חפש רק בנושא זה






קיאקים: חותרים להמשך המסורת

ב- 1 באוקטובר 2000 עצר עַם ישראל את נשימתו. בצהרי היום שחתם את משחקי סידני התייצב מיכאל קולגנוב בסירת הקיאק שלו על קו הזינוק ל- 500 מטרים. בסיום דקה אחת ו- 59.5 שניות מורטות עצבים, הוא עשה זאת: המדליה הנכספת (והיחידה בסידני) הושגה. האם המסורת תימשך גם באתונה 2004?
  14/05/04

ההיסטוריה האולימפית של ישראל בענף הקיאקים החלה לפני 20 שנה בלבד, במשחקי לוס-אנג'לס 1984. חותר יחיד ייצג אז את ישראל - אבירם מזרחי. 12 שנים לאחר מכן, באטלנטה 1996, עשתה זאת ליאור כרמי ובסידני 2000 רותק עַם ישראל כולו אל מסכי הטלוויזיה ועקב בהתרגשות אחר מסלולו של מיכאל קולגנוב, שחתר אל מדליית הארד ביום האחרון של התחרויות.
 

קולגנוב אמנם מיקד אל כל תשומת-הלב, אבל הוא לא היה היחיד בסידני. יחד עמו השתתפו גם הזוגות ליאור כרמי ולריסה פסחוביץ' (ב- 500 מ') ורמי צור ורועי ילין (ב- 500 וב- 1000 מ'), שהצליחו להעפיל עד חצי הגמר.

 

ואתונה קרבה והולכת. פחות מחמישה חודשים נותרו עד לפתיחת המשחקים. חותרי הקיאקים ייכנסו למעגל התחרויות ב- 23 באוגוסט 2004, ויתחרו במרכז סקיניאס לחתירה ולקיאקים במרתונס הנמצא בחלק הצפון-מזרחי של אתיקה, 34 ק"מ מהכפר האולימפי. 174 גברים ב- 102 סירות ו- 72 נשים ב- 32 סירות יטלו חלק במשחקים בסירות יחיד, זוגות ורביעיות למרחקים של 500 ו- 1000 מ''*.

  

רועי ילין ועוד ארבעה


העובדה שבאתונה ההשתתפות בכל מקצוע בענף הקיאקים מוגבלת לספורטאי (או זוג) אחד בלבד מכל מדינה, מקשה מאוד על השגת הכרטיס האולימפי. כך למשל, בענף השחייה משתתפים בכל משחה כ- 70-60 שחיינים לעומת 15-10 סירות בכל אחד ממקצועות הקיאק. התוצאה - תחרות קשה בין המועמדים על הכרטיס האולימפי, הן בין הגברים והן בין הנשים.


היחיד מבין הישראלים שהבטיח עד כה את מקומו באתונה הוא רועי ילין, המתאמן תחת שרביטו של אנטולי פשחודוב. הוא עשה זאת באליפות העולם האחרונה באטלנטה (2003), כשהגיע למקום השמיני בקיאק יחיד למרחק 1000 מ'. דווקא קולגנוב, המדליסט מסידני ואלוף העולם לשעבר, טרם צלח את הקריטריון לאתונה ועמו גם שלוש ספורטאיות מוכשרות הנאבקות אף הן על הכרטיס המיוחל. ההזדמנות האחרונה לעשות זאת תהיה באליפות אירופה שתיערך בחודש הבא בפוזנן שבפולין. לשם כך עליהם להשתלב בין המדינות הראשונות מאירופה (ראה פירוט להלן), שטרם השיגו את הכרטיס האולימפי, כדלהלן:


קולגונב. מדליה אולימפית בשיטמיכאל קולגנוב,
יחד עם מאמנו אלכסנדר ינילוב, ינסו להשיג את הקריטריון ל- 500 מ', כשהיעד הוא להשתלב בין 5 המדינות הראשונות (כנ"ל). סיכוייו להשיג את הקריטריון גבוהים בהחלט.

 

מיכאל ורועי ייאבקו על הקריטריון בקיאק זוגי למרחק 1000 מ'. המטרה - להשתלב בין 3 המדינות (כנ"ל). עם זאת, הצלחתו של קולגנוב בהשגת הקריטריון ביחיד יאפשר לשניים להשתתף בזוגי ללא תנאי מוקדם.

 

ליאור כרמי, עדי גפני ולריסה פסחוביץ' - שלושתן מתחרות על כרטיס אחד בקיאק יחיד. המאבק ביניהן נפתח בעקבות פסילתה של ליאור ב- 500 מ' באליפות העולם באטלנטה (בשלב חצי הגמר). המנצחת במבחן הפנימי שייערך לשלושתן באמצע אפריל תנסה להתברג בין 3 המדינות האירופיות הראשונות בפולין (כנ"ל), ושתי המפסידות יתחרו כנראה בקיאק זוגי כדי להשיג את אחד משני המקומות הראשונים (כנ"ל) - משימה קשה לכל הדעות. מאמניהן של הבנות הם  אנטולי פשחודוב (ליאור ועדי) ודני מירושינסקי (לריסה). 

 
התוכנית המקצועית


כמו בענפים אחרים כך גם בקיאקים מכינה היחידה לספורט הישגי, בשיתוף איגוד הקיאקים, את התכנית המקצועית ומקיימת מבדקים, מעקב ובקרה אחר אימוניהם. במבדקי חתירה (
Incriminal anairobic threshold tests) בקיאקים שנערכו לקיאקיסטים במהלך השנתיים האחרונות נמדדה חומצת החלב בדם (לקטט) ב- 4 שלבים שונים של מאמץ, כל שלב קשה יותר מקודמו. איור 1 מציג את תוצאות המבדקים של רועי ילין, כאשר כל עקומה מיוצגת על-ידי סמל שונה. כפי שנראה באיור, ככל שהעקומה נעה ימינה כך הספורטאי בכושר טוב יותר.

טבלה 1 מציגה את תוצאותיו של רועי במדדים שונים באותם התאריכים. נמדדה מהירות החתירה למרחק של 100 מ': בהעמסה קלה - ברמת הסף האנאירובי (לקטט 4) ובהעמסה כבדה יותר (לקטט 8). נמדדו גם קצב הגריפה (דהיינו כמה פעמים מבצע החותר את פעולת הגריפה עם המשוט) ודופק הלב. כל המדדים הללו מצביעים על משטר האימונים, הן ברמת סבולת בסיסית (לקטט 4) והן ברמת סבולת-מהירות (לקטט 8).

  

טבלה 1:
מהירות החתירה למרחק 100 מ', הדופק וקצב הגריפה בלקטט 4 ו- 8 אצל רועי ילין בתאריכים שונים 

 

תאריך

100 מ' - לקטט 4 (שנ')

דופק

קצב גריפה

100 מ' - לקטט 8 (שנ')

דופק

קצב גריפה

21.2.02

24.7

155

75

22

167

92

6.8.02

23.8

153

78

22.1

163

92

15.11.02

24.7

156

76

22.2

168

93

11.3.03

24.1

154

80

22.1

163

96

22.8.03

23.9

151

77

22.2

160

90

20.11.03

24.6

149

75

22.1

159

91

6.1.04

25.1

153

74

22.5

163

93

5.3.04

23.6

158

85

21.3

 

101

 

 בכל תקופת אימונים עובדים על מרכיבי אימון מסוימים, שהרי לא ניתן לפתח את כל המרכיבים בו-זמנית. איורים 2 א-ד מדגימים את התכנית השנתית של החותרים (אצל החותרות התבנית דומה אך המרחקים קצרים יותר) לעונת 2004 על-פי תקנים: מתקן 2 (2א) - עבודה ברמה של הסף האנאירובי (תקן 1 כולל עבודה בעצימות נמוכה); תקן 3 (2ב) - עבודה משולבת - אירובית ואנאירובית; תקן 4 (2ג) - עבודה אנאירובית ותקן 5 (2ד) - עבודה על מהירות מרבית בפרק זמן של עד 15 שניות. ארבעת האיורים מראים שבתקנים השונים קיים שילוב בין מרכיב פיתוח היכולת הגופנית, שימורה ויכולת ההתאוששות.

 

סיכום


ענף הקיאקים ממשיך להיות אחד הענפים הבולטים בצמרת הספורט הישראלי. יש לקוות שרמתם הגבוהה של כל חמשת הקיאקיסטים שלנו ומוסר העבודה הגבוה שלהם לא רק יַקנו להם את הכרטיס האולימפי אלא גם יביאו אותם להופעה מכובדת באתונה, לפחות כפי שאנו מצפים מהם.


 

גילי לוסטיג -  מנהל היחידה לספורט הישגי במכון וינגייט

פרופ' ולדימיר איסורין והילה דוידוב - מתאמים מקצועיים ביחידה לספורט הישגי



תגובות הוסף תגובה
1.תתחילו להשקיע בזה גם...חוץ מכדורגל ולא נאכזב אתכם (לת)חשוב12/07/07
הכנס הלאומי למדעי האימון התחרותי: מכירת הכרטיסים וההרשמה לסדנאות בעיצומה

טניס שולחן: טל ישראלי, חניך אקדמיית וינגייט למצוינות בספורט, זכה במדליית ארד קבוצתית באליפות הונגריה הפתוחה

נבחרת הנשים בג'ודו מארחת במכון וינגייט מחנה אימון בין-לאומי בהשתתפות נבחרות מבריטניה ומאוזבקיסטן

מדליית ארד לאנסטסיה גורבנקו במשחה ה-200 מ' מ.א בתוצאה 2:13:52 דקות בתחרות סבב ה-Pro Swim בגרינסברו ארה"ב

מקום ראשון למטפסים הפראלימפיים, מיכאל שפייזר ומור ספיר, באליפות הולנד הפתוחה לטיפוס פראלימפי

מדליית כסף לשחיין מרקוס שלזינגר ב-50 מ' פרפר בתוצאה 23.35 שניות (בבריכות קצרות) בגביע "ניקו סאפיו" בגנואה