חפש רק בנושא זה






אימונים בגובה רב: פרק חובה לספורטאי הצמרת

אימון גבהים - מחנות-אימון לזמן קצוב באתרים שממוקמים בגובה רב - נהפך בשנים האחרונות לאמצעי מקובל באימונם של ספורטאי-צמרת. עם זאת, בגלל חדשנותו, אין אימון הגבהים מהווה עדיין פרק מבוסס בתורת האימון הכללית. כתבה ראשונה בסדרה
  16/07/02
מאמרים נוספים בתחום
כוח שריר – לא רק המסה קובעת
הערכה כמותית של אימון סבולת ועומסים תחרותיים
שעוני דופק – אפשר לסמוך עליהם?
על אימון, מאמנים ומתאמנים
מאמרים נוספים בתחום
מתים לנצח – מחשבות על מוות משפרות ביצועים
The Rollover and Jacknife
שחקן, אתלט ומה שביניהם
תנו לשריר לגדול בשקט
מוטיבציה פנימית: המנוע בהכשרת מאמנים
תרגיל ה-Boomerang: פירוק לאלמנטים פשוטים
התכנון המודרני במשחקי הכדור לאן?
אימוני HIT: תגובות עצביות שריריות ותכנון אימונים שבועי
מדריך לתקופת הפגרה במשחקי הכדור – עשה ואל תעשה
אימון קואורדינציה מודרני במשחקי כדור ובאומנויות לחימה
פיתוח יכולות גופניות בכדורגל – שגיאות נפוצות
תורת האימון החדשה – תכנון מול מקריות
בין מדע ושטח באימון במשחקי הכדור
הכשרת מאמנים – הליבה של הצלחה וכישלון בספורט
הורי ספורטאים – מהפרעה לתרומה
חידושים בניתוח המידע והמדידה בכדורגל
עכשיו באים? DOMS, כאבי שרירים מאוחרים
מודאגים מהיקף המותניים? מה עדיף משקולות או ריצה
מה הכי קשה – שחייה, ריצה או רכיבה?
תרגילים עם רצועות אימון וריוסלינג
פילאטיס הוליסטי
מה באמת נדרש משחקני כדורגל?
שחקני כדורגל רצים לא רק אחרי הכסף
אפליקציות לניטור פעילות גופנית – עכשיו יותר מדויק
תרגילים לחיזוק כללי עם רצועות Variosling
אימון התשתית הגופנית לביצוע Euro Step
מתי שחקני כדורגל נפצעים יותר?
זהירות קיר לפניך!
לעלות בסולם הכושר
על הקצה – תגובת הלב במהירות של 320 קמ"ש
היהפוך אצן למרתוניסט?
התמחות בענף ספורט בגיל צעיר מגדילה את הסיכון לפציעות
עולים מדרגה! אימון Outdoor פונקציונלי
אורח חיים בריא: טיפים לניהול זמן
כוח המוח – מדוע אנו מתעייפים במהלך פעילות גופנית ממושכת?
חרם: לא ספורטיבי, אבל קיים גם בספורט
המתכון הבטוח "לשרפת" שחקני כדור צעירים
מסי, רונאלדו, אינייסטה וקסיאס – מצא את ההבדלים
אימון יתר - אבחנה וטיפול
המלצות לאימון פונקציונלי בענפי הכדור
המלצות לחימום פונקציונלי
תבעט או תבעטי?
טניס בזווית פונקציונלית – חלק ב'
אימון בהפרעות קשב וריכוז
היבטים של משחק הטניס בזווית פונקציונלית
רציתי לדעת...
פיתוח יכולות גופניות לשחקני כדור – איפה שגינו?
ילדים וספורט – שאלות מהשטח
חלון הזדמנוית בתהליך ההכשרה של הספורטאי הצעיר
טכניקה לנטרול הרגשות והמחשבות שמרחיקים אותנו מהמטרה
תחרותיות בריאה
ירידה לצורך עלייה
הצבת מטרות – כך תגשימו את החלום שלכם
מה עדיף? אימון משקולות חופשיות או אימון מכשירים?
הצלחה כהזדמנות למינוף המוטיבציה
רטובות ולא מזיעה
אחרי המרוץ: ניתוח התוצאות עם הפנים קדימה
תפקיד המאמן כשהלחץ עולה במהלך תחרות
מכורים לספנינג?
מצננים את ההתלהבות: טיפול באמבט קור לכאבי שרירים
אימון מנטאלי ככלי להצלחה בספורט תחרותי
נאמנות ומחויבות להצלחה
שביתה? תתחילו לעבוד! וכנראה גם להיפצע
בעיות בחימום
נופלים מהרגליים
"דופק שרפת שומנים" – עובדות ומיתוסים
כוחה של קבוצה
יחסי הגומלין בספורט בין היחיד ובין הקבוצה
מרמים את המוח
"מבחן הדיבור" – ממצאים חדשים
הפיזיולוגיה של משחק הטניס
שינוי לטובה
הפרופיל הפיזיולוגי בכדורגל
פציעה בגוף – מחיר נפשי
פציעה והחלמה – היבטים פסיכולוגיים
אפקט הסטרופ וחכמת הכישלון
ילדים שמתמקדים בסוג ספורט אחד, עלולים להיפצע יותר
ביטחון עצמי או מסוגלות עצמית?
אימון משקולות במהלך ההיריון – מומלץ ואף בטוח!
חיזוק שרירי הליבה עם רצועות sling exercise training
קטנות על מתיחות...
ביצוע מתיחות לפני ריצה עלול לפגום בביצועי סבולת
עלייה דרמטית במספר פציעות הריצה אצל ילדים ומתבגרים
אספקטים מנטאליים בריצת המרתון
איזהו החכם? הלומד מכל אדם
יאללה, בלאגן – חשיבות הסגנון הכאוטי בספורט
מתי די? מניעת פציעות בריצה
לתת לגוף לעבוד
ספורט בילדות משול לעבודה בבגרות
בחוץ או בפנים? מסילה נעה OUT, ריצה בחוץ IN
כאבי שרירים – כמה זה כואב?
כיצד ניתן להעלות את מספר הילדים שנהנים מספורט?
הבינוניים תמיד נמצאים "במיטבם"
חוויית ההצלחה של ספורטאי
העתיד כבר כאן – GPS ומד תאוצה בשירות הכדורגל
חיזוק או עונש?
סוד הצלחתה של קבוצה
איך תתכוננו למרוץ הבא שלכם?
סוויטש בגישה לאימוני הכושר
מה מניע בנות להתמיד בספורט?
מה השתנה ברכיבת אופניים – אימוני ואטים
כרוניקה של הפרעה באימון – מה עושים?
עשה היסטוריה – אצן לבן מתחת ל־10 שניות ב־100 מטר
לקלוע למטרה: הצבת מטרות לפני תחרות
ספורט ככלי להתמודדות עם סמכות
כדורגל משחקים 90 דקות
הפיזיולוגיה של הכדורגל – המסלול האירובי
כדורגל מזווית אחרת
הצבת מטרות לפני תחרות
בית-ספר לחיים
צוחק מי שצוחק אחרון: חשיבות ההומור בספורט
שגיאות נפוצות באימון של רצי מרתון
מסע חזרה אל הגוף: גילה ברנט סוגרת מעגל במכון וינגייט
סודם של האצנים
יותר מהר, יותר גבוה
סוד ההצלחה של שושלת הרצים האתיופים
בלי כדור: שיעורי בית לחופש הגדול
פסיכולוגיית ספורט לנשים: 10 הדיברות באימון
שליטה בשני כדורים
כדורסל: מיומנות השליטה בכדור
נגמרו התירוצים: פעילות גופנית אינה מסוכנת למפרקים
חימום מובנה עשוי למנוע 50% מהפציעות החמורות בספורט
אימון סבולת ייחודי לכדורגל
הקשר בין שיפור הכוח בנשים מבוגרות ובין הסיכון ליפול
לרוץ מהר, לרוץ מהר
זה טוב ללב שלכם – פרוטוקול
עקרונות בסיסיים באימון התנגדות בחדר כושר
טריאתלון קיסריה – הכינו את עצמכם
הטניסאי המעופף – עולמם התובעני של שחקני הטניס המקצוענים
מולי אפשטיין – הבחירה שלכם
פורום המומחים – החיים על פי מולי אפשטיין
קו פתוח – אתם שואלים המומחים עונים
תכנית אימונים של 8 שבועות מסייעת לסובלים מדלקת פרקים
הדובדבן שבקצפת הבוץ – מחנה חנוכה לאופניים
חבטת פתיחה – שחר פאר מודל 2008
אימון שבועי בטריאתלון – מחזור הזוטא
תוכנית חודשית לרצים בגילאי 15 – 18
תוכנית שנתית לרצים בגילאי 18-15
תוכנית רב-שנתית לרצים צעירים
שיטת זולאץ' לאימון ריצה יעיל יותר
פעילות גופנית עממית: גם בריאות, גם הנאה
כאבי גדילה
צעד אחד קדימה
הכדור שגורם כאבי ראש לשוערים
שיפוט מהיר - הפיזיולוגיה של האנשים עם המשרוקית
בכושר משחק: על הפרופיל הפיזיולוגי של שחקני הכדורגל
מדעי הכדורגל: מה קורה בשעה וחצי של משחק
בדרך אל הכושר, בדרך של המקצוענים
פעילות גופנית בחורף: טיפים ממולי
לא צד בעניין: על הכאבים בצד במהלך ריצה
סבולת: מלחמת ההתשה של השרירים
על הקרח - במהירות הרוח
הספורט הלבן: גולשים, מחליקים ועפים באוויר
אופניים: רכיבה, סביבה ובריאות
הטור השביעי
מטרות ואמצעים באימון המעשי
פצצת אנרגיה
הפיזיולוגיה שמאחורי הטור דה-פראנס
פרקים בתורת האימון: האימון הבסיסי
קפיצת מספרת: השלב הראשון
ריו גדולה עלינו: רשמים מתחרות אקסטרים
פיתוח הכושר הגופני הבריאותי: האימון המשולב
הכל אגדות: מיתוסים בנושא אימוני כוח ופעילות גופנית
נעליים קונים מהר? לא מומלץ
אופנה דו-גלגלית
הכן גופך לחורף: ההכנה הנכונה לעונת הסקי
על מהימנות השקילה התת-מימית
עם היד על הדופק
תחרות התעמלות בביה"ס: מודל לארגון
בריאות בעירבון מוגבל
הכושר וכושר השיפוט של שופטי היורו
עומס מצטבר: מתי זה יותר מדי?
הגדרת עוצמת האימון: שיטות שונות - מטרה אחת
ויסות משקל קצר-טווח: סיכונים ופתרונות
ויסות משקל קצר-טווח
העלות האנרגטית במעבר בין הליכה לריצה
מקשיבים לגוף - מתאמנים חכם
על הצדדים השונים של דירוג הנבחרות בג'ודו
אימון כוח מתקדם: שיטות עיקריות
אימון כוח בגיל השלישי
מינון באימוני כוח: עוצמה, מספר חזרות, הפוגות וסגנון
על הקשר שבין ריצת 5,000 מטר ואימון כוח
בין שרירים לעצבים: הצד הפיזיקלי של הכוח
השאיפה לפיצוי יתר: היבטים מעשיים באימון
פיצוי יתר: הציר המרכזי של תורת האימון
ישיבה ויציבה בספינינג: הטעויות הנפוצות והדרך הנכונה
קינזיולוגיה וניתוח תנועתי בחדר הכושר
יסודות האימון: תקופות ההכשרה הראשונות בחיי ספורטאי
תכנון ארוך טווח: עקרונות עבודה עם ספורטאים צעירים
הסתיימה עוד שנה עמוסה של שחייה; מיקי חליקה מסכם
אימוני גמישות: כיצד מבחינים בגבול שבין היעיל למזיק
התמודדות עם כישלון: המאמן כדמות מפתח
סודה לשתייה בשירות המלחמה בחומצת החלב
אימון בחדר כושר: פיתוח הכוח המתפרץ
עבודה בחדר כושר: עקרונות, קצב וביצוע בפועל
חוק הספורט, המורים לחינוך גופני ומה שביניהם
אנרגיה באימון כוח: כמה מוציאים באמת
על ההשקעה, הגנטיקה, התזונה – ועל המאמן הישראלי
הפילוסופיה והפרקטיקה של השפיץ של הנעל
האם שחקני הכדור הישראלים אכן נחותים פיזית?
הידע הספורטיבי, המדע - והבנת הנקרא
אימון כוח בספורט התחרותי: עקרונות ומעשה
מהות הסבולת: האימון ויכולת השיפור
סבולת: הגדרות, מרכיבים ושיטות אימון
חידושים בפיתוח הכוח: תורת השלבים
הכנה בלתי-אמצעית: מחזור הביניים בדרך לשיא היכולת
המרכז לטיפוח מחוננים: מטרות, אורח חיים, דילמות וערכים
נשים וגברים: ההבדלים בכוח השרירים ובתגובתם לאימון
הדופק: הגורמים הקובעים אותו ומגבלותיו ככלי אימוני
מהירות בספורט: מאיצים באמצעות אימוני כוח
בטיחות המתקנים: מי נושא באחריות במקרה של פציעה?
פציעות ספורט: שאלת אחריות המורים, המאמנים והמדריכים
גבול היכולת: המסלול, הנעליים, הסמים, הגנטיקה
יכולתו של האדם: היכן עובר הגבול האחרון
חינוך צעירים לכדורגל - השיטה הצרפתית
פריודיזציה: בניית תקופות לשיפור היכולת הגופנית
מחזורי האימון: יסודות תכנון הפעילות הגופנית
מבחני סבולת בסיסיים: עשה זאת בעצמך
"המשקל הנכון": שאלת מיליון הקילוגרמים
על מרכיבי הכושר הגופני: מושגי יסוד
העולם (הספורטיבי) אינו שייך עוד רק לצעירים
על הכישרון בספורט: מיון, מדדים ומבחנים
עקרונות אימון כוח: כוח מתפרץ, כוח מרבי וסבולת
מין לפני ספורט: השאלה העתיקה בעולם
תקני כושר לספורטאיות: 70% עד 85% מהגברים
על נשים, אירובי ורקמת שרירי הזרוע
אימון ספורטאים: סיווג אימוני סבולת על פי המטרה
חום יולי-אוגוסט: שתייה, הזעה וצינון מוקדם
יתרון ביתי בכדורגל: עכשיו גם המחקר מוכיח
חוברת עבודה לחופש: גם לספורטאים מקצוענים
גבהים: בין אמצעי אימון טבעיים למלאכותיים
אימוני גבהים: על ההכנה הבלתי אמצעית
אימון גבהים: להגביר את העומס, להתחשב בסכנות
גבהים: אימון בתנאי לחץ חמצן מופחת
המבנה המומלץ של יחידת אימון
מלכי הכביש רוכבים כל הדרך לפריז
כחום היום: ספורט תחרותי במזג אוויר חם
אימוני כוח למתבגרים: המיתוס והמציאות
חדרי כושר: כיצד להתאמן - וגם לשמור על הבריאות
מאמרים נוספים בתחום


אימון גבהים, כלומר, מחנות-אימון לזמן קצוב באתרים שממוקמים בגובה רב מאתרי האימון הרגילים, נהפך בשנים האחרונות לאמצעי מקובל, כמעט אמצעי-חובה - באימונם של ספורטאי-צמרת בכל העולם. עם זאת, היו לא מעט מקרים שבהם לא הביא השימוש באמצעי זה כל תועלת (ויש לזכור שעלותו משמעותית), ולעתים אפילו נזק. לכך יש לצרף את העובדה, שמחמת חדשנותו, אין אימון הגבהים מהווה עדיין פרק מבוסס בתורת האימון הכללית (גם בספר הלימוד שלנו, "אימון תכליתי", נפקד עדיין מקומו). זה הרקע לסדרת המאמרים שנפתחת כאן.

הגדרת המושג "גובה"

בתורת האימון המזרח-גרמנית, מוגדר "גובה רגיל" כגובה עד 500 מ' מעל פני הים; "גובה נמוך" הוא בין 500 ל- 1800 מטר; "גובה בינוני" - בין 1800 ל- 3000 מטר; ומעל לזאת - "גובה רב". לרפואת הטיס, שעוסקת גם היא בשינויי תפקוד האדם בגבהים שונים, הגדרות מעט שונות: עד 2,000 מ' - "איזור סתמי"; 2,000 מ' - "סף התגובה"; 2,000 עד 3,000 מ' - "איזור פיצוי מלא"; סביב 4,000 מ' "סף ההפרעות"; 4,000 עד 6,000 מ' - "איזור הפיצוי הבלתי מספק"; 6,000 מ' - "סף קריטי"; 6,000 עד 8,000 מ' - "אזור קריטי" ו- -8,000 מ' - "סף המוות".

בהסתמך על הנתונים (בעיקר המזרח-גרמניים) על תגובת האדם לאימון, יחד עם מידע כללי על תגובות האדם למאמצים באזורים הרריים (כולל העובדה, שמקום יישוב-הקבע הגבוה בעולם הוא ברום של 5,330 מ'), נשתמש כאן בהגדרות הבאות:

גובה תקני עד 500 מ'

גובה רגיל עד 1000 מ'

סף אימון גבהים 1500 מ'

אימון גבהים נמוך 1800 עד 2500 מ'

אימון גבהים בינוני 2500 עד 3000 מ'

אימון גבהים גבוה 3000 עד 3500 מ'

אימון גבהים קיצוני 3500 עד 4000 מ'

אזור ביצועים קריטי 4000 עד 5000 מ'


בכל תחום הגבהים הזה, אין שינוי בהרכב הגזים של האוויר: 20.94% חמצן, 78.08% חנקן, 0.96% גזים אצילים, 0.03% דו-תחמוצת הפחמן. נושא תכולת המים באוויר מורכב יותר, והוא יידון בהמשך בנפרד.

לגבי יכולת גוף האדם לקלוט חמצן לצרכיו מהאוויר, קובע הלחץ החלקי של החמצן; כלומר, לא אחוז החמצן באוויר, אלא הלחץ המוחלט שתורמת נוכחות החמצן ללחץ האוויר הכולל. בטבלה הבאה יתוארו, עבור גבהים שונים, לחץ האוויר, לחץ החמצן בקנה הנשימה, לחץ החמצן בנאדיות הריאה, ומהו אחוז החמצן באוויר בלחץ רגיל שיגרום לאותו לחץ חלקי.


גובה

לחץ אויר

(hPa)

אחוז החמצן בלחץ-אויר רגיל (% נפח)

לחץ O2 בקנה

(hPa)

לחץ O2 בנאדיות

(hPa)

רגיל

1013

20.94

199

147

1000 מ'

898

18.5

175

123

2000 מ'

795

16.2

153

101

3000 מ'

701

14.3

133

81

4000 מ'

616

12.6

116

67


יש כמובן שינויים יומיים בלחץ החלקי של החמצן, הן בשל שינויים בלחץ האוויר, הן בשל שינויים בלחות; אולם בתנאים רגילים, שינויים אלה זניחים. מאידך, יש לזכור, שבאימון גבהים קיצוני, בו לחץ החמצן החלקי גבולי ממילא, יתכנו מצבים בו ביום עם לחץ אוויר נמוך או עם לחות יחסית גבוהה, יגרמו תנאים אלה ללחץ חמצן נמוך מהרצוי לתנאי אותו אימון.

קליטת החמצן על-ידי הדם הוא תהליך פיסיקלי שמוכר בשם פעפוע (דיפוזיה בלועזית). כשלחץ החמצן נמוך יותר, התהליך פחות נמרץ, הפרש רווית החמצן בין הדם העורקי לוורידי יורד (אחוז רווית הדם העורקי יורד מכ- 97% בגובה פני הים לכ- 84% בגובה 400 מ'), והיצע החמצן למערכות השונות יורד בהתאם. יש לזכור, שאת תהליך הפעפוע אי-אפשר לאמן. הגוף חייב להתאים את עצמו בדרכים אחרות, חלקן בשינויים בדם, חלקן בשינויים ברמת התא. כפי שמרמז הטור "אחוז החמצן בלחץ אוויר רגיל" בטבלה, אפשר לאמן את האדם בתנאי תת-חמצן לא רק על-ידי נסיעה לאתר הררי, אלא גם על-ידי אימון בתא לחץ, אימון בחדר עם אוויר בהרכב שונה מהרגיל או אימון כשהמתאמן לובש מסיכה המספקת אוויר כזה. כפי שיתברר בהמשך, מושפעות דרכי ההתאמה של הגוף מצורת הגבלת החמצן. אולם מרבית הידע שבידינו מתייחס דווקא לתגובת הגוף על שהייה באתרים גבוהים, כלומר בהרים.

כיצד הגיעו בכלל לאימון גבהים?

הנושא החל לעלות במחצית השנייה של שנות הששים: מצד אחד הייתה החלטת הוועד האולימפי הבינ"ל, שקבע את מקסיקו-סיטי, הנמצאת בגובה 2,240 מ' מעל פני הים, כאתר המשחקים האולימפיים הי"ט (1968); מצד שני הייתה סדרת ההצלחות של אתלטים מקניה ואתיופיה. עד אז הייתה בעיית יכולת התפקוד של האדם בגובה רב מהמקובל עניינם של רופאי הטייסים ושל חוקרי אוכלוסיות המתגוררות בהרים גבוהים, כגון האנדים בדרום אמריקה או הרי ההימלאיה (כשהאחרונים מעניינים גם את מטפסי ההרים). מה ידעו אז על השפעת החיים בגובה רב על התפקוד האנושי?

יישוב הקבע הגבוה בעולם הוא מחנה כורים בגובה 5,330 מ' בפרו. הכורים עובדים במכרה הנמצא בגובה 5,790 מ', ומטפסים בכל בוקר 460 מ' אל המכרה. בזמנו הקימו עבורם מחנה בגובה 5640 מ', כדי להקל על מאמץ הטיפוס היומי, אך הכורים התמרדו כנגד שינוי זה, באומרם שהמגורים שם פוגעים בתיאבון ובשינה וגורמים להם לרדת במשקל. בגובה זה, כשהטמפרטורה נמוכה בכ- 30 מעלות מאשר בגובה פני הים, הקרינה האולטרא-סגולה עזה יותר ולחץ האוויר הוא מחצית מהלחץ בגובה פני הים, מפתחים האינדיאנים הגרים שם, כמו גם שבט השרפא בהרי ההימלאיה, שינויים פיסיולוגיים המאפשרים להם לתפקד טוב יותר בסביבתם (מספרים, שלאינקא היו שני צבאות שונים, אחד למישור והשני ללחימה בהרים הגבוהים). החוקרים מונז' והורטאדו מאוניברסיטת סן-מרקוס בפרו הרחיקו לכת וטענו, שהאינדיאנים החיים בהרים התפתחו למין אנושי חדש, "אדם אנדאי", שלא יוכל לשרוד לאורך זמן במישור.

תושבי הקבע של ההרים הגבוהים, בפרו כמו בהימלאיה, מצטיינים בחזה גדול וריאות גדולות. קצב הנשימה שלהם גבוה משל המתגוררים במישור, אך נמוך משל אנשי מישור הבאים לזמן קצר לגבהים. נוסף לריכוז גבוה יותר של המוגלובין וכדוריות אדומות בדמם, מוצאים שכלי הדם בריאותיהם מוגדלים, לחץ הדם בריאות גבוה מביתר מערכת העורקים, הלב מוגדל, כנראה כדי לספק את הלחץ המוגדל למחזור הדם הריאתי; קצב הלב נמוך משל בני אדם דומים החיים במישור. קצב חילוף החומרים הבסיסי גבוה מהרגיל וקצב צריכת החמצן ליחידת מסה של רקמה מטבולית גבוה מאד: יעילות השימוש בחמצן נמוכה מהרגיל.

מבחינתנו חשוב לציין את יכולת העבודה הגבוהה יחסית של אנשים אלה, הגבוהה במובהק אף מזו של אנשים שהתאקלמו משך זמן רב בגבהים. נוסף ליכולת העבודה הגבוהה שלהם, הם נבדלים מאנשי-מישור שהתאקלמו בגבהים בפוריותם. מעניין לציין, שקורה לעתים שהם מאבדים את יכולת ההסתגלות שלהם לתנאי הגובה, ולוקים במה שמכונה "מחלת הרים כרונית"; במקרה כזה הם חייבים לעבור לגור בשפלה, פן ימותו מגודש לב.

כאן המקום להבהיר מה היא מחלת הרים זו. ראשית, יש להבהיר שעוד לא כל פרטי הפתולוגיה של מחלה זו ברורים כל צרכם. שנית, יש לפחות ארבע צורות שונות של מחלת הרים. כולן נובעות בסופו של דבר מחוסר חמצן; מאפיינים אחרים של תנאי אוויר-הרים, כמו טמפרטורה נמוכה, לחץ כללי נמוך, פחות לחות מוחלטת באוויר - כנראה אינם משפיעים השפעה של ממש על המחלות.

מחלת הרים חריפה פוגעת בכשישית מהאנשים העולים לגובה 2,400 מ' או יותר מהר מדי. היא מאופיינת בכאב-ראש, עייפות, קוצר נשימה, הפרעות שינה ולעתים גם בחילה. הטיפול הרגיל הוא ירידה מהגבהים.

בצקת ריאתית של גבהים מופיעה ככלל בגבהים שמעל 2,700 מ'. הסימנים הם קוצר נשימה, שיעול חריף, כיח דמי, כאב-ראש, תרדמת וחום קל, המופיעים אחרי 36 עד 72 שעות שהיה בגבהים. אם אין מטפלים במחלה, הנפגע עלול ממש לטבוע בנוזליו שלו המופרשים לתוך הריאה.

בצקת מוחית של גבהים יכולה להופיע אף ב- 2,800 מ', אבל נפוצה בגבהים שמעל 3,050 מ'. בלבול, הזיות, הליכה כשל שיכור הם מסימניה, ואף היא מופיעה כ- 36 שעות לאחר שמגיעים לגבהים. היות ומדובר בפגיעה במערכת העצבים המרכזית - חלקים של המוח מוצפים מים - מחלה זו היא בחזקת סכנת-מוות.

מחלת גבהים כרונית פוגעת במי שאינם מצליחים להתאקלם, או באלה המאבדים את האקלום שלהם. היא מאופיינת בעייפות מתמדת, כאבים בחזה ולעתים אף תשישות-לב. הצד החמור הוא, שריבוי כדוריות הדם האדומות גורם להפרעות בזרימת הדם, ובהמשך לקרישים. במקרה שהנפגע אינו יורד למישור, המחלה עלולה להסתיים במוות.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן