חפש רק בנושא זה






הבכורה האולימפית שהסתיימה בוועדת החקירה הראשונה

בימים אלה מלאו 50 שנה להופעתם ההיסטורית של ספורטאי ישראל במשחקים האולימפיים. אלא שהשתתפות הראשונה אי פעם של ישראל באולימפיאדה, במשחקי הלסינקי 1952, הסתיימה בוועדת חקירה שהורה להקים ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון. הסיבה: התנהגות בלתי נאותה של הספורטאים וקשר רעוע עם הקהילה היהודית בפינלנד
  17/07/02
מאמרים נוספים בנושא
שימוש בגישת ה-LMA להתמודדות עם לחץ בקרב מורים לחנ"ג
סקס לפני תחרות כן או לא? תלוי את מי שואלים
אתלטיקה במיטבה בקטאר
אדוני השופט
מאמרים נוספים בנושא
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ד'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ב'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014
יכול להיות שזה נגמר – שיחות עם אריק
חופשת סקי עם ילדים: חוויה קסומה או סדנה לניהול משברים?
תפיסת קירוס נכונה ובטיחותית
כללי בטיחות במרכזי ספורט ונופש
גזענות בספורט הישראלי
משחק מקדים בכפר האולימפי
אסרטיביות לא מה שחשבתם
ביקור ב-AJAX המתחדשת
משחקים על בטוח: ניהול בטיחות באירועי ספורט
טניס: הספורטאים הביוניים
מתחממים – לקראת אליפות העולם באתלטיקה
יעפת (ג'ט לג): איך לנחות על הרגליים?
מן הארכיון: יוסף מרימוביץ' ז"ל 2011-1924
משחק מנצח! מוטורי קוגניטיבי ומה שביניהם
הצבת גבולות מעצימה את חוויית חופש הפעולה
על צמתים, מעגלי תנועה וקבלת החלטות
בלט אווירי
ריצת מרתון בפחות משעתיים, האם זה אפשרי?
התעוררות ב-800 מ': דיוויד רודישה נסיך אפריקה
נתון לפרשנות
מנידוי לשותפות מלאה: ערביי ישראל בכדורגל הישראלי
לנטרל את הפחד מכישלון
המונדיאל של דרום אמריקה
מונדיאל 2010 – אל תמהרו להספיד ולבקר
מן הארכיון: כך נולד השיט התחרותי בישראל
"להיות על המפה"
10 שערוריות הספורט הגדולות ביותר
בחזרה לעתיד
הבאנו שלום עליכם
התנועה האולימפית מועמדת לאוסקר
פיני גרשון כמשל
המקום של פדרר בפנתיאון הספורט
היופי שבספורט – אמנות?
מלפפוני אתלטיקה – עוד מספיחי פרשיית סמניה ורמזי
עד כמה מהר ניתן לרוץ 100 מטר?
סמניה לא לבד
בולט מול גיי – הכי טעון, הכי מותח והכי מהיר
ורטהיים: פעילות חברתית במקום ענישה
צ'י גונג – נזקי התרגול הלקוי
מרתון סדום 2007 ("וולוו צ'לנג") – סיום העונה באופני הרים
כדורגל נשים – טיפול נפלא בכדור
הסנדלר רץ יחף – מיומנו של רוכב אופניים
רגע לפני הזינוק: טור דה-פראנס, מהדורת 2007
עמוק בגנטיקה היהודית
הכסף של גאידמק הורס את הספורט
דוד בן-גוריון: על הראש ועל העמידה על הראש
"התשוקה לחיים", מאת פרופ' קיי רדפילד ג'יימיסון. המלצה
בין מצרים, תורכיה, תל אביב ורחובות: דרכו של אמנון חרל"פ
תחת קורת גג במוסקבה - אליפות העולם בא"ק
הכשרת צעירים לספורט הישגי: תנאים מוקדמים
"הממשל בישראל ממקם את הספורט במקום נמוך מאוד"
בדיקה במבחן: על תקנות חוק הספורט בנושא הבדיקה התקופתית לספורטאים
השמיים היו הגבול
על הכישרון בספורט: מיון, מדדים ומבחנים
מייקל ווייט – אצן ישראלי מבטיח, הלך לעולמו בן 22 בלבד
הבדלים בין אוספי ספורט ואוספים כלליים
האם האינטרנט יהרוג את ספריות הספורט?
ספורט ללא עבר
ספורט (לא) ידידותי לסביבה
ספורט נשים: העדפה מתקנת
חוק זה לא ספורט
אריה ונשר על דוכן המנצחים
אלימות בכדורגל: במלחמה כמו במלחמה
קודם כל המסורת - רק אחר-כך היכולת
הספורט בראי הפלילים: על הימורים, הטיית משחקים - והחוק
הוועד האולימפי הישראלי: הקואליציה בין מכבי והפועל
מרד המכבים והשפעתו על תרבות הספורט היהודית
זרים במגרש: שלטון האינטרסים הכלכליים על הספורט בישראל
אחד עשר חללי מינכן, 31 שנים אחרי. לזכרם
"אולימפיה": הספורט והקולנוע בשירות הנאצים
דוד לויתן: 100 שנים של ציונות וספורט
נבחרת הכדורסל: יובל 50 להופעה ההיסטורית במוסקבה
הכתם על מצח הוועד האולימפי הבינלאומי
מרק ספיץ – סיפורו של אלוף (יהודי)
ספורט כשר: הרב עוזיאל והמכביות הראשונות
פולה רדקליף: הלוזרית שנהפכה לשיאנית עולם
אחרי חמישים שנה: הישראלים האולימפיים
שמשון פועלי ציון: אגודת הספורט הנעלמה
ההיסטוריה הלועזית של הספורטאים העבריים
שואת הספורטאים היהודים: מרוסיה ועד צרפת
הספורט היהודי בגרמניה הנאצית: שואה בשלבים
טיפים לעוסק המתחיל
בגובה הכידון של אלעד פלטין
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שני
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שלישי ואחרון
אני שואל אתם עונים
מעורב ירושלמי: מבחר שאלות מהפורום
מה הקשר בין סליחות וכדורגל?
שותים ובועטים
לעלות גבוה – המסע של שחר פאר אל עונת 2009
הכי טוב לשאול
מחנה האימונים של שחר פאר בדרום אפריקה – חלק ב'
יש לי שאלה
מאמרים נוספים בנושא


ספורטאי ישראל מציינים בימים אלה מלאת 50 שנה להופעתם הראשונה במשחקים האולימפיים. להלסינקי, בירת פינלנד, יצאו בקיץ 1952 עשרים ושישה ספורטאים - שבעה אתלטים, ארבעה קלעים, שחיין, קופץ למים ונבחרת כדורסל. ערכה הלאומי של ההופעה ההיסטורית על במת הספורט החשובה בתבל לא היה מוטל בספק. שבעה חודשים לפני תחילתן של תחרויות הלסינקי, הצהיר חבר הכנסת ג'ורג' פלש: "יש למפעל זה ערך ציבורי, חינוכי, תעמולתי והפגנתי עצום. אני חושב שכולם יסכימו, שלא ייתכן שלא נשתתף במפעל הזה".

ההכנות לקראת הופעתה של משלחת ישראל באירוע, החלו לאחר הקמתו של הוועד האולימפי הישראלי והכרתו הרשמית על-ידי הוועד האולימפי הבינלאומי, בשנת 1951. בתחילה, התעוררה שאלת ההשתתפות במשחקי החורף האולימפיים באוסלו (ינואר-פברואר 1952), אולם בתוך זמן קצר גיבשו הן משרד החוץ והן הוועד האולימפי, עמדה נחרצת בסוגייה: "אין זה רצוי כי הופעתה הראשונה של ישראל תהיה דווקא בשטח ספורטיבי שאינו מתאים לה מבחינה גיאוגרפית ואינו נחלת הרבים במדינה, ואין הסיכויים רבים להשיג הישג מכובד בתחרות".


יואב רענן קופץ למים, דוד טבק מאיץ למרחקים קצרים

ביחס למשחקי-הקיץ היו פני הדברים שונים, וציר ישראל בסקנדינביה, ד"ר אברהם ניסן, גילה דעתו בנושא גודלה הרצוי של המשלחת: "באשר להיקף הופעתנו אין אנוכי הפעם מחסידי הצמצום. עם כל החשיבות שבאיכות המשתתפים, הרי לא על זה תהיה תפארתנו במערכה זו של איתני הספורט בעולם, אלא בהופעתנו הנאה ורבת הרושם החיצוני, וזה לא יושג על-ידי קבוצה קטנה ודלה". ממשלת ישראל הקציבה 15 אלף ל"י לצורך הכשרתה של נבחרת ספורטאים, הוועד האמריקני למען הספורט בישראל וצה"ל נרתמו לעזרה, מוסדות הספורט שקדו על הרכבת המשלחת, אלא שמיד התעוררה מחלוקת בקשר למספרם הראוי של המלווים העתידים להצטרף אל הספורטאים שייצאו להלסינקי. תביעתם של ראשי מערכת הספורט לשגר חמישה-עשר מלווים עם משלחת הספורטאים נתקלה בהתנגדות נמרצת של שר החינוך והתרבות, אשר קבע כי המספר לא יעלה על שישה, מלבד שני ראשי הוועד האולימפי, נחום חת ומרדכי ז'יליסט.

ההישגים האיכותיים ביותר נקבעו בהלסינקי על-ידי הקופץ למים יואב רענן, שדורג במקום התשיעי מבין 36 משתתפים, בקפיצות ממקפצה בגובה שלושה מטרים, ועל-ידי דוד טבק, שזכה במקום הראשון במרוצים המוקדמים ל- 100 ו- 200 מטרים (בדירוג הכללי בריצה ל- 100 מ' תפס טבק את המקום ה- 18 מבין 70 מתמודדים). עם פתיחת התחרויות, כתבו חברי משלחת ישראל לראש הממשלה, דוד בן-גוריון, כי "דמעות אושר וגאווה זלגו מעיני יהודים רבים שהיו נוכחים בטקס וחזו בהנפת הדגל הלאומי על התורן בכפר האולימפי, ואשרינו אנו שזכינו לקחת חלק במעמד היסטורי זה". בסיום הכינוס שיבח ציר ישראל בסקנדינביה, אברהם ניסן, את הקהילה היהודית בפינלנד על עזרתה, ציין את חוויית המפגש של נציגי ישראל עם מאות הספורטאים היהודים נציגי הארצות השונות, והזכיר את "ההופעה הנאה של המשלחת כלפי חוץ וכלפי פנים".


"מעשים בלתי נאותים שביישו את יהודי פינלנד"

גם ראשי הוועד האולימפי הישראלי טענו בגמר התחרויות, כי השתתפותנו במשחקים היתה "חיובית ורצויה", אך לא כך סברו אחרים, שראו בהופעת הקבוצה כשלון חרוץ ולאו דווקא בשל התוצאות אשר הושגו באצטדיוני הספורט. למעשה, הסערה פרצה עם שובם של הספורטאים ומלוויהם לישראל. דיווחים שהגיעו לראש הממשלה מפי מקורבו, אלחנן ישי, אשר נכח בהלסינקי בימי המשחקים האולימפיים, ידעו לספר על מעשים בלתי נאותים וגילויי גסות-רוח ש"ביישו את יהודי פינלנד". בן-גוריון החליט למנות ועדת חקירה (לאור מחאותיהם של ראשי המשלחת הומר שמה ל"ועדת- בירור"), שהורכבה מנציגי משרד ראש הממשלה, משרד החינוך והתרבות וצה"ל, לבחינת שורה ארוכה של היבטים הנוגעים להופעתם של ספורטאי ישראל בהלסינקי, ובתוכם טיב היחסים בין המשלחת הישראלית לבין הקהילה היהודית המקומית. בקטע מעדותו של ישי בפני הוועדה נאמר: "לא היתה טיפה של אדיבות. הנשים היהודיות בהלסינקי התנדבו לעבודה אצל המשלחת הישראלית, והקימו אפילו מטבח כשר. השחקנים לא אמרו להן מלה טובה, אפילו לא תודה. היו רק טענות נגד האוכל בפומבי. הם ראו שהמשלחות האחרות אכלו בשר חזיר, רצו גם בשר חזיר". חברי הוועד האולימפי הישראלי ניסו לקעקע את רשמיו של ישי, וטענו כי לספורטאים ניתנה הדרכה "בנוגע לנימוסי העמים שאיתם ייפגשו ולחובות המיוחדות המוטלות על צעירי ישראל בפגישתם עם יהודי הגולה, ובפרט הגולה הצפונית".

יתרה מכך - שורה ארוכה של האשמות כוונו לעבר נציגי ישראל: חוסר גיבוש חברתי ואווירה עכורה בקרב חברי הקבוצה; מחדלי מנהיגות מצד ראשי המשלחת; "הסתננות" של מלווים נוספים, מעבר לאלה שיציאתם אושרה רשמית, למחנה הישראלי בכפר האולימפי; התנהגות גסה כלפי המארחים הפינים; וכנאמר לעיל, תקריות עם כמה מחברי הקהילה היהודית המקומית. היוזמה להקמת ועדת החקירה לבדיקת אירועי הלסינקי באה מצידו של בן-גוריון, שזעם על הפגיעה בתדמיתה של מדינת ישראל. למולו התייצב נשיא הוועד האולימפי חת, שהוביל את מסע המחאה נגד מינויה של הוועדה בטענה כי "המשלחת הישראלית לאולימפיאדה ה- 15 בהלסינקי ייצגה את ישראל בכבוד וכראוי", וכי הוצאה עליה דיבה ב"עלילות-שווא".

ראש הממשלה עמד על דעתו כי הקמת הוועדה מחויבת המציאות, ואף תמך בהרחבת סמכויות הבדיקה שלה אל מעבר להופעה הישראלית בתחרויות הלסינקי. בכתב המינוי של חברי הוועדה (יצחק לוי ממשרד ראש הממשלה, חיים דגן ממשרד החינוך והתרבות וסגן-אלוף שמואל סוחר, נציג צה"ל, שעמד באותן שנים בראש ועדת הספורט העליונה של הצבא) נכלל הסעיף: "כיצד לקדם הספורט במדינה ולהעלות הרמה הציבורית והמוסרית של הספורטאים". חת לא הרים ידיים, וגייס לצידו את אנשי הצירות הישראלית בשטוקהולם, שהעידו כי מלבד תקלות ארגוניות בסדרי-פעולתה של המשלחת "אין מקום לדיבורים על 'שערוריות' ועל כך שאנשינו 'ביישו את יהודי פינלנד'".


"העובדה שלא זכינו במקומות ממוינים אינה בבחינת כשלון…"

במשך שלושה חודשים שמעה ועדת הבירור עדויות מפיהם של מלווי המשלחת להלסינקי, של ראשי מוסדות הספורט ושל אישים אחרים המעורים בנעשה במערכת הספורט הישראלית. דיוני הוועדה הקיפו היבטים רבים של הפעילות הספורטיבית בישראל, כגון: ההכשרה הגופנית הניתנת במוסדות החינוך ובצה"ל, היחסים בין ארבעת מרכזי הספורט - "מכבי", "הפועל", בית"ר ו"אליצור", תמיכת הממשלה בספורטאי הייצוג, וכמובן רמת ההופעה של משלחת ישראל בתחרויות האולימפיות. בדו"ח המסכם קבעה ועדת הבירור, כי "העובדה שלא זכינו באף אחד מהמקומות הממוינים אינה בבחינת כישלון, לאחר שמתוך 70 משלחות שלקחו חלק באולימפיאדה זכו במקומות ממוינים רק קרוב לשלושים".

תוך ניסיון לאזן בין החיובי לשלילי בהופעת המשלחת, קבעה הוועדה כי היחסים עם יהודי פינלנד היו בדרך-כלל "תקינים ומנומסים", אולם "בכמה מקרים גילו אחדים מאנשי המשלחת קרירות מסוימת ביחסם אל יהודי המקום, וגרמו על-ידי כך להלכי-רוח של זרות ואכזבה [...] מקרה מצער קרה בבית הקברות היהודי, כאשר הממונה על הטקס מטעם המשלחת סירב להכיר בנציג הקהילה ולא שמר על הנימוס המקובל בפנותו אליו [...] אין ספק שביקורה של המשלחת הביא בדרך כלל קורת רוח והתרוממות רוח רבה לקהילה המקומית".

כך, בטעם חמוץ-מתוק, הסתיימה פרשת הופעתה הראשונה של משלחת ישראלית במשחקים האולימפיים.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
20.10.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן