חפש רק בנושא זה






הסוס ככלי טיפולי – ביופידבק חי ונושם

מה הופך את הסוס לכלי רב עוצמה בהליך הטיפולי עם ילדים ומבוגרים כאחד? כיצד רכיבה על סוס היא אמצעי מצוין לסנכרון בין רגשות, מחשבות והתנהגות של הרוכב? על כל אלה ועוד – מאת ליאת עזריה-אהרונוביץ מרצה בקורס רכיבה טיפולית בבית הספר למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן, מכון וינגייט
  19/10/15

רכיבה טיפולית – קצת היסטוריה…
הרכיבה הטיפולית כפי שהיא מוכרת היום, הינה שיטה חדשה יחסית. עם זאת, יכולתו של הסוס לסייע בריפוי מוכרת עוד מימי יוון העתיקה. הרופאים היוונים אף הזכירו את 'הקצב המרפא של הרכיבה' והשתמשו בה בכדי לרומם את רוחם של אנשים שלקו במחלות חשוכות מרפא Bizub, Joy & Davidson (2003). היתרונות הפיזיים והרגשיים של הרכיבה, תוארו בספרות הרפואית עוד בשלהי המאה השנייה לספירה והיא הומלצה לחולי שיגדון, לסובלים ממחלות נוירולוגיות ולאנשים בעלי מצב רוח ירוד(Willis, 1997) .
המחקר הראשון אודות הרכיבה הטיפולית נערך במאה ה-19 על ידי הנוירולוג הצרפתי שאסניק במסגרת התזה שלו. שאסניק מצא כי תנועת הסוס משפרת את היציבה, שיווי המשקל, תנועות המפרקים והשליטה בשרירים של הרוכב. כמו כן, שאסניק דיווח על שיפור במצב הרוח של נפגעי גפיים ושל אנשים הסובלים ממחלות עצביות למיניהן (Bain, 1965).
ראשיתה של הרכיבה הטיפולית כפי שהיא היום, היא באירופה בשנות החמישים כצורת טיפול לנכים. ההתעניינות בתחום החלה לאחר שליז הארטל מדנמרק זכתה במדליית כסף באולימפיאדת הלנסינקי ב-1952 על אף היותה מרותקת לכיסא גלגלים. הצלחתה של הרטל קידמה את ההכרה של מומחים מהתחום הרפואי ומתחום הסוסים, כי יש להקדיש תשומת לב רבה יותר לצורה מלהיבה זו של תרפיה שיקומית. לא עבר זמן רב, ורכיבה טיפולית החלה לשמש לשיקום פיזי, בעיקר באנגליה, בגרמניה ובסקנדינביה ולאחר מכן גם בצפון אמריקה. כיום תכניות המציעות רכיבה טיפולית לאנשים עם פגיעות פיזיות או רגשיות, קיימות בכל רחבי העולם (קיוזאק, 2000).

יתרונות הסוס ככלי טיפולי
מעודד קבלה עצמית
– בדומה לבעלי חיים אחרים, נוכחות סוסים בסיטואציה טיפולית משרה רוגע וביטחון ומקלה על יצירת אמון. סוסים אינם שיפוטיים ומספקים מערכת יחסים חמימה ומקבלת, שמקנה למטופל תחושת נוחות ותמיכה ללא-תנאי (Selby, 2009). הם אינם מחזיקים בדעות קדומות, אין להם ציפיות, הם לא מושפעים ממראה האדם הרוכב עליהם או מהבעיות מהן הוא סובל. אין להם אג'נדות חבויות, הם אינם מעריכים הצלחה חיצונית כמו בני אדם, הם מגיבים באופן מידי ללא יומרנות או ביקורת. הם רואים את בני האדם כאחראים למי שהם במערכת היחסים איתם באותה נקודת זמן. איכויות אלו יכולות לתרום לתחושת חיבור וקבלה עצמית של המטופל (Frewin & Gardiner, 2005) וכן מאפשרות לסוס לשמש כמתווך ליצירת הקשר הטיפולי, בייחוד במקרים בהם יש התנגדות לטיפול (בקי, 2005).

משקף תהליכים ורגשות אנושיים – כמו כן, הסוס עלול לעורר מגוון רגשות והתנהגויות אצל המטופל, היכולים לשמש כזרזים למודעות ולצמיחה אישית. כך, סוסים באופן טיפוסי מתוארים כ"מראות" לתהליכים ורגשות אנושיים (Schultz, Remick-Barlow & Robbins, 2007). הסוס מאפשר פידבק מדויק ובלתי-מוטה, המשקף את המצב הרגשי והפיזי של המטופל, דבר המאפשר הזדמנות להעלאת המודעות של המטופל ולתרגל התאמה בין תחושותיו והתנהגותו (Zugich, Klontz & Leinart, 2002).
יש אף שמתארים את הסוס כמכניזם של ביופידבק חי ונושם, היות והוא חושף תהליכים פנימיים בזמן אמת. כך, נטען כי פסיכותרפיה בסיוע סוסים אינה פשוט טיפול רגיל בבעלי חיים, משום שהסוסים מיוחדים בתגובתם לבני האדם. זאת משום שהסוס הוא חיה נטרפת והישרדותו דורשת מתן רגישות מרבית לסביבה. רגישות זו מאפשרת לסוס להגיב למצבו הפנימי של האדם, לא משנה עד כמה האדם מנסה להסוותו על ידי התנהגותו החיצונית. כך, הסוס במהותו מספק ביופידבק חי בגלל יכולתו להגיב לרגשות ומצבים פנימיים של אלו שמסביבו (Roberts, Bradberry & Williams,2004)
אם כך, סוסים מזמינים את המטופל לאינטראקציה שמאפשרת התייחסות טיפולית לדפוסי התנהגות, לחשיבה וגישה לאחר בזמן אמת ובכך הם מהווים זרז להתפתחות של מודעות. הסוסים רגישים ביותר ל"אחר" המצוי בסביבתם, הם בעלי חיים בעלי אופי, התנהגות ואקטיביות ואינם "כלי טיפולי" פסיבי. חקירות פסיכולוגיות המערבות סוסים מתרכזות בדינמיקה החברתית של התנהגות הסוס כדי לסייע למטופל לזהות ולפתור את בעיותיו, תוך התמקדות בישות חיצונית בעלת כושר חישה שמסייעת לפתח מודעות למוטיבציות ונושאים פנימיים (בקי, 2005).

אפקטיביות בטיפול בילדים – נראה כי לעבודה עם הסוס יש יתרונות רבים בעיקר בטיפול בילדים. ילדים רגילים, יותר ממבוגרים, לעבודה חווייתית ונוטים לזהות את עצמם עם חיות. דבר זה מאפשר השלכה של הרצונות, הצרכים והתנהגויות הילד על הסוס. למשל, הולכת הסוס יכולה להדגים כיצד הילד חש בנוגע לעצמו כמובל על ידי אחרים. הילד יכול לתאר את רגשותיו על ידי כך שהוא נותן לסוס להיות חופשי או על ידי כך שהוא רוצה להגבילו (Katcher and WiIkins, 1998).
הסוס משמש כמראה לחוויות הפנימיות של הילד ומסייע להעצמה של מודעות עצמית והפחתה של התנהגויות לא אדפטיביות. האינטראקציה בין הסוס לילד יכולה להקל על חקירה אישית של רגשות, כוחות העצמי, מערכות יחסים ותקשורת. כמו-כן, חווית הרכיבה והקשר עם הסוס מאפשרת השלכה של עולמו הפנימי של הילד על הסוס. הקשר בין הילד לסוס יכול לסייע בפיתוח תכונות, כמו אמון הדדי, כבוד, אמפתיה, קבלה בלתי מותנית, ביטחון, תחושת הצלחה, אחריות, אסרטיביות, מיומנויות תקשורת ושליטה עצמית (Rothe, Vega, Torres, Pazos, 2005)

הסוס כקטליזטור להעלאת המודעות לחוסר סנכרון בין רגשות והתנהגות ולאיזונם – עבודה עם סוסים יכולה גם לשמש לשם העלאת המודעות למנגנוני הגנה לא אדפטיביים אצל המטופל. היא דורשת מהם לפתח תובנות ופרספקטיבות חדשות לצורך התמודדות עם הדפוסים וההתנהגויות הישנות שלהם, דבר שקשה להשיג בסביבה המסורתית של הקליניקה. מטופלים אשר מתנהגים בדרכים שאינם עקביות עם רגשותיהם או מחשבותיהם, נדרשים להיעשות עקביים בכדי לעבוד עם הסוס. בעוד שמטפל בקליניקה עלול לא להיות מודע לדיסוננס זה, הסוס עלול להציג התנהגות מבולבלת עד אשר המטופל משיג עקביות פנימית ((Tyler, 1994

הקניית כישורים חברתיים – כמו כן, בגלל שהסוס הוא חיה חברתית, יש לו היכולת ללמד כישורים חברתיים. הסוס הוא חיית עדר, הוא חי בהתאם לחוקי העדר והוא מורגל בהתנסויות חברתיות. כמו במערכות יחסים בין בני אדם, מערכות יחסים בין סוסים, מחייבות תקשורת אפקטיבית ושיתוף פעולה. שיתוף פעולה הוא חיוני משום שכל חבר בעדר סומך על חבריו לצורך הישרדותו וביטחונו האישי. מסיבות אלו, הסוס מקדיש תשומת לב מרבית לפרטים באינטראקציה החברתית ועל כן יכול לזהות ולהגיב למצבים אשר בני אדם אינם מבחינים בהם (Lentini, 2009).

ליאת עזריה-אהרונוביץ, רוכבת מנוסה ומדריכת רכיבה טיפולית מסגל הקורס להכשרת מדריכי רכיבה טיפולית בבית הספר למאמנים ומדריכים במכון וינגייט, הכשירה מאות סטודנטים לרכיבה טיפולית ולקחה חלק בבניית זהותם המקצועית כמטפלים. בעלת ba בפסיכולוגיה, פרקטיקנטית בפסיכולוגיה קלינית של הילד.
 

הכנס הלאומי למדעי האימון התחרותי: מכירת הכרטיסים וההרשמה לסדנאות בעיצומה

טניס שולחן: טל ישראלי, חניך אקדמיית וינגייט למצוינות בספורט, זכה במדליית ארד קבוצתית באליפות הונגריה הפתוחה

נבחרת הנשים בג'ודו מארחת במכון וינגייט מחנה אימון בין-לאומי בהשתתפות נבחרות מבריטניה ומאוזבקיסטן

מדליית ארד לאנסטסיה גורבנקו במשחה ה-200 מ' מ.א בתוצאה 2:13:52 דקות בתחרות סבב ה-Pro Swim בגרינסברו ארה"ב

מקום ראשון למטפסים הפראלימפיים, מיכאל שפייזר ומור ספיר, באליפות הולנד הפתוחה לטיפוס פראלימפי

מדליית כסף לשחיין מרקוס שלזינגר ב-50 מ' פרפר בתוצאה 23.35 שניות (בבריכות קצרות) בגביע "ניקו סאפיו" בגנואה