין) קיים חשש למצב של מפרצת (התבלטות בדופן הוותין), וייתכנו גם מעבר דם בין השכבות הבונות אותו והתרחבויות שונות בוותין. הסיכון למוות פתאומי בלוקים בתסמונת זו נובע מעצם הפגיעה בלב.

לתסמונת מרפן אופייניות פגיעות במערכות נוספות כגון במערכת הראייה [עדשות העין לא במקומן (דיסלוקציה) וקוצר ראייה] ובמערכת השלד (למשל, שקע בעצם בית החזה), עקמת בעמוד השדרה, קומה גבוהה, מוטת ידיים גדולה מהגובה, אצבעות ארוכות ורזות וגמישות יתר במפרקים].

הפרעות נוספות

א. דלקת בשריר הלב

דלקת בשריר הלב היא סיבה נוספת, לא נדירה, למוות פתאומי בספורטאים צעירים ובריאים. בקבוצת הגיל הנדונה המחולל העיקרי הוא נגיפי. ייתכנו סיבות נוספות אך לענייננו, היות שצריכה ממושכת של קוקאין עלולה לפגוע בשריר הלב ולגרום לדלקת בו יש לחשוב על אפשרות כזו ולהכירה כשדנים בצעירים בריאים. ההסתמנות הקלינית נעה מתלונות שַפירות לכאורה של חום, צמרמורת, הזעות, קוצר נשימה וכאבים בחזה ועד להפרעות בקצב הלב ומוות פתאומי.

מבחינה היסטולוגית, בשריר-לב חולה ניתן למצוא מוקדים של דלקת עם נמק של תאי שריר הלב. ממצא דומה ייראה לפעמים גם במערכת ההולכה החשמלית בלב.

האפשרות ללקות בדלקת חריפה בשריר הלב בעקבות מחלה שכיחה כמו שפעת מדגימה את הסיבה שבגללה חשוב שספורטאי ייבדק על-ידי רופא ספורט בעת מחלה נגיפית או לפחות בסיומה, ויקבל אישור לחזור לפעילות גופנית. לעתים קרובות קשה לאבחן את המחלה, ולכן חשוב שרופא הספורט ישכיל לחשוד בה במקרה המתאים, בהנחה שהספורטאי אמנם מגיע אליו לבדיקה במועד. כאן המקום להדגיש את החשיבות המיוחדת לספורטאים להיות קשובים כל העת לשינויים בגופם ובמצב בריאותם גם לאחר שאושרו בבדיקות המקדימות לעונה. החזרה לפעילות ספורטיבית של מי שלקו בדלקת בשריר הלב תיעשה רק לאחר שלא תימצא יותר עדות למחלה ולזיהום פעיל, דהיינו תפקוד החדר השמאלי של הלב וגודלו יחזרו לנורמה, הפרעות הקצב ייעלמו, ומבחן מאמץ נוסף להערכת החלמה מוחלטת וכשרות לשוב לפעילות עצימה יימצא תקין. לדאבוננו, הן בשל חוסר מידע נאות והן בשל לחץ הקבוצה ולהט המשחק יש הנוטים לעתים להתעלם מהסיכון הכרוך בהשבת שחקן למגרש בטרם עת.

ב. דום לב בעקבות מכה בבית-החזה

דום לב בעקבות מכה בבית-החזה (Commoti Cordis) היא סיבה נוספת, אם כי נדירה, למוות קרדיאלי פתאומי בספורטאים צעירים (מחברת מאמר זה וחבריה תיארו תסמונת זו בהרחבה 2). דום לב בעקבות חבלה בדפנות בית-החזה מתואר כמצב קליני (תסמונת), הקורה בדרך כלל בצעירים בריאים ללא עדות למחלה קודמת בלב ובכלי הדם. הדבר קורה בעקבות חבלה מזערית, לא חודרת, מפגיעת כדור (בדרך כלל כדור בסיס) בקדמת בית-החזה. המכה רגילה בעוצמתה ונראית תמימה בעיני המתבונן, אך תוצאתה עלולה להיות נזק תפקודי ללב עד לכדי דום לב ובדרך כלל מוות. המנגנון המדויק אינו נהיר לחלוטין. בנתיחה שלאחר המוות בולט העדר ממצא המעיד על נזק ללב, אך מקובל להסביר את המוות הפתאומי כנובע מהפרעת קצב חדרית, שראשיתה במכת התקיפה לבית-החזה בעיתוי התואם תקופה חשמלית רגישה של שריר הלב. מרבית המקרים תוארו בבני 15-5 שנים, רובם בנים. השכיחות המדווחת בארה"ב היא 4-2 מקרי תמותה לשנה, אולם נראה כי השכיחות האמיתית גבוהה יותר, כנראה משום אבחנה לקויה.

חשיבות הבדיקות הרפואיות

אין בכוחה של בדיקה גופנית, יסודית ככל שתהיה, לאתר אף אחת מההפרעות השכיחות כגורמות לתמותה בספורטאים צעירים. גם תרשים של אק"ג במנוחה לא יזהה אותן, להוציא (לעתים) קרדיומיופתיה, שכן הפרעות קצב - הגורם הנפוץ למוות פתאומי, יתרחשו ברוב המקרים רק בעת פעילות עצימה. לכן יש חשיבות עצומה לספורטאים - בעת הבדיקות הרפואיות לפני תחילת העונה - לבצע בקפדנות את כל מכלול הבירור, דהיינו מילוי שאלון רפואי, אנמנזה ובדיקה גופנית על-ידי רופא ספורט מוסמך, אק"ג במנוחה ובדיקת מאמץ ארגומטרית בדופק מרבי. זאת בעיקר כיוון שבכוחן לאתר ספורטאים ה'מועדים לפורענות'.

לדוגמה: בבדיקה של מי שלוקה בתסמונת מרפן עשוי רופא הספורט להבחין בתסמונת זו כבר בשלב ההתבוננות במבנה הגוף - האופייני ללוקה בה. כמו כן בהאזנה ללב ייתכנו אוושות. בספורטאים הלוקים בקרדיומיופתיה היפרטרופית, או כאשר קיים מום מולד כמוצא חריג של העורק הכלילי - תיתכן אנמנזה חיובית של כאבים בחזה או התעלפויות בעת מאמץ גופני. לעתים קרובות ספורטאים אלו אינם מודעים למצבם. אנמנזה משפחתית של מוות פתאומי מוקדם אצל קרוב משפחה מדרגה ראשונה מעוררת גם החא חשד לק"ה או תומכת באבחנה אצל ספורטאים החשודים כלוקים בה.

מובן שלרשותו של רופא הספורט אמצעים נוספים לביסוס האבחנות למיניהן כמו בדיקה על-שמעית של שריר הלב, ובספורטאים מבוגרים יותר החשודים, בעקבות מבחן מאמץ, במחלת לב כלילית טרשתית - מיפוי לב. ניתן גם להיעזר באמצעים פחות מקובלים כמו תהודה מגנטית (MRI) וייעוץ גנטי.

לאור האמור ברורה לכולנו חשיבותן של הבדיקות המקדימות בספורטאים. חשובה גם נוכחותו של רופא ספורט קבוע לכל אגודת ספורט, המכיר את הספורטאים. מעבר לזאת מומלץ להצטייד במכשירי דפיברילציה באתרי ספורט מרכזיים, מכשירים שעשויים, ללא ספק, להפחית את הסיכון למוות פתאומי בשדה הספורט. * ד"ר עמירה קן-דרור - רופאת ספורט ומומחית לרפואת ילדים, חיפה



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
20.10.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן