חפש רק בנושא זה






רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות

חידושים מדעיים רבים הוצגו בכנסים של רפואת ספורט בארצות הברית ובאתונה: מאימון הישגי לילדים, ועד לטיפול בחולי סוכרת נעורים. המסקנות: ברור כי המדע והמחקר הרפואי מתקדמים בקצב מהיר אולם קיים עדיין ספק גדול באשר ליכולתה של יוון לארח את המשחקים האולימפיים. יומן מסע
  22/09/02


באחרונה שבתי משני כנסים מדעיים בינלאומיים במדעי רפואת הספורט, ואני שמחה לשתף אתכם בחידושים האחרונים מעולם המחקר. הכנסים התקיימו באתונה, יוון ומישיגן, ארה"ב, והיוו עבורי הזדמנות נפלאה להפגש עם טובי המומחים בתחום עיסוקי. בנוסף לתרומה המקצועית, אני גם מבקשת לשתף אתכם במחשבות שעלו אצלי במהלך השהות בכנסים, וגם בין הישיבות המקצועיות.

ECSS– (הקולג' האירופאי למדעי הספורט) אתונה

הכנס השביעי של הקולג' האירופי למדעי הספורט התקיים השנה באתונה, העיר שאמורה לארח בעוד פחות משנתיים את המשחקים האולימפיים. הקרבה למשחקים האולימפיים וההזדמנות למכור שיווקית את "אתונה 2004", באה לידי ביטוי בתכני הכנס, וכמה מהמושבים יוחדו להיבטים הקשורים לספורט ההישגי.אישית, התחושה שלי היא שאתונה נמצאת בפיגור של 20 שנה, והאתגר של אירוח משחקים אולימפיים גדול עליה בכמה מידות, במיוחד כאשר קנה המידה להשוואה הוא משחקי סידני 2000. חוסר הארגון ואווירת ה"חפיף" מתחילים בדברים הקטנים, כמו היעדר שילוט באנגלית, אפילו במקומות מרכזיים ומתויירים, וממשיך בתרבות העישון. העישון מקובל בכל מקום (כולל, למשל, מאחורי דלפק הקבלה במלון המפואר של הכנס) ובשלטי החוצות מככבות הפרסומות לסיגריות. בנוסף, מצב הכבישים והתחבורה בעיר מעוררים תמיהה: כיצד תעמוד אתונה בעומס ההמון שיפקוד את העיר במשחקים האולימפיים? הרי ידוע שאחד מגורמי ההצלחה של משחקים אולימפיים טמון בנוחות השינוע ברחבי העיר ובקלות – או, לחלופין, הסיוט הצפוי לאלה שמנסים להגיע ואלרח מכן לחזור מאתרי התחרויות.נשאר רק לקוות שהאדיבות והלבביות האופיינית ליוונים, יחפו על בעיות הארגון הצפויות.

הכנס אופיין בגישה הרב-תחומית לחקר המאמץ, הספורט והתנועה. בכנס הוצגו עבודות ונערכו סימפוזיונים בנושאים מגוונים בהיבטים שונים: פיסיולוגיה, התנהגות, ביומכניקה וכיאה ליוון, גם פילוסופיה.

הרצאת הפתיחה בכנס ניתנה על-ידי Bengt Saltin, הנשיא הראשון של ה-ECSS, ויוחדה לזיכרו של AV Hillאבי הפיסיולוגיה של המאמץ. נושא ההרצאה היה: "הגנים המעורבים/ קובעים/ מגבילים את צריכת החמצן המרבית". נראה כי תחום מחקר ייחודי זה ימשיך להעסיק אותנו גם בעתיד, מאחר שלמרות המאמצים והמשאבים הרבים שהוקדשו לחקר הנושא, אין אנו יודעים אפילו על גן אחד שמשפיע על צריכת החמצן המרבית. הרצאה נוספת שעסקה בהיבט הגנטי ניתנה על-ידי Neufer מאוניברסיטת Yale שבארה"ב. בהרצאה הוצגו הגישות השונות לחקר הגנטיקה של הספורטאים. ההרצאה היתה מורכבת ביותר (כיאה לנושא), אך הוצגה באופן מופשט ומרענן. אחד המסרים העיקריים של Neufer היה כי יש לחקור את השפעתם של הגנים בזמן ההתאוששות מהמאמץ ולא בזמן המאמץ עצמו. לדבריו, רק בשעתיים הראשונות מתום המאמץ ניתן לחקור את התגובה הגנטית, ואילו בשעות שלאחר מכן ניתן למדוד רק את תגובותיהם של החלבונים השונים.

יוס טוויסק Twisk)) מהולנד דיבר על מחקר הגדילה המפורסם שהחל באמסטרדם לפני כ-20 שנים. את המחקר התחילו כ- 400 בנים ובנות בגיל 13 ואילו כיום, "ילדים" אלה כבר בני 32. מכיוון שנמדדו משתנים רבים הקשורים לפעילות גופנית בתקופת ההתבגרות, ניתן לקשר בינם לבין משתנים אחרים המשקפים מצב בריאותי בבגרות. אחד הממצאים המפתיעים של המחקר היה היעדר קשר בין פעילות גופנית שאופיינה בניתורים ובנשיאת משקל, ובוצעה בתקופת ההתבגרות - לבין מדדי צפיפות העצם בבגרות. ממצא זה מפתיע ביותר, משום שמנתוני רוחב, אנו למדים באופן עקבי על קשר חזק בין שני האיפיונים. עם זאת, לשאלתי, הסביר Twisk שגם במחקר זה, התבוננות רוחבית הצביעה על קשר בין פעילות המאופיינת בניתורים ובנשיאת משקל לבין צפיפות עצם. כנראה שחוסר הקשר בהיבט האורכי נובע מכך שאופן המדידה של הפעילות הגופנית בגיל הצעיר לא היה רגיש דיו ולכן לא נמצאה שונות גדולה בקרב אוכלוסיית המחקר.

ההרצאה האחרונה בסימפוזיון זה נתנה על-ידי פרופ' עודד בר-אור, ועסקה בהיבטים שונים של תזונה בילדים שמבצעים פעילות גופנית. בהרצאה זו הציג בר-אור נתונים ממחקרים חדשים שמתבצעים כיום במעבדתו, ואשר טרם פורסמו בספרות המדעית. במחקר חדש נמצא כי צריכת משקאות ספורט שונים בזמן מאמץ עשויה להיות יעילה יותר בילדים בהשוואה למבוגרים משום שהם מנצלים טוב יותר את מקור האנרגיה החיצוני (משקה).

ממצא חשוב נוסף שהוצג קשור למאזן הנוזלים ולהשפעתו על יכולת ביצוע המאמץ. תופעת "ההתייבשות מרצון" (העדר שתייה מספקת בשעת מאמץ) מוכרת בילדים ובמבוגרים אך בילדים ההשלכה שלה חמורה יותר: בכל אחוז התייבשות נתון, העלייה בטמפרטורת הגוף בילדים גבוהה יותר בהשוואה למבוגרים. במילים אחרות, מבחינה פיסיולוגית, ההשלכות של התייבשות בילדים חמורות יותר מההשלכות של התייבשות במבוגרים. מתברר שגם מבחינת ביצוע המאמץ, הירידה ביכולת הביצוע בילדים גדולה יותר בהשוואה למבוגרים, אפילו באחוזי התייבשות נמוכים מאוד. ממצא זה מחזק את חשיבותה של השתייה בעת ביצוע מאמץ, במיוחד בילדים.

סימפוזיון מעניין ביותר ניתן על הפיסיולוגיה של השריר. ההרצאה הראשונה (ניתנה על-ידי Cerreteli) עסקה בשיטות החדישות שמאפשרות כיום להעריך את המתרחש בשריר בעת מאמץ גופני. למשל, בעזרת MRI (תהודה מגנטית) ניתן למדוד כיום באופן מדוייק את מסת השריר הפועלת וכן את הזוויות של הסיבים השונים. באמצעות טכניקה נוספת ניתן לבדוק את הריכוז ואת קצב השימוש במקורות אנרגיה מקומיים (ATP, PCr, וגליקוגן) בשריר. שיטה נוספת מאפשרת כיום למדוד את צריכת החמצן בשריר ואף להגדיר את ה"סף האנארובי" של כל שריר.

NASPEM (החברה הצפון אמריקאית לרפואת ספורט בילדים); מישיגן, ארה"ב

את הכנס פתח Peter Donnelly, סוציולוג מאוניברסיטת טורונטו, בהרצאה שונה במקצת מהמקובל. ההרצאה עסקה בהיבטים השליליים של עולם הספורט ההישגי בילדים, או במלים אחרות - תופעת ה"עבדות" והקשרה לילדים ולספורט. Donnelly תיאר את תופעת הילדים בני ה- 6 בהודו ובפקיסטן שעובדים יותר מ-12 שעות ביום בייצור כדורי רגל; בנוסף הוא תיאר את ההתעללות והניצול לרעה שחוו ילדים שהתאמנו במסגרות הישגיות מצד מבוגרים (הורים, מאמנים). Donnelly מצא כי ילדים ספורטאים שהיו נתונים ללחץ מתמיד מצד הסביבה, לא הרבו להשתתף בארועים חברתיים (ימי הולדת, מסיבות), לעתים לא סיימו את לימודיהם; חלקם השתמש בסמים עוד לפני גיל ההתבגרות ורבים מהם התחרו למרות שסבלו מפציעות שונות.

Bob Malina, ששנים עסק בגילוי ובפיתוח כשרונות צעירים בספורט (בהיבט התאורטי) הרצה על כשרונות צעירים בענף הכדורגל. Malina אסף נתונים מ- 28 מחקרים שבוצעו בעולם על שחקני כדורגל, ילדים ומתבגרים, בגילאי 18-9 שנים. הוא הראה שמי שממשיך לשחק לאחר גיל ההתבגרות הם אותם ילדים שהתבגרו מוקדם יותר. לטענת Malina, הגנים בהחלט חשובים, אך חשובה יותר האינטראקציה בין הגנים לסביבה. לטענתו, ניתן יהיה לדעת יותר על פיתוח כשרונות צעירים אם נבדוק גם את אלו שפורשים ולא רק את אלו שמצליחים וממשיכים.

ההרצאה האחרונה בכנס ניתנה על-ידי פרופ' עודד בר-אור, ועסקה במאמץ גופני בחולי סוכרת נעורים. אחד הדברים המרתיעים חולי סוכרת מלהשתתף בפעילויות ספורטיביות, היא הסכנה מהיפוגליקמיה (רמת סוכר נמוכה בדם). במחקר אלגנטי הראו בר-אור ורידל שחולי סוכרת זקוקים לפחמימות (שתיית משקה ספורט במקום שתיית מים, לדוגמה) בעת ביצוע המאמץ ולא רק לפניו, וזאת במטרה לשמור על רמת סוכר גבוהה בדם. עם זאת, נמצא שחולי סוכרת צעירים מנצלים פחות (למטרות אנרגיה) את הסוכרים שנמצאים במשקאות ספורט בהשוואה לילדים בריאים. נתון זה מפתיעה על רקע העובדה שרמת האינסולין בדמם גבוהה יותר (לאחר זריקת אינסולין, למשל). ממצא זה עשוי להצביע על כך כי גם בסוכרת נעורים (סוג I), בדומה למה שקורה בסוכרת מבוגרים (סוג II), עלולים החולים לפתח תנגודת לאינסולין.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
שי קקון (הפועל שדות ים) ומאור בן הרוש (הפועל נהריה) אלופי ישראל בסירת לייזר אולימפית

מדליית כסף ושיא ישראל למארק מיליאר (איל"ן חיפה) ב-200 מ' מ.א בתוצאה 2:33:83 דקות באליפות העולם בשחייה פראלימפית בלונדון

נבחרת הבייסבול של ישראל הפסידה 7:6 לנבחרת איטליה ותתמודד על מדליית הארד באליפות אירופה

מדליית ארד לעמי דדאון (איל"ן חיפה) ב-200 מ' חתירה בתוצאה 2:59:55 דקות באליפות העולם בשחייה פראלימפית בלונדון

שיא ישראל, מדליית כסף וקריטריון לטוקיו לעמי דדאון ב-150 מ' מ.א בתוצאה 2:31:17 דקות באליפות העולם בשחייה פראלימפית

שיא עולם, מדליית זהב וקריטריון לטוקיו למארק מליאר ב-400 מ' חופשי בתוצאה 4:33:64 ד' באליפות העולם לשחייה פראלימפית

נבחרת ישראל בכדורמים נשים עד גיל 17 סיימה במקום ה-10 באליפות אירופה

גולשת הגלים, ענת לליאור, קבעה את הקריטריון האולימפי לאולימפיאדת טוקיו 2020, בה ישתתף לראשונה ענף גלישת הגלים