חפש רק בנושא זה






הטובים באולם: לקראת אליפות העולם בא"ק באולמות

בסוף השבוע הזה – בימים שישי עד ראשון - תתקיים באנגליה אליפות העולם באתלטיקה קלה באולמות. הא"ק באולמות סגורים, שנולדה לשם יצירת רצף של אירועי ספורט תחרותיים עבור האתלטים, הולכת ומבססת את מקומה על מפת הספורט העולמי התחרותי. וגם אלכס אברבוך הישראלי יהיה שם
  13/03/03

בסוף השבוע הקרוב (ימים שישי עד ראשון) תיערך בעיר בירמינגהם שבאנגליה אליפות העולם באתלטיקה קלה באולמות. ה- National Indoor Arena, אולם רב-תכליתי שארח ב- 1998 את תחרות האירוויזיון, יארח את המהדורה התשיעית של אליפות העולם בא"ק באולמות. מה שהחל בשנת 1987 באינדיאנפוליס, ארה"ב, כמקבילה החורפית של אליפויות הקיץ - הלך וצבר תאוצה במרוצת השנים. כ- 500 אתלטים יתמודדו בסוף השבוע על תואר אלוף העולם באולמות (14 תארים אישיים לגברים ולנשים ותואר קבוצתי אחד במרוץ השליחים 4X400 מטר) ועל לא מעט כסף שיחולק למנצחים.

ההיסטוריה של האולם

חובבי הספורט אשר מורגלים בעונת א"ק קיצית, ואכן הא"ק העולמית היא ענף קיצי בעיקרו (ראה משחקים אולימפיים, אליפויות עולם, אליפויות אירופה, סבב הגראנד-פרי), תמהים בוודאי על "החידוש" שבגרסה המקורה. אולם אם נבחן את ההיסטוריה של תחרויות הא"ק באולמות נמצא עצמנו גולשים במנהרת הזמן לשלהי המאה ה- 19 לעיר ניו-יורק שבארה"ב. בשנת 1890 התקיימה תחרות הא"ק הראשונה באולם בארה"ב (משחקי ברנרד לבתי-ספר). שנתיים לאחר מכן נוספה ל"סבב" תחרות נוספת, אשר אורגנה בחסות ביה"ס ברקלי. התחרויות הראשונות כללו ריצות שליחים בלבד, ורק בשנת 1898, בשנה השלישית של תחרויות הא"ק באולם שאורגנו על-ידי אוניברסיטת שיקגו (1898-1896), הורחבה התוכנית ונכללו בה אף מקצועות קפיצה, הליכה ומגוון ריצות.

במשך השנים גברה הפופולריות של תחרויות הא"ק באולמות וכיום ניתן להצביע על שתי פסגות הישגיות בהן יכולים האתלטים למקד את פעילותם התחרותית – עונת חורף באולמות (חודשים ינואר-מרץ) ועונת קיץ באצטדיונים פתוחים (מאי-אוגוסט). כיום, בעקבות ההצלחה השיווקית של הענף ובסיוע סכומי הכסף הגדולים שמשולמים על-ידי נותני חסות רבים, הועתקה, כמעט במלואה, מתכונת תחרויות הקיץ (אליפויות לאומיות, אליפות אירופה, אליפות עולם, תחרויות גראנד-פרי) לזו של החורף.

גירויים הישגיים

היבט נוסף הקשור בפעילות התחרותית באולמות, מלבד האילוץ האקלימי, נגזר מהצורך לספק לאתלטים מקצועיים גירויים תחרותיים גם בתקופת החורף. בניגוד לענפי הכדור, שמאופיינים בפעילות תחרותית שנתית (ליגה שנמשכת ברציפות על פני חודשים רבים), מתאפיינים האתלטים בפעילות תחרותית המוגבלת לזמן קצר יחסית. אומנם בשנים האחרונות חל שינוי מה בפרישת התחרויות השנתית של האתלטים (כסף…) אולם ידוע כי אתלט יכול לשמר יכולת שיא תחרותית למשך זמן קצר יחסית (שבועות ספורים).  מאידך, אימונים קשים ומפרכים המתבצעים לאורך חודשי הכנה רבים, מבלי לספק לאתלט גירוי תחרותי (באמצעות תחרות או תחרות הדמיה – סימולציה), עלולים "להרדים" את האתלט ולהקהות את יכולותיו התחרותיות. תחרויות הא"ק באולמות מספקות אם כן פתרון נפלא לשכלול יכולותיו הביצועיות של האתלט גם בימי החורף הקרים, עת לא ניתן במקומות רבים בעולם לקיים מסגרת אימונים, שלא לדבר על מסגרת תחרותית, בתנאי האיצטדיון הפתוח.

ומה בתוכנית?

בתחרויות הא"ק של אולימפיאדת סידני, שנמשכו 9 ימים,  הוכתרו 44 אלופים אולימפיים ב- 24 מקצועות לגברים וב- 20 מקצועות לנשים.  לעומת זאת, בסוף השבוע הקרוב יוכתרו 28 אלופי עולם (14 בכל מין) בתחרויות אשר יימשכו 3 ימים. הסיבה לפער העצום נעוצה בתוכנית המצומקת של תחרויות הא"ק באולמות בהשוואה לתוכנית האולימפית המלאה המאפיינת את אליפויות הקיץ.  על מנת להבין את מהות הפער חשוב לספק לקורא המתעניין מספר פרטים טכניים המבדילים בין תחרויות א"ק באולמות לבין אלה הנערכות באצטדיון פתוח.

מסלול הא"ק באולם הוא בהיקף של 200 מטר בהשוואה למסלול של 400 מטר באצטדיון.  מספר השבילים בריצות הנערכות בהיקף (הריצות הקצרות נערכות במרכז הזירה על מסלול נפרד, שלא כמו באיצטדיון) הוא 6 בהשוואה ל- 8 באיצטדיון פתוח. באולם לא ניתן לקיים את מרבית מקצועות הזריקה (הטלת כידון, זריקת דיסקוס וידוי פטיש) למעט הדיפת כדור ברזל וכן לא ניתן לקיים ריצת משוכות ארוכה וריצת מכשולים (באולמות מסוימים ניתן לעשות זאת). בנוסף, בשל צפיפות רבה ודחיסת אירועים בזמן מוגבל נאלצים קברניטי הענף "לחתוך" את מרבית הריצות הארוכות מתוכנית התחרויות (3,000 מטר היא הריצה הארוכה ביותר בתוכנית האליפות באולם, בהשוואה לריצות 3,000 מטר מכשולים, 5,000, 10,000 ומרתון ותחרויות ההליכה למרחק 20 ו- 50 ק"מ המהוות חלק בלתי נפרד מתוכנית האליפויות שבאיצטדיון).

נקודה נוספת אותה לקחו בחשבון ראשי הא"ק בעולם קשורה ברצון למקד תשומת לב מרבית למשך זמן קצר. מאחר ואפשרויות הביצוע באולם מוגבלות ביחס לאצטדיון, ומתוך כוונה ליצור תוכנית אטרקטיבית ודינמית שתצטלם היטב ותמשוך נותני חסות, מאופיינת האליפות בקצב אירועים מהיר יחסית (פחות סיבובים מוקדמים, תחרויות גמר ישירות בחלק מהמקצועות) בהשוואה לתוכנית העמוסה של אליפויות הקיץ.

עצירות פתאום ופניות חדות

מסלול הריצה באולם, מלבד היותו בהיקף של 200 מטר, שונה לחלוטין מזה של האיצטדיון הפתוח. המסלול הארוך (400 מטר) הוא שטוח ובעל גובה אחיד לכל היקפו ורוחבו (למעט שיפוע מינימלי לצורכי ניקוז). לעומת זאת, המסלול באולם הוא בעל שתי עליות ושתי ירידות וכן בעל שיפוע רב לרוחבו (קיימים הפרשי גובה עצומים, בייחוד בקשתות, בין השביל הפנימי לבין השביל החיצוני). הפרשי הגובה נועדו לאפשר לאתלטים, במיוחד בריצות ל- 200 ו- 400 מטר, להתגבר על הכוח הצנטרפוגלי העצום הנובע מריצה מהירה בעקומה כל כך חדה. המסלול הכל-כך שונה בהשוואה למסלול הארוך מחייב יכולת טכנית גבוהה ביותר מצידו של האתלט. לא כל האתלטים (בייחוד רצי ה- 200 מטר) מסתדרים עם היכולת לרוץ את המרחק בסיבוב שלם, בהשוואה לחצי הקפה בחוץ, ויעידו על כך הפרשי הזמנים בין ריצה באולם לבין ריצה בחוץ (בניכוי האלמנט הפיסיקלי ובהתחשב בעובדה כי בעונת הקיץ נמצאים האתלטים בכושר גבוה יותר בהשוואה לעונת החורף). הפער בין ריצת 200 באולם לזו הנערכת בחוץ יכול לנוע בין 2-3 עשיריות השנייה אצל "המומחים" ועד ליותר מחצי שנייה אצל אחרים.
 
בריצה הקצרה הנערכת באולמות, 60 מטר בהשוואה לריצת ה- 100 בחוץ, נדרשים האתלטים לבלום בשטח קצר לאחר חצייתם את קו הגמר. ריצות ה- 60 (כולל ריצת המשוכות) נערכות בחלקו הפנימי של המסלול ב- 8 שבילים (במקום בו נמצא הדשא באיצטדיון הפתוח), דבר המותיר מרווח בלימה קצר ביותר. הבלימה, שבאה לאחר מהירות שיא של כ- 11 מטר בשנייה (!), נעשית לתוך מזרן עבה הניצב בחלקה החיצוני של הקשת הראשונה.

מסלול קבע

המסלולים באיצטדיון פתוח במקומות שונים בעולם נבדלים ביניהם בעיקר בסוג המשטח (רקורטן או מונדו), בהתנהגות הרוח (קשור בעיקר במבנה היציעים ובמיקומו של האיצטדיון ביחס לכיווני נשיבת הרוחות) ובתחושת "הביתיות" שהם מעניקים לאתלטים. מה שמאחד בדרך-כלל את כל המסלולים הפתוחים זה היקף המסלול (400 מטר – אולם קיימים הבדלים ברדיוס הקשתות בין מתקני א"ק שונים) ועובדת היותם מתקני קבע.

המצב באולמות, בנוסף להבדלים שצוינו בראשית המאמר, שונה לחלוטין. מסלולי קבע קיימים בדרך-כלל במקומות שבהם מתרחשת פעילות אתלטיקה ענפה (בעיקר מתקני אימונים) בעונת החורף. אפילו במדינות בהן נחשבת הא"ק לענף מפותח (אנגליה, הולנד) קיים מספר זעום של מתקני א"ק מקורים. מרבית הפעילות בחורף מתרחשת שם בחוץ או במתקנים מקורים אשר לאו דווקא מתוכננים לפעילות א"ק מלאה. מאחר שהתפיסה כיום היא הקמת אולמות אירועים אשר יהיו מסוגלים לארח מגוון רחב ביותר של פעילויות (ראה אולם ברסי בפריז, מקום בו ניתן לבצע תחרויות שחיה, טריאתלון, מסלולי מכשולים לאופנועים או תערוכת פרחים…), ניתן בזמן קצר יחסית להסב את האולם למתקן א"ק. גם ה- National Indoor Arena בבירמינגהם, שהוקם ב- 1994 בעלות של 50 מיליון פאונד, הוא אולם רב תכליתי אשר בשאר ימות השנה משמש לאירוח כ- 30 ענפי ספורט שמתקיימים באולם, למופעי רוק ולכינוסים עיסקיים.

ההבדל העיקרי בין מסלול קבוע לבין מסלול נייד, המורכב ממשטחים, הוא במידת הגמישות וההיענות של המשטח לכוחות המופעלים עליו. מסלול נייד מגיב שונה לחלוטין, למרות שסוג המסלול זהה (למשל רקורטן או מונדו), בהשוואה למסלול קבע שיצוק בדרך כלל על שכבת בטון. הדבר בולט במיוחד בקפיצה המשולשת ובקפיצה לגובה, שם זמן השהייה של כף הרגל על המשטח ארוכה יחסית בהשוואה לריצות הקצרות. אתלט שיידע לנצל את כוח ההחזר (המינוח המקצועי מדבר על "לחכות" קצת יותר על הרצפה), יוכל להרוויח סנטימטרים יקרים ולהשיג ביצועים משופרים. שיאן העולם, אלוף העולם והאלוף האולימפי בקפיצה משולשת, ג'ונתן אדאורדס, המאופיין בסגנון קפיצה מהיר מאוד (מגע קצר מאוד על המסלול בזמן הניתור) אינו "אוהב" את התחרות על משטח נייד. על מנת לנצל את יכולתו המופלאה ייאלץ אדוארדס לבצע התאמות טכניות במטרה להפיק את המרב מהמסלול בבירמינגהאם.

המיקום שיקבע את המקום

הבדל מהותי נוסף בתחרויות א"ק באולם לעומת אלה הנערכות במסלול של 400 מטר, קשור בתוצאות המושגות במרחקים השונים. הזכרתי קודם לכן את המשמעות של ריצה בקשת כל כך חדה ואת השפעתה על התוצאה. מלבד הריצות הקצרות, נתון זה משפיע אף על התוצאות בריצות הארוכות יותר בהן נדרשים האתלטים לבצע מספר הקפות כפול בהשוואה לריצה במסלול פתוח. המסלול באולם משאיר פחות מרחב תמרון בכל הקשור לעקיפה, כך שמבצע כזה, בייחוד בריצה ל- 400 מטר (מי שיתפוס את השביל הפנימי לאחר ההקפה הראשונה יהיה בעל הסיכוי הגבוה ביותר לנצח), נדון במקרים רבים לכישלון (פרט למה שמתרחש בישורת האחרונה). בריצה למרחק 200 מטר, השביל הטוב ביותר (מוענק למצטייני ריצות חצי הגמר) הוא שביל מספר חמש (אחד לפני האחרון). שביל זה מעניק למתחרה את היכולת לזנק בירידה (!), לרוץ "על גבו" של זה שלפניו ולהנות מקשת נוחה יחסית בהשוואה למתרחש בשבילים הפנימיים. לא פעם קורה שאתלט אשר הוגרל לשביל הפנימי מוותר על ההשתתפות בריצה למרחק 200 מטר מתוך ידיעה כי פשוט "חבל על הזמן" (תרתי משמע…).

שיאים

מאחר שתנאי הריצה באולם שונים לחלוטין מהתנאים שבאיצטדיון, המכנה המשותף היחיד שבו ניתן להשוות את ביצועי האתלטים באולם לאלה של החוץ נמצא במקצועות הקפיצה.  בקפיצות, בייחוד בקפיצה לגובה ובקפיצה במוט שבהם לרוח מסייעת אין חשיבות רבה, דומים ביצועי האתלטים באולם לאלה המושגים בחוץ. למעשה, בטבלת שיאי העולם, המחולקת לשיאי אולם ולשיאים באיצטדיון, מופיעה תוצאת אולם אחת הטובה יותר מזו אשר הושגה בחוץ.  מדובר בשיאן העולם בקפיצה במוט סרגיי בובקה, שקפץ באולם ס"מ אחד גבוה יותר (6.15 מטרים) משיאו באיצטדיון פתוח. בשאר מקצועות הקפיצה, ובמקצוע ההדיפה, נחותות תוצאות האולם מאלה של החוץ. סיבה נוספת לפער נעוצה בעובדה כי לתחרויות האולם האתלטים מגיעים לאחר חצי עונת פעילות ואילו לעונת הקיץ הם מגיעים לאחר הכנה של עונה שלמה מה שמאפשר להם להגיע לביצועי שיא.

הישראלים באליפות

האתלט הישראלי היחיד שיגיע לאליפות העולם באולמות השנה יהיה קופץ המוט אלכס אברבוך. אברבוך, אלוף אירופה וסגן אלוף העולם באיצטדיון פתוח, יגיע לבירמינגהאם לאחר שעבר ניתוח ארתרוסקופיה בברכו. הניתוח שהתבצע לפני קצת פחות מחודשיים פגם בהכנותיו הסדירות של הקופץ הנפלא והשתתפותו באליפות אינה מעוררת ציפיות גבוהות.  בעזרת תהליך שיקום מפרך שהתבצע במדור לטיפול בפגיעות ספורט במרכז לרפואת ספורט בווינגייט, הצליח אברבוך לשמור על מסגרת אימונים סבירה, מה שאיפשר לו בעצם לכלול את האליפות הנוכחית בלוח הזמנים השנתי שלו.

אלכס, שהתחרה לראשונה העונה רק לאחרונה (5.40 ו- 5.43) מסוגל לקפוץ כעת לגבהים של 5.60-5.70 מ' (מה שיבטיח כניסה לגמר) אולם בשל היעדר רצף אימונים סדיר ובשל הכנה תחרותית קצרה מדי, נראה כי האליפות הנוכחית לא מסומנת אצלו כמקום המתאים ביותר לתקיעת יתד נוסף בפסגת הישגיו המופלאים.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
הכנס הלאומי למדעי האימון התחרותי: מכירת הכרטיסים וההרשמה לסדנאות בעיצומה

טניס שולחן: טל ישראלי, חניך אקדמיית וינגייט למצוינות בספורט, זכה במדליית ארד קבוצתית באליפות הונגריה הפתוחה

נבחרת הנשים בג'ודו מארחת במכון וינגייט מחנה אימון בין-לאומי בהשתתפות נבחרות מבריטניה ומאוזבקיסטן

מדליית ארד לאנסטסיה גורבנקו במשחה ה-200 מ' מ.א בתוצאה 2:13:52 דקות בתחרות סבב ה-Pro Swim בגרינסברו ארה"ב

מקום ראשון למטפסים הפראלימפיים, מיכאל שפייזר ומור ספיר, באליפות הולנד הפתוחה לטיפוס פראלימפי

מדליית כסף לשחיין מרקוס שלזינגר ב-50 מ' פרפר בתוצאה 23.35 שניות (בבריכות קצרות) בגביע "ניקו סאפיו" בגנואה