חפש רק בנושא זה






דוד בן-גוריון: על הראש ועל העמידה על הראש

צעדה, התעמלות, יוגה וגם עמידה על הראש היו חלק בלתי נפרד משגרת חייו של דוד בן-גוריון עד יומו האחרון כמעט. 7 ק"מ מדי יום, בכל מקום ובכל זמן. בימים אלה, במלאת 30 שנה למותו של ה'זקן', נעים להיזכר שפעם היו כאן פוליטיקאים מזן אחר
  06/12/06
מאמרים נוספים בנושא
שימוש בגישת ה-LMA להתמודדות עם לחץ בקרב מורים לחנ"ג
סקס לפני תחרות כן או לא? תלוי את מי שואלים
אתלטיקה במיטבה בקטאר
אדוני השופט
מאמרים נוספים בנושא
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ד'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ב'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014
יכול להיות שזה נגמר – שיחות עם אריק
חופשת סקי עם ילדים: חוויה קסומה או סדנה לניהול משברים?
תפיסת קירוס נכונה ובטיחותית
כללי בטיחות במרכזי ספורט ונופש
גזענות בספורט הישראלי
משחק מקדים בכפר האולימפי
אסרטיביות לא מה שחשבתם
ביקור ב-AJAX המתחדשת
משחקים על בטוח: ניהול בטיחות באירועי ספורט
טניס: הספורטאים הביוניים
מתחממים – לקראת אליפות העולם באתלטיקה
יעפת (ג'ט לג): איך לנחות על הרגליים?
מן הארכיון: יוסף מרימוביץ' ז"ל 2011-1924
משחק מנצח! מוטורי קוגניטיבי ומה שביניהם
הצבת גבולות מעצימה את חוויית חופש הפעולה
על צמתים, מעגלי תנועה וקבלת החלטות
בלט אווירי
ריצת מרתון בפחות משעתיים, האם זה אפשרי?
התעוררות ב-800 מ': דיוויד רודישה נסיך אפריקה
נתון לפרשנות
מנידוי לשותפות מלאה: ערביי ישראל בכדורגל הישראלי
לנטרל את הפחד מכישלון
המונדיאל של דרום אמריקה
מונדיאל 2010 – אל תמהרו להספיד ולבקר
מן הארכיון: כך נולד השיט התחרותי בישראל
"להיות על המפה"
10 שערוריות הספורט הגדולות ביותר
בחזרה לעתיד
הבאנו שלום עליכם
התנועה האולימפית מועמדת לאוסקר
פיני גרשון כמשל
המקום של פדרר בפנתיאון הספורט
היופי שבספורט – אמנות?
מלפפוני אתלטיקה – עוד מספיחי פרשיית סמניה ורמזי
עד כמה מהר ניתן לרוץ 100 מטר?
סמניה לא לבד
בולט מול גיי – הכי טעון, הכי מותח והכי מהיר
ורטהיים: פעילות חברתית במקום ענישה
צ'י גונג – נזקי התרגול הלקוי
מרתון סדום 2007 ("וולוו צ'לנג") – סיום העונה באופני הרים
כדורגל נשים – טיפול נפלא בכדור
הסנדלר רץ יחף – מיומנו של רוכב אופניים
רגע לפני הזינוק: טור דה-פראנס, מהדורת 2007
עמוק בגנטיקה היהודית
הכסף של גאידמק הורס את הספורט
"התשוקה לחיים", מאת פרופ' קיי רדפילד ג'יימיסון. המלצה
בין מצרים, תורכיה, תל אביב ורחובות: דרכו של אמנון חרל"פ
תחת קורת גג במוסקבה - אליפות העולם בא"ק
הכשרת צעירים לספורט הישגי: תנאים מוקדמים
"הממשל בישראל ממקם את הספורט במקום נמוך מאוד"
בדיקה במבחן: על תקנות חוק הספורט בנושא הבדיקה התקופתית לספורטאים
השמיים היו הגבול
על הכישרון בספורט: מיון, מדדים ומבחנים
מייקל ווייט – אצן ישראלי מבטיח, הלך לעולמו בן 22 בלבד
הבדלים בין אוספי ספורט ואוספים כלליים
האם האינטרנט יהרוג את ספריות הספורט?
ספורט ללא עבר
ספורט (לא) ידידותי לסביבה
ספורט נשים: העדפה מתקנת
חוק זה לא ספורט
אריה ונשר על דוכן המנצחים
אלימות בכדורגל: במלחמה כמו במלחמה
קודם כל המסורת - רק אחר-כך היכולת
הספורט בראי הפלילים: על הימורים, הטיית משחקים - והחוק
הוועד האולימפי הישראלי: הקואליציה בין מכבי והפועל
מרד המכבים והשפעתו על תרבות הספורט היהודית
זרים במגרש: שלטון האינטרסים הכלכליים על הספורט בישראל
אחד עשר חללי מינכן, 31 שנים אחרי. לזכרם
"אולימפיה": הספורט והקולנוע בשירות הנאצים
דוד לויתן: 100 שנים של ציונות וספורט
נבחרת הכדורסל: יובל 50 להופעה ההיסטורית במוסקבה
הכתם על מצח הוועד האולימפי הבינלאומי
מרק ספיץ – סיפורו של אלוף (יהודי)
ספורט כשר: הרב עוזיאל והמכביות הראשונות
פולה רדקליף: הלוזרית שנהפכה לשיאנית עולם
אחרי חמישים שנה: הישראלים האולימפיים
שמשון פועלי ציון: אגודת הספורט הנעלמה
ההיסטוריה הלועזית של הספורטאים העבריים
הבכורה האולימפית שהסתיימה בוועדת החקירה הראשונה
שואת הספורטאים היהודים: מרוסיה ועד צרפת
הספורט היהודי בגרמניה הנאצית: שואה בשלבים
טיפים לעוסק המתחיל
בגובה הכידון של אלעד פלטין
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שני
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שלישי ואחרון
אני שואל אתם עונים
מעורב ירושלמי: מבחר שאלות מהפורום
מה הקשר בין סליחות וכדורגל?
שותים ובועטים
לעלות גבוה – המסע של שחר פאר אל עונת 2009
הכי טוב לשאול
מחנה האימונים של שחר פאר בדרום אפריקה – חלק ב'
יש לי שאלה
מאמרים נוספים בנושא


ביום אחד של קיץ נטלתי את בני-ביתי לחופשה במרחבי הנגב. האוויר הנקי יותר, והשקט והמרחבים נותנים לך לשכוח לרגע את האווירה הלוחצת ואת טרדות היומיום.

 

בעקבות התכנים החינוכיים שאני מנסה להקנות לילדיי בכל טיול, הגענו לביקור בצריפו של בן-גוריון בשדה-בוקר. ראייתו של בן-גוריון את החשיבות הלאומית, הביטחונית והכלכלית של הנגב ופועלו ליישובו הם הגורמים לי להיזכר בו בכל פעם ברדתי דרומה. עולים בי זיכרונות של מדינאי יודע ספר, בעל ידע רב בספר התנ"ך, ביהדות (אך חילוני באורח חייו), בפילוסופיה, בהיסטוריה, בגיאוגרפיה ועוד.

 

וזכורים לי גם הסיפורים על עמידת הראש שלו.

 

כשעמדתי שם, בצריף של פולה ודוד בן-גוריון, לא יכולתי להימנע מלהשוותו לפוליטיקאי המצוי של דורנו. מנהיג בעל חזון שהעדיף שיקולים לאומיים על פני שיקולים אישיים. ובאווירת הימים האלה נעים לחזור אחורנית לשעות אחדות - לשנותיה הראשונות של המדינה.

 

בן-גוריון נהג לעסוק בפעילות גופנית מדי יום ביומו. הסתקרנתי לדעת אם גם לפעילותו הגופנית היה מניע פילוסופי, חשיבה תיאורטית או אולי מניע בריאותי, והאם התעמק בספרות העוסקת בתחום הפעילות הגופנית.

 

בעוד ילדיי עסוקים בסיור בצריף ולומדים, באמצעות חיפוש בדרך משחקית, להכיר את האיש ואת דרך חייו ומורשתו, דפדפתי בין הספרים הרבים שהיו מונחים על שולחנו ומצאתי ספרים על יוגה ועל ג'ודו.

 

מירי, מנהלת הצריף, סיפרה לי כי מצויים בידיה יומניו האישיים שבהם כתב על פעילותו הגופנית, ונשמרו גם כמה מכתבים שבהם מוזכר הנושא. ביקשתי לעיין בהם והתרשמתי עמוקות.

  

פעילות גופנית ובריאות

 

בן-גוריון סבר שיש לבצע מגוון של פעילויות גופניות - צעידה, התעמלות, עמידות ראש ויוגה - שביחד יתרמו לבריאותו ויקלו עליו לתפקד: גופו יהיה חסון יותר ויוכל להתגבר בקלות רבה יותר על גב תפוס, על הצטננות קשה או על כל מחלה אחרת. באחד מדפי יומנו הוא כותב: "ההיסטוריה חוזרת. בנוסף ללומבגו קיבלתי חום ומה שקוראים ברונכיט, והימים ימי בחירות ואין לשעות לבריאות" (9.10.59).

 

הפעילות שימשה לבן-גוריון גם כאמצעי לשמירה על המשקל וכאיזון לפעולת הכתיבה בעת הישיבה הממושכת. דיאטה קפדנית ליוותה את פעילותו: הוא נהג להישקל מדי בוקר על המאזניים שעמדו במטבח, ואם הבחין בעלייה קלה במשקלו, היה צם באותו יום.

 

הצעידה

 

הפעילות הגופנית הבסיסית של בן-גוריון היתה הצעידה. הוא הקפיד שלא להחמיץ את שתי הצעידות היומיות שלו - בבוקר ואחר-הצהריים, ובכל מזג אוויר. בשש וחצי היה יוצא לצעידת הבוקר, ובארבע וחצי אחה"צ חותם בצעידה את יום העבודה. קצב ההליכה היה אחיד - כ- 12 דקות לקילומטר. בסך-הכול נהג לצעוד 7 ק"מ מדי יום ביומו.

 

הוא נהג לערוך "ישיבות עבודה" עם עמיתיו בעת שהיה צועד, והרבה להשוות את כושרו לזה של אורחיו. כשרצה "לסגור חשבון" עם מישהו היה מזמינו לשעת הצעדה ויוצא בצעד מהיר. 'נשוחח בדרך', נהג לומר. האורח נלכד. קצב ההליכה היקשה על האורח את הדיבור עד שנטש ונכנס למכונית שנסעה לאט מאחור.

 

הצנחנים הצעירים שצעדו איתו לצידי הדרך היו אמנם בעלי כושר גופני גבוה, אבל נאלצו "ליישר קו" עמו.

 

בעת הצעידה היה בן-גוריון עושה נפשות להתיישבות בנגב. בהיותו בשדה-בוקר נהג לצאת מתחומי המשק ולצעוד דווקא בצידי הכביש. כך יכול היה לשוחח עם נוסעי המכוניות החולפות שהאטו לידו, ואף לנסות להדביק אותם ב"חיידק" ההתיישבות (מתוך ראיון עם יהושע כהן).

 

כששהה בתל-אביב או בירושלים בחר לצעוד דווקא במסלולים שבהם נמנע מלהיתקל באנשים שעלולים היו לעוצרו, ללחוץ את ידו ולעכב את קצב ההליכה שלו.

ביומן העבודה שלו הוא הקפיד לספר על פגישותיו עם אישים, אך גם על שיחות שהופסקו באמצע בהגיע שעת הצעדה: "יצאתי כבר באיחור של חצי שעה" (15.10.63).

 

הוא צעד בכל מקום ובכל זמן - בתפקיד או בחופשותיו המעטות. ביומנו (מיום 4.3.63) הוא מספר כי באחת מחופשותיו בטבריה היה גשם שוטף ונבצר ממנו לצעוד בחוץ. הוא מדד את אורך המסדרון במלון (כ- 50 מ') וצעד במשך חצי שעה 40 פעמים הלוך וחזור. ביום 30.4.59 הוא כותב ביומנו על חריגה בצעדה: "מכיוון שבבוקר לא צעדתי החלטתי לצעוד בערב 10 ק"מ".

 

הוא ניסה לשכנע את פולה אשתו לצעוד עמו, אך היא עשתה זאת רק לעתים נדירות. פעם אחת הוא מציין ביומנו כי "פולה עברה למעלה מ- 8 ק"מ בהליכה, בפעם הראשונה בחייה, ואפילו לא היתה עייפה והכינה לאורחים קפה ועוגיות" (30.4.59).

 

ביום 15.1.60 מספר בן-גוריון ביומנו על חידוש הצעדה עם חבר, לאחר שבועות שלא צעד עקב הצטננות קשה שפקדה אותו. על-אף שהנזלת לא חלפה, הוא חוזר לשגרת הצעדות אך מדגיש כי צעד מרחק קצר יותר.

 

יהושע כהן ידידו הטוב, איש לח"י לשעבר, מספר כי על-פי צעידתו של בן-גוריון הוא הבחין שסופו קרב. "למעשה, את הסוף שלו ראיתי גם בצעידה. הלכנו מאתיים מטר, פתאום הוא אומר לי 'בוא נחזור'. חזרתי ואמרתי לנחמה - המנוע גמור". עד כמה הצעדה היתה ביטוי לחייו של בן-גוריון ומצב בריאותו מסכם יהושע כהן במשפט: "סוף הצעדה - סוף הדרך".

 

התעמלות בוקר ועמידת ראש

 

בספרו "באמונתו יחיה" (1998) כותב יצחק נבון שבכל בוקר נהג בן-גוריון לעשות התעמלות בוקר שנמשכה כמה דקות, ובסיומה היה עומד על ראשו. בכך, טען, מוגבר זרימת החמצן לגוף ובעיקר למוח, שהרי רוב שעות היום אנו יושבים וסומכים על הלב שיזרים דם גם לראשנו. "אנחנו צריכים לעזור לגוף לעמוד על הראש", אמר (שם).

 

גם במהלך יום העבודה במשרד נהג בן-גוריון לערוך הפסקות לשם תרגילי התעמלות (שהתקיימו בחדר צדדי), ואף דרש מעובדיו להצטרף אליו. למי שלא ידע לבצע את התרגילים, ובפרט את עמידת הראש, הציע לתרגל וללמוד.

 

 ומה אמרה על זה פולה אשתו? היא היתה צוחקת לו ומכנה אותו 'משיגע' - עומד על הראש ומעמיד את כל המדינה על הראש (שם).

 

 

יוגה ושיטת פלדנקרייז

 

בן-גוריון הושפע רבות מהפילוסופיה ההודית ובמיוחד מהיוגה, לאחר ששמע הרצאה מאת פרופסור הודי בשם בסו. בבסיס הפילוסופיה של היוגה, כתב לבתו רננה (28.9.57), עומדת המחשבה שבאמצעות היוגה האדם לומד לשלוט טוב יותר בגופו - באיבריו הפנימיים והחיצוניים ובדרך זו גם ברוחו, "נפש העולם". התעניינותו הגוברת גרמה לו לרכוש ספרים חדשים מהודו העוסקים בתורת היוגה, וביניהם ספרו של סרי ארובינדו.

 

מתברר שהמשיכה להודו והרצון לרדת לעומקה של הפילוסופיה ההודית לא התחילו אצל בני הדור הצעיר של ימינו. זו היתה גם נחלתו של דוד בן-גוריון לפני יותר מ 40 שנה.

 

אל היוגה הגיע בן-גוריון עקב הטיפולים שעבר אצל משה פלדנקרייז. הוא סבל מבעיות בגבו, ולהקלת הכאבים הוא נהג לקבל טיפולים אצל פלדנקייז (בשיטה הקרויה על שמו). למרות כאבי הגב הוא המשיך בסדר יומו, "אך ההתעלמות מהגב לא הביאה להתעלמות הגב ממני", כתב ביומנו (9.10.59).

 

דוד בן-גוריון היה אולי ראש הממשלה המוצלח ביותר, ולבטח מי שעיצב יותר מכול את שנותיה הראשונות של המדינה. פעילותו רבת-הגוונים נחקרה עד כה בכל היבטיה - הכלכליים, הפוליטיים, המדיניים ועוד, ובמאמר זה ניסיתי להאיר פן פחות ידוע בפעילותו. ללא ספק, יחסו האישי כלפי הפעילות הגופנית היה שונה מזה של רוב המנהיגים בדורנו, ומבחינה זו לפחות הוא ראוי לכל שבח.

 

רשימת מקורות:

 

נבון, י. (1998). באמונתו יחיה, לקט דברים על דוד בן-גוריון. המכון למורשת בן-גוריון, שדה-בוקר.

כהן, י. (1975).לקט ראיונות על דוד בן-גוריון. המכון למורשת בן-גוריון. שדה-בוקר.

ד"ר מרק ורטהיים - המכללה לחינוך גופני ולספורט ע"ש זינמן במכון וינגייט

 



תגובות הוסף תגובה
1.מקסים, כל הכבוד!נועה, 1306/02/08
2.כתבה מעניינית ביותר ! כל הכבוד (לת)אופיר05/12/11
20.10.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן