חפש רק בנושא זה






פעילות גופנית ומשקל: פיזיולוגיה ותזונה

מחקרים מראים כי קיים יחס הפוך בין מידת הפעילות הגופנית - למידת ההשמנה. אנשים שאינם עוסקים בפעילות גופנית נוטים יותר להשמנה, ואילו אלה שעוסקים בפעילות - שומרים על משקל גוף תקין, על תפקוד הגוף ועל בריאותו. פרק ראשון בסדרה
  13/10/02


העידן שבו אנו חיים כיום, הוא אולי המרשים ביותר מבחינת קצב ההתקדמות הטכנולוגי ורמת הידע הנצבר. עידן המחשב והטלפוניה הסלולרית מקל מאוד על חיינו, והופך אותם לנוחים יותר; אולם המחיר שאותו אנו משלמים מתבטא בירידה ברמת הפעילות הגופנית ובעלייה במשקל.

ממחקרים עולה כי קיים יחס הפוך בין מידת הפעילות הגופנית היומיומית, לבין מידת ההשמנה. כלומר, אנשים שאינם עוסקים בפעילות גופנית נוטים יותר להשמנה, ואילו אנשים שעוסקים בפעילות גופנית, יזומה או אקראית, שומרים על משקל גוף תקין. מעבר להשפעה החיובית של הפעילות הגופנית על תפקוד הגוף ובריאותו, היא מסייעת גם במניעת השמנה ובטיפול בה דרך מספר מנגנונים:

* הגברת הוצאת האנרגיה של הגוף.פעילות גופנית מגבירה את ההוצאה הקלורית היומית ובנוסף, עשויה לתרום להגברת קצב חילוף החומרים (מטבוליזם) בעת מנוחה. הגברת קצב חילוף החומרים במנוחה יגביר גם את השימוש בשומן כמקור אנרגיה, דבר שיתרום להפחתת צבירת השומן ברקמות.

* הגברת הוצאת האנרגיה של הגוף מאפשרת אכילת כמויות גדולות יותר של מזון, דבר שמקל על התאמת כמות האנרגיה הנצרכת לזו המוצאת.בנוסף, אצל אדם שמבצע פעילות גופנית סדירה, קיימת הפעלה טובה יותר של מנגנוני הפיצוי במקרה של חריגה עודפת בצריכת המזון.

* פעילות גופנית סדירה ועימה שיפור הכושר הגופני, יגרמו להעדפת השימוש בשומנים כמקור אנרגיה בזמן ביצוע פעילות גופנית, דבר שמסייע בהגברת פירוק רקמת השומן.

מאזן האנרגיה ומשקל הגוף

הגוף זקוק לאספקת אנרגיה רציפה לצורך תפקודו, אנרגיה שאותה הוא יכול לקבל בלעדית מחומרים שנמצאים במזון.יחידת המדידה של אנרגיה היא קלוריה. כשם שמודדים את הגובה בס"מ ואת המשקל בק"ג, ניתן למדוד בקלוריות את הוצאת האנרגיה של הגוף, ואת כמות האנרגיה שהוא מקבל מהמזון.

הכנסות האנרגיה במזון מצד אחד, לעומת הוצאות האנרגיה של הגוף מצד שני - יקבעו את מאזן האנרגיה של הגוף: משקל הגוף יישאר קבוע, כל זמן שהכנסות האנרגיה במזון יהיו שוות להוצאות האנרגיה של הגוף.

הוצאת האנרגיה של הגוף

ההוצאה האנרגטית היומית נגרמת על ידי שלושה רכיבים עיקריים:

* ההוצאה האנרגטית הבסיסית – כמות האנרגיה הנדרשת לגוף לצורך ביצוע תהליכים שונים החיוניים לקיומו.הוצאה זו, המכונה גם RMR (Resting Metabolic Rate), מהווה את החלק העיקרי של הוצאת האנרגיה היומית, והיא משתנה בהתאם להרכב הגוף.ככל שמסת השרירים גבוהה יותר (כמו בגברים בהשוואה לנשים או בצעירים בהשוואה לזקנים), הוצאת האנרגיה הבסיסית של הגוף גבוהה יותר.מעבר לכך, קיימת שונות גנטית בין אנשים, כך ששני בני אדם בעלי אותו מין, גיל והרכב גוף - יכולים עדיין להיות שונים אחד מהשני בהוצאת האנרגיה הבסיסית של גופם.

* ההוצאה האנרגטית עקב פעילות גופנית – הפעלת השרירים דורשת אנרגיה נוספת: החל מהפעלה מינימלית של שרירים לצורך שמירה על יציבת הגוף בזמן ישיבה או עמידה, ועד להפעלה מרבית, כמו בעת ביצוע פעילויות גופניות מאומצות במסגרת עבודה, או פעילות ספורטיבית. בהתאם לעצימות ולמשך המאמץ כך גם המידה שבה גדלה הוצאת האנרגיה של הגוף מעבר להוצאה הבסיסית. ככל שהפעילות מאומצת יותר כך תגדל הוצאת האנרגיה.

* הוצאה אנרגטית עקב עיכול מזון – לאחר אכילה מתרחשים תהליכים הדרושים לטיפול במזון, כמו: פירוק המזון לרכיביו, ספיגת חומרי המזון השונים, אחסונם בגוף וכו'.תהליכים אלה המתרחשים בשעות שלאחר האכילה צורכים אנרגיה נוספת.

הגורמים הקובעים את משקל הגוף ואת הרכבו

נהוג לחלק את הגוף לשני מדורים עקריים:

מסת השומן – תלויה בעיקר ברקמת השומן בגוף.

מסת הגוף הכחוש (LBM) – המסה שאינה שומן; כוללת בעיקר את העצמות, השרירים והאברים הפנימיים.

התאים השונים בגוף נבדלים בין היתר בתכולת הנוזלים שלהם – העצם היא רקמה יבשה יחסית שאינה מכילה כמעט נוזלים, רקמת השומן מכילה תכולה נמוכה של נוזלים בעוד שרקמת השריר עשירה בנוזלים.

בפרק הבא – על השינויים החלים במשקל הגוף ובהרכבו.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
אליפות העולם בהתעמלות אומנותית בבאקו יצאה לדרך: בהצלחה ללינוי אשרם, ניקול זליקמן, יוליאנה טלגינה וניקול וורנקוב

אליפות ישראל בטיפוס הובלה: נמרוד מרכוס אלוף ישראל לבוגרים. יובל שמלא סיים במקום השני, אלכס חזנוב במקום השלישי. בנשים - נועה שירן אלופת ישראל

מדליית כסף לארטיום דולגופיאט בתרגיל הקרקע ב"גביע האתגר" בפריז

שי קקון (הפועל שדות ים) ומאור בן הרוש (הפועל נהריה) אלופי ישראל בסירת לייזר אולימפית

מדליית כסף ושיא ישראל למארק מיליאר (איל"ן חיפה) ב-200 מ' מ.א בתוצאה 2:33:83 דקות באליפות העולם בשחייה פראלימפית בלונדון

נבחרת הבייסבול של ישראל הפסידה 7:6 לנבחרת איטליה ותתמודד על מדליית הארד באליפות אירופה

מדליית ארד לעמי דדאון (איל"ן חיפה) ב-200 מ' חתירה בתוצאה 2:59:55 דקות באליפות העולם בשחייה פראלימפית בלונדון

שיא ישראל, מדליית כסף וקריטריון לטוקיו לעמי דדאון ב-150 מ' מ.א בתוצאה 2:31:17 דקות באליפות העולם בשחייה פראלימפית

שיא עולם, מדליית זהב וקריטריון לטוקיו למארק מליאר ב-400 מ' חופשי בתוצאה 4:33:64 ד' באליפות העולם לשחייה פראלימפית

נבחרת ישראל בכדורמים נשים עד גיל 17 סיימה במקום ה-10 באליפות אירופה

גולשת הגלים, ענת לליאור, קבעה את הקריטריון האולימפי לאולימפיאדת טוקיו 2020, בה ישתתף לראשונה ענף גלישת הגלים