חפש רק בנושא זה






גבול היכולת: המסלול, הנעליים, הסמים, הגנטיקה

בחינת גבולות היכולות וההישגים הספורטיביים, חוצה גבולות של זמן, טכנולוגיה, טכניקות אימון ואפילו מדע - שהיום נראה בדיוני. חלק שני ואחרון בסדרת הכתבות על גבול יכולתו של האדם
  17/01/03
מאמרים נוספים בתחום
כוח שריר – לא רק המסה קובעת
הערכה כמותית של אימון סבולת ועומסים תחרותיים
שעוני דופק – אפשר לסמוך עליהם?
על אימון, מאמנים ומתאמנים
מאמרים נוספים בתחום
מתים לנצח – מחשבות על מוות משפרות ביצועים
The Rollover and Jacknife
שחקן, אתלט ומה שביניהם
תנו לשריר לגדול בשקט
מוטיבציה פנימית: המנוע בהכשרת מאמנים
תרגיל ה-Boomerang: פירוק לאלמנטים פשוטים
התכנון המודרני במשחקי הכדור לאן?
אימוני HIT: תגובות עצביות שריריות ותכנון אימונים שבועי
מדריך לתקופת הפגרה במשחקי הכדור – עשה ואל תעשה
אימון קואורדינציה מודרני במשחקי כדור ובאומנויות לחימה
פיתוח יכולות גופניות בכדורגל – שגיאות נפוצות
תורת האימון החדשה – תכנון מול מקריות
בין מדע ושטח באימון במשחקי הכדור
הכשרת מאמנים – הליבה של הצלחה וכישלון בספורט
הורי ספורטאים – מהפרעה לתרומה
חידושים בניתוח המידע והמדידה בכדורגל
עכשיו באים? DOMS, כאבי שרירים מאוחרים
מודאגים מהיקף המותניים? מה עדיף משקולות או ריצה
מה הכי קשה – שחייה, ריצה או רכיבה?
תרגילים עם רצועות אימון וריוסלינג
פילאטיס הוליסטי
מה באמת נדרש משחקני כדורגל?
שחקני כדורגל רצים לא רק אחרי הכסף
אפליקציות לניטור פעילות גופנית – עכשיו יותר מדויק
תרגילים לחיזוק כללי עם רצועות Variosling
אימון התשתית הגופנית לביצוע Euro Step
מתי שחקני כדורגל נפצעים יותר?
זהירות קיר לפניך!
לעלות בסולם הכושר
על הקצה – תגובת הלב במהירות של 320 קמ"ש
היהפוך אצן למרתוניסט?
התמחות בענף ספורט בגיל צעיר מגדילה את הסיכון לפציעות
עולים מדרגה! אימון Outdoor פונקציונלי
אורח חיים בריא: טיפים לניהול זמן
כוח המוח – מדוע אנו מתעייפים במהלך פעילות גופנית ממושכת?
חרם: לא ספורטיבי, אבל קיים גם בספורט
המתכון הבטוח "לשרפת" שחקני כדור צעירים
מסי, רונאלדו, אינייסטה וקסיאס – מצא את ההבדלים
אימון יתר - אבחנה וטיפול
המלצות לאימון פונקציונלי בענפי הכדור
המלצות לחימום פונקציונלי
תבעט או תבעטי?
טניס בזווית פונקציונלית – חלק ב'
אימון בהפרעות קשב וריכוז
היבטים של משחק הטניס בזווית פונקציונלית
רציתי לדעת...
פיתוח יכולות גופניות לשחקני כדור – איפה שגינו?
ילדים וספורט – שאלות מהשטח
חלון הזדמנוית בתהליך ההכשרה של הספורטאי הצעיר
טכניקה לנטרול הרגשות והמחשבות שמרחיקים אותנו מהמטרה
תחרותיות בריאה
ירידה לצורך עלייה
הצבת מטרות – כך תגשימו את החלום שלכם
מה עדיף? אימון משקולות חופשיות או אימון מכשירים?
הצלחה כהזדמנות למינוף המוטיבציה
רטובות ולא מזיעה
אחרי המרוץ: ניתוח התוצאות עם הפנים קדימה
תפקיד המאמן כשהלחץ עולה במהלך תחרות
מכורים לספנינג?
מצננים את ההתלהבות: טיפול באמבט קור לכאבי שרירים
אימון מנטאלי ככלי להצלחה בספורט תחרותי
נאמנות ומחויבות להצלחה
שביתה? תתחילו לעבוד! וכנראה גם להיפצע
בעיות בחימום
נופלים מהרגליים
"דופק שרפת שומנים" – עובדות ומיתוסים
כוחה של קבוצה
יחסי הגומלין בספורט בין היחיד ובין הקבוצה
מרמים את המוח
"מבחן הדיבור" – ממצאים חדשים
הפיזיולוגיה של משחק הטניס
שינוי לטובה
הפרופיל הפיזיולוגי בכדורגל
פציעה בגוף – מחיר נפשי
פציעה והחלמה – היבטים פסיכולוגיים
אפקט הסטרופ וחכמת הכישלון
ילדים שמתמקדים בסוג ספורט אחד, עלולים להיפצע יותר
ביטחון עצמי או מסוגלות עצמית?
אימון משקולות במהלך ההיריון – מומלץ ואף בטוח!
חיזוק שרירי הליבה עם רצועות sling exercise training
קטנות על מתיחות...
ביצוע מתיחות לפני ריצה עלול לפגום בביצועי סבולת
עלייה דרמטית במספר פציעות הריצה אצל ילדים ומתבגרים
אספקטים מנטאליים בריצת המרתון
איזהו החכם? הלומד מכל אדם
יאללה, בלאגן – חשיבות הסגנון הכאוטי בספורט
מתי די? מניעת פציעות בריצה
לתת לגוף לעבוד
ספורט בילדות משול לעבודה בבגרות
בחוץ או בפנים? מסילה נעה OUT, ריצה בחוץ IN
כאבי שרירים – כמה זה כואב?
כיצד ניתן להעלות את מספר הילדים שנהנים מספורט?
הבינוניים תמיד נמצאים "במיטבם"
חוויית ההצלחה של ספורטאי
העתיד כבר כאן – GPS ומד תאוצה בשירות הכדורגל
חיזוק או עונש?
סוד הצלחתה של קבוצה
איך תתכוננו למרוץ הבא שלכם?
סוויטש בגישה לאימוני הכושר
מה מניע בנות להתמיד בספורט?
מה השתנה ברכיבת אופניים – אימוני ואטים
כרוניקה של הפרעה באימון – מה עושים?
עשה היסטוריה – אצן לבן מתחת ל־10 שניות ב־100 מטר
לקלוע למטרה: הצבת מטרות לפני תחרות
ספורט ככלי להתמודדות עם סמכות
כדורגל משחקים 90 דקות
הפיזיולוגיה של הכדורגל – המסלול האירובי
כדורגל מזווית אחרת
הצבת מטרות לפני תחרות
בית-ספר לחיים
צוחק מי שצוחק אחרון: חשיבות ההומור בספורט
שגיאות נפוצות באימון של רצי מרתון
מסע חזרה אל הגוף: גילה ברנט סוגרת מעגל במכון וינגייט
סודם של האצנים
יותר מהר, יותר גבוה
סוד ההצלחה של שושלת הרצים האתיופים
בלי כדור: שיעורי בית לחופש הגדול
פסיכולוגיית ספורט לנשים: 10 הדיברות באימון
שליטה בשני כדורים
כדורסל: מיומנות השליטה בכדור
נגמרו התירוצים: פעילות גופנית אינה מסוכנת למפרקים
חימום מובנה עשוי למנוע 50% מהפציעות החמורות בספורט
אימון סבולת ייחודי לכדורגל
הקשר בין שיפור הכוח בנשים מבוגרות ובין הסיכון ליפול
לרוץ מהר, לרוץ מהר
זה טוב ללב שלכם – פרוטוקול
עקרונות בסיסיים באימון התנגדות בחדר כושר
טריאתלון קיסריה – הכינו את עצמכם
הטניסאי המעופף – עולמם התובעני של שחקני הטניס המקצוענים
מולי אפשטיין – הבחירה שלכם
פורום המומחים – החיים על פי מולי אפשטיין
קו פתוח – אתם שואלים המומחים עונים
תכנית אימונים של 8 שבועות מסייעת לסובלים מדלקת פרקים
הדובדבן שבקצפת הבוץ – מחנה חנוכה לאופניים
חבטת פתיחה – שחר פאר מודל 2008
אימון שבועי בטריאתלון – מחזור הזוטא
תוכנית חודשית לרצים בגילאי 15 – 18
תוכנית שנתית לרצים בגילאי 18-15
תוכנית רב-שנתית לרצים צעירים
שיטת זולאץ' לאימון ריצה יעיל יותר
פעילות גופנית עממית: גם בריאות, גם הנאה
כאבי גדילה
צעד אחד קדימה
הכדור שגורם כאבי ראש לשוערים
שיפוט מהיר - הפיזיולוגיה של האנשים עם המשרוקית
בכושר משחק: על הפרופיל הפיזיולוגי של שחקני הכדורגל
מדעי הכדורגל: מה קורה בשעה וחצי של משחק
בדרך אל הכושר, בדרך של המקצוענים
פעילות גופנית בחורף: טיפים ממולי
לא צד בעניין: על הכאבים בצד במהלך ריצה
סבולת: מלחמת ההתשה של השרירים
על הקרח - במהירות הרוח
הספורט הלבן: גולשים, מחליקים ועפים באוויר
אופניים: רכיבה, סביבה ובריאות
הטור השביעי
מטרות ואמצעים באימון המעשי
פצצת אנרגיה
הפיזיולוגיה שמאחורי הטור דה-פראנס
פרקים בתורת האימון: האימון הבסיסי
קפיצת מספרת: השלב הראשון
ריו גדולה עלינו: רשמים מתחרות אקסטרים
פיתוח הכושר הגופני הבריאותי: האימון המשולב
הכל אגדות: מיתוסים בנושא אימוני כוח ופעילות גופנית
נעליים קונים מהר? לא מומלץ
אופנה דו-גלגלית
הכן גופך לחורף: ההכנה הנכונה לעונת הסקי
על מהימנות השקילה התת-מימית
עם היד על הדופק
תחרות התעמלות בביה"ס: מודל לארגון
בריאות בעירבון מוגבל
הכושר וכושר השיפוט של שופטי היורו
עומס מצטבר: מתי זה יותר מדי?
הגדרת עוצמת האימון: שיטות שונות - מטרה אחת
ויסות משקל קצר-טווח: סיכונים ופתרונות
ויסות משקל קצר-טווח
העלות האנרגטית במעבר בין הליכה לריצה
מקשיבים לגוף - מתאמנים חכם
על הצדדים השונים של דירוג הנבחרות בג'ודו
אימון כוח מתקדם: שיטות עיקריות
אימון כוח בגיל השלישי
מינון באימוני כוח: עוצמה, מספר חזרות, הפוגות וסגנון
על הקשר שבין ריצת 5,000 מטר ואימון כוח
בין שרירים לעצבים: הצד הפיזיקלי של הכוח
השאיפה לפיצוי יתר: היבטים מעשיים באימון
פיצוי יתר: הציר המרכזי של תורת האימון
ישיבה ויציבה בספינינג: הטעויות הנפוצות והדרך הנכונה
קינזיולוגיה וניתוח תנועתי בחדר הכושר
יסודות האימון: תקופות ההכשרה הראשונות בחיי ספורטאי
תכנון ארוך טווח: עקרונות עבודה עם ספורטאים צעירים
הסתיימה עוד שנה עמוסה של שחייה; מיקי חליקה מסכם
אימוני גמישות: כיצד מבחינים בגבול שבין היעיל למזיק
התמודדות עם כישלון: המאמן כדמות מפתח
סודה לשתייה בשירות המלחמה בחומצת החלב
אימון בחדר כושר: פיתוח הכוח המתפרץ
עבודה בחדר כושר: עקרונות, קצב וביצוע בפועל
חוק הספורט, המורים לחינוך גופני ומה שביניהם
אנרגיה באימון כוח: כמה מוציאים באמת
על ההשקעה, הגנטיקה, התזונה – ועל המאמן הישראלי
הפילוסופיה והפרקטיקה של השפיץ של הנעל
האם שחקני הכדור הישראלים אכן נחותים פיזית?
הידע הספורטיבי, המדע - והבנת הנקרא
אימון כוח בספורט התחרותי: עקרונות ומעשה
מהות הסבולת: האימון ויכולת השיפור
סבולת: הגדרות, מרכיבים ושיטות אימון
חידושים בפיתוח הכוח: תורת השלבים
הכנה בלתי-אמצעית: מחזור הביניים בדרך לשיא היכולת
המרכז לטיפוח מחוננים: מטרות, אורח חיים, דילמות וערכים
נשים וגברים: ההבדלים בכוח השרירים ובתגובתם לאימון
הדופק: הגורמים הקובעים אותו ומגבלותיו ככלי אימוני
מהירות בספורט: מאיצים באמצעות אימוני כוח
בטיחות המתקנים: מי נושא באחריות במקרה של פציעה?
פציעות ספורט: שאלת אחריות המורים, המאמנים והמדריכים
יכולתו של האדם: היכן עובר הגבול האחרון
חינוך צעירים לכדורגל - השיטה הצרפתית
פריודיזציה: בניית תקופות לשיפור היכולת הגופנית
מחזורי האימון: יסודות תכנון הפעילות הגופנית
מבחני סבולת בסיסיים: עשה זאת בעצמך
"המשקל הנכון": שאלת מיליון הקילוגרמים
על מרכיבי הכושר הגופני: מושגי יסוד
העולם (הספורטיבי) אינו שייך עוד רק לצעירים
על הכישרון בספורט: מיון, מדדים ומבחנים
עקרונות אימון כוח: כוח מתפרץ, כוח מרבי וסבולת
מין לפני ספורט: השאלה העתיקה בעולם
תקני כושר לספורטאיות: 70% עד 85% מהגברים
על נשים, אירובי ורקמת שרירי הזרוע
אימון ספורטאים: סיווג אימוני סבולת על פי המטרה
חום יולי-אוגוסט: שתייה, הזעה וצינון מוקדם
יתרון ביתי בכדורגל: עכשיו גם המחקר מוכיח
חוברת עבודה לחופש: גם לספורטאים מקצוענים
גבהים: בין אמצעי אימון טבעיים למלאכותיים
אימוני גבהים: על ההכנה הבלתי אמצעית
אימון גבהים: להגביר את העומס, להתחשב בסכנות
גבהים: אימון בתנאי לחץ חמצן מופחת
אימונים בגובה רב: פרק חובה לספורטאי הצמרת
המבנה המומלץ של יחידת אימון
מלכי הכביש רוכבים כל הדרך לפריז
כחום היום: ספורט תחרותי במזג אוויר חם
אימוני כוח למתבגרים: המיתוס והמציאות
חדרי כושר: כיצד להתאמן - וגם לשמור על הבריאות
מאמרים נוספים בתחום


בחלקו הראשון של המאמר עסקתי בהגדרת המושג "גבול יכולתו של האדם", ובסוגיית הפוטנציאל הגנטי הגלום במין האנושי. בחלקו השני והאחרון של המאמר, אתמקד בגורמים הסביבתיים התורמים לכך שטבלאות שיאי העולם לא הופכות למסמך היסטורי, אלא עוברות מדי פעם טלטלה קלה עד למפץ הבא.

טכנולוגיה, טכניקה, כסף "ותרופות"

דיברנו קודם לכן על נקודת המפתח החשובה ביותר במימוש הפוטנציאל ההישגי: נתוני גלם משובחים, דהיינו כשרון גנטי. העיסוק בכשרון הספורטיבי,  או בשאלה מי היה טוב יותר - ג'סי אואנס של שנות השלושים או קרל לואיס של שנות השמונים והתשעים - עולה שוב ושוב. יש שטוענים כי אם ג'סי אואנס היה חי בתקופתם של קרל לואיס, או מוריס גרין וטים מונטגומרי, ונהנה מאמצעי האימון (טכניקות, ידע, כסף) ומהתנאים הטכנולוגיים (מסלול ריצה סינתטי, נעליים קלות וגמישות, אדני זינוק) - הוא היה רץ מהר יותר מאשר טובי האצנים כיום. נראה כי העיסוק בשאלה זו אינו רלוונטי ואינו בר השוואה, משום שכל אחד מהכשרונות הנדירים האלה, ועל כך אין עוררין, חי בתקופה אחרת ולכן אין בסיס משותף (למעט הכשרון) להשוואה זו. מה שכן כדאי להתייחס אליו, זו ההתקדמות האדירה שחלה באמצעים הטכנולוגיים ובתנאי האימון במרוצת עשרות השנים האחרונות.   התקדמות המסבירה חלק גדול מאוד מהטלטלה שעברה טבלת שיאי העולם במרוצת שנים אלה.

ג'סי אואנס אשר הדהים את העולם בשנת 1936 (אולימפיאדת ברלין) עת זכה ב- 4 מדליות זהב (הישג שאותו שיכפל קרל לואיס באולימפיאדת לוס-אנג'לס ב- 1984), קבע את הישגיו המדהימים בתנאים שהיו מביישים כיום כל מתקן אימונים ממוצע בבית-ספר תיכון בארצות-הברית. מסלול הריצה של אותם ימים היה עשוי מפחם (בתקופות קדומות יותר רצו אף על מסלולי דשא) אשר הונח על משטח אספלט או כורכר.  משטח זה, שלא הצטיין בדרגת קשיחות גבוהה, היה הופך לבוצי ועיסתי כאשר ירד גשם, דבר שגרם לביטולן של תחרויות רבות באותם ימים.

פריצת הדרך המשמעותית, ועמה התקדמות גדולה באיכות התוצאות של המיאוצים, הושגה עם פיתוחו של מסלול הריצה הסינתטי בשנת 1963. כיום נהנים האתלטים ממסלול סינתטי מהיר במיוחד (בעל דרגת קושי גבוהה במיוחד התורמת לקפיציות ולהחזר גבוה מן המסלול) שמהווה גרסה משופרת למסלולים הסינתטיים של 30 השנים האחרונות. יתכן שקיזוז מאיות נוספות משיאי העולם במיאוצים בשנים הבאות יהיה קשור בהתקדמות טכנולוגית נוספת בתחום משטחי הריצה, ואולי אף להתקדמות בתחום הנעליים (נסו להשוות את נעלי הריצה הכבדות והקשיחות של ראשית המאה לנעליים "החלליות" והססגוניות של ימינו).

דוגמה נוספת להתפתחות טכנולוגית שתרמה רבות לשבירתם של שיאי עולם, היא מוט הפיברגלס המודרני שמשמש כיום את קופצי המוט. המוט, אשר בגרסתו הראשונית היה עשוי מעץ כבד, מבמבוק ואחר-כך מאלומיניום, שונה לחלוטין עם התפתחות תורת החומרים לאחר מלחמת העולם השנייה. אולי בעוד כמה שנים יפותח מוט קפיצה העשוי מחומרים חדשים אשר יעניקו לו תכונות אשר אינן מוכרות כיום, מה שיאפשר לקופצים להתרומם לגבהים של 6 מטרים וחצי, כלומר, "לגרד" ברגליהם מרפסת של דירה בקומה השלישית

חומרים אסורים

"תרומה" גדולה לשבירתם של שיאים עולמיים רבים (באתלטיקה, בשחייה, בהרמת משקולות) קשורה בשימוש ב"סמי-ספורט".  חומרים אלה, האסורים בשימוש על-פי חוקי הוועד האולימפי הבינלאומי והתאחדויות ספורט רבות, תורמים לשיפור גדול ביכולות הגופניות והמנטליות.  קבוצת חומרים זו (סטרואידים אנאבוליים, חומרים ממריצים ועוד) השייכת לתחום הפרמקולוגיה (ולכן ניתן לכנות חומרים אלה בשם תרופות), מאפשרת לספורטאי לעמוד בעומסי אימון אדירים ולהתאושש מהם במהירות. השילוב של שתי התכונות (יכולת העמסה ויכולת התאוששות) מאפשר למעשה לספורטאי להתאמן קשה יותר ולשפר רכיבי כושר גופני ייחודיים, כגון סבולת לב-ריאות, סבולת שרירית, כוח, מהירות - אשר יסייעו לו בשיפור יכולתו התחרותית. 

שיאי עולם רבים, במיוחד במקצועות הזריקה באתלטיקה (הדיפת כדור ברזל, זריקת דיסקוס, יידוי פטיש, הטלת כידון), עומדים על כנם, מבלי שנראה באופק מי שיכול לסכנם, מאז שנות השמונים "העליזות", עת שהו ספורטאי הגוש המזרחי מעבר למסך הברזל מבלי שאמצעי הפיקוח על הסימום (שממילא לא היו כל-כך קפדניים באותם ימים) יכלו להגיע אליהם. בחינת התוצאות במקצועות אלה כיום מראה כי "נעלמו" כמה מטרים טובים בהישגים העכשוויים בהשוואה לאלו שהושגו לפני קצת יותר מעשור.  מאחר שמשקל המכשירים לא השתנה (למעט שינויים במבנהו של הכידון מה שתרם למחיקת שיאים קודמים ולקביעת שיאים חדשים), טכניקות האימון לא השתבשו, הידע לא פחת וסכומי הכסף המוזרמים לספורט העולמי לא קטנו, ניתן להסביר זאת בפיקוח המוגבר (כולל הנהגת בדיקות פתע לספורטאים) ובניסיון לאכוף את חוקי הסימום שהנהיג הוועד האולימפי הבינלאומי.

יתכן שפריצת הדרך ושבירת שיאי עולם חדשים (מתי בפעם האחרונה קפצו לגובה של 2.40 מ'? שיא העולם עומד על 2.45 מ' משנת 1993) תהיה קשורה בפיתוחם של סמי ספורט חדשים (הורמונים, תרופות) שלא ניתנים לגילוי על-ידי המעבדות המשוכללות העוסקות בכך, או שמא יוחלט, אי שם בתוככי המאה הקרובה, כי סמי הספורט (שיעברו עידון מונחי ויקראו אז "תרופות לזירוז התאוששות") יותרו לשימוש על-ידי כל מי שחפץ בכך.

ההיבט המנטלי

עד עתה עסקנו בהיבטים הפיסיים ביכולתו של האדם, אולם נראה כי פריצת דרך משמעותית בדרך למימוש הפוטנציאל הספורטיבי האנושי טמונה בשיפור יכולתו המנטלית של ספורטאי העתיד. אנרגיה רבה מושקעת בפיתוח אמצעים פיסיים (ציוד, טכנולוגיה, רפואה, שיטות אימון), וכך גם מרבית זמנו של הספורטאי התחרותי מוקדש לשיפור יכולות גופניות, בהשוואה למה שמושקע בפיתוחו של התחום המנטלי. 

המחסום המנטלי מהווה לעתים רבות מגבלה משמעותית בדרך לשיפור שיאים. כולנו יודעים שיש לנפץ את המחסום הפסיכולוגי, אך השאלה היא - כיצד עושים זאת? מחסומים רבים ניצבו במקצועות ספורט שונים. נציין חלק מאותם מחסומים שכבר נפרצו: גבול הדקה במשחה חופשי למאה מטר (הראשון שניפץ אותו היה ג'וני וייסמילר, הלא הוא טרזן); מחסום 4 הדקות בריצת המיל; 2 מ' בקפיצה לגובה לנשים; 7 מטרים בקפיצה לרוחק לנשים; 8 רגל בקפיצה לגובה לגברים (גובהו של שער כדורגל 2.44 מ'). ולעומת אלה – ניצבים מחסומים שעדיין ממתינים לגאולה: 9 מטרים בקפיצה לרוחק לגברים; 5 מטרים בקפיצה במוט לנשים; גבול הדקה במאה מטרים בסגנון חזה לגברים ועוד.

ההיסטוריה לימדה אותנו כי פריצת מחסום ספורטיבי מביאה בדרך-כלל בעקבותיו לשטף הישגים, שלא היה מוכר קודם לכן. הדוגמה הבולטת ביותר היא פריצת מחסום 4 הדקות בריצת המיל. רוג'ר בניסטר, שהיה האתלט הראשון שעשה זאת בשנת 1954, לאחר ניסיונות גבורה לא מוצלחים של טובי הרצים באותה תקופה, נתן את האות לשלל הישגים מופלאים בריצה זו כבר בחודשים הקרובים שלאחר הריצה ההיסטורית, ובשנה שלאחר מכן (אגב, כיום שיא העולם בריצה למרחק 2 מיל עומד על פחות מ- 8 דקות
).

נראה כי אחד האמצעים העתידיים להמשך הטיפוס במעלה מימוש הפוטנציאל האנושי, טמון אפוא בהקניית טכניקות מנטליות לספורטאי התחרותי. השימוש בטכניקות המוכרות (שמטרתן העיקרית להביא את הספורטאי לביצועי אופטימום ברגע נתון, תוך יכולת לשחזר את ההתעלות המנטלית באירועים נוספים), אינו תופס כיום מקום מספק בתהליך הכנתו של הספורטאי ההישגי. די אם נציין את העובדה כי טייסי קרב עוסקים באימון מנטלי רציף, בנוסף לאימוניהם על המטוסים, על-מנת להבין את הפוטנציאל הטמון בשכלול יכולת זו.

עתידנות

השאלה הגדולה הנשאלת בפתחו של האלף השלישי, בכל האמור להישגים הספורטיביים, היא האם נשאר בגבולות האימון הספורטיבי המקובלים כיום? עד כמה יוכלו להמשיך ולפתח את רכיבי הכוח, המהירות או הסבולת בכשרונות הגנטיים הגדולים ביותר שיגיעו לטובי המאמנים והמדענים? נראה כי ההתפתחות בציוד ובדרכי המדידה (מעבר למדידה באלפיות שניה במקום במאיות השניה, לדוגמה) יובילו לשינויים קוסמטיים בשיאי העולם. פריצה משמעותית אל גבולות שהיום נראים דמיוניים ובלתי מציאותיים לחלוטין, תיתכן אולי בגיוסה של ההנדסה הגנטית לתחום הספורט. ראינו כבר את דולי הכבשה המשוכפלת, ונשאלת השאלה האם הידע והטכניקה שכבר קיימים ייושמו בתהליכי האימון הספורטיבי? האם בגופם של ספורטאי העתיד יושתלו שבבים ביולוגיים, שישנו לחלוטין את היכולת הגופנית במושגים הקיימים כיום? האם כשרונות העתיד יתוכננו מראש להיות כאלה? 

מסתבר כי הוועד האולימפי הבינלאומי שומע את נקישותיו הקרובות של הסימום הגנטי, והראייה לכך היא העדכון שבוצע באחרונה ברשימת החומרים והשיטות האסורים בשימוש לספורטאים. ברשימה החדשה, שיצאה ב- 1 בינואר 2003, הוגדרה קבוצת סימום חדשה המכונה "סימום גנטי". ההגדרה של סימום גנטי, על-פי חוקי הוועד האולימפי הבינלאומי, היא: שימוש שלא למטרות רפואיות בגנים, יסודות גנטיים ו/או בתאים על מנת לשפר ביצועים גופניים.

נראה כי שאלת הסימום הגנטי תלווה אותנו בשנים הקרובות, עם שכלול הטכנולוגיות. ואילו אנחנו, חובבי הספורט, נמשיך ליהנות מקרבות מרתקים, מסיפורים אנושיים מרגשים ומעיסוק מתמיד בגבול היכולת האנושית; וייתכן גם שבמרוצת השנים הקרובות, לאור הספקולציות בדבר רתימת ההנדסה הגנטית לספורט נצטרך לדבר על "גבול היכולת הביונית".



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן