מנהלי הפורום: רותםכסלו-כהן – פיזיולוגית מאמץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט. תואר ראשון בחינוך גופני, תואר שני Msc בפיזיולוגיה של המאמץ מאוניברסיטת Brock בקנדה, מאמנת טריאתלון מוסמכת. עוסקת במחקר, בביצוע בדיקות פיזיולוגיות (סף חומצת חלב, צח"מ, RMR) ובמתן ייעוצים פיזיולוגיים למגוון רחב של מטרות כגון ירידה במשקל, אימונים לענפי הסבולת השונים: ריצה, טריאתלון, אופניים ועוד. מרצה לפיזיולוגיה של המאמץ ולאימון צעירים בבית-הספר למאמנים ולמדריכים של מכון וינגייט.
ברק גרשון – פיזיולוג מאמץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, בוגר תואר ראשון בחינוך גופני ותואר שני בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב (M.Sc.). עוסק במחקר ונותן ייעוצים פיזיולוגיים. מאמן טריאתלון מוסמך, מאמן שחייה, מדריך ספינינג, חיזוק ויוגה. איירון-מן ומרתוניסט פעיל.
שלום,
ידוע ששרירים מסויימים בגוף (כמו שרירי האמה או שרירי הבטן) הם שרירים סיבולתיים יותר. השאלה היא האם שרירים אלה מסוגלים יום אחר יום לעבוד בעצימות נמוכה יחסית (כמו לדוגמה אמות שעובדות בכל אימון) בלי לעבור את סף אימון היתר או אולי הגירוי ששריר שכזה מקבל נחשב לקטן וזניח?
שאלה שניה שמשתמעת מכך היא שהאם אימוני אירובי שעובדים למעשה על סיבולת שריר מירבית (כמו ספינינג למשל) גורמים בטווח הארוך להיפרטרופיה, והאם היפרטרופיה זו שונה מההיפרטרופיה המושגת באימוני מסה וכח?
שלום,
ידוע ששרירים מסויימים בגוף (כמו שרירי האמה או שרירי הבטן) הם שרירים סיבולתיים יותר. השאלה היא האם שרירים אלה מסוגלים יום אחר יום לעבוד בעצימות נמוכה יחסית (כמו לדוגמה אמות שעובדות בכל אימון) בלי לעבור את סף אימון היתר או אולי הגירוי ששריר שכזה מקבל נחשב לקטן וזניח?
שאלה שניה שמשתמעת מכך היא שהאם אימוני אירובי שעובדים למעשה על סיבולת שריר מירבית (כמו ספינינג למשל) גורמים בטווח הארוך להיפרטרופיה, והאם היפרטרופיה זו שונה מההיפרטרופיה המושגת באימוני מסה וכח?
תשובה:
אין שום מניעה ששרירים אלה יעבדו מידי יום. הדבר יקרה בכל מקרה משום שאלה שרירים סינרגיסטיים שתפקידם לייצב, לקבע, לאזן. יש הבדל בין עבודה ממוקדת על שרירים קטנים לבין מעורבותם בפעילויות שונות. הרעיון הוא לא לנטרל את אותם שרירים אלה לשלב אותם באופן פונקציונאלי בפעילויות השונות.
היפרטרופיה תושג באמצעות גירוי של סבולת-כוח. נכון שבשלב הראשוני, במיוחד אצל אנשים לא מאומנים, די בפעילויות סבולת על מנת ליצור היפרטרופיה מסויימת. חשוב לזכור שהעלייה במסת השריר מורכבת מכבה גורמים: כלי דם, מיטוכונדריה, יחידות מתכווצות, מאגרי אנרגיה תאיים, חלבונים. אימוני סבולת יגרמו לפיתוח התשתית האירובית של השריר ואילו אימון הכוח יתרום לגיוס יחידות מוטוריות, לעלייה בכמות המרכיבים החלבוניים.
בברכה,
מולי
שלום רב,
קשה לי כמובן להתייחס לשאלה כזו משום שאיני מכיר את קבוצת המתאמנות שלך ואני לא באמת יודע מה מתאים להן.
מה שכן, נראה לי שהכיוון שלך הגיוני ונכון יותר. יש באמת אנשים שמבצעים כמות רבה של חזרות אבל איכות הביצוע לא טובה. עדיף לבצע כמות קטנה יותר אבל תוך שימת לב לדגשים נכונים של עבודה.
אני בטוח שאת מסבירה להם איך לגייס את השריר הרוחבי הבטני ואיך לעבוד עליו בתרגילים שהם נגד כוח המשיכה.
בברכה,
מולי
שלום רב,
דברים מסוג זה צריכים להתבצע בייעוץ אישי. חשוב להבין מהן המטרות, מהו אופי האימון, מהו הגיל שלך ובאיזה רמה אתה מתאמן.
קריאטין הוא לא תוסף שנותנים אותו באופן אוטומטי לכל אחד.
אם אתה מעוניין בייעוץ אישי תוכל להזמין תור במחלקה לרפואת ספורט - 09-8639400
בברכה,
מולי
לפני כשלושה שבועות בצילום CT התגלה אצלי בקע טבורי זעיר כ1 ס"מ .
אני מתאמן בחד"כ כ5 פעמים בשבוע ,משקולות,ספיננג,פילאטיס .
מה ההשלכות לגבי המשך האימונים ?
האם עלי להפסיק להרים משקולות ?
האם ניתן להרים בשכיבה,ישיבה ?
תשובתך אודה .
בברכה .
קובי
שלום קובי,
דבר כזה דורש כמובן חוות דעת של רופא. אני מציע לפנות לרופא שמצוי גם ברפואת הספורט.
תוכל להתייעץ לגבי תיאום תור במרכז לרפואת ספורט בוינגייט בטלפון - 09-8639420
בברכה,
מולי
שלום,
האם הכרחי להשאר ולדבוק באותה התכנית אימונים בחדר כושר (הכוונה לאימון כח) למשך החודש-חודשיים ורק אז להחליף תכנית שלמה, או אולי בכל פעם כשבאים לאימון לבצע תרגילים שונים?
אני יודע שיש אנשים שמגוונים ועושים תרגילים אחרים לגמרי לאותם השרירים בכל פעם, אבל משום מה זה נראה לי מוגזם לבצע בכל פעם משהו אחר.
בקיצור איזו תדירות הכי מומלצת להחלפת תכנית (או תרגילים) באימוני כח?
שלום רב,
גיוון הוא עניין חשוב מאוד בתוכנית האימונים. למעשה גיוון הוא אחד מעקרונות האימון החשובים.
תראה, הכל תלוי מהי מטרת האימון ומהי רמת האימון שאתה נמצא בה. יש תוכניות שמתאימות יותר לשימור כוח, כמו למשל אצל אנשים מבוגרים, ושם כמובן אפשר להיות פחות מגוונים מבחינת תדירות השינוי. יש תוכניות שמותאמות לספורטאים מקצועיים והן כמובן משתנות על פי שלבי העונה. ויש תוכניות אימון שמטרתן השגת פיתוח כוח ו\או פיתוח מסה שרירית ושם אפשרויות הגיוון רבות.
בעיקרון, שינוי במבנה התוכנית אחת לחודש לא יהיה דבר מוגזם.
בברכה,
מולי
אני בת 27, גובי 177 סמ'' ושוקלת 65 קולוגרם. מתאמנת שלוש פעמים בשבוע בחדר כושר ועושה יוגה. יש לי נטייה לעלות במשקל. אני משתדלת לאכול מזון בריא ומאוזן, אבל לפעמים אני אוכל קצת יותר מהנחוץ ולכן במשך הזמן עולה במשקל (לפני שנה שקלתי 71 קילו). מה אוכל לעשות כדי להקל על עצמי בשמירה על המשקל?
שלום רב,
הדרך הנכונה לעשות זאת היא באמצעות התאמת תוכנית תזונה אישית. את מוזמנת לקבוע פגישת ייעוץ אצל דיאטנית קלינית במרכז לרפואת ספורט בוינגייט.
בפגישה כזו ניתן לאפיין את סדר היום שלך, את הרגלי האכילה ואת הרגלי הפעילות. על סמך הנתונים ניתן יהיה להרכיב תוכנית תזונה אישית.
בהצלחה!
מולי
איך אני יכול לדעת מה הדופק הנכון לפעילות אירובית.עשיתי לא מזמן בדיקת מאמץ ואמרו לי לעבוד עד 70 אחוז מהדופק המירבי.זה ממש מוזר לי כי רק כשאני מתחיל לרוץ עז אני כבר עובר תדופק .מה שאומר שאני צריך ללכת הליכה מהירה.
שלום רב,
הדרך הנכונה לעשות זאת היא באמצעות בדיקה פיסיולוגית שנקראת "סף חומצת חלב". בדיקה כזו יכולה לתת תמונת מצב טובה מאוד לגבי כושרך ולגבי טווחי הדופק המומלצים.
על מנת לדעת מה זה 70% מהדופק המרבי צריך כמובן לדעת מהו הדופק המרבי האמיתי. מרבית האנשים לא יודעים מהו באמת כי צריך בעצם להגיע אליו בבדיקת מאמץ שמביאה אותך למאמץ מרבי ולא למשהו חזוי.
אתה מוזמן לתאם תור לבדיקת סף חומצת חלב ולייעוץ - 09-8639400
בהצלחה!
מולי
שלום עירם,
השעון בסדר גמור. הבעיה היא בנוסחא שאינה מדויקת. יכול מאוד להיות שהדופק המרבי האמיתי שלך גבוה בהרבה מ-220 פחות הגיל ולכן כל חישוב שתעשה יהיה פשוט לא נכון ויתן לך הערכה נמוכה מידי. זה הסיפור.
אם אתה רוצה לדעת איך באמת כדאי להתאמן כדאי שתעשה את הבדיקה שהמלצתי לך עליה.
בברכה,
מולי
אודות מכון וינגייט
.gif "רותם כהן")
רותם כסלו-כהן – פיזיולוגית מאמץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט. תואר ראשון בחינוך גופני, תואר שני Msc בפיזיולוגיה של המאמץ מאוניברסיטת Brock בקנדה, מאמנת טריאתלון מוסמכת. עוסקת במחקר, בביצוע בדיקות פיזיולוגיות (סף חומצת חלב, צח"מ, RMR) ובמתן ייעוצים פיזיולוגיים למגוון רחב של מטרות כגון ירידה במשקל, אימונים לענפי הסבולת השונים: ריצה, טריאתלון, אופניים ועוד. מרצה לפיזיולוגיה של המאמץ ולאימון צעירים בבית-הספר למאמנים ולמדריכים של מכון וינגייט. 
ברק גרשון – פיזיולוג מאמץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, בוגר תואר ראשון בחינוך גופני ותואר שני בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב (M.Sc.). עוסק במחקר ונותן ייעוצים פיזיולוגיים. מאמן טריאתלון מוסמך, מאמן שחייה, מדריך ספינינג, חיזוק ויוגה. איירון-מן ומרתוניסט פעיל.
