חפש רק בנושא זה






שמשון פועלי ציון: אגודת הספורט הנעלמה

כל מי שמכיר משהו מהספורט הישראלי והארצישראלי, יודע על "מכבי", "הפועל" "בית"ר" וגם "אליצור". אבל היתה גם אגודת "שמשון", אגודת ספורט שנוסדה על-ידי פועלי ציון בראשית המאה הקודמת, והתפרקה אחרי זמן קצר. מטרותיה תאמו את רוח התקופה: פעילות ספורטיבית עם מטרות ביטחוניסטיות. להלן סיפורה קצר הימים של אגודת שמשון
  07/09/02
מאמרים נוספים בנושא
שימוש בגישת ה-LMA להתמודדות עם לחץ בקרב מורים לחנ"ג
סקס לפני תחרות כן או לא? תלוי את מי שואלים
אתלטיקה במיטבה בקטאר
אדוני השופט
מאמרים נוספים בנושא
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ד'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ב'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014
יכול להיות שזה נגמר – שיחות עם אריק
חופשת סקי עם ילדים: חוויה קסומה או סדנה לניהול משברים?
תפיסת קירוס נכונה ובטיחותית
כללי בטיחות במרכזי ספורט ונופש
גזענות בספורט הישראלי
משחק מקדים בכפר האולימפי
אסרטיביות לא מה שחשבתם
ביקור ב-AJAX המתחדשת
משחקים על בטוח: ניהול בטיחות באירועי ספורט
טניס: הספורטאים הביוניים
מתחממים – לקראת אליפות העולם באתלטיקה
יעפת (ג'ט לג): איך לנחות על הרגליים?
מן הארכיון: יוסף מרימוביץ' ז"ל 2011-1924
משחק מנצח! מוטורי קוגניטיבי ומה שביניהם
הצבת גבולות מעצימה את חוויית חופש הפעולה
על צמתים, מעגלי תנועה וקבלת החלטות
בלט אווירי
ריצת מרתון בפחות משעתיים, האם זה אפשרי?
התעוררות ב-800 מ': דיוויד רודישה נסיך אפריקה
נתון לפרשנות
מנידוי לשותפות מלאה: ערביי ישראל בכדורגל הישראלי
לנטרל את הפחד מכישלון
המונדיאל של דרום אמריקה
מונדיאל 2010 – אל תמהרו להספיד ולבקר
מן הארכיון: כך נולד השיט התחרותי בישראל
"להיות על המפה"
10 שערוריות הספורט הגדולות ביותר
בחזרה לעתיד
הבאנו שלום עליכם
התנועה האולימפית מועמדת לאוסקר
פיני גרשון כמשל
המקום של פדרר בפנתיאון הספורט
היופי שבספורט – אמנות?
מלפפוני אתלטיקה – עוד מספיחי פרשיית סמניה ורמזי
עד כמה מהר ניתן לרוץ 100 מטר?
סמניה לא לבד
בולט מול גיי – הכי טעון, הכי מותח והכי מהיר
ורטהיים: פעילות חברתית במקום ענישה
צ'י גונג – נזקי התרגול הלקוי
מרתון סדום 2007 ("וולוו צ'לנג") – סיום העונה באופני הרים
כדורגל נשים – טיפול נפלא בכדור
הסנדלר רץ יחף – מיומנו של רוכב אופניים
רגע לפני הזינוק: טור דה-פראנס, מהדורת 2007
עמוק בגנטיקה היהודית
הכסף של גאידמק הורס את הספורט
דוד בן-גוריון: על הראש ועל העמידה על הראש
"התשוקה לחיים", מאת פרופ' קיי רדפילד ג'יימיסון. המלצה
בין מצרים, תורכיה, תל אביב ורחובות: דרכו של אמנון חרל"פ
תחת קורת גג במוסקבה - אליפות העולם בא"ק
הכשרת צעירים לספורט הישגי: תנאים מוקדמים
"הממשל בישראל ממקם את הספורט במקום נמוך מאוד"
בדיקה במבחן: על תקנות חוק הספורט בנושא הבדיקה התקופתית לספורטאים
השמיים היו הגבול
על הכישרון בספורט: מיון, מדדים ומבחנים
מייקל ווייט – אצן ישראלי מבטיח, הלך לעולמו בן 22 בלבד
הבדלים בין אוספי ספורט ואוספים כלליים
האם האינטרנט יהרוג את ספריות הספורט?
ספורט ללא עבר
ספורט (לא) ידידותי לסביבה
ספורט נשים: העדפה מתקנת
חוק זה לא ספורט
אריה ונשר על דוכן המנצחים
אלימות בכדורגל: במלחמה כמו במלחמה
קודם כל המסורת - רק אחר-כך היכולת
הספורט בראי הפלילים: על הימורים, הטיית משחקים - והחוק
הוועד האולימפי הישראלי: הקואליציה בין מכבי והפועל
מרד המכבים והשפעתו על תרבות הספורט היהודית
זרים במגרש: שלטון האינטרסים הכלכליים על הספורט בישראל
אחד עשר חללי מינכן, 31 שנים אחרי. לזכרם
"אולימפיה": הספורט והקולנוע בשירות הנאצים
דוד לויתן: 100 שנים של ציונות וספורט
נבחרת הכדורסל: יובל 50 להופעה ההיסטורית במוסקבה
הכתם על מצח הוועד האולימפי הבינלאומי
מרק ספיץ – סיפורו של אלוף (יהודי)
ספורט כשר: הרב עוזיאל והמכביות הראשונות
פולה רדקליף: הלוזרית שנהפכה לשיאנית עולם
אחרי חמישים שנה: הישראלים האולימפיים
ההיסטוריה הלועזית של הספורטאים העבריים
הבכורה האולימפית שהסתיימה בוועדת החקירה הראשונה
שואת הספורטאים היהודים: מרוסיה ועד צרפת
הספורט היהודי בגרמניה הנאצית: שואה בשלבים
טיפים לעוסק המתחיל
בגובה הכידון של אלעד פלטין
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שני
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שלישי ואחרון
אני שואל אתם עונים
מעורב ירושלמי: מבחר שאלות מהפורום
מה הקשר בין סליחות וכדורגל?
שותים ובועטים
לעלות גבוה – המסע של שחר פאר אל עונת 2009
הכי טוב לשאול
מחנה האימונים של שחר פאר בדרום אפריקה – חלק ב'
יש לי שאלה
מאמרים נוספים בנושא


בדברי ימי הספורט הארצישראלי, ידועות היטב האגודות שהטביעו חותמן וקיימות עד היום: "מכבי", "הפועל", "בית"ר"' ו"אליצור". הרבה פחות ידוע לנו על אגודת "שמשון", שפעלה זמן קצר בלבד בתקופת העלייה השנייה: היא נוסדה בתחילת חודש מאי  1909, והתפרקה לפני נובמבר 1911.

 

בתקופת העלייה השנייה (1914-1903) החל למעשה תהליך הקמת אגודות הספורט הארצישראליות. נאומו של מקס נורדאו בקונגרס הציוני השני (1898),  שבו קרא להקים מחדש את "יהדות השרירים", היווה מאיץ להקמתן של אגודות ספורט לאומיות יהודיות בגולה.  בקונגרס הציוני השישי בבזל 1903, הוחלט להקים מסגרת לכל אותן האגודות, וכך נוסדה "אגודת המתעמלים היהודית " (Judishe Turnershaft).

 

שלוש שנים לאחר מכן (1906), הוקמה האגודה הראשונה בארץ-ישראל. היתה זו אגודת "ראשון לציון" יפו, שלימים שנתה שמה למכבי תל-אביב. בין מקימי אגודה זו היו שניים מחברי  ההגנה העצמית  ברוסיה: ד"ר ליאו כהן, רופא הגימנסיה העברית הרצליה ביפו, שהיה חבר בארגון ההגנה בקישנב, ויחזקאל חנקין, שעמד בראש קבוצת ההגנה בהומל והתפרסם יותר כאחד ממקימי אגודות השמירה "בר גיורא" ו"השומר". העובדה שחנקין וכהן, פעילי ההגנה העצמית ברוסיה, היו מקימי אגודת הספורט החדשה, מעידה על אחד מיעדיה: מילוי משימות ביטחוניות. אגודות הספורט הלאומיות לא ראו עצמן כאגודות שעוסקות בפעילות ספורטיבית בלבד, אלא כארגונים שממלאים משימות לאומיות כלליות: תרבותיות, חינוכיות וביטחוניות ובהקשר זה יש לראות את הקמת אגודת הספורט השנייה  בארץ-ישראל: אגודת "שמשון".

 

המקורות הידועים לנו על אגודה זו הם מעטים, ומתוך המעט הקיים, ניתן לשחזר במידת מה  את יעדיה ותולדותיה הקצרים. המקור המעיד על הקמת האגודה מצוי בספר הפרוטוקולים של "פועלי ציון":

 

"… בקיץ  תרס"ט יצחק… בן צבי ורחל ינאית חזרו אז מאסיפת היסוד של  "השומר" בגליל... בה' אייר  הוחלט לבחור בוועד הזדיינות. נבחרו ארבעה חברים: בן צבי, וולף (זאב אשור) יונה (טאוב) ורחל (ינאית)… בי"ז באייר הוחלט להטיל על ועד ההזדיינות לייסד אגודת התעמלות. נבחר ועד לשם כך ובו בן-צבי, רחל ינאית ויוסף נחמני. אגודה זו ששמה היה "שמשון" נוסדה אז ובה השתתפו בני נוער מחוגים שונים…".

 

ממקור זה ניתן להסיק כי האגודה הוקמה  כחודש לאחר הקמת אגודת "השומר" (אגודת "השומר" נוסדה ב- 12 באפריל 1909 ו"שמשון" ב- 17 במאי 1909) ונראה כי המניע  להקמת האגודה היה דומה לזה שהביא להקמת ארגון "השומר".

 

ביולי 1908 התרחשה מהפכת "הטורקים הצעירים" בטורקיה. מהפכה זו הביאה להקמת מלוכה שהונהגה על-ידי משטר פרלמנטרי, והבטיחה ליברליזציה וזכויות לעמים השונים בטורקיה. השינוי הביא בעקבותיו גם היערכות אידיאולוגית  וטקטית של "פועלי ציון" בארץ-ישראל: המפלגה החליטה לעבור לפעילות פרלמנטרית (ועל רקע זה  יש לראות את נסיעתם  של בן-גוריון, בן-צבי ושוחט ללימודי משפטים בקושטא), ונאלצה לראשונה להתמודד מול התופעה של הלאומיות הערבית, שבאה בשנים אלו לידי ביטוי בעיתונות, בסכסוכי קרקעות, ובהתנפלויות על מושבות. המפלגה זנחה את רעיונות האוטונומיה הלאומית המיידית שבהם דגלה, אמצה את עקרון העבודה העברית ועודדה הקמת ארגון  "השומר" שעל פי דברי מייסדיו היה אמור להיות ארגון חצי-צבאי ליגאלי  ש"יחדיר בישוב, על כל שכבותיו את רוח ההגנה העצמית ואת הרצון והשאיפה ליצור כוח מגן".

 

מהמקור לעיל אנו למדים כי לא היה ל"פועלי ציון" די בהקמת ארגון "השומר". המפלגה הקימה "ועד הזדיינות" שהיה עליו להקים אגודת התעמלות – מה שמעיד באופן ברור על ההקשר הביטחוני שיועד לאגודת ההתעמלות. העובדה ש"פועלי ציון" הקימה "ועד הזדיינות" היא גם פועל יוצא ממערכת היחסים של מפלגה זו עם  אגודת "השומר". רוב אנשי אגודת "השומר" (כדוגמת יצחק בן צבי, ישראל שוחט ורחל ינאית) נמנו אמנם עם "פועלי ציון", ומנהיגי המפלגה נטלו חלק בהקמת הארגון -  אך ארגון "השומר" כארגון לא ראה עצמו כחלק מהמפלגה, היה אל-מפלגתי במוצהר ואנשיו נקטו לא אחת עמדות מנוגדות לעמדת "פועלי ציון". מכאן עולה כי "פועלי ציון" התכוונו להקים ועד שיעסוק בענייני ביטחון, אשר בניגוד ל"שומר" - יהיה כפוף למפלגה. אגודת ההתעמלות היתה אמורה אמנם להיות כפופה לוועד, אך חבריה לעומת זאת  לא היו אמורים בהכרח להיות חברי המפלגה. הדבר עולה הן מן המקור  לעיל ("ובה השתתפו בני נוער מחוגים שונים") והן מהחלטת הוועידה השישית של "פועלי ציון", שהתקיימה ביפו באוקטובר 1910 ושבה נאמר כי: "המפלגה מכירה את ערך החינוך הגופני ומייסדת אגודות להתעמלות אי מפלגתיות בעיקר לפועלים".

 

התייחסות ספרותית קצרה, והיחידה עד כה לאגודת "שמשון", מצויה בחוברת שנכתבה ע"י אוריאל זמרי בשנת 1968, ועוסקת באגודות ההתעמלות והספורט בארץ-ישראל לפני מלחמת העולם הראשונה. זמרי לא מתייחס כלל לקשר שבין האגודה ל"פועלי ציון" אך לעומת זאת מציין בהסתמך על עדות של אביעזר ילין (ממייסדי "מכבי" ירושלים ולימים מזכיר הסתדרות המורים), כי מקים האגודה היה מאיר יריצ'ובר, מורה ב"בצלאל" ורוב  חבריה באו משורות "בצלאל". מידע זה אינו סותר את הזיקה  ל"פועל ציון", שכן  גם המקור שהובא לעיל מציין השתתפות בני נוער רבים  ואין זה מן הנמנע שתלמידי בצלאל הוו גורם דומיננטי באגודה, שפעלה בירושלים, שם גם היה מרכז הפעילות של "פועלי ציון" בתקופה זו. ידוע  היטב כי  בוריס שץ , מקים בצלאל עסק בעברו באגרוף  ועודד פעילות ספורטיבית בין חניכיו ומן הסתם היה זה יריצ'ובר ממורי בצלאל, שהפנה את תלמידיו לאגודת הספורט החדשה.

 

על העניין של "פועלי ציון" באגודת שמשון, ניתן ללמוד בין היתר משתי מודעות שהופיעו בעיתונה של המפלגה, "האחדות". האחת בכ"ז טבת תרע"א (26 לאפריל 1911 )הודיעה על אסיפה כללית של האגודה והשנייה  מה' בשבט תרע"א (3 למאי 1911) הודיעה על כך שהאגודה העתיקה פעילותה לקלוב הפועלים.

 

המקור האחרון הידוע לנו על אגודת "שמשון"  מופיע בפרוטוקול אסיפת היסוד של מכבי ירושלים ב- 2 נובמבר 1911 , שאף להקמתה היה קשר עם "פועלי ציון". 

 

בשנת 1911 שהו חלק ממנהיגי "פועלי ציון": (דוד בן-גוריון, יצחק בן-צבי וישראל שוחט)  בקושטא כמו גם צעירים ארץ-ישראלים  נוספים. במסגרת שהייתם בקושטא  פעלו במסגרת הקהילה היהודית במקום ויצרו קשר עם  "מכבי' המקומי. אין תימה שבמסגרת הידוק הקשרים בין יהודי קושטא ויהודי ארץ-ישראל עודדה “מכבי” קושטא הקמת אגודת “מכבי” גם בירושלים, שהחלה את דרכה כסניף של “מכבי” בקושטא. 

 

באסיפת היסוד של “מכבי” בירושלים נכח גם יצחק בן צבי ודבריו בפרוטוקול מטילים אור נוסף על אגודת "שמשון" ועל הנסיבות לדעיכתה:

 

" בן-צבי מבקר את הוועד שלקח אולם בית הספר למל… בנוגע למכשירים הוא אומר שאגודת "שמשון" נכונה למסור את מכשיריה בתנאי שנשלם חובותיה בערך 40 פרנק… נפחא שרגא אומר שמכשירי "שמשון" אי אפשר להשתמש בהם מפני שהם שבירים".

 

ממקור זה  ניתן ללמוד על מצבה הקשה של אגודת "שמשון" בתקופה זו: אי שם בתקופה שבין מאי 1911 (מועד העתקת הפעילות לסניף הפועלים) עד לנובמבר 1911 היא נקלעה לחובות והסתבכה כנראה בקניית מכשירי התעמלות באיכות ירודה  - מה שמסביר אולי את אחת הסיבות לחוסר תפקודה.

 

אגודת “מכבי” בירושלים, הראשונה באגודות בשם “מכבי” בארץ-ישראל  קמה על יסודותיה של אגודת 'שמשון'  והייתה אף היא קשורה קשר אמיץ עם "פועלי ציון": בין פעיליה ומקימיה היו יצחק בן-צבי (שאמנם לא היה פעיל ביותר לאחר ההקמה אך פרסם מאמר אוהד ביותר בזכות ה”מכבי” בעיתון ה'אחדות' באדר תרע"ג- פברואר 1913),  יעקב זרובבל עורך "האחדות" ומשה חסין.  הקשר ל"שמשון" בא לידי ביטוי גם בכך שיריצ'ובר, המורה מ”בצלאל” שהיה בין מקימי "שמשון" נקבע כמעמל האגודה אך לאחר שנקבע כי הוא יהיה כפוף לאברהם  צבי גולדשמיט (המורה המקצועי הראשון להתעמלות בארץ-ישראל) הוא נעלב ופרש מן האגודה.

 

מכבי ירושלים מלאה במידה רבה את היעדים שהועידו בעבר מקימי שמשון לאגודת הספורט שלהם: אנשי “מכבי” ירושלים היו אלה שהופקדו על הגנת השכונות העבריות של העיר  לפני מלחמת העולם הראשונה. בתקופה שלפני מאורעות תר"פ (אפריל 1920) הקים  זאב ז'בוטינסקי את וועד ההגנה בירושלים. שניים מחברי הוועד היו אנשי "אחדות העבודה" (לשעבר: "פועלי ציון"): רחל ינאית וצבי נדב. עיקר הפעילים בשטח היו אנשי "מכבי" בירושלים.

 

* ד"ר חיים קאופמן הוא מרצה במכללה ע"ש זינמן במכון וינגייט

 

 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
20.10.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן