חפש רק בנושא זה






בעיה כבדת משקל

אורח חיים סטטי, היעדר פעילות ובעיקר תזונה לא נכונה ולא מתאימה - הם הגורמים העיקריים לבעיה הרפואית הנפוצה ביותר אצל ילדים: ההשמנה. הרופאים מכירים את הסימפטומים וגם את דרכי הריפוי: פעילות גופנית בשילוב תזונה מבוקרת. הביצוע - בעייתי הרבה יותר
  12/06/04


ד"ר אלון אליקים

ילדים מגיעים לרופא ילדים 4-3 פעמים בשנה בממוצע. הם עושים זאת מסיבות שונות: דלקת גרון, חבלה ביד, שלשולים וכיו"ב. במרבית המקרים הם גם זוכים למענה רפואי לבעיותיהם. אבל כמעט אף פעם הרופא לא יסב את תשומת-לבה של אמו של ילד שמן לבעיה נוספת שלו, קשה לא פחות - עודף משקל. אם הרופא ערני דיו, הוא עשוי להמליץ לה, כשהיא כבר בדרכה החוצה, לשלוח את הילד שלה 'לעשות ספורט'. כשהיא תשאל אותו מה עושים במקרה כזה ואיפה, בדרך-כלל לא תהיה לו תשובה.

השמנה - המחלה הכרונית הנפוצה ביותר

מערכות הבריאות והחינוך נכשלו כישלון חרוץ בטיפול בילדים שמנים, שמהווים כיום 20 עד 25% מאוכלוסיית הילדים במדינות המערב. שיעור האוכלוסייה הזו הוכפל ב- 20 השנים האחרונות, וכיום ההשמנה אצל ילדים נחשבת למחלה הכרונית הנפוצה ביותר. בעבר היתה זו האסתמה והיום ההשמנה. [תוספת מאוחרת: במחקר עדכני נמצא שישראל מדורגת במקום השלישי בבנים והרביעי בבנות באחוז המתבגרים בעלי עודף משקל בקרב 13 מדינות אירופה וארצות-הברית (ליסאו, אוברפק, רואן וחב', 2004)].

הסיכויים לחלות עולים עם הגיל: סיכוייו של תינוק שמן להיות ילד שמן עם כניסתו לבית-הספר היסודי הם 20%. בכניסתו לחטיבת הביניים סיכוייו להיות נער שמן עולים לכדי 40% ולאחר מכן להיות מבוגר שמן - 80%-75. הסיכונים גדלים בהתאם: הסיכון שילד שמן יפַתח עמידות לפעולת האינסולין גדול פי 15 מילד רגיל, עמידות שעלולה להתפתח בהמשך לסוכרת. הסיכון שיפתח יתר לחץ דם גדול פי 10 לעומת ילד רגיל, פי 5 שיפתח הפרעה בשומני הדם ובגיל המבוגר - סיכון של פי 2.5 לתמותה. גם מבוגר רזה שהיה שמן בצעירותו - סיכוייו למחלות ולתמותה גדולים בהשוואה למבוגר רזה שהיה ילד רזה.

השילוב המנצח: דיאטה + פעילות

לשאלה אם קיימת איזושהי מחלה הורמונלית שגורמת לילדים להיות שמנים, התשובה ברוב המקרים היא שלילית. למעשה התשובה הרבה יותר פשוטה: אכילה מופרזת וחוסר פעילות גופנית. אם ההכנסה הקלורית גדולה מההוצאה הקלורית, תתרחש עלייה במשקל. אלא שבניגוד להכנסת הקלוריות, שהיא תהליך פשוט, הוצאתן היא תהליך יותר מורכב וקשור לשלושה גורמים:

א. ה- BMR(Basic Metabolic Rate), האנרגיה שהגוף חייב להוציא כדי להתקיים, מצריך 60% מכלל הקלוריות ביממה.
ב. עיכול המזון - 20%-15 מהקלוריות
ג. פעילות גופנית - 25%-20 מהקלוריות.

מתוך שלושת הגורמים הללו, הפעילות הגופנית היא המרכיב היחיד שניתן לשלוט בו, ובאמצעות פעילות מוגברת ניתן להגדיל את כמות הקלוריות לכדי 50% מכלל הקלוריות המוצאות ביממה.

במקביל לדחיפת הילד לעסוק בפעילות גופנית, עלינו לבצע שני מהלכים חשובים נוספים:

* להקטין את שעות הישיבה מול הטלוויזיה או המחשב.

* ללוות את הפעילות בתכנית תזונתית. שהרי קשה מאוד לרדת במשקל רק באמצעות פעילות גופנית וקל הרבה יותר לחסוך קלוריות באמצעות שינוי אורח חיים תזונתי. השילוב של פעילות גופנית עם תזונה נכונה מאפשר לבצע שינויים הדרגתיים, מונע את תחושת הרעב המקשה כל-כך להתמיד במגבלות תזונתיות ואף משמר את מסת השריר שעלולה להיפגע מהניסיון לרדת במשקל באמצעות דיאטה בלבד.

יש להדגיש שכאשר מדובר בילדים, לא תמיד המטרה היא ירידה במשקל דווקא. להבדיל ממבוגר, הילד צומח לגובה, ואם הוא ישַמר את משקלו בד בבד עם הצמיחה לגובה - זה כאילו ירד במשקל. יתרה מזו: אם נגרום לשינויים קיצוניים בצריכת המזון של הילד ובעקבות זאת לירידה דרסטית במשקל, נעצור את הגדילה שלו. יש לדעת שלפני גיל ההתבגרות הילד גובֵהַ בכ- 5 ס"מ לשנה ובשיא גיל ההתבגרות ב- 12-10 ס"מ לשנה.

מהו המינון הנכון?

אם כן, מה צריכה להיות עצימות הפעילות הגופנית אצל הילדים? לעניין זה יש להביא בחשבון שתי נקודות מכריעות:

1. ככל שהפעילות הגופנית עצימה יותר, היא תגרום לאיבוד כמות גדולה יותר של קלוריות.

2. ככל שהפעילות עצימה יותר כך איבוד הקלוריות יבוא בעיקר ממקור פחמימתי, בעוד שכאשר הפעילות מתונה יותר (60% מהדופק המרבי), אחוז גבוה יותר יחסית של איבוד קלוריות יבוא מפירוק שומנים.

מתוך ניסיון שהצטבר במרכז ספורט ובריאות לילדים ולנוער בבית-החולים 'מאיר' בכפר-סבא ולאחר טיפול ביותר מ- 500 ילדים בעלי עודף משקל למדנו שכדי שהילד יהיה פעיל לאורך זמן עלינו להציע לו פעילויות שיתאימו לו, ובדרך כלל אלו הן פעילויות בעצימות מתונה. לפעילויות כאלה, שיסייעו לשרוף בעיקר שומנים יש סיכוי רב יותר להצליח לאורך זמן - והרי זו מטרתנו.

כרופאים וכמורים לחינוך גופני, עלינו להבין שמדובר במחלה ובתרופה. וכפי שהמינון בכל תרופה הוא אישי כך גם המינון בפעילות גופנית: לילד אחד יספיקו שני אימונים בשבוע ולאחֵר שבעה. לאחד יספיקו 20 דקות בכל פעם ולשני 60 דקות. עלינו למצוא את המינון הנכון לחולה המסוים שלנו. ולא רק זאת; רוב הילדים השמנים סובלים מכושר גופני נמוך ולא כל-כך אוהבים לעשות ספורט. אחד הגורמים החשובים ביותר בדרך להתאמת המינון הנכון הוא ההדרגה. לפעמים די ב- 10 דקות של פעילות גופנית פעמיים בשבוע, ולאט ובהדרגה נוכל להביא את הילד למינון האופטימלי המתאים לו.

סוג הפעילות הגופנית

איזה סוג של פעילות גופנית מומלץ לילדים הללו? אין ספק שהפעילות הנכונה לצורך ירידה במשקל היא זו המערבת קבוצות שרירים גדולות והנושאת את משקל הגוף לאורך זמן - הליכה, ריצה, משחקי כדור וכיו"ב. הבעיה היא שילדים בעלי עודף משקל, שדימויָם העצמי נמוך, מתקשים לחשוף את עצמם לפעילות, ורובם אף אינם מכירים את חוקי המשחק כיוון שאינם נוטלים חלק בהם. קשה מאוד להיות מדריך של ילד שמן, או במילים אחרות של ילד שכל חייו מתחמק מפעילות גופנית.

אם כן, בשלב הראשון עלינו לרכוש את אמונם, ואחת הדרכים לעשות זאת היא לאפשר להם לבצע פעילות גופנית שהם אוהבים כגון שחייה, גם אם היא אינה בהכרח הפעילות האופטימלית לצורך ירידה במשקל. הילדים השמנים מעדיפים את הפעילות במים, כיוון שבבריכה הם אינם חשופים, ועודף המשקל אינו מפריע לציפה. במשך הזמן ייקל עלינו לכוונם לפעילות מתאימה יותר ואף לחבבה עליהם.

בית-הספר והמשפחה

בכל הקשור לטיפול בהשמנה אצל ילדים, לבית-הספר יש חשיבות רבה כיוון שדרכו ניתן להגיע לכל הילדים השמנים. ועוד: ביום לימודים ארוך הילד נמצא שעות רבות בבית-הספר, וניתן לבקר את המזון שהוא אוכל. ניתן גם להשתמש במתקנים ובציוד קיים שאינו בשימוש בשעות אחר-הצהריים, ואף להיעזר במורה לחינוך גופני המהווה עבור הילד דמות מנהיגותית, לעתים יותר מההורים, הרופא, האחות או היועצת.

חשיבות רבה יש למעורבות המשפחה בטיפול בילד השמן. במקרים רבים לפחות אחד ההורים שמן אף הוא ובמקרים לא מעטים שניהם. נוסף על כך, בדרך כלל הילד אינו מכין את ארוחותיו בעצמו, ואף אינו יכול להגיע בכוחות עצמו למקומות שבהם הוא מבצע את הפעילות הגופנית. במילים אחרות - סיכויי ההצלחה בטיפול בילד השמן עולים בצורה דרסטית כאשר כל המשפחה נרתמת לסייע לו.

מקור:

Lissau, I., Overpeck, M.D., Ruan, W.J. et al. (2004). Body mass index and overweight in adolescents in 13 European countries, Israeland United States. Arch. Pediatr. Adolesc. Med., 158(1): 27-33.

ד"ר אלון אליקים - אנדוקרינולוג ילדים; מרכז ספורט ובריאות לילדים ולנוער, מחלקת ילדים בבית-החולים 'מאיר' בכפר-סבא

** תקציר הרצאה בכנס תל-חי לתזונה, ספורט, כושר גופני ואורחות חיים שנערך באוקטובר 2003



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
אל תחמיצו את אירוע הדגל של ספורט הנשים בישראל, "אתנה הולכות רחוק" ביום שישי, ה-25.10.19, החל מהשעה 8:00 בפארק הרצליה

נבחרת ישראל בג'ודו, ללא שגיא מוקי ואורי ששון, יצאה לאיחוד האמירויות לקראת גרנד סלאם אבו דאבי שייפתח ב-27.10.19

שנת הלימודים תש"ף בבית הספר למאמנים ולמדריכים של מכון וינגייט תיפתח ביום שישי, ה-1.11.19

שיא ישראל לאנסטסיה גורבנקו ב-200 מ' מ.א בבריכת 25 מ' בתוצאה 2:08:01 דקות בליגת ה-ISL בארה"ב

שיא ישראל לאנסטסיה גורבנקו ב-400 מ' מ.א בבריכת 25 מ', בתוצאה 4:37:68 דקות בליגת ה-ISL בארה"ב