חפש רק בנושא זה






נבחרת הכדורסל: יובל 50 להופעה ההיסטורית במוסקבה

ב- 1953 היה מסך הברזל כבד ואטום, היחסים הדיפלומטיים עם מוסקבה נותקו והמשטר הסובייטי התנכל ליהודי ברית-המועצות. ולמרות זאת, בחודש מאי יצאה נבחרת הכדורסל הישראלית לאליפות אירופה שהתקיימה במוסקבה - אליפות שנחקקה לנצח בתולדות האומה הצעירה והספורט הישראלי
  15/01/03
מאמרים נוספים בנושא
שימוש בגישת ה-LMA להתמודדות עם לחץ בקרב מורים לחנ"ג
סקס לפני תחרות כן או לא? תלוי את מי שואלים
אתלטיקה במיטבה בקטאר
אדוני השופט
מאמרים נוספים בנושא
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ד'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ב'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014
יכול להיות שזה נגמר – שיחות עם אריק
חופשת סקי עם ילדים: חוויה קסומה או סדנה לניהול משברים?
תפיסת קירוס נכונה ובטיחותית
כללי בטיחות במרכזי ספורט ונופש
גזענות בספורט הישראלי
משחק מקדים בכפר האולימפי
אסרטיביות לא מה שחשבתם
ביקור ב-AJAX המתחדשת
משחקים על בטוח: ניהול בטיחות באירועי ספורט
טניס: הספורטאים הביוניים
מתחממים – לקראת אליפות העולם באתלטיקה
יעפת (ג'ט לג): איך לנחות על הרגליים?
מן הארכיון: יוסף מרימוביץ' ז"ל 2011-1924
משחק מנצח! מוטורי קוגניטיבי ומה שביניהם
הצבת גבולות מעצימה את חוויית חופש הפעולה
על צמתים, מעגלי תנועה וקבלת החלטות
בלט אווירי
ריצת מרתון בפחות משעתיים, האם זה אפשרי?
התעוררות ב-800 מ': דיוויד רודישה נסיך אפריקה
נתון לפרשנות
מנידוי לשותפות מלאה: ערביי ישראל בכדורגל הישראלי
לנטרל את הפחד מכישלון
המונדיאל של דרום אמריקה
מונדיאל 2010 – אל תמהרו להספיד ולבקר
מן הארכיון: כך נולד השיט התחרותי בישראל
"להיות על המפה"
10 שערוריות הספורט הגדולות ביותר
בחזרה לעתיד
הבאנו שלום עליכם
התנועה האולימפית מועמדת לאוסקר
פיני גרשון כמשל
המקום של פדרר בפנתיאון הספורט
היופי שבספורט – אמנות?
מלפפוני אתלטיקה – עוד מספיחי פרשיית סמניה ורמזי
עד כמה מהר ניתן לרוץ 100 מטר?
סמניה לא לבד
בולט מול גיי – הכי טעון, הכי מותח והכי מהיר
ורטהיים: פעילות חברתית במקום ענישה
צ'י גונג – נזקי התרגול הלקוי
מרתון סדום 2007 ("וולוו צ'לנג") – סיום העונה באופני הרים
כדורגל נשים – טיפול נפלא בכדור
הסנדלר רץ יחף – מיומנו של רוכב אופניים
רגע לפני הזינוק: טור דה-פראנס, מהדורת 2007
עמוק בגנטיקה היהודית
הכסף של גאידמק הורס את הספורט
דוד בן-גוריון: על הראש ועל העמידה על הראש
"התשוקה לחיים", מאת פרופ' קיי רדפילד ג'יימיסון. המלצה
בין מצרים, תורכיה, תל אביב ורחובות: דרכו של אמנון חרל"פ
תחת קורת גג במוסקבה - אליפות העולם בא"ק
הכשרת צעירים לספורט הישגי: תנאים מוקדמים
"הממשל בישראל ממקם את הספורט במקום נמוך מאוד"
בדיקה במבחן: על תקנות חוק הספורט בנושא הבדיקה התקופתית לספורטאים
השמיים היו הגבול
על הכישרון בספורט: מיון, מדדים ומבחנים
מייקל ווייט – אצן ישראלי מבטיח, הלך לעולמו בן 22 בלבד
הבדלים בין אוספי ספורט ואוספים כלליים
האם האינטרנט יהרוג את ספריות הספורט?
ספורט ללא עבר
ספורט (לא) ידידותי לסביבה
ספורט נשים: העדפה מתקנת
חוק זה לא ספורט
אריה ונשר על דוכן המנצחים
אלימות בכדורגל: במלחמה כמו במלחמה
קודם כל המסורת - רק אחר-כך היכולת
הספורט בראי הפלילים: על הימורים, הטיית משחקים - והחוק
הוועד האולימפי הישראלי: הקואליציה בין מכבי והפועל
מרד המכבים והשפעתו על תרבות הספורט היהודית
זרים במגרש: שלטון האינטרסים הכלכליים על הספורט בישראל
אחד עשר חללי מינכן, 31 שנים אחרי. לזכרם
"אולימפיה": הספורט והקולנוע בשירות הנאצים
דוד לויתן: 100 שנים של ציונות וספורט
הכתם על מצח הוועד האולימפי הבינלאומי
מרק ספיץ – סיפורו של אלוף (יהודי)
ספורט כשר: הרב עוזיאל והמכביות הראשונות
פולה רדקליף: הלוזרית שנהפכה לשיאנית עולם
אחרי חמישים שנה: הישראלים האולימפיים
שמשון פועלי ציון: אגודת הספורט הנעלמה
ההיסטוריה הלועזית של הספורטאים העבריים
הבכורה האולימפית שהסתיימה בוועדת החקירה הראשונה
שואת הספורטאים היהודים: מרוסיה ועד צרפת
הספורט היהודי בגרמניה הנאצית: שואה בשלבים
טיפים לעוסק המתחיל
בגובה הכידון של אלעד פלטין
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שני
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שלישי ואחרון
אני שואל אתם עונים
מעורב ירושלמי: מבחר שאלות מהפורום
מה הקשר בין סליחות וכדורגל?
שותים ובועטים
לעלות גבוה – המסע של שחר פאר אל עונת 2009
הכי טוב לשאול
מחנה האימונים של שחר פאר בדרום אפריקה – חלק ב'
יש לי שאלה
מאמרים נוספים בנושא


יחסיה של מדינת ישראל עם ברית-המועצות הסובייטית הגיעו לשפל בתחילת 1953. בחודש ינואר טפל משטרו של סטאלין עלילה על קבוצת רופאים יהודים במוסקבה, שכביכול קשרו קשר להמתת מנהיגים סובייטים. בפברואר הוטלה פצצה בצירות הסובייטית בתל-אביב, ובתגובה החליטה ממשלת ברית-המועצות לנתק את קשריה הדיפלומטיים עם ישראל. רק לאחר מותו של סטאלין, בחודש מארס 1953, ובעקבות משא ומתן מאומץ בין שתי המדינות, חודשו היחסים בחודש יולי.
 
במאי 1953 עמדה להתקיים במוסקבה אליפות אירופה בכדורסל, והשתתפותה של נבחרת ישראלית בתחרויות הוגדרה על-ידי משרד החוץ כ"חשובה מאוד מבחינה מדינית", דווקא על רקע ניתוק הקשרים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. בסיועה של שגרירות הולנד במוסקבה, שקיבלה על עצמה את הטיפול בענייני ישראל בחודשי הניתוק, נתפסו משחקי האליפות כהזדמנות להפשרת היחסים בין ברית-המועצות לישראל. אחד משחקני הנבחרת, משה ("מוסא")  דניאל, העיד: "חברי ואני הערכנו כי צעד זה [ההחלטה על השתתפות באליפות הכדורסל] לא נעשה אלא בתוקף המתרחש מאחורי הקלעים המדיניים ביחסינו עם הגוש המזרחי - לקראת חידוש היחסים. דחיית ההזמנה הייתה מתפרשת, כמובן, כהחרמה מדינית של מקום התחרויות וגורמת בלא ספק נזק מדיני ולא ספורטיבי בלבד".
 
בתחרויות עצמן זכו 13 הכדורסלנים מישראל (דני ארז, משה דניאל, דוד הייבלום, יהודה וינר, מרסל חפץ, פרדי כהן, מרדכי ממרן, זכריה עופרי, ראובן פכר, מנחם קורמן, רלף קליין, שמעון שלח ואברהם שניאור; המאמן היה יעקב שאלתיאל) בשבעה נצחונות (שניים מהם בשל אי-הופעת נבחרות לבנון ומצרים). ישראל גברה על נבחרות מהדרג הבכיר ביבשת - בולגריה, יוגוסלביה, איטליה וצ'כוסלובקיה, וגם על נבחרתה של פינלנד.

משחקי הכדורסל בבירת ברית המועצות זכו לחשיפה רבה בתקשורת הסובייטית, והנבחרת מישראל תוארה בה כ"פלא צעיר" וכ"אטרקציה והפתעת כל האליפות". העובדה שההמנון הלאומי נוגן אחרי כל ניצחון והדגל הלאומי הונף בריש-גלי, הביאה את ראש המשלחת, ברוך בג, לקבוע "שאין להעלות על הדעת שאיזה שגריר או איזו משלחת שהיא היתה יכולה להביא לידי פרסום כזה של מדינתנו!". איש הצירות הישראלית במוסקבה, משה קהת, הוסיף כי "עם המאורעות במחצית השנה האחרונה במוסקבה (ניתוק היחסים, פרשת הרופאים), ולאחר הפסקת כל קשר עם יהדות בריה"מ - נודעת משנה חשיבות להופעת משלחת גדולה מישראל שעשויה לעודד את היהדות האנוסה, לעורר בקרבה את האמונה בקיום מדינת ישראל והחיים התוססים בה".

חברי הנבחרת תודרכו לפני יציאתם לחו"ל בעניינים הנוגעים ליהודי ברית המועצות, ועל ראש המשלחת, בג, הוטלו מספר שליחויות (שיגור מכתבים, מסירת מזכרות לגורמים שונים וקיום שיחות עם פעילי העלייה). בג הדגיש את תרומתו של הספורט "לפיתוח רוח האחווה, הידידות והשלום בין כל העמים", וכן את "מידת הכנסת האורחים הנאה של העם הסובייטי". כמו כן קבע, כי "היה לנסיעה זו במיוחד גוון מדיני מובהק, בהתחשב שמקום המעשה היה מוסקבה, עיר הבירה של ס.ס.ס.ר., כחצי שנה בערך אחרי ניתוק היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות, ולא עוד - אלא אחרי מה שקרה עם הצירות הסובייטית כאן".

בשובם לישראל דיווחו חברי המשלחת על מצבם העגום של היהודים הסובייטים, במיוחד בהשוואה לאופן-התנהגותם בעת ביקור נבחרת הכדורעף הישראלית במוסקבה ב- 1952:  "הפעם היינו עדים להתנהגות אחרת לגמרי של האזרחים היהודים. היתה הרגשה שפחד הוא לעמוד בד' אמות שלנו [...] הוברר לנו, שההסתה הפרועה שהתנהלה בימי פרשת הרופאים נתנה את אותותיה בהנחלת פחד יסודי ביותר בלב היהודים".

למרות זאת, העידו הכדורסלנים, "בכל מקום שבאנו אליו, נזדמנו עם יהודים המלווים את צעדינו בברכה, ולו גם ברכת-אלם, שרוצים ביקרנו ובניצחוננו". מלבד תיאור מפורט של ביקורם בבית הכנסת הגדול במוסקבה, סיפרו חברי הקבוצה על חלוקת מזכרות מישראל ליהודים שהעיזו להתאסף סביבם בגמר התחרויות. "היה זה רגע מזעזע וקשה ביותר - הלא הם נשארו שם!", כתב ברוך בג. ראש המשלחת השתדל למלא אחר המשימות שהוטלו עליו קודם לנסיעה, תוך שהוא מתחמק ממעקבים של אנשי המשטרה החשאית הסובייטית. מפעיליו סיכמו את ההופעה באליפות הכדורסל במלים חד-משמעיות: "לאלפי יהודים נתן הביקור עידוד וגאווה לאומית [...] אין ספק שיש ערך רב למבצעים כאלו. כדאי כל מאמץ וקורבן כספי בכדי להוציא לפועל שיגור משלחת מסוג זה [...] עלינו לנצל כל כינוס ספורטיבי בכדי להביא את דברנו לתפוצות".

הישגיה של נבחרת הכדורסל זכו להערכה רבה, ובשובם הובלו השחקנים בשיירת מכוניות ברחובות תל-אביב. "אין אנו מסתפקים עוד בנצחונות מוסריים; אנו קוצרים נצחונות של ממש. חדלנו להיות 'ילד שעשועים' בספורט העולמי, המסתפק בלטיפה ע"י הנפת דגלנו", נכתב ב"על המשמר". סגן המנהל הכללי במשרד החוץ, אריה לבבי, ייחס להישג זה "חשיבות לאומית-מדינית כפולה ומשולשת: כלפי היישוב בארץ, כלפי אומות העולם וכלפי קיבוצים יהודיים מבודדים, אך יקרים מאוד לכלל האומה".


* ד"ר חגי חריף – מרצה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
20.10.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן