חפש רק בנושא זה






סקי: גולשים בתבונה

למרות שבשנים האחרונות חלה התקדמות טכנולוגית מרשימה באיכות ציוד הגלישה ובתחזוקת המסלולים - גולשים רבים נאלצים לסיים את חופשתם מוקדם מהצפוי בשל פגיעה. על הסיכונים הכרוכים בסקי והדרכים הנכונות להתמודדות
  25/03/03

בשנים האחרונות גדל בהתמדה מספר הישראלים הנוטלים חלק בענפי ספורט החורף, ובהם הסקי האלפיני במגלשיים קונבנציונליים, וגם בגלישה בגלשן שלג (snow boarding). להערכת איגוד הסקי הישראלי, כ- 80 עד 100 אלף ישראלים עוסקים בגלישה אלפינית (downhill skiing).

סקי הוא ענף ספורט עונתי, שתובע מאמץ גופני ניכר.עם זאת, הגלישה היא ספורט מהנה ופופולרי, שמשולב בבילוי משפחתי וחברתי, ואף נחשב לצו אופנה בחברות מסוימות.

במקביל לגלישה האלפינית, התחבב על רבים ענף נוסף, ה- "snow boarding", "גלשן שלג".בענף זה הציוד שונה מציוד הסקי המוכר: מגפיים רכים שמחוברים למגלשיים בעלי מבנה ייחודי, בלי להשתמש במקלות סקי. ענף זה אהוד בעיקר בקרב בני נוער. בשל עליית פופולריות הענף והאוכלוסייה העוסקת בו, בשנים האחרונות נרשמת עלייה אצל העוסקים בו גם בכמות הפציעות המדווחות, לעומת מגמה של ירידה יחסית במספר הפציעות המדווחות בענף הגלישה האלפינית.

סיכונים ופגיעות

למרות ההתקדמות הטכנולוגית, שמתמדת באיכות ציוד הגלישה ובתחזוקת המסלולים והשירותים לגולשים באתרי הגלישה - גולשים רבים נאלצים לסיים את חופשתם המיוחלת מוקדם מהצפוי, בשל פגיעה. עיקר הפגיעות הן במערכת השלד (פגיעות אורתופדיות), ושיעורן הוא כ- 3/1000 גולשים בממוצע ליום. שיעור הפגיעות בקרב גולשים שאינם מאומנים הוא 12/1000 בממוצע ליום. פציעות מסכנות חיים (פטליות) בסקי הן נדירות יחסית (שיעור נמוך בהרבה מהמדווח מצלילה, שחייה או רכיבת אופניים). מרבית פציעות אלה קורות בשל אובדן שליטה והתנגשות חזקה שגורמת לפגיעת ראש.

מלבד פגיעות בתחום האורתופדי, קיים גם הסיכון של חשיפה לתנאי קור קיצוניים.

השילוב של תנאי סביבה כגון טמפרטורה נמוכה וגובה, בכושר גופני לקוי והיבטים חברתיים הקשורים בחופשת הסקי - שעות בילוי ארוכות (חוסר בשעות שינה) וצריכה רבה של אלכוהול, שגורמות לעייפות - מעצים את הסיכון לפגיעות.

פציעות אופייניות והגורמים להן

מאז שנות ה- 70 נרשמה ירידה ניכרת ירידה ניכרת במספר הנקעים בקרסול והשברים באזור השוק, בענף הגלישה האלפינית. זאת, בשל השינוי בציוד הגלישה. מגף הסקי ((ski bootה מודרני עשוי משכבה פלסטית חיצונית קשיחה ושכבה פנימית רכה, שתומכות ברגל עד אמצע השוק, ובכך משפרות את השליטה על המגלשיים. העומס מועבר למפרק הברך, ולכן נקעים ופגיעות חבלתיות במפרק הברך הם סוג הפציעה הנפוץ ביותר בגלישה אלפינית (38%-25%). פגיעה ברצועה הצולבת הקדמית בברך נפוצה בכ- 30%מהמקרים, וזו גם הפציעה היחידה האופיינית יותר באופן ניכר אצל נשים.

צורת המגלשיים ואורכם משפיעים אף הם על סוגי פציעות:מגלשיים ארוכים משמשים זרוע מנוף ארוכה כנגד כף הרגל והשוק, ולעתים קרובות יביאו לידי תנועה סיבובית בברך, שעלולה לגרום לפגיעה ברצועות או בסהרונים (מיניסקוס). מכאן החשיבות הרבה להתאמה מדויקת, בידי בעל מקצוע מיומן, של ממדי המגלשיים וסוגם, לפי ניסיונו של הגולש וממדי גופו.

ב- "snow boarding" - "גלשן שלג" - הגולש שומר על שיווי משקלו, ובזמן נפילה הוא בולם בעזרת הידיים. נפילה ישירה על הכתף עלולה להסתיים בשבר של עצם הבריח או נקיעה של המפרק, חבלות ושברים של ראש עצם הזרוע או חבלות בצוואר. כשהגולש מאבד את שיווי המשקל ונופל לאחור, יינזקו מפרקי כף היד, ייתכנו חבלות ברקמות הרכות של הגב והעכוז או שברי דחיסה של החוליות המותניות.

בגלישה האלפינית, הגולש מסתייע בדרך-כלל במקלות הסקי, והם הגורם לפציעה אופיינית ונפוצה, ה- "skiers thumb". חבלה זו היא נקיעה או מתיחה של רצועות מפרק הבסיס של האגודל מצדו הפנימי. לעתים המקל עלול גם לגרום למתיחה חיצונית של הכתף בעת נפילה ולסכנת פריקה.

מניעה

מניעת פציעה בטרם התרחשותה עדיפה תמיד. הקפדה על כללי התנהגות נכונים בתחזוקת הציוד ובהכנה הגופנית היא ערובה להפחתה ניכרת בכמות הפציעות ובדרגתן.

הכנה גופנית: הישראלי המגיע לחופשת הסקי המיוחלת מבקש לנצלה באינטנסיביות ו"עד הטיפה האחרונה". אך למרבית הישראלים הגלישה אינה אורח חיים, אלא (במקרה הטוב) פעילות ספורטיבית שנתית של ימים ספורים או שבועות קצרים. המאמץ הגופני הנעשה בגובה, שבו הלחץ החלקי של החמצן נמוך, מחייב כושר גופני נאות. לכן כדאי להקדים ולעסוק בשיפור הכושר האירובי הכללי לפחות כחודשיים לפני תחילת העונה. אימון כללי יפחית את העייפות בתום יום הגלישה, המועד לפורענות בשל הירידה בקואורדינציה ובתגובות הגופניות האופייניות לעייפות.

הכנה ספציפית לסקי כוללת גם הגמשה של שרירי האגן והירכיים, חיזוק של שרירי הבטן -בייחוד השרירים האלכסוניים, פושטי הברך והשרירים המכופפים האחוריים של הברך. מומלץ לקבל הדרכה אישית לתוכנית המתאימה מאיש מקצוע, כפיזיותרפיסט שעוסק בשיקום פגיעות ספורט או מאמן כושר מוסמך.

ניתן להתארגן בקבוצה קטנה ל"קורס הכנה לסקי", בדומה למסגרות הכנה לצבא. מחקרים הראו שמרבית הפציעות קורות ביום הגלישה השני, בין השעות 12:00 ו- 16:00, ולכן כדאי לתכנן הפסקה בטווח זמן זה, לשתות הרבה ולאכול ארוחה קלה. במהלך החופשה העייפות השרירית מתגברת ולעתים נוסף עליה חוסר שינה בקרב החוגגים עד שעות מאוחרות. במקרה כזה כדאי מאוד לתכנן מראש יום קל יותר ליום השלישי או הרביעי. באירופה נמצא שהאלכוהול הוא גורם משמעותי ב- 30% מהפציעות.

כאבי שרירים מאוחרים לאחר פעילות - delayed onset muscle soreness ((DOMS הם תופעה של כאבים בקבוצות שרירים שתורגלו באינטנסיביות, לפעילות שאיננו מאומנים בה היטב. לעתים כאבים אלה מופיעים48-24 שעות לאחר הפעילות. השרירים יהיו רגישים מאוד למגע, וכן אפשר לחוש בירידה בכוח השריר. תופעה זו ניכרת בעיקר בשרירים שפעלו בעבודת התארכות (עבודה אקסצנטרית), לדוגמה שרירי קדמת הירך בעת הבלימה בירידה או בנחיתה מניתור. הכאב אינו נגרם מהצטברות חומצת חלב, אלא מנזקים מיקרוסקופיים לרקמת השריר ולרקמות החיבור, ובכך גם מוסברת הירידה הזמנית בכוח השריר. קשה מאוד למנוע כאבים אלה בשרירים שלא היו מורגלים בעבודה אקסצנטרית,אך לאחר חשיפה ראשונית הגוף מגיב באופן יעיליותר בהרבה בחשיפה הבאה.לפיכך כדאי לעשות הכנה או סימולציה של העבודה השרירית האופיינית שבוע או שבועיים לפני החופשה, כדי שלא להיחשף לעומס בפעם הראשונה בחופשה.

אם בכל זאת מופיעים כאבי שרירים משמעותיים, כדאי להרבות בשתיית משקאות לא-אלכוהוליים ונטולי קפאין ולהפחית את עומס הפעילות ליום או יומיים. תרופות להקלת כאב יקלו את הסימפטומים בלבד, ולא יתרמו לריפוי. ככלל יש להימנע מגלישה בעייפות או במחלת חום.

ביגוד: הטמפרטורות באתר הגלישה הן בדרך-כלל נמוכות ותנאי האקלים במקום עלולים להשתנות במפתיע. לכןיש ללבוש לבוש מתאים רב שכבתי.ראשית, יש להתאים את מערכת הלבוש, כך שתגן מפני הטמפרטורות הנמוכות. עם זאת, מאחר שהמאמץ הגופני וקרינת השמש עשויים להעלות את עומס החום,יש לאפשר הסרת חלק משכבות הביגוד.

בכל מקרה,יש לאפשר לגוף אוורור מתאים, ובסוף יום גלישה יש להקפיד לייבש חלקי לבוש רטובים.קרינת השמש והקרינה המוחזרת מהשלג עלולים לפגוע בראייה. יש להגן על העיניים במשקפי שמש או במשקפי מגן המסננים קרינת על-סגול (UV).

ציוד: תחזוקת הציוד והתאמתו הם גורמי מניעה חשובים ביותר.תקינות הרצועות והמנגנון המשחרר את נעלי הסקי מהמגלשיים חייבת להיבדק לפני כל עונה. מקל הסקי חייב לאפשר לגולש לשחרר את היד בלא מתיחת יתר של האגודל.ב- "snow boarding" מומלץ מאוד להשתמש במגינים לשורש כף היד.

קסדה: באתרי גלישה מיוערים מאוד או במסלולים קשים כדאי לשקול אם לחבוש קסדה (ארגון הסקי האמריקני מחייב לחבוש קסדות ברוב התחרויות והאירועים שהוא מארגן).

הדרכה: הדרכה מקצועית מפחיתה את הסיכון לפציעות. הדרכה מאפשרת לרכוש ידע על תגובה מתאימה לאיבוד שליטה או נפילה מבוקרת.

תנאי האתר: יש להימנע ממדרונות קפואים. כדאי להימנע ממדרונות צפופים, בייחוד בסוף היום. אין לגלוש לבד בתנאי שלג רך ועמוק.

גלישה נעימה ובטוחה!

הכותבת פיזיותרפיסטית מוסמכת, P.T., M.Sc. מרכז ריבשטיין לרפואת ספורט ומחקר, מכון וינגייט, החוג לפיזיותרפיה אוניברסיטת חיפה.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
מדליית כסף קבוצתית לנבחרת ישראל בהתעמלות אומנותית באליפות העולם בבאקו. לינוי אשרם וניקול זליקמן העפילו לגמר הקרב רב היוקרתי בדרך להשגת הקריטריון לטוקיו 2020

נבחרת הבייסבול של ישראל ניצחה את נבחרת ספרד 0:3 בטורניר הקדם אולימפי בסופו רק נבחרת אחת תזכה בכרטיס לטוקיו 2020

לינוי אשרם (הפועל ראשל"צ), סגנית אלופת העולם בתרגיל החישוק באליפות העולם בהתעמלות אומנותית המתקיימת בבאקו

מדליית ארד ללינוי אשרם בתרגיל הכדור באליפות העולם בבאקו

אליפות ישראל בטיפוס הובלה: נמרוד מרכוס אלוף ישראל לבוגרים. יובל שמלא סיים במקום השני, אלכס חזנוב במקום השלישי. בנשים - נועה שירן אלופת ישראל

מדליית כסף לארטיום דולגופיאט בתרגיל הקרקע ב"גביע האתגר" בפריז