חפש רק בנושא זה






חותרת, מתמידה ומשתפרת

בגיל 25 - גיל מופלג לשחייניות - קצרה אניה גוסטומלסקי הישגים מרשימים באליפות העולם האחרונה בבריכות קצרות. החניכה לשעבר של המרכז לטיפוח מחוננים בווינגייט ממשיכה לחתור קדימה, למשחקים האולימפיים שיתקיימו ב- 2008 בבייג'ין. ראיון
  30/04/06
מאמרים נוספים בתחום
האם יוסיין בולט היה יכול להשיג תוצאה טובה יותר?
הג'ודוקא, אריק זאבי, התקווה הגדולה לשמוע את התקווה בבייג'ין
מים עכורים – פרשיית הסימום של השחיין מקס ג'ייבן
תכנית האימון האולימפית
מאמרים נוספים בתחום
קפיצים ברגליים
המשחקים האולימפיים - הדור הבא
מיליון כדורים, עיניים למטרה. סטריק
אליס שלזינגר. תקווה שמוכנה להתממש
המעטפת המפנקת של הסגל האולימפי
מאמרים נוספים בתחום

אם אתם חובבי שחייה ומקורבים לענף, אתם בטח לא זוכרים מתי שמעתם לראשונה את השם אניה גוסטומלסקי. השחיינית, כבר בת 25, שעלתה לישראל מאוקראינה בגיל 10 כשחיינית בשחייה צורנית דווקא - מככבת כבר שנים רבות בטבלת שיאי ישראל בשחייה, ממשיכה לנגוס בזמנים מעונה לעונה ולא מתכוונת להיעלם מהטבלה בזמן הקרוב. נראה שמזמן לא היתה לנו פה שחיינית בצמרת העולמית והאירופית בגילה של גוסטומלסקי, שטוענת שההצלחות ובעיקר הכישלונות הם שמחזקים אותה להמשיך. אם לשפוט על-פי ההישגים האחרונים שלה באליפות העולם בבריכות קצרות, שהתקיימה בתחילת אפריל בשנגחאי, סין - שיא ישראלי (27.46 שנ') ומקום רביעי ב- 50 מטר גב ומקום חמישי ב- 100 מטר גב - צפויות הפתעות נוספות מכיוונה.

 
- ברכות על ההישג באליפות העולם. ציפית להגיע למיקום כזה?

"אני בדרך-כלל לא מסתכלת על המיקום, אלא על התוצאה ויותר חשוב לי להתקדם ביחס לעצמי מאשר ביחס לאחרות. אבל בתחרות כזאת, שבה היו תנאים לא נוחים ונשברו רק שני שיאי עולם, אני מרוצה שביחס לאחרות הייתי ברמה מכובדת".


- מה היה לא נוח בתנאים?

"כל מיני דברים שרק השחיינים מבינים, למשל, מסלולים שלא עוצרים טוב את הגלים, בעיה בתקרה שהפריעה לשחייני הגב, והמרחק של הבריכה מהמקום שבו התאכסנו, שאילץ אותנו לנסוע 45 דקות, שעה, לכל כיוון. בסך הכל היינו ארבע שעות בדרכים כל יום, וזה מתיש. זאת הסיבה שהגענו חמישה ימים לפני תחילת התחרות, כדי ללמוד את התנאים ולהתרגל אליהם".


- התאכזבת מכך שלא השגת מדליה?

"ממש לא. למי שלא מבין, 18 מאיות נראות מעט, אבל בשחייה זה המון. אני מאוכזבת יותר מה- 100 מטר, שבו סיימתי חמישית ולפי ה- 50 מטר אני יודעת שאני יכולה יותר. יש בזה גם צד חיובי, כי אני יודעת שיש לי לאן להתקדם".

- גמר אליפות עולם – מה עובר עליך לפני הזינוק?

"זה משהו שאנחנו עובדים עליו חזק מאוד. בתחרות האחרונה גיליתי שהתחושה של חוסר התרגשות ואפילו אדישות מסוימת טובה לי יותר. אחרי כל-כך הרבה שנים של שחייה, הגוף יידע מה לעשות גם בתנאים הכי קשים. דווקא הראש הוא זה שיכול לשבש. כשאני מתרגשת יותר מדי, אני מרגישה שיש לי יכולת לתוצאה מסוימת אבל אני לא מצליחה להביא את זה למים.

"בגמר ה- 50 מטר גב בשנגחאי, שבו שיפרתי את השיא בחצי שנייה, הכרחתי את עצמי לבוא אדישה למשחה. ב- 50 מטר יש המון מחשבות על הדברים הטכניים, כמו מה אם אני לא אצליח בזינוק או בסיבוב. הכול חשוב ואסור לעשות אף טעות. אמרתי לעצמי שאם אני אחשוב ככה, בטוח שאעשה טעות. אז ניסיתי לחשוב על דברים אחרים וזה הצליח - הדופק שלי היה נמוך יותר כשהגעתי והפרפרים בבטן הפריעו פחות".



- מה צפוי לך בשנה-שנתיים הקרובות?

" יש לי עכשיו שלושה וחצי חודשים לבנות את עצמי מחדש לקראת אליפות אירופה בבריכות ארוכות, שתתקיים בסוף יולי בבודפשט, והיא תחרות המטרה שלי בעונה הקרובה.

"תחרויות בבריכה ארוכה הן במידה מסוימת קשות יותר ומצריכות יותר כושר גופני. לכן אני מתחילה עכשיו חודשיים של המון עבודה אירובית, פשוט לשחות קילומטרז'. זו עבודה קצת משעממת אבל זה יבנה לי את הבסיס לשחייה בבריכות ארוכות. אני מאמינה מאוד בעבודה אירובית. מעבר לכך שהיא משפרת את היכולת הגופנית, כשאני יודעת שעשיתי הכנה אירובית מתאימה זה בונה לי את הביטחון העצמי".

"בשנה הבאה תהיה אליפות עולם במלבורן, אוסטרליה, שבה אצטרך לקבוע את הקריטריון לאולימפיאדה. דימיטרי (מנסביץ, המאמן הלאומי החדש, י.ל), אמר לי שהוא מנסה להקל את הקריטריון כדי ששחיינים נוספים יגיעו למשחקים. אני מעדיפה דווקא שהקריטריון יהיה קשה, זה מאתגר אותי ונותן אינדיקציה למה שאני יכולה לעשות באולימפיאדה. אם לא איכנס לחצי גמר באליפות העולם מה יש לי לחפש באולימפיאדה?"

הניסיון האולימפי של גוסטומלסקי כולל עד עכשיו דווקא חוויות לא נעימות: את האולימפיאדה בסידני היא החמיצה בגלל מחלה ולאתונה היא הגיעה אחרי שוועדת החריגים של הוועד האולימפי אישרה את יציאתה וחזרה משם עם תוצאה מאכזבת, בעיקר את עצמה ("כמה שהאולימפיאדה היתה מאכזבת, היא נתנה לי מוטיבציה לשפר את עצמי").

- בהנחה שתגיעי לבייג'ין, את הקהל הישראלי לא מעניינים שיאים, הוא רוצה לראות מדליות וכל דבר פחות מזה נחשב בעיניו כישלון. זה לא מלחיץ?

"בארץ רק מדליית זהב תענה על הציפיות של כולם. הציבור לא מבין שבשחייה כולם מתחרים נגד כולם ונגד השעון. אנשים לא מבינים שכשאני נוסעת לתחרות כמו אליפות עולם, אז יש כמוני עוד 50 בנות וכולן הולכות על זהב.

"היו תקופות שהציפיות באמת הרגו אותי, וברגע שאת מגיעה למשחה וחושבת לא לאכזב אף אחד, את הופכת למכונה שעובדת עבור אחרים וזה לא טוב. אני כל הזמן מזכירה לעצמי שאני שוחה בשביל עצמי, כי זו הבחירה שלי. לפני שיצאתי לאליפות העולם האחרונה אמרתי ליו"ר האגודה שלי שאני מפחדת לאכזב אותם אחרי כל ההשקעה שהם השקיעו בי. הוא אמר לי שזה כל כך לא נכון ושהם תומכים בי בכל מקרה. זה נתן לי המון כוח. הבנתי שהם יכולים לשבת בבית ולקצוץ ציפורניים ואין להם הרבה מה לעשות עם זה, ולי יש מה לעשות עם זה, ואני עושה את זה רק בשבילי".


- את שוחה המון שנים ורק הולכת ומשתפרת כל הזמן, איך את מסבירה את זה?

"אפשר לתת קרדיט למנטליות שלי, החינוך הרוסי בכל זאת עשה את שלו. אמנם התחלתי שם בשחייה צורנית, אבל כבר בגיל 8-7 עשיתי אימוני בוקר ונסעתי לבד בתחבורה ציבורית לאימונים. בנבחרות רוסיה ואוקראינה רואים הרבה שחייניות בנות 30 ומעלה, וגם אחרי לידות - זה הודות למנטליות.

"חוץ מזה, אני שומרת על הגוף שלי, והוא משתף פעולה ומשתפר עם השנים. בתחילת כל מחזור אימונים אני משתדלת להיכנס למשטר של אכילה נכונה. גם הסביבה שלי עוזרת: ניר בעלי, ההורים שלי וחברים, כולם שמחים בשבילי ועוזרים. אני נהנית מהשחייה וכל עוד יתאפשר לי לפרנס את עצמי באמצעותה, אמשיך לשחות".


- להיות ספורטאי הישג זה כואב, מעייף ומלחיץ. איך אפשר ליהנות מזה?

"זה מאוד כיף. התחרויות המוצלחות שוות את הכול. וגם התחרויות המוצלחות פחות, אם אני יוצאת מהן בהרגשה שלא מיציתי את עצמי ושאני יכולה יותר זה רק נותן לי עוד דלק לאימונים. נכון ששחייה היא ענף כואב ושוחק את הגוף, וכולי מצולקת מהשחייה, אבל התחרויות שוות את זה".

ככה זה. בזמן שאתם יושבים מול המסך וקוראים את הריאיון איתה, סביר מאוד להניח שגוסטומלסקי חותרת על הבטן או על הגב בדרך לאחד מ- 13 הקילומטרים שהיא גומעת בשחייה מדי יום (בתקופות עומס). בשנה האחרונה נוספו לקילומטרים שבמים גם קילומטרים של נסיעה, עם המעבר שעשתה לאגודת מכבי קרית ביאליק ולמאמן ערן גורל, אחרי 12 שנים של אימונים עם ליאוניד קאופמן במכון וינגייט.

- למה עשית את השינוי?

"במשך 12 שנה הייתי מאוד נאמנה לאותה מסגרת: חייתי בפנימייה בוינגייט מגיל 11 עד 19, ואני מחזיקה בשיא של הכי הרבה שנים בפנימייה. בזמן הזה השתייכתי למכבי חיפה והתאמנתי עם ליאוניד במרכז בוינגייט. תמיד האמנתי שזה טוב להחליף מאמן כל כמה שנים, אבל חשבתי שבאגודות אין תנאים טובים, לכן פחדתי לעשות את הצעד. באיזשהו שלב הרגשתי שאני דורכת במקום ואני חייבת לעשות את השינוי. ההרגשה התחזקה במיוחד אחרי האולימפיאדה באתונה, שממנה חזרתי מאוכזבת מאוד. באיזשהו מקום האשמתי את עצמי בכך שלא עשיתי שום שינוי ולכן לא התקדמתי. אז עזבתי את וינגייט ואת ליאוניד ועברתי למכבי קריית ביאליק. אני חושבת שגם ליאוניד, שגידל אותי מגיל 11, הרגיש שאני צריכה לעשות שינוי כזה וכשמצאתי את האלטרנטיבה הוא קיבל את זה בהבנה.


"האגודה שאליה הצטרפתי הפתיעה אותי מאוד. כל הסטיגמה שהיתה לי על האגודות התנפצה. הבריכה בקרית ביאליק היא הבריכה הקצרה הכי טובה בארץ; האגודה מספקת לי
כל דבר שאני צריכה: מאמן כושר צמוד, ייעוץ תזונתי ובריכה ארוכה לאימונים; ואנשי האגודה יודעים מה זה ספורטאי הישג ומה הצרכים שלו. הם חיים את השחייה שלי ואת ההצלחות שלי ונהנים מזה.

"את ערן לא היכרתי קודם. שמעתי עליו שמועות, שאפילות הפחידו אותי. גיליתי מאמן עם המון ידע וניסיון. הגעתי אליו אחרי האולימפיאדה, שבורה מבחינת הביטחון העצמי, והוא פשוט בנה מחדש את האישיות הספורטאית שלי ולימד אותי מחדש איך לבנות את הביטחון ולהתמודד עם תחרויות, ועד היום אנחנו עובדים על זה".


- ברמה שלך עובדים עדיין על טכניקה בשחייה?


"כל הזמן. הטכניקה שלי טובה יחסית, אבל זה דורש המון טיפוח וסימן ההיכר שלי באימונים הוא עבודה על טכניקה. אם נכנעים לקשיים של האימון, מתפשרים קצת ושוכחים את הטכניקה, זה הולך לאיבוד. אני חושבת שאימונים טכניים חשובים מאוד כדי להזכיר לגוף ולראש איך לשחות נכון. בסופו של דבר, בתחרות, לכל הטעויות הקטנות יהיה מחיר".


- בארץ את מתחרה גם בחתירה ושיאי ישראל במשחי החתירה הקצרים רשומים על שמך.

"התחלתי בתור שחיינית חתירה ועד היום אני שוברת שיאי ישראל בחתירה. אני חושבת שהחתירה שלי מסוגננת יותר מאשר הגב, אבל בחתירה קשה להתחרות בחו"ל, כי  יש בערך פי שניים מתחרות ונכנסים בציפורניים לחצאי גמרים ולגמרים. אני מאוד אוהבת להתחרות בחתירה ובארץ אני משתדלת לעשות את זה ואולי אני אתחיל לעבוד על זה קצת יותר. ה- 100 מטר חתירה שלי בבריכה ארוכה די איכותי, ואני חושבת שאני יכולה לשפר אותו עוד, אני פשוט לא עובדת על זה באימונים. בכלל, אני אוהבת לגוון כשאפשר ואני חושבת שזה בריא לשחיין".


- את מזהה דור המשך בין השחייניות הצעירות?

"אני זוכרת את עצמי בגילאים האלה, ואני מאוד לא אהבתי שתייגו אותי בתור 'דור המשך' או כל כותרת אחרת. חלק אמרו עלי: 'זאת תהיה השחיינית הבאה של ישראל' ואחרים אמרו: 'זאת תפרוש בגיל 15'. כך או כך לא אהבתי לשמוע. הראשון מלחיץ מאוד והשני מעליב. תנו לשחיינים להתרכז בשחייה".



ערן גורל, מאמנה של גוסטומלסקי במכבי קרית ביאליק

- קיבלת את אניה כספורטאית בוגרת בת 24, לכאורה כבר מעוצבת. איזה אתגר זה הציב בפניך?

"אני מאמין שכבני אדם בכלל וכספורטאים בפרט אפשר תמיד להמשיך להשתפר. היום בשחייה העולמית נשים ממשיכות להשתפר עד סוף הקריירה שלהן ועל אחת כמה וכמה בחורה בת 24. אניה הביאה איתה המון דברים טובים, אבל היה ויש גם על מה לעבוד. זה היה אתגר מעניין, ולא היה לי ספק שאפשר להמשיך לבנות אותה".


- מה עושה את אניה שחיינית טובה?

"קודם כול הגנים. מעבר לזה אניה אתלטית, תחרותית, קואורדינטיבית, יש לה רקע טוב מבחינת הספורט – היו לה מאמנים טובים בעבר והרקע של שחייה צורנית שאיתו היא באה לשחייה גם תרם".


- כמה רחוק היא יכולה להגיע לדעתך?

"הנבואה ניתנה לשוטים. קשה לי לדעת איפה אניה תהיה בעוד כמה חודשים. אחד הדברים המשמעותיים מבחינת העבודה המשותפת שלנו הוא דווקא היומיום. לי הרבה יותר חשוב לדעת איפה היינו בבוקר ואחרי הצהריים ואיפה נהיה מחר בבוקר – על זה יש לי שליטה. חשוב לי שבסוף האימון נסתכל אחד לשני בעיניים ונדע שעשינו הכי טוב שיכולנו. יש לי חלומות, אבל אני לא מספר אותם, גם לא לאניה.

"המטרה שלנו היא להגיע לאולימפיאדה ולהצליח בה. לכן כל תחרות ואימון בדרך הם הכנה. ההישג המשמעותי ביותר מבחינתי באליפות העולם האחרונה היה שבסוף המשחה ל-50 מטר גב אניה אמרה לי 'ערן, בכלל לא התרגשתי'. המקום הרביעי הוא הקצפת".



תגובות הוסף תגובה
1.Keep up the good work (לת)Meir Lavi11/05/06
משחק מנהלים
המאמן בעידן המודרני כבר איננו רק "מכונת אימונים" ונדרש להפגין גם כישורי ניהול שונים


תשתחררו
כולם מכירים את חשיבות החימום לפני האימון, רבים מזניחים את השחרור וההרפיה אחריו. מולי אפשטיין מסביר כמה זה חשוב


מציאות מדומה
אימון הדמיה הוא חלק חשוב בתוכנית האימונים. המטרה: להכיר את סיטואציית התחרות ואת תגובות הספורטאי ולהפחית את הלחץ


כדור לבטן
ענת מאיר מציגה סדרת תרגילים לחיזוק שרירי הבטן עם כדור כוח גמיש