חפש רק בנושא זה






סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002

דו"ח מהכנס השנתי של ה-ACSM (הקולג' האמריקאי לרפואת ספורט), שהתקיים השנה בסנט-לואיס, מיזורי (ארה"ב)
  26/06/02


כבכל שנה, השתתפו בכנס השנתי של ה-ACSM (הקולג' האמריקאי לרפואת ספורט יותר מ- 5,000 רופאים, פיסיולוגים, תזונאים, פיסיותרפיסטים ובעלי מקצוע פרה-רפואיים אחרים מכל רחבי העולם. השנה שולב בכנס זה גם הכנס הרפואי של הוועד האולימפי הבינלאומי, שנדחה מספטמבר 2001.

הכנס, שנמשך ארבעה מים, כלל קרוב ל- 2000 הרצאות, סימפוזיונים וסדנאות, הצגות קצרות, פוסטרים, פגישות של קבוצות ענין ודיונים בהרכבים שונים. למעט הרצאות מליאה מרכזיות מדי בוקר, התקיימו במהלך היום, במקביל, יותר מ- 25 אירועים שונים. עומס רב, שהקשה על בחירה בנושא מסוים.

את ההרצאה ההיסטורית המסורתית לזכר DILL B..D נתן הפיסיולוג הנודע DAVID COSTILL בנושא "ריצה למרחקים ארוכים – 100 שנים על המסילה הנעה". תוך סקירה מרתקת של התפתחות המחקר בפיסיולוגיה של המאמץ אצל רצים למרחקים ארוכים, מאז בניית המסילה הנעה הראשונה ב- 1901 - חלף קוסטיל על פני אירועים מרכזיים, כגון המרתונים של בוסטון החל מתחילת המאה, הקמת המעבדה הראשונה לחקר הריצה בהארוורד, הפרסומים המדעיים של אסטרנד, ווילמור, סלטין ואחרים והאצנים המפורסמים (סבסטיאן קו, אמיל זטופק, קיפ קינו וכו'). החוט המקשר של ההרצאה היה הניסיון להבין מה הם הגורמים שמנבאים את הניצחון בריצות ארוכות. כך, סקר קוסטיל את צריכת החמצן המירבית (הגבוהה ביותר שנמדדה באצן היתה 85.3 מ"ל/ ק"ג/ דקה של רון קלרק). יעילות הריצה, היכולת לרוץ באחוז גבוה מהצח"מ, הרכב סיבי השריר, גורמים סביבתיים ותזונתיים ויכולת האימון. שקופית הסיום היתה ציטוט של הפסיכולוג ביל מורגן, שאמר בזמנו לקוסטיל:
The trouble with you, physiologists, is that you forget that the distance runner has a head..."".

פרופ' Ann Loucks, מהחוקרות הבכירות בעולם בתחום התגובה ההורמונלית למאמץ אצל נשים, נתנה הרצאת מליאה בנושא השפעת המאמץ הגופני על מערכת הרבייה אצל נשים. בהרצאתה, סקרה פרופ' לוקס את התצפיות והמחקרים בתחום זה, כולל מודלים של השריית אל-וסת בקופים, תוך מעקב אחר השינויים ההורמונליים. בסדרת מחקרים אלגנטיים ביותר, הוכיחה אן לוקס כי הדיכוי של הציר ההיפותלמי-שחלתי נובע מזמינות אנרגתית ירודה ולא מהמאמץ פר-סה ובכך למעשה הוכיחה אן את התאוריה בת התריסר שנים של "מורתי" מניו-יורק, ד"ר מישל וורן, כי הסיבה להפרעות במחזור הוסת ברקדניות ובספורטאיות היא מאזן אנרגיה שלילי ולא הפעילות האינטנסיבית.

בהרצאת מליאה אחרת, סקר הקרדיולוג ד"ר סקוט פאוור מאוניברסיטת פלורידה, את המנגנונים השונים שדרכם משרה הפעילות הגופנית הגנה על הלב במצבי הפרעה בזרימת הדם (“Exercise induced cardioprotection”). ד"ר פאוור התרכז בעיקר בשני מנגנונים שאותם הוא חוקר במעבדתו, באמצעות מודל חולדות של אסכמיה- רפרפוזיה:

  1. מנגנון ה-Heat Shock Proteins – קבוצת חלבונים הנוצרת כתוצאה מפעילות גופנית בחום ומגינה על שריר הלב במקרה אוטם.

  2. נוגדי חימצון (אנטיאוקסידנטים) אנדוגנים ובעיקר המנגנן סופר אוקסיד, הנוצר אך ורק בפעילות גופנית עצימה ומשמש כבופר בתהליכי החמצון הגורמים לנזק עצום לתאי שריר הלב.

מטבע תחומי התעניינותי האישית, השתתפתי בהרצאות רבות ודיונים בנושא הטריאדה של הספורטאית, בפעילות גופנית בהריון, גלולות ויכולת ביצוע וכדומה. כמו כן, שמעתי כמה הרצאות בנושא שיטות מדידת הרכב עצם, השפעה של פעילות גופנית על העצם ומדדי שיחלוף עצם, תחום בו המרכז בוינגייט מבצע מחקרים רבים בשנים האחרונות.

סימפוזיון אחרון שאציין כאן היה לגבי השימוש באפדרין (עם ובלי השילוב "המנצח" עם קפאין ואספירין) הן לגבי ירידה במשקל והן לשיפור יכולת הביצוע. לדעת המרצה שהציג את הקשר בין לקיחת אפדרין והרזייה הסיכונים בלקיחת אפדרין גבוהים (פסיכוזות, עצבנות ואף מוות פתאומי) מהתועלת (ירידה קלה ביותר במשקל שכנראה מתבטלת עם הפסקת השימוש בתרופה). מנגנון פעולת האפדרין הינו בעיקר מהיותו חומר אנורקטי – מדכא תיאבון, ולא כתוצאה מהעלאת יצור חום הגוף – תרמו גנזה. מצד שני, הציג ידידנו Ira Jacob את השיפור המשמעותי ביכולת הביצוע אצל אלו הלוקחים את הקומבינציה אפדרין-קפאין (מחקרים אותם הוא ביצע לטובת משרד ההגנה הקנדי). מיותר לציין ששילוב זה אסור על ספורטאים.

במקביל לכנס התקיימה תערוכה גדולה של מוצרים הקשורים לרפואה ולמחקר בספורט, בה הופיעה לראשונה חברה ישראלית – "עולם הספורט", המייצרת מכשירי כושר המותאמים לקשישים ולנכים.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
הכנס הלאומי למדעי האימון התחרותי: מכירת הכרטיסים וההרשמה לסדנאות בעיצומה

אליפות אירופה בבריכות קצרות: אנסטסיה גורבנקו סיימה במקום ה-7 בגמר משחה ה-400 מ' מ.א בתוצאה 4:37:92 ד'

מקום 8 ליעקב טומרקין בגמר ה-200 מ' גב בתוצאה 1:53:00 דקות באליפות אירופה בבריכות קצרות

במרוץ לטוקיו: גילי כהן, גפן פרימו, שירה ראשוני, גילי שריר, תמנע נלסון לוי, ענבל שמש ורז הרשקו תשתתפנה בטורניר המסטארס בסין שייפתח ב-12.12.19

שיא ישראל לרביעיית השליחים: מירון חירותי, מרקוס שלזינגר, תומר פרנקל וגל גרומי כהן ב-50*4 חופשי בתוצאה 1:26:90 דקות באליפות אירופה בבריכות קצרות בגלאזגו

רץ המרתון איימרו עלמיה, קבע את הקריטריון האולימפי לטוקיו 2020 כשסיים את מרתון ולנסיה בתוצאה 2:11:02 שעות