חפש רק בנושא זה






So Special

בספטמבר 2006 נערכה בברלין אליפות ספיישל אולימפיקס בהשתתפות עשרה ספורטאים מישראל. יוסי רומנו, רכז ענף האופניים וראש המשלחת, ליווה שניים מהרוכבים הישראלים בדרכם למדליות במפעל והתרגש מהמעמד
  24/01/07
משלחת ספיישל אולימפיקס ישראל לאליפות בברלין
משלחת ספיישל אולימפיקס ישראל לאליפות בברלין
מאמרים נוספים בתחום
התעלמות אמנותית
הד"ר הראשון לחינוך גופני – ד"ר דב אלדובי ז"ל 2009-1920
טדי קפלן – הספורט ההישגי לא יוצא לפנסיה
אמנות הבריאות
מאמרים נוספים בתחום
כדורגל 2008: זילות במעמד המאמן
הנוסחה להצלחה: רשמים מפיו של האנגלי האגדי, סר טרבור ברוקינג
כדורגל: המאמן הוא המנצח על התזמורת הזאת
"המכון הוקם ב- 1957. מאז, וינגייט הוא הבית השני שלי"
ספורט תחת אש
יוגה - כתרגול לילדי ADD/ADHD
שם המשחק: שיווק
אימון ממוחשב
איך עושים תחרות?
מי גאון של אמא?
הדרך למעלה
קיקר – המשחק שכובש את העולם בבעיטה
נטבול: כמו הכדורסל בראשיתו
משחק ביתי
חגורות גב: האם הן מונעות פגיעה בעמוד השדרה?
אופניים בחורף: רוכבים (גם) בסערה
זה היה סיפור של חורף. ויותר
עניין לחוץ: רכיבה על אופניים ופריון הגבר
מאמרים נוספים בתחום


מתי לאחרונה יצא לכם לבקר באיצטדיון האולימפי בברלין (השאלה לא מכוונת לבני המזל שזכו לשבת באיצטדיון המפואר בגמר גביע העולם בכדורגל)? ואם כבר ביקרתם, האם שמעתם את הכרוז מעלה על שפתיו את שמותיהם של שני ספורטאים ישראלים בדרכם לפודיום? אני הייתי שם.

ביום ראשון 10.9.06, טיסת אל על 351 לברלין, יצאנו לאליפות ספיישל אולימפיקס ברלין 2006.

ארגון הספיישל אולימפיקס (ס"א) פועל במסגרות קהילתיות שיקומיות וחינוכיות לאנשים בעלי לקויות שכליות. הארגון מונה מעל 2.3 מיליון ספורטאים ברחבי העולם, ועורך אולימפיאדה בינלאומית בהשתתפות יותר מ-169 מדינות שבהן פועלים הוא וארגונים דומים.

לתחרות בברלין יצאו עשרה ספורטאים, ביניהם שישה שחיינים, שני טניסאים, שני רוכבי אופניים, ארבעה מאמנים, אבא אחד ואנוכי, רכז האופניים וראש המשלחת. התחרות תשמש הכנה לקראת אולימפיאדת ס"א הקרובה, שתתקיים באוקטובר 2007 בסין.


נחיתה, ביקורת דרכונים והחוצה לזרועותיהם של המארגנים והמתנדבת מ"מכבי ברלין", אירנה. המלון נמצא בחלקה המזרחי והאטרקטיבי של ברלין. התמקמות, חלוקה לחדרים, תדרוך ביטחוני, והליכה לכיוון הרכבת התחתית, שם למדנו להשתמש באוטומט לרכישת כרטיסים ועמדת הניקוב. אירנה, שהספיקה להיות אלופת גרמניה בשחמט לגילאי 21 ואלופת המכביה, הראתה לנו את האתרים העיקריים בברלין: החומה, צ'ק פוינט צ'ארלי, בנייני הממשלה, אלכסנדר פלאץ ומרכזי קניות. חזרנו למלון תשושים רק כדי להתרענן לקראת ארוחת ערב שארגנה הקהילה היהודית. פרזנטציה קצרה על הארגון בישראל, ארוחה קלילה וחזרה למלון. שיחת צוות. היום הראשון עבר בשלום.


ביום שני הגיע מיניבוס לאסוף אותי מבית המלון כדי לקחת את התלת-אופן שהמארחים שכרו עבורנו. כשהגענו המתינו לנו תלת-אופן בניילונים ונציג החנות, שהיה מוכן ומזומן לבצע התאמות אחרונות. נזכרתי ששבועיים קודם לכן ביורן (האחראי ללוגיסטיקה) שלח לי במייל רשימה של תשע מדידות לרן על מנת להתאים לו את האופניים. ואם יש למישהו ספק אז האופניים, שהיו ברמה הגבוהה ביותר, עם כל הכיוונים האפשריים, התאימו לרן כמו כפפה.


ביום שלישי יצאנו עם שלושה אוטובוסים מהמלון: אחד לקומפלקס השחייה, השני לכפר האולימפי, שם ממוקמים מגרשי הטניס, והשלישי לאיצטדיון האולימפי של ברלין (ההוא מהאולימפיאדה של 1936).


בדרך לאצטדיון סיפר הנהג, דרך כריס המתורגמן, שאנחנו המתחרים הזרים היחידים בתחרות האופניים. זה טוב ליהודים? מתברר שכל הנבחרות הזרות בחרו להתמקד במקצועות הקלאסיים: שחייה ואתלטיקה. למה אנחנו שונים? ד"ר אוד בר פלד, יו"ר ס"א ישראל, חשב שזה המקום להעלות את ענף האופניים מדרגה ולהכין את התשתית להוצאת שישה רוכבים לאולימפיאדה הקרובה.


הגענו למסלול התחרות ומיד ניגש אלי ביורן להודיע שעלינו לגשת לאוהל המכונאים כדי לקבל את האופניים (
SCOTT) שאליאור יתחרה איתם. גם כאן לא היתה הפתעה והאופניים התאימו למידה. אליאור (ראשון מימין) על הפודיום בברליןלקחנו את מספרי הברזל, 1631 לאליאור ו-1703 לרן.


התנהלות התחרות היתה למופת: הלוגיסטיקה, החניה, אוהלי המכונאים, עמדת המזכירות.כאן המקום לציין שתחרויות שארגן איגוד האופניים שלנו בישראל לא נופלות ממנה באף אחד מהמרכיבים ואף מנצחות (בנקודות) בכל הקשור לפרסום, שילוט וקהל.


הכרוז ניגש וביקש שאומר בקול רם את שמות הספורטאים שלי על מנת שהוא יוכל להכריז עליהם בשלב המוקדמות. למען האמת, גם כרוז ישראלי ימצא שלא קל להגות את שם המשפחה של אליאור – ז'בישינסקי. אלכס, אבא של רן, המציא לנו המנון "אלי, אליאור ז'בישינסקי, אחת, שש, שלוש, אחת", על משקל "דינה ברזילי", ההיא מהנח"ל.


שכחתי לציין, שמהרגע שנחתנו יצאה השמש ומנהל התחרות ביקש שלא נעזוב בשבוע הקרוב מחשש שהשמש תברח יחד איתנו – ביום שעזבנו החל הגשם. מבחינתנו הרכיבה היתה במגרש הביתי, ולא נאלצנו לרכב על מסלול רטוב. הפעם האחרונה שרכבנו על רטוב היתה בחורף האחרון בירקון.


התחלנו את החימום לאחר סיבוב היכרות עם יתר המתחרים ממחוזותיה הרבים והמבוססים (לפי רמת הציוד) של גרמניה, וניגשנו לקו הזינוק של שלב המוקדמות. אליאור עלה ראשון למוקדמות והכרוז נכשל בניסיון הראשון להכריז את שמו, אך הרגיש חובה לפצות על העיוות כשהכריז (בטון גבוה ולא אופייני) על ספיישל אולימפיקס יסראל (כן, כך זה נשמע). מחיאות הכפיים, העידוד (מביורן וחבורתו), נאום ציוני שאלתרתי וצ'פחה מהמזניק נתנו לאליאור את מה שהיה דרוש כדי לחצות 1,000 מטר בתוצאה הטובה ביותר שלו עד עתה: 3:52.9.

בסיום המוקדמות הבנתי שהסיכוי למדליה נמוך מכיוון שהתוצאה הטובה העלתה את אליאור לקטגוריה בכירה יותר, שם מחכים לו רוכבים חזקים בהרבה.


במקצה של רן (תלת-אופן) היו שישה רוכבים, ביניהם רוכבת אחת בקטגוריה נפרדת. אם רק יכולתם לראות כמה כוח רצון וסבולת יש לבחורה שבקושי עומדת ובכל זאת מתעקשת להתחרות בשני מקצים ( 100מ' ו-200 מ'), לאנס היה יורד מראש הרשימה. התוצאה של רן היתה שנייה בטיבה וכבר התחלנו לפנטז על מדליה.


ביום רביעי בבוקר אליאור עמד על קו הזינוק. הפעם לא היה צריך לדרבן אותו, הוא ידע שאבא מחכה לטלפון. שוב מחיאות כפיים והשעון מתחיל לרוץ. לפי הזמנים של אתמול, אם אנחנו יורדים מ-3:45 יש מדליה, אבל הרוכנים שבקטגוריה נראו מוכנים והקהל איתם.


רוכב שיצא שתי דקות לפני אליאור טעה כאשר בהקפה השנייה (האחרונה) נכנס למסלול האמצעי במקום למסלול השמאלי, שם ממוקם קו הסיום. מתברר שהוא לא היחיד, מכיוון שהוא עקב אחרי רוכב שעקף אותו (העוקף היה במקצה 5 ק"מ ונדרש ל-10 הקפות). אם אליאור נפסל אין לנו הזדמנות נוספת. זה המקצה היחיד שבו הוא השתתף. רצתי לכיוון אליאור וצרחתי שייכנס למסלול השמאלי. רן והתלת-אופן בדרך למדליה


אליאור סיים בזמן של 3:43.5, יותר טוב מהזמן במוקדמות אבל לפי מה שהבנתי, כולם שיפרו את הזמנים שלהם. החלטתי שאני מתחמק מאליאור עד שאדע בוודאות את התוצאות. לא רציתי לבשר לו שהתוצאה לא היתה כמו שציפינו ושהמתחרים כנראה חזקים יותר.


ישבתי לרייכארד (מנהל התחרות) על הצוואר עד שהוא הואיל לתת לי את התוצאות (לא סופיות). מקום רביעי לאליאור. לכל הדעות זאת הצלחה, אבל לא בעיני הספורטאים.


הצלחתי להרוויח עוד רבע שעה מבלי להודיע לאליאור את התוצאה והנה ביורן מאותת לי לגשת לעמדת השיפוט. מתברר שהרוכב שזכה במקום השני נפסל לאחר ששיפר את הזמן מהמוקדמות בלמעלה מ-10% (חוקי הספיישל אולימפיקס מונעים "זיופים" על ידי כניסה לקטגוריה נמוכה). אני מבקש לדעת שהפעם זה סופי. אין לי כוונה ליצור ציפייה ובסוף לאכזב את הרוכב שלי. השופט, זה שלא אהב את אליאור מהרגע הראשון בגלל השם הבעייתי שלו, סימן לי שהכול בסדר.


מיד
SMS לבוצ'ו, להודיע לו שיש מדליה ושיתכונן לקבל תמונה של הבן שלו על הפודיום. חצי שעה לאחר מכן רן אמור להתחיל את המרוץ שלו. הפעם אליאור היה המעודד הראשי לאחר שהודיע לרן שאין בעיה להשיג מדליה רק "תרכב מהר כמוני". אצל רן היו פחות דרמות, כיוון שההפרשים היו ידועים מראש, ובכל זאת הופתעתי שרן ירד למקום השלישי. הפעם כבר ידעתי שאין בעיה, ריייכארד כבר יסדר לנו פסילה ונחזור למקום שני – "חברים יש באגד". הבחור אמנם שיפר את הזמן, אבל בגדר 10% המותרים.


בינתיים מכינים את הפודיום ומתחילים לעבור קטגוריה קטגוריה. מנהל התחרות הודיע שיו"ר ספיישל אולימפיקס גרמניה יעניק את המדליות ואיתו יו"ר הארגון מישראל. את כרית הקטיפה ועליה המדליות נשאו מתנדבות צעירות (כמו שאמרתי, הכול חייב להיות מסודר, רשמי וחינני). אליאור עומד על הפודיום, הכרוז: "ספיישל אולימיפקס יזראל", מדליית ארד, איצטדיון ברלין 2006.

עכשיו שלושת המדליסטים עומדים בעמדה של המנצח ומצטלמים למזכרת.


"יש מדליית ארד, זכיתי אתה רואה!", בוצ'ו לא ממש יכול לענות, ההתרגשות גדולה גם עליו (והוא בחור גדול).


רן כבר חסר סבלנות. הספקנו לשכוח את המדליה שלו בתוך החגיגה של אליאור. שוב מגיעות המתנדבות עם כרית הקטיפה והמדליות. רן עולה לקבל את מדליית הארד, עומד עם גב זקוף, פנים מורמות (בדיוק כפי שאלכס מבקש). יש כבוד!


הבחור שזכה במקום הראשון במקצה של רן החליף איתו חולצה,
T-MOBILE ורודה למהדרין – כמו זאת שאולריך רכב איתה עד לא מזמן. לך תסביר לאנשים מה היית נותן בשביל החולצה הזאת.


יום חמישי. רוב הספורטאים ביום האחרון של התחרויות. הבטחתי לשחיינים שהיום אני איתם בתחרות ולאחר מכן לכפר האולימפי לראות את הטניסאים בגמר הזוגות. הצטערתי שלא יצא לי לראות את התחרות האחרונה באופניים אבל כמו שאמרתי, הבטחתי.

הקומפלקס שבו התקיימו תחרויות השחייה נראה כמו קניון שזה עתה נפתח: מצוחצח, מפואר, יעיל, נגיש. התחרות הראשונה הייתה 100 מטר חתירה. דן זינק באיחור. מיכאל (המאמן) צרח על הקווים אבל דן לא ממש הקשיב. הוא פשוט הגביר קצב ולאט לאט (75 מטר) הגיע לשלושת הראשונים. נראה שדן הבין שהוא נמצא במקום שבו הוא צריך להיות ועכשיו אפשר לשחות בנחת... למדליית כסף. אתה לא יודע אם לשמוח על ההישג או להצטער שלא הגענו לזהב. אצל דן הדברים ברורים יותר – הוא ניגש להזכיר לי שהבטחתי לו חטיף חלווה לאחר המקצה. כבר אמרתי שהחברה שלי מיוחדים?


יצאתי לכפר האולימפי לראות את הטניסאים תמיר ובריג'יט צוברים מדליות לרוב, שתי מדליות זהב לתמיר, מדליית זהב ומדליית ארד לבריג'יט. המתנתי שרן יחזור מהתחרות (הפודיום הועבר לכפר האולימפי). רן זכה במקום רביעי, מדליית נחושת, אבל זכה לעלות לפודיום יחד עם יתר הספורטאים באותו מקצה, שמונה סך הכול. בכפר האולימפי חלוקת המדליות היתה שונה. קודם כל ההמנון של הספיישל אולימפיקס התנגן ברקע "
Let me win but if I can not let me be brave in the attempt". חבורת המעודדות הריעה לספורטאים שעלו על הבימה, המתנדבים שחררו בלונים, נותני החסויות חילקו מתנות והמכובדים חילקו מדליות. גם כאן טרחו להכריז בקולי קולות בכל פעם שספורטאי בינלאומי זכה במדליה. רן היה בשמים.

יום שישי. טקס הסיום. בשבת טיולים וקניות, בראשון בדיקות בטחוניות בנמל התעופה, תמונה משפחתית ועלייה למטוס. בטיסה, הספורטאים ענדו את המדליות והנוסעים הרעיפו עליהם מחמאות, כולל הקברניט. אחרי "הבאנו שלום" יצאנו לקבלת פנים מרגשת עם ההורים, הנהלת הס"א, וכתבי ערוץ 2.


שבוע עבר ונפגשנו לרכיבה באתגרים. אליאור ורן הגיעו להשוויץ במדליות, ואז נשאלה השאלה: כמה אנשים אתם מכירים שזכו במדליות באיצטדיון בברלין?


התברר לי שסבא של רוני, גם הוא רוכב אצלנו על תלת-אופן, זכה באולימפיאדת ברלין 1936 במדליה. אז נכון שמדינת ישראל עוד לא היתה ממש קיימת, אבל הייתי שמח לראות את הנכד שלו סוגר מעגל.

יוסי רומנו הוא רכז ענף האופניים בספיישל אולימפיקס ישראל. www.soi.org.il



תגובות הוסף תגובה
1.לתפארת מדינת ישראלאתי01/08/13
משחק מנהלים
המאמן בעידן המודרני כבר איננו רק "מכונת אימונים" ונדרש להפגין גם כישורי ניהול שונים


תשתחררו
כולם מכירים את חשיבות החימום לפני האימון, רבים מזניחים את השחרור וההרפיה אחריו. מולי אפשטיין מסביר כמה זה חשוב


מציאות מדומה
אימון הדמיה הוא חלק חשוב בתוכנית האימונים. המטרה: להכיר את סיטואציית התחרות ואת תגובות הספורטאי ולהפחית את הלחץ


כדור לבטן
ענת מאיר מציגה סדרת תרגילים לחיזוק שרירי הבטן עם כדור כוח גמיש