חפש רק בנושא זה






על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד

מדובר אולי בתסריט בלהות דמיוני, אבל גם סטרואידים אנאבוליים לא נולדו בראשית כתוספים לספורטאים. אחת השאלות המהותיות החדשות בעולם הספורט היא איך להתייחס להשפעות שיהיו לחדירת טיפולים גנטיים על שיאים והישגים ספורטיביים
  08/08/02


בסיום מאמרם על "שרירים, גנים וביצועים ספורטיביים" (בירחון
Scientific American מספטמבר 2000) מציגים המחברים, אנדרסן, שירלינג וסלטין מהמרכז לחקר השריר בקופנהגן, דנמרק, סיפור-סיוט דמיוני כזה:

אנו נמצאים לקראת ריצת הגמר ב- 100 מטר גברים במשחקים האולימפיים של 2012. לקראת המשחקים לא היה ברור מי מועמד לניצחון, אך הסיבובים המוקדמים שינו את המצב: ג'ון דוסון שבר פעמיים את שיא העולם: ברבע הגמר, ב- 15 מאיות השניה, ובחצי הגמר שוב, כשהוא מקדים את השני במירוץ בעשרה מטרים ומציב את השיא על 8.94 שניות.

סוד המהפך הוא בפגישה של דוסון עם רופא, חודשיים לפני המשחקים. הרופא הציע לו "הצעה שאי אפשר לסרב לה": הוא יכול לגרום לשרירים שלו לשנות את הרכב הסיבים שלהם, להכיל הרבה יותר סיבים מהירי-כיווץ (IIb בעגה המקצועית). זה יכול להיעשות על-ידי הזרקת חומר גנטי – DNA – שיגרום לשרירים שקבלו את הזריקה להפיק "גורם שעתוק", שיפעיל את הגנים המייצרים סיבים מהירים. כמה זריקות היום, והתהליך יימשך שנים על שנים, ללא צורך בטיפולים נוספים. לא יהיו תופעות-לוואי, ואין אפשרות לגלות את השינוי ללא ביופסיה של השרירים המטופלים (שכמובן אין לעשותה ללא הסכמת הספורטאי, מחמת שמירת צניעות הפרט).

הנה, ההבטחה מתממשת, כפי שראה דוסון במוקדמות, והוא ניגש לריצת הגמר.

שתי שניות אחרי יריית המזניק, דוסון כבר נמצא שני מטרים לפני כולם. ההפרש גדל והולך, צעדיו חזקים ומהירים הרבה יותר מאלה של יריביו. 30, 40 ו- 50 מטרים חולפים בהרגשה נהדרת. אך אז, בנקודת 65 המטרים, הוא חש כיווץ בכופפי הברך. ב- 80 המטרים הכיווץ הופך לעווית אדירה; מיד לאחר מכן, גיד הפטלרי שלו לא יכול לעמוד עוד בכוחות האדירים שמופקים על-ידי השריר הארבע-ראשי: הגיד תולש חלק מעצם השוק ממקומה – הארבע-ראשי מתכווץ לאורך עצם הירך – דוסון מתמוטט על המסלול: קריירת הריצה שלו הסתיימה. לתמיד.

המחברים מקפידים להוסיף שאין, כמובן, הכרח שהתערבות גנטית בנוסח כזה תוביל לקטסטרופה. השאלה שעולם הספורט יצטרך להתמודד עמה היא, איך להתייחס להשפעות שיהיו לחדירת טיפולים גנטיים לתחום הרפואה הכללית על טיפולים בספורטאים, ובהמשך – על שיאים והישגים ספורטיביים בכלל.

ואני רק בא להזכיר: ראשית העיסוק בסטרואידים אנאבוליים היה ברפואה גריאטרית, בטיפול בזקנים שתש כוחם; בשלב הבא ניצלו הנאצים את תופעת הלוואי שנתגלתה, של התגברות התוקפנות בקרב מטופלים, להגברת תוקפנות בקרב חיילי העלית שלהם; ובשלב הבא אחריו – הגברת כוחם של ספורטאים, כפי שכולנו זוכרים. היום, אגב, משלים הגלגל את הסיבוב, ושוב מדברים על שימוש בסטרואידים אנאבוליים בטיפול בזקנים שתש כוחם, וכן בחולי איידס.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
הכנס הלאומי למדעי האימון התחרותי: מכירת הכרטיסים וההרשמה לסדנאות בעיצומה

טניס שולחן: טל ישראלי, חניך אקדמיית וינגייט למצוינות בספורט, זכה במדליית ארד קבוצתית באליפות הונגריה הפתוחה

נבחרת הנשים בג'ודו מארחת במכון וינגייט מחנה אימון בין-לאומי בהשתתפות נבחרות מבריטניה ומאוזבקיסטן

מדליית ארד לאנסטסיה גורבנקו במשחה ה-200 מ' מ.א בתוצאה 2:13:52 דקות בתחרות סבב ה-Pro Swim בגרינסברו ארה"ב

מקום ראשון למטפסים הפראלימפיים, מיכאל שפייזר ומור ספיר, באליפות הולנד הפתוחה לטיפוס פראלימפי

מדליית כסף לשחיין מרקוס שלזינגר ב-50 מ' פרפר בתוצאה 23.35 שניות (בבריכות קצרות) בגביע "ניקו סאפיו" בגנואה