חפש רק בנושא זה






ספורט נשים: העדפה מתקנת

בעקבות עתירה של קבוצת כדורסל נשים ועמותה לקידום ספורט נשים, קבע בית המשפט העליון כי אכן אין שוויון בתמיכת הרשויות בספורט הנשים - והורה לרשויות לתמוך בו בשיעור של 150% מהתמיכה שמוענקת לספורט הגברים. עכשיו נשאר לראות כיצד תשפיע הפסיקה על החברה הישראלית בכלל
  27/11/04
מאמרים נוספים בנושא
שימוש בגישת ה-LMA להתמודדות עם לחץ בקרב מורים לחנ"ג
סקס לפני תחרות כן או לא? תלוי את מי שואלים
אתלטיקה במיטבה בקטאר
אדוני השופט
מאמרים נוספים בנושא
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ד'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ב'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014
יכול להיות שזה נגמר – שיחות עם אריק
חופשת סקי עם ילדים: חוויה קסומה או סדנה לניהול משברים?
תפיסת קירוס נכונה ובטיחותית
כללי בטיחות במרכזי ספורט ונופש
גזענות בספורט הישראלי
משחק מקדים בכפר האולימפי
אסרטיביות לא מה שחשבתם
ביקור ב-AJAX המתחדשת
משחקים על בטוח: ניהול בטיחות באירועי ספורט
טניס: הספורטאים הביוניים
מתחממים – לקראת אליפות העולם באתלטיקה
יעפת (ג'ט לג): איך לנחות על הרגליים?
מן הארכיון: יוסף מרימוביץ' ז"ל 2011-1924
משחק מנצח! מוטורי קוגניטיבי ומה שביניהם
הצבת גבולות מעצימה את חוויית חופש הפעולה
על צמתים, מעגלי תנועה וקבלת החלטות
בלט אווירי
ריצת מרתון בפחות משעתיים, האם זה אפשרי?
התעוררות ב-800 מ': דיוויד רודישה נסיך אפריקה
נתון לפרשנות
מנידוי לשותפות מלאה: ערביי ישראל בכדורגל הישראלי
לנטרל את הפחד מכישלון
המונדיאל של דרום אמריקה
מונדיאל 2010 – אל תמהרו להספיד ולבקר
מן הארכיון: כך נולד השיט התחרותי בישראל
"להיות על המפה"
10 שערוריות הספורט הגדולות ביותר
בחזרה לעתיד
הבאנו שלום עליכם
התנועה האולימפית מועמדת לאוסקר
פיני גרשון כמשל
המקום של פדרר בפנתיאון הספורט
היופי שבספורט – אמנות?
מלפפוני אתלטיקה – עוד מספיחי פרשיית סמניה ורמזי
עד כמה מהר ניתן לרוץ 100 מטר?
סמניה לא לבד
בולט מול גיי – הכי טעון, הכי מותח והכי מהיר
ורטהיים: פעילות חברתית במקום ענישה
צ'י גונג – נזקי התרגול הלקוי
מרתון סדום 2007 ("וולוו צ'לנג") – סיום העונה באופני הרים
כדורגל נשים – טיפול נפלא בכדור
הסנדלר רץ יחף – מיומנו של רוכב אופניים
רגע לפני הזינוק: טור דה-פראנס, מהדורת 2007
עמוק בגנטיקה היהודית
הכסף של גאידמק הורס את הספורט
דוד בן-גוריון: על הראש ועל העמידה על הראש
"התשוקה לחיים", מאת פרופ' קיי רדפילד ג'יימיסון. המלצה
בין מצרים, תורכיה, תל אביב ורחובות: דרכו של אמנון חרל"פ
תחת קורת גג במוסקבה - אליפות העולם בא"ק
הכשרת צעירים לספורט הישגי: תנאים מוקדמים
"הממשל בישראל ממקם את הספורט במקום נמוך מאוד"
בדיקה במבחן: על תקנות חוק הספורט בנושא הבדיקה התקופתית לספורטאים
השמיים היו הגבול
על הכישרון בספורט: מיון, מדדים ומבחנים
מייקל ווייט – אצן ישראלי מבטיח, הלך לעולמו בן 22 בלבד
הבדלים בין אוספי ספורט ואוספים כלליים
האם האינטרנט יהרוג את ספריות הספורט?
ספורט ללא עבר
ספורט (לא) ידידותי לסביבה
חוק זה לא ספורט
אריה ונשר על דוכן המנצחים
אלימות בכדורגל: במלחמה כמו במלחמה
קודם כל המסורת - רק אחר-כך היכולת
הספורט בראי הפלילים: על הימורים, הטיית משחקים - והחוק
הוועד האולימפי הישראלי: הקואליציה בין מכבי והפועל
מרד המכבים והשפעתו על תרבות הספורט היהודית
זרים במגרש: שלטון האינטרסים הכלכליים על הספורט בישראל
אחד עשר חללי מינכן, 31 שנים אחרי. לזכרם
"אולימפיה": הספורט והקולנוע בשירות הנאצים
דוד לויתן: 100 שנים של ציונות וספורט
נבחרת הכדורסל: יובל 50 להופעה ההיסטורית במוסקבה
הכתם על מצח הוועד האולימפי הבינלאומי
מרק ספיץ – סיפורו של אלוף (יהודי)
ספורט כשר: הרב עוזיאל והמכביות הראשונות
פולה רדקליף: הלוזרית שנהפכה לשיאנית עולם
אחרי חמישים שנה: הישראלים האולימפיים
שמשון פועלי ציון: אגודת הספורט הנעלמה
ההיסטוריה הלועזית של הספורטאים העבריים
הבכורה האולימפית שהסתיימה בוועדת החקירה הראשונה
שואת הספורטאים היהודים: מרוסיה ועד צרפת
הספורט היהודי בגרמניה הנאצית: שואה בשלבים
טיפים לעוסק המתחיל
בגובה הכידון של אלעד פלטין
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שני
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שלישי ואחרון
אני שואל אתם עונים
מעורב ירושלמי: מבחר שאלות מהפורום
מה הקשר בין סליחות וכדורגל?
שותים ובועטים
לעלות גבוה – המסע של שחר פאר אל עונת 2009
הכי טוב לשאול
מחנה האימונים של שחר פאר בדרום אפריקה – חלק ב'
יש לי שאלה
מאמרים נוספים בנושא

הפעילות הספורטיבית היא חלק מחיי החברה והקהילה שלנו, וככזו ניתן למצוא בה אלמנטים שמאפיינים את החברה הישראלית - לטוב וגם לרע. וכך, כפי ששבה ועולה שאלת שוויון מעמדן של הנשים בחברה הישראלית בכלל, צפה ועולה מעת לעת שאלת שוויון מעמדו של ספורט הנשים בישראל.

בתחילת חודש יוני השנה פרסם בית המשפט העליון, בשִבתו כבג"צ, פסק-דין שחשיבותו לעניין זה רבה. מדובר בפסק דין שניתן בעתירה שהגישו "ל.כ.ן. - למען כדורסל נשים" וקבוצת כדורסל הנשים "א.ס. רמת השרון". השאלה שעמדה על הפרק: אופן חלוקת תקציבי התמיכות של המועצה המקומית רמת השרון לאגודות ספורט הפועלות בתחומה.

סיפורה של העתירה החל בשנת 2001, בעקבות מאבקן של מאמנת א.ס. רמת השרון, אורנה אוסטפלד, והיו"ר רחל אוסטרוביץ', להשגת שוויון זכויות לקבוצתן. העותרות טענו שבעונת 1999-1998 קיבלה הקבוצה מהמועצה 650 אלף ש"ח, לעומת 1.5 מיליון שקיבלה קבוצת הכדורגל (גברים), ששיחקה בליגה השלישית. העובדה שקבוצת הנשים הגיעה לגמר גביע רונקטי אמנם הגדילה את ההקצבה ב- 200 אלף ש"ח, אבל בהמשך חזרה ההקצבה העירונית לעמוד על 650 אלף ש"ח.

טענתן המרכזית של העותרות היתה שהמועצה המקומית מפלה אותן לרעה בהקצאת תקציבים ותמיכות לגופי ספורט, וזאת עקב היותן נשים. במרכז העתירה עמדה הדרישה לקבוע קריטריונים לחלוקת התקציבים. העותרות טענו שכאשר המועצה המקומית מחלקת כספי תמיכות לקבוצות עליה לעשות זאת על פי קריטריונים שוויוניים ופרטניים, ולא על סמך עקרונות כלליים העלולים להותיר מתחם של עמימות.

כאן המקום לציין כי בשעתו נקבע כבר מודל שעסק בקריטריונים שיחולו על חלוקת כספים כאמור, וזאת על ידי הוועדה לתקצוב אגודות ספורט ברשויות המקומיות, שבראשה עמד השופט דב לוין ז"ל. לפי מודל זה, בקביעת הקריטריונים יש לשים דגש על טיפוח וקידום נשים בספורט. זאת ועוד - משרד התרבות, המדע והספורט פרסם מבחנים למטרת תמיכה בהתאחדויות ובאיגודי ספורט. על-פי מבחני התמיכה הללו, פעילות ספורט של נשים מקבלת ניקוד גבוה פי 1.5 מפעילות מקבילה של גברים במטרה לחזק ולעודד את ספורט הנשים בישראל.

בית המשפט הסביר בדבריו שלהלן את המגמה שביקש להוליך:

"אכן, ספורט הנשים התחרותי בישראל סובל מנחיתות מבנית בהשוואה לספורט הגברים. הדבר ניכר לעין בעת שאנו באים לבחון את קבוצות הספורט הדומיננטיות, ככל שהדבר בא לידי ביטוי הן בסיקור התקשורתי של אירועי הספורט השונים והן בבחינת התפלגות האוהדים בין קבוצות נשים לקבוצות גברים. את עיקר הסיבות לנחיתות זו ניתן לתלות בהעדר הקצאת משאבים מספקת. עוד בשנת 1928 כתבה הסופרת וירג'יניה וולף כי "אשה הכרח שיהיו לה כסף וחדר משלה אם רצונה לכתוב ספרות" (מתוך: ו' וולף חדר משלך (תשמ"א) 7). ובהשאלה לענייננו, קידום קבוצות ספורט של נשים מחייב השקעת משאבים, במידה שאינה פחותה, למצער, להשקעה בקבוצות ספורט דומות של גברים. בענייננו, העותרת 2, זקוקה גם היא, לכסף ולחדר (הלבשה) משלה על מנת להצליח לקיים פעילות של ספורט ברמה ראויה, ועל מנת לאפשר את מימוש כישוריהן של שחקניות הקבוצה".

מעיון בפסק הדין עולה הרושם הקשה כי ברמת השרון היה אכן קיבעון של התייחסות ארכאית לנשים בכלל ולספורט הנשים בפרט, והוא שהכתיב את תהליכי קבלת ההחלטות של ועדת התמיכות.

הקריטריונים נבדקו - אחרי שהוגשה העתירה

כך לדוגמה, לאחר שהוגשה העתירה אכן נפנתה המועצה המקומית רמת השרון לכתיבת קריטריונים לחלוקת כספי התמיכות. אלא שבסופו של דבר התברר כי אותם "קריטריונים חדשים" לא היו אלא כסות להמשך המגמה ששלטה ברמת השרון קודם לכן. התברר, למשל, שבעת שנקבעה חלוקת כספי התמיכות, זכה ספורט הגברים להתייחסות נפרדת לכל ענף ספורט, בעוד שספורט הנשים נתמך תקציבית תחת הכותרת הכללית "נשים", ללא כל אבחנה בין ענף ספורט אחד לשני.

בנוסף להתייחסותו לצד הטכני של הגישה הממעיטה בחשיבות ספורט הנשים, התייחס בית המשפט העליון גם לאמירות ולדעות של מקבלי ההחלטות ברמת-השרון כלפי ספורט זה. למטרה זו אוזכרו בפסק הדין ציטוטים מתוך הפרוטוקולים של הוועדות שדנו בנושא. בית המשפט ציין כי "העותרות צירפו לעתירתן שורה של מסמכים שניתן ללמוד מהם על גישה, שבלשון מעודנת ניתן לומר עליה, שאין היא עולה בקנה אחד עם עידוד הנשים בספורט".

שימו לב למובאות הבאות:

כך בפרוטוקול הנהלת המועצה המקומית עוד מיום 18.12.94 הועלו הצעות להגדלת תקציב העותרת ה-2. היו"ר ציין: "אני לא חושב שנוכל לעשות זאת. אנו לא יכולים להיות יוצאי דופן. צריך להראות איך זה ברשויות אחרות. אין שוויון בספורט הייצוגי בארץ". וכשהעירה המציעה שתהיה למועצה "זכות גדולה להיות חלוצים בנושא זה", השיב היו"ר: "המשמעות היא לסגור את קבוצת הגברים". ועוד אמר, "הנשים מקבלות 450,000 ₪ סה"כ, הגברים מקבלים 750,000 כולל החזרות החוב [משנים קודמות – מ.נ.], זאת אומרת 550,000 ₪. אני רואה שיש הפרש לא כל כך גדול של 100,000 ₪. בעיניי זה שוויון. וכשהעיר חבר אחר ש"צריך לעשות שוויון בין כל קבוצות הייצוג'", השיב היו"ר: "אני בעד להשוות, אבל צריך לתת לגברים יותר, כי אין ברירה".

... מישיבת הנהלת המשיבה 2 לאחר הגשת העתירה ניכרת מידה לא קטנה של תרעומת על עצם הגשת עתירה זו. אחד המשתתפים פונה לחברי ההנהלה ומציין "בקשתי אליכם, ובעיקר ליועץ המשפטי: לאף אחד, בפרט לבית המשפט, אסור לקחת מכם את המנדט שניתן לכם". חבר אחר מציין "אותי הבג"צ ממריד כנגד הנשים". חבר אחר גם העיר כי העותרת 3 (הגב' אורנה אוסטפלד – נ.ג.) "איננה יכולה להמשיך להתנהג כפי שהיא מתנהגת, והיא חייבת להשתנות". ישנה גם החלטה פורמאלית, לפיה "ההנהלה תבקש מקבוצת הנשים להוריד את הבג"צ".

בית המשפט ראה בהתבטאויות אלה בדיוק את מה שיש בהן, וקבע ש"אין להבינן אלא כהבעת עמדה המפחיתה בערך ספורט הנשים, וגורעת מצרכיה של העותרת 2, הזקוקה לא רק למשאבים שווים לאלה מהם נהנות קבוצות הגברים, אלא גם להקצאה מתקנת".

בית המשפט העליון גם הביע תרעומת על האופן שבו בחרה מועצת רמת השרון להציג בפניו את הקריטריונים. במהלך העתירה הודיעה המועצה לבית המשפט כי בישיבת ועדת התמיכות "אומצו הקריטריונים של משרד המדע והספורט כקריטריונים עקרוניים למתן תמיכה לקבוצות ספורט תחרותית כמו כן נקבע שאחרי תקופה ייקבע נוהל משלים אם יהיה צורך בכך".

המועצה הודיעה לבית המשפט כי ועדת התמיכות גיבשה קריטריונים שוויוניים ופרטניים לחלוקת כספי תמיכות לקבוצות ספורט, המתבססים על המלצות ועדת לוין וכן על קריטריונים של שתי מועצות אחרות. המועצה אף מנתה בפני בית המשפט שבעה קריטריונים, אולם "שכחה" להביא בפני בית המשפט דבר אחד ועיקרי: את טבלת הקריטריונים החדשה.

"קשה שלא להתייחס בחשדנות לקריטריונים"

בית המשפט הגיע למסקנה שמדובר ב"אותה הגברת וללא שינוי אדרת", וכי הטבלה החדשה לא היתה אלא אותה "טבלת חלוקה" שהיתה נהוגה ברמת השרון גם קודם לכן. על כך אמר בית המשפט:

בכל הנסיבות הללו קשה שלא להתייחס בחשדנות לאימוץ הקריטריונים ... כקריטריונים "חדשים" ש"גובשו", כביכול... זאת ועוד; כפי שצוטט, הודע תחילה לבית המשפט כי ביום 29.1.02 אומצו הקריטריונים של משרד המדע והספורט כ"קריטריונים עקרוניים". כך הודע, אך למעשה, קביעת הנוהל המשלים – קרי, אותם קריטריונים חדשים כביכול – איננה אלא בגדר החזרת הגלגל אחורנית.

...על כן, אין לדעתי מקום לאישורם של הקריטריונים "החדשים", כביכול.

בפני בית המשפט עמדה, אפוא, ועדת תמיכות שקבעה קריטריונים "עמומים" שאפשרו לה גמישות רבה; ועדה שבחנה וניקדה את כל ענפי ספורט הנשים תחת כותרת אחת - "נשים", בשעה שבספורט הגברים זכה כל ענף לתקצוב נפרד; ועדה שהיו"ר שלה מתבטא במושגים כגון: אין שוויון בספורט הייצוגי בארץ","המשמעות היא לסגור את קבוצת הגברים" ו-"אני בעד להשוות, אבל צריך לתת לגברים יותר, כי אין ברירה" ומעל לכל – ועדה שלאחר שלוש שנות התדיינות לא מצאה דופי באימוץ מחדש ואשרור אותם הקריטריונים שהובילו להגשת העתירה.

בית המשפט חיפש פתרון הולם למצב ולא רצה להסתפק בפסילת הקריטריונים ה"חדשים". הוא הבין שאם יסתפק בכך יוביל הדבר רק לכתיבת קריטריונים אחרים, שעלולים אף הם להיות זהים בתוכנם לאלה ה"ישנים".

את הפתרון למצב בלתי נסבל זה מצא בית המשפט העליון בקריטריונים שפרסם משרד המדע והספורט. בית המשפט נסמך על הצהרתה הכללית של מועצת רמת השרון שלפיה אימצה את הקריטריונים הללו (הגם שכפי שראינו – הלכה למעשה לא כך אירע). ייחודם של קריטריונים אלה בכך שיש בהם ביטוי לצורך ב"העדפה משווה": "בסעיפים בתוכנית העבודה שבהם יש הפרדה בין גברים לנשים, יהיה ניקוד מצטבר לפעילות בתחום לגברים ולנשים בנפרד, כאשר הניקוד המצטבר בכל תחום לפעילות נשים יוכפל ב- 1.5". אמות מידה אלה מבהירות את כוונת המדינה לבצע "העדפה מתקנת" בספורט הנשים וליצור מגמה כפויה של הגדלת תקציבי ספורט הנשים על חשבון ספורט הגברים.

לפיכך החליט בית המשפט לחייב את המועצה המקומית לפעול על פי הקריטריונים האמורים ולהעניק לאגודות ספורט נשים ניקוד בשיעור 150% מהניקוד שהיתה מקבלת אגודת ספורט גברים בעלת אותם מאפיינים, יכולות ואיכויות. כמובן שלהחלטה זו משמעות כספית ניכרת, וזו לא נסתרה מעיני בית המשפט שחייב את המועצה לשלם לאגודת הספורט הפרשי תשלומי תמיכות, לתקופה שהחלה ב- 1 בינואר 2002.

פסק דינו של בית המשפט העליון אמנם עסק במועצה המקומית רמת-השרון, אך המדיניות שנקבעה בו יפה גם לרשויות מקומיות אחרות ולגופים נוספים הכפופים לכללי המשפט הציבורי. אנו תקווה כי דברו של בית המשפט העליון יישמע לא רק בקרב מקבלי ההחלטות ברמת-השרון כי אם ייפול גם על אוזניים קשובות בתחום הספורט בכללותו.
--------------------------------------------------------------

עו"ד ניר גלעד (גליננסקי) – שותף במשרד קינן, תיק, גלעד – משרד עורכי דין. המשרד מתמחה בין השאר בדיני ספורט. המשרד משמש כיועץ משפטי של מכון וינגייט

 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
20.10.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן