חפש רק בנושא זה






יכולתו של האדם: היכן עובר הגבול האחרון

בכל פעם שנשבר שיא עולם, שבה ועולה השאלה: האם יש או יהיה גבול ליכולתו הפיזית של האדם? התשובה טמונה בשיפור יכולת האיתור ובשכלול האימונים וההכנות. כתבה ראשונה בסדרה
  11/01/03


שאלת גבול יכולתו הספורטיבית של הגזע האנושי צצה ועולה מדי פעם, במיוחד לאחר שבירת שיאי עולם איכותיים (ראה שיאו של טים מונטגומרי בריצת 100 מ' בחודש ספטמבר האחרון – 9.78 שנ'), או ערב משחקים אולימפיים ואליפויות עולם במקצועות מדידים כמו אתלטיקה קלה או שחייה.

אין עיתוי טוב יותר מאשר סיום שנה ותחילתה של שנה אזרחית חדשה, להביט לאחור, לערוך סיכומים ולנסות לנבא או לחזות מה יוליד המילניום הנוכחי מבחינת סיכוייו של האדם להמשיך ולזעזע את טבלאות שיאי העולם.

בבואנו לעסוק בסוגיה זו, עלינו ראשית לשאול האם המונח "גבול יכולתו של האדם" הוא מטבע לשוני שמיש, אולם בלתי מוחשי, או שאכן מצויה הגדרה מדויקת לאותה פסגה פיסיולוגית/ מנטלית, אשר מעבר לה לא יכולה כף רגלנו האנושית לדרוך.

הבה וניכנס למנהרת הזמן הספורטיבית, ונחזור בה כ- 112 שנים לאחור, אל שנת 1891, אשר תיזכר כנקודת ציון חשובה בדברי ימי האתלטיקה העולמית.  בשנה זו הצליח לותר קארי, סטודנט אמריקאי מאוניברסיטת פרינסטון, להיות האדם הראשון שרץ 100 מטר בפחות מ- 11 שניות.  היה זה ב-  4 ביולי, בפאריס, במפגש אתלטיקה בין אתלטים אמריקאים לצרפתים.  זמנו של קארי אגב, היה 10.8 שניות.  נציין כי טכניקת המדידה, ידנית כמובן, של אותם ימים, אפשרה מידת דיוק של חמישית השנייה (0.2 שנ').

111 שנים מאוחר יותר, בחודש ספטמבר 2002, עצר האמריקאי טים מונטגומרי את השעון באיצטדיון בפאריס על 9.78 שניות. שיא עולם חדש בריצת 100 מטר, שיפור של מאית השנייה לשיא העולם הקודם של מוריס גרין, שנקבע ב- 1999.  חישוב גס (מבלי להיכנס לדקויות ולהבדלים בין מדידה ידנית למדידת זמנים אוטומטית) מראה כי במרוצת כ- 110 שנים, שופר שיא העולם בריצת 100 מטר בכ- 1.2 שנ'; כלומר - קצת יותר מעשירית השניה לכל עשור.  במלים אחרות: בכל עשור "התקצרה" ריצת ה- 100 במעט יותר ממטר, אם משווים את שיאו ההיסטורי של קארי לשיא הנוכחי של מונטגומרי.

השלכה מהירה של מה שקרה במרוצת 100 השנים האחרונות (תקופה שבה רצו 100 מטר באופן תחרותי עם תיעוד זמנים), אל מה שעשוי לקרות בעוד כ- 100 שנים, מראה כי שיא העולם בריצת 100 מטר בשנת 2100 יהיה 8.60 שניות! בהנחה שהאימון הספורטיבי יישאר פחות או יותר בגבולותיו הנוכחיים ולא יפלוש לתחום ההנדסה הגנטית ו/או לתכנות אתלטים ביוניים, שבגופם מושתלים שבבי מחשב - נראה לי שתוצאה זו (8.60) היא בגדר דמיון.

העיסוק בגבול יכולתו של האדם חייב להתבסס על העובדה האנתרופולוגית, שבמרוצת מאות השנים האחרונות (אם לא יותר) לא השתנה הגזע האנושי. ניתן כמובן להצביע על תמורות שחלו באדם במרוצת השנים שעברו: עלייה בתוחלת החיים, עלייה בממוצע הגובה, השמנה ועוד, אולם אלה מיוחסות בין היתר לשינוי באורח החיים, לקדמה הטכנולוגית, ליישום הידע שנצבר ולשינויים סוציאליים.  למעשה מדובר על אותו אדם, מנקודת מבט גנטית וביולוגית, אשר לומד עם השנים לממש את הפוטנציאל הטמון בו.

נקודה זו משמעותית ביותר, כאשר אנו עוסקים בגבול יכולתו הספורטיבית של האדם. נראה אפוא כי קצב שיפור שיאי העולם, בהנחה שהכשרונות הגדולים ביותר יגיעו לעסוק בענף ספורט נתון, תלוי למעשה בהתפתחות הטכנולוגית ובידע אשר ייושם באימון ספורטאי העתיד.

איתור בעלי פוטנציאל גנטי נדיר

ברור לכל כי הצלחה במקצוע ספורטיבי נתון תלויה בראש ובראשונה בכשרון הפיסי (והמנטלי) של הספורטאי. הפוטנציאל לנשום אוויר פסגות ולהפגין ביצועי שיא, תלוי במטען הגנטי (חומרה) של הספורטאי (מבנה גוף, הרכב סיבי השריר, כמות רקמת השומן, מסת השריר ועוד). היכולת לממש פוטנציאל זה תלויה באיכות האימון ובפיתוחם של כשרים גופניים ושל יכולות עצביות-שריריות ייחודיות (תוכנה).

לאור האמור לעיל, ברור לנו שקצב שיפור שיאי העולם תלוי, בין השאר, בהגעתם של בעלי הפוטנציאל הגנטי הנדיר לעסוק בענף ספורטיבי נתון. די אם נביט אל מה שקורה בישראל, על מנת להבין כי לא כל הכשרונות הספורטיביים ימצאו דרכם לעיסוק מקצועי בענף ספורט נתון. הסיבות לאי הגעתם של כל הכשרונות הגדולים לעיסוק בספורט רבות ומגוונות. חלקן קשור בהיבטים סוציאליים; לדוגמה אי השתתפותן של נשים ממדינות מסוימות בספורט מקצועני (ניקח לדוגמה את הפוטנציאל הגנטי העצום, אשר ממומש רק בחלקו, שטמון בנשות אפריקה) וחלקן קשור בהיעדרו של תהליך איתור ומיון של אותם כשרונות.  לא רבות הן המדינות שמשקיעות משאבים בהנהגת שיטה מסודרת של איתור כשרונות ספורטיביים, והכוונתם לענפי ספורט מסוימים; וכך, במקרים רבים הגעתו של כשרון ספורטיבי לעיסוק מקצועני ולהצטיינות בענף ספורט מסוים היא מקרית (מתקן אימונים סמוך לבית, ניסיון לחיקוי דמות ספורטיבית נערצת, יצירת הזדהות עם ענף ספורט "לאומי" - ריצת מכשולים בקניה, הטלת כידון בפינלנד).

נראה אפוא כי צעד נוסף בדרך למימוש הפוטנציאל האנושי ולהמשך שבירת שיאי העולם תלוי באיתור חומרי הגלם המשובחים ביותר (יהלום אנושי) אשר ילוטשו באמצעות טכניקות אימון חדשניות בעשרות השנים הראשונות של האלף השלישי.

בחלק השני של המאמר אעסוק בטכנולוגיה, בטכניקה, בכסף וב"תרופות" שמסייעים לספורטאי העל להמשיך ולפרוץ גבולות חדשים שכיום, עדין נראים דמיוניים.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
יום פתוח ללימודי נטורופתיה עם ראשת המסלול, ד"ר מירה כהן שטרקמן, יתקיים ביום שישי, ה-17 ביולי, בשעה 9:30

מנויים יקרים, בהתאם להוראות משרד הבריאות, ביום רביעי, ה-7.7.20 ועד להודעה חדשה, הופסקה פעילותו של מועדון הספורט, לרבות פעילות חדר הכושר, הבריכות, החוגים ומגרשי הטניס

חודש ביצוען של בדיקות הארגומטריה במרכז לרפואת ספורט ולמחקר

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן