חפש רק בנושא זה






ספורט כשר: הרב עוזיאל והמכביות הראשונות

כיום אנו מורגלים בהפרדה מלאה כמעט בין הממסד הדתי-רבני - לספורט. ואולם מסתבר שלא תמיד היו כך פני הדברים: בתחילת המאה שעברה המציאות היתה שונה, ורבנים מרכזיים בארץ-ישראל של פעם גילו יחס אוהד לתרבות הגוף ולתנועות הספורט העבריות החדשות
  23/10/02
מאמרים נוספים בנושא
שימוש בגישת ה-LMA להתמודדות עם לחץ בקרב מורים לחנ"ג
סקס לפני תחרות כן או לא? תלוי את מי שואלים
אתלטיקה במיטבה בקטאר
אדוני השופט
מאמרים נוספים בנושא
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ד'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ב'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014
יכול להיות שזה נגמר – שיחות עם אריק
חופשת סקי עם ילדים: חוויה קסומה או סדנה לניהול משברים?
תפיסת קירוס נכונה ובטיחותית
כללי בטיחות במרכזי ספורט ונופש
גזענות בספורט הישראלי
משחק מקדים בכפר האולימפי
אסרטיביות לא מה שחשבתם
ביקור ב-AJAX המתחדשת
משחקים על בטוח: ניהול בטיחות באירועי ספורט
טניס: הספורטאים הביוניים
מתחממים – לקראת אליפות העולם באתלטיקה
יעפת (ג'ט לג): איך לנחות על הרגליים?
מן הארכיון: יוסף מרימוביץ' ז"ל 2011-1924
משחק מנצח! מוטורי קוגניטיבי ומה שביניהם
הצבת גבולות מעצימה את חוויית חופש הפעולה
על צמתים, מעגלי תנועה וקבלת החלטות
בלט אווירי
ריצת מרתון בפחות משעתיים, האם זה אפשרי?
התעוררות ב-800 מ': דיוויד רודישה נסיך אפריקה
נתון לפרשנות
מנידוי לשותפות מלאה: ערביי ישראל בכדורגל הישראלי
לנטרל את הפחד מכישלון
המונדיאל של דרום אמריקה
מונדיאל 2010 – אל תמהרו להספיד ולבקר
מן הארכיון: כך נולד השיט התחרותי בישראל
"להיות על המפה"
10 שערוריות הספורט הגדולות ביותר
בחזרה לעתיד
הבאנו שלום עליכם
התנועה האולימפית מועמדת לאוסקר
פיני גרשון כמשל
המקום של פדרר בפנתיאון הספורט
היופי שבספורט – אמנות?
מלפפוני אתלטיקה – עוד מספיחי פרשיית סמניה ורמזי
עד כמה מהר ניתן לרוץ 100 מטר?
סמניה לא לבד
בולט מול גיי – הכי טעון, הכי מותח והכי מהיר
ורטהיים: פעילות חברתית במקום ענישה
צ'י גונג – נזקי התרגול הלקוי
מרתון סדום 2007 ("וולוו צ'לנג") – סיום העונה באופני הרים
כדורגל נשים – טיפול נפלא בכדור
הסנדלר רץ יחף – מיומנו של רוכב אופניים
רגע לפני הזינוק: טור דה-פראנס, מהדורת 2007
עמוק בגנטיקה היהודית
הכסף של גאידמק הורס את הספורט
דוד בן-גוריון: על הראש ועל העמידה על הראש
"התשוקה לחיים", מאת פרופ' קיי רדפילד ג'יימיסון. המלצה
בין מצרים, תורכיה, תל אביב ורחובות: דרכו של אמנון חרל"פ
תחת קורת גג במוסקבה - אליפות העולם בא"ק
הכשרת צעירים לספורט הישגי: תנאים מוקדמים
"הממשל בישראל ממקם את הספורט במקום נמוך מאוד"
בדיקה במבחן: על תקנות חוק הספורט בנושא הבדיקה התקופתית לספורטאים
השמיים היו הגבול
על הכישרון בספורט: מיון, מדדים ומבחנים
מייקל ווייט – אצן ישראלי מבטיח, הלך לעולמו בן 22 בלבד
הבדלים בין אוספי ספורט ואוספים כלליים
האם האינטרנט יהרוג את ספריות הספורט?
ספורט ללא עבר
ספורט (לא) ידידותי לסביבה
ספורט נשים: העדפה מתקנת
חוק זה לא ספורט
אריה ונשר על דוכן המנצחים
אלימות בכדורגל: במלחמה כמו במלחמה
קודם כל המסורת - רק אחר-כך היכולת
הספורט בראי הפלילים: על הימורים, הטיית משחקים - והחוק
הוועד האולימפי הישראלי: הקואליציה בין מכבי והפועל
מרד המכבים והשפעתו על תרבות הספורט היהודית
זרים במגרש: שלטון האינטרסים הכלכליים על הספורט בישראל
אחד עשר חללי מינכן, 31 שנים אחרי. לזכרם
"אולימפיה": הספורט והקולנוע בשירות הנאצים
דוד לויתן: 100 שנים של ציונות וספורט
נבחרת הכדורסל: יובל 50 להופעה ההיסטורית במוסקבה
הכתם על מצח הוועד האולימפי הבינלאומי
מרק ספיץ – סיפורו של אלוף (יהודי)
פולה רדקליף: הלוזרית שנהפכה לשיאנית עולם
אחרי חמישים שנה: הישראלים האולימפיים
שמשון פועלי ציון: אגודת הספורט הנעלמה
ההיסטוריה הלועזית של הספורטאים העבריים
הבכורה האולימפית שהסתיימה בוועדת החקירה הראשונה
שואת הספורטאים היהודים: מרוסיה ועד צרפת
הספורט היהודי בגרמניה הנאצית: שואה בשלבים
טיפים לעוסק המתחיל
בגובה הכידון של אלעד פלטין
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שני
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שלישי ואחרון
אני שואל אתם עונים
מעורב ירושלמי: מבחר שאלות מהפורום
מה הקשר בין סליחות וכדורגל?
שותים ובועטים
לעלות גבוה – המסע של שחר פאר אל עונת 2009
הכי טוב לשאול
מחנה האימונים של שחר פאר בדרום אפריקה – חלק ב'
יש לי שאלה
מאמרים נוספים בנושא


מה לרב מכובד בישראל ולספורט? כיום, מן הסתם, היינו משיבים ללא היסוס כי אין כל קשר בין השניים. אולם מסע לאחור בהיסטוריה של היישוב היהודי בארץ-ישראל, מגלה כי בראשית המאה ה- 20 נהגה פה מציאות אחרת. ראש וראשון לרבני א"י, אשר גילו יחס אוהד לתרבות הגוף ולתנועת ההתעמלות והספורט העברית החדשה, הוא הרב אברהם יצחק הכהן קוק (1935-1865). הראי"ה קוק ראה בפיתוח העוצמה הגופנית של הנוער היהודי אמצעי להתעלות רוחנית, הן במישור האישי והן במישור החברתי, וגורם חשוב בתחיית עם ישראל בארצו.

בספרו "אורות" כתב: "ההתעמלות שצעירי ישראל עוסקים בה בארץ-ישראל לחזק את גופם בשביל להיות בנים אמיצי כוח לאומה (...); אבל שיצחקו הנערים לחזק כחם ורוחם, בשביל גבורת האומה בכללה, עבודת הקודש הזאת מעלה את השכינה מעלה מעלה, כעלייתה ע"י שירות ותשבחות".

דוגמה בולטת נוספת לאישיות תורנית, שהביטה בחיוב רב על פעילותם של ספורטאי היישוב, הוא הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל (1953-1880), שכיהן שנים ארוכות כרב הראשי של יפו ותל-אביב ומאוחר יותר גם כרבה הראשי (הספרדי) של ארץ-ישראל ושל מדינת ישראל בשנותיה הראשונות. בדומה לראי"ה קוק, נודע הרב עוזיאל בנועם הליכותיו, בסובלנותו, באהבת הבריות שבו ובמעשיו לקירוב לבבות. יחסים חמים במיוחד נרקמו בין הרב עוזיאל לבין הסתדרות "מכבי ארץ-ישראל", שנוסדה בשנת 1912. ייחודה של התנועה היה נעוץ, לדעת הרב, בשילוב שבין גבורת הכוח לגבורת הרוח:

"... תנועת המכבי בכלל ובארצנו בפרט, חביבה היא בעיני ואני מאמין שכל איש מישראל, מוקיר ומכבד תנועה זאת הנושאת עליה בגאון, שמו הנצחי של המכבי הנכבד מאוד בדפי ספרותנו ההיסטורית וההלכתית. תנועה זו היתה ותהיה אחת משאיפותינו הלאומיות: לראות את בנינו הצעירים מלאי כוח עלומים למודי ה' משכילים ונבונים, ועם זה מגודלים בנעוריהם בקומה זקופה ובנפש בריאה וצועדים קדימה לקראת תחייתנו הרוחנית והלאומית גם יחד..." הרב עוזיאל אף טרח להזהיר מפני טשטוש המסרים הלאומיים, שאותם חרתה "מכבי" על דגלה: "ולא יהיה המכבי שלנו העתקה חקויה מכל תנועות ספורטיביות כאלה הקיימות בקרב כל העמים".

מפעל ה"מכביה" - כינוס הספורט היהודי העולמי בארץ-ישראל - עשה את צעדיו הראשונים בשנות השלושים של המאה ה-20. ב- 1932נערכה בעיר תל-אביב המכביה הראשונה, וב- 1935 התקיימה בה המכביה השנייה. בשביל בני הישוב היהודי בארץ-ישראל, היו אלו שתי חגיגות לאומיות המוניות, שנועדו לקרב את יהודי הגולה למפעל החלוצי הקורם עור וגידים במולדת העתיקה. הרב עוזיאל השקיף על הבאים אל הארץ בעין יפה:

"... אחד מחזיונות נחמה אלה, הוא עלייתם של בנינו ובנותינו גיבורי החיים ובני בניהם של גיבורי האומה, החשמונאים והמכבים, בהמון חוגג אל ארץ מולדתם. אין זו אמנם עלייה לרגל באותה הצורה שעלו ישראל בהמון חוגג אל מקדשי ה' בירושלים. אבל עצם העלייה מהגולה כשהיא נושאת פניה ומגמתה לארץ הקודש, היא לא רק עליה קיבוצית מכבית, אבל היא עליה נפשית כבירה, שפושטת מעליה אלוקי הנכר ומנהגי השפעת הנכר בכל צורותיהם ומתלבשת בקדושת הארץ וקדושת עם ישראל האצורה באדמתה וספוגה באווירה...".  
 
הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, שהדגיש לא פעם את הצורך בהבטחת 'צביונה היהודי של המכביה', נאלץ להתמודד עם שתי בעיות מרכזיות שהקשו על השגת מטרה זו - שמירת הכשרות ושמירת השבת. בז' שבט תרצ"ב שיגרו הרב עוזיאל והרב שלמה הכהן אהרונסון, עמיתו האשכנזי למשרת הרב הראשי למחוז יפו ותל-אביב, מכתב להנהלת הסוכנות היהודית ולוועד הלאומי של כנסת ישראל שבו מובעת הדרישה להימנע מפגיעה כלשהי בקדושת השבת. הנימוק:  חובתם הלאומית של המסדרים ושל העוזרים לסידור המכביה וכבודה של העיר העברית הראשונה בתבל שבה תערכנה חגיגות נהדרות אלה, דורשים שלב אחינו הבאים בהזדמנות זו אל הארץ לא יתכווץ ממראה חילול שבת כל שהוא בארץ הקודש על ידי הנוער העברי החדש וע"י חובביו, ולהפך - ישמח ויגל לראות קדושת השבת בכל הדרה...

מכתב נוסף, הפעם בנושא הכשרות, נשלח על ידי שני הרבנים למזכירות המכביה בכ"ד שבט תרצ"ב:

"בקשתנו מכם היתה כי אתם, בתור הסתדרות מכבית עברית, לא תתקשרו עם מסעדות כאלו שמכשילים את הרבים במאכלות אסורות, כי התקשרותכם אתם כאילו מעידה שמסעדה זו כשרה. אפשר לאדם מישראל לחשוש שמא יש בארץ-ישראל מסעדה יהודית בלתי כשרה, אבל אין אדם יכול להעלות על הדעת שהסתדרות יהודית תתקשר עם מסעדה כזו להזמין אצלה אורחים יהודים הבאים ארצה-ישראל להשתתף במכביה יהודית אשר צריכה לסמל גיבורי ישראל ברוחם ונפשם. 

תביעה דומה ביחס לשמירת השבת השמיע הרב עוזיאל בעת משחקי המכביה השנייה:

"קדשו את שם ישראל וקדשי העם ובייחוד את יום השבת הקדוש בקדושתו המיוחדת לו, שאין דוגמתו בכל העמים ובכל הלשונות, ובעלייתכם זו הננו רוצים לקוות שתמצאו כולכם יחד את הדרך למנוע את משחקי הספורט הפומביים והרועשים בימי השבתות ומועדי קודש בארצנו הקדושה. גאולת הארץ ואחדות העם דורשים ומקווים זאת מכם...".

הפרק החותם את ספרו של מאיר עוזיאל אודות סבו - "הראשון מארץ ציון" - עוסק בצוואתו של הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, שאותה חיבר יומיים לפני מותו והוא בן 73. "שמרו מכל משמר את שלום העם ושלום המדינה - האמת והשלום אהבו", ביקש הרב על ערש דווי, "כי הפירוד והמחלוקת הם האויבים היותר מסוכנים, שהם כעש לבית יעקב וכרקב בעצמותיו". יחסו של הרב עוזיאל למפעל המכביות הוא ביטוי נאמן להשקפתו בדבר החובה להבטיח את אחדות ישראל.

* ד"ר חגי חריף הוא מרצה במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן
* הרשימה התפרסמה לראשונה בדו-ירחון "עת-מול" (הוצאת יד יצחק בן-צבי) בשנת 2002

 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
20.10.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן