מנהלי הפורום: רותםכסלו-כהן – פיזיולוגית מאמץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט. תואר ראשון בחינוך גופני, תואר שני Msc בפיזיולוגיה של המאמץ מאוניברסיטת Brock בקנדה, מאמנת טריאתלון מוסמכת. עוסקת במחקר, בביצוע בדיקות פיזיולוגיות (סף חומצת חלב, צח"מ, RMR) ובמתן ייעוצים פיזיולוגיים למגוון רחב של מטרות כגון ירידה במשקל, אימונים לענפי הסבולת השונים: ריצה, טריאתלון, אופניים ועוד. מרצה לפיזיולוגיה של המאמץ ולאימון צעירים בבית-הספר למאמנים ולמדריכים של מכון וינגייט.
ברק גרשון – פיזיולוג מאמץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, בוגר תואר ראשון בחינוך גופני ותואר שני בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב (M.Sc.). עוסק במחקר ונותן ייעוצים פיזיולוגיים. מאמן טריאתלון מוסמך, מאמן שחייה, מדריך ספינינג, חיזוק ויוגה. איירון-מן ומרתוניסט פעיל.
הי,
עושה ספורט כ5-7 פעמים בשבוע. פעמיים שחייה (עם מאמן), פעמיים רכיבה על אופניים בחדר כושר (כ-20 ק"מ כל פעם), פעם אחת בשבוע מכשירים ומשקולות. בנוסף רוכבת על אופנים בשטח להנאה.
ברקע אסטמה / אלרגיה וקרוהן. עם הכל חייתי בשלום עד לאחרונה שגילו לי ברונכואקטזיות. אני לא מצליחה להתאושש מדלקת הריאות האחרונה. לא מצליחה להגיע ליכולות מלפני חודש... מתעייפת מהר, מתנשפת.. כיצד אני קובעת מחדש את היכולות שלי? כיצד אני יודעת מתי זה מוגזם? מתי להפסיק? האם פיסיולוג של מאמץ יכול לעזור לי לקבוע מה לעשות וכמה?
הדר שלום,
לאור הרקע הקליני, ממליצה להתייעץ עם הרופא המטפל שיפנה לאיש מקצוע רלוונטי.
יש פיזיולוגי מאמץ העובדים במחלקות ריאות, אלו בעלי נסיון עם עבודה עם אנשים מחלות ריאות שונות ויכולים לעזור בהתאמת תכנית אימונים מתאימה בהתאם לרקע.
רותם
שלום, שמי אור ואני כבר במשך כשש שנים רצה באופן יום יומי במשך שעה...לאט לאט הגעתי למצב שאני מכורה לריצות ולא יכולה לא לרוץ גם כשלא תמיד באלי, למרות שלרוב אני באמת נהנת וזה ממלא אותי. ברמת ההגיון לגמרי ברור לי שהדבר אינו בריא אך פסיכולוגית כנראה קשה לי לשנות את השגרה הזו.
ולמה אני בכלל מתכננת לשנות?...גם כי אני רוצה להביא את עצמי להיות "נורמלית" ולעשות כושר כדי לשמור על אורח חיים בריא ולרוץ 3-4 פעמים בשבווע ולא יותר וגם כי החיים העמוסים מקשים עליי להתמיד באופן יומיומי.
החשש העיקרי הוא ההשפעה הפסיכולית של החסרון הזה וגם איך זה ישפיע על המראה החיצוני שלי כי ברמת העיקרון אני מאד מרוצה ואני תוהה האם אעלה הרבה במשקל כתוצאה מהשינו. (בת 31)
אור שלום,
מבחינה פיזיולוגית חשוב שתמשיכי להיות פעילה על בסיס יומיומי, אך מומלץ לגוון את סוגי הפעילויות שאת מבצעת ולא רק ריצה, זה יעזור בפיזור עומסים על הגוף ומניעת פציעות. חשוב לשלב גם אימוני כוח ותנועתיות, חשוב בהיבט התפקודי וגם בשמירה על הרכב גוף תקין.
לגבי הפן הפסיכולוגי, לא אוכל לעזור, ממליצה להפנות את שאלתך בפורום פסיכולוגיה של הספורט.
בברכה,
רותם
שלום,
במשך שנים רצתי עם נעליים מינימלסטיות ולאחרונה החלפתי נעליים ועשיתי מדרסים בגלל כאבי ברכיים. תוך כמה דקות מרגע הנעילה הראשון כבר חשתי כאב גב וצוואר בצד "הקצר" שלי. בעל המכון לא עשה לי הגבהה בזמנו למרות שאיבחן חוסר איזון בגלל שחשש שזה יעשה תיקון יתר וטען שאם 35 שנה אני הולכת ככה לא כדאי לשנות.
אחרי כמה ימים בהם לא ראיתי הסתגלות ולהפך, הכאב החמיר, ביקשתי הגבהה לצד עם הרגל הקצרה ועשו לי אותה, אבל רק בעקב. לצערי אני עדיין מרגישה כאב.
באתר המכון כתוב "אם לא תהיו מרוצים - כספכם יוחזר לכם במלואו". האם לבקש את כספי חזרה או לתת עוד צ''אנס לתיקון?
יתכן שהכאב נובע גם מכך שאני רגילה לנעליים ממש נעליים שטוחות ובמדרסים כאמור יש הגבהה בעקב.
מה כדאי לבקש/לעשות?
אייבי שלום,
במידה ואינך מרוצה מהמדרסים שרכשת והסיבה שבגללה רכשת את המדרסים אינה נפתרה, עליך לפנות למכון שבו עשית את המדרסים ולנסות לפתור את הבעיה.
מה הסיבה שהחלטת לרכוש מדרסים? האם המלצה מאורתופד או פיזיותרפיסט? לא תמיד כל כאב מצדיק מדרסים, ייתכן וצריך לבחון טווחי תנועה, עומסי אימון, איזון בין קבוצות שרירים וכדומה...
בכל מקרה, ברור שלהמשיך לרוץ עם כאבים לא מומלץ.
בברכה,
רותם
שלום,
שוחחתי עם דיאטן קליני שמבצע בדיקה שבודקת כמה קלוריות הגוף צריך במצב 0. נאמר לי שיש לצום 4 שעות לפני הבדיקה. במהלך הבדיקה נושפים לתוך מכשיר שנקרא bodygent ( מקווה שלא טעיתי באיות). האם בדיקה זו שעלותה 500 שח באמת יכולה לסייע לבניית תפריט תזונתי מדוייק? או שעדיף לי להשקיע בבדיקת RMR?
הי,
אני לא מכירה את המכשיר שציינת ולכן לא אוכל לחוות את דעתי.
בהתאם לתשובתי הקודמת לגבי בדיקת RMR, ביצוע בדיקה כזאת יכול לעזור לתזונאי/ת בתכנון תפריט תזונתי בהתאם למטרותיך.
בברכה,
רותם
אני בתהליך של ירידה במשקל. עד עתה ירדתי 8 קילו בשילוב תפריט מדיאטנית והליכות. כעת יש תקיעות בתהליך ואני מעוניינת לבצע את אחת מהבדיקות כיוון שעלות שתיהן יקרה. בהמשך לבדיקה אתחיל אימוני כח ותפריט תזונתי שמותאם לי אישית. המטרה שלי היא לרדת עוד 8 קילו וכמובן לרדת באחוזי השומן. איזו בדיקה כדאי לבצע? תודה
הי,
BMR מתייחס לקצב חילוף החומרים הבסיסי ו-RMR לקצב חילוף החומרים במנוחה. מדידת RMR ו-BMR דומות, שתיהן מבוצעות בתנאי מעבדה תוך שימוש במערכת מטבולית ייחודית.
ההבדלים בין שתי הבדיקות, אלו התנאים שבהן מתקיימות הבדיקות. בדיקת BMR מחמירה יותר, המדידה מחייבת הימנעות מאכילה ב- 12 השעות שקודמות לה והימנעות מביצוע פעילות גופנית. וכן משך הבדיקה ארוך יותר.
לעומת זאת, שיטה קצת פחות מחמירה, אם כי מקובלת ומדויקת מאוד, היא מדידת קצב חילוף החומרים במנוחה (RMR). גם בדיקה זו מבוצעת בבוקר, וגם פה ההמלצה היא להגיע בצום של 8-12 שעות. משך הבדיקה הוא 30דק'' שבמהלכן נמדדת צריכת החמצן במנוחה.
מדידת RMR נהוגה כיום במרכזים רפואיים רבים בעולם לרבות במרכז לרפואת ספורט ולמחקר שבמכון וינגייט ובהחלט יכולה להתאים למטרותיך.
את יכולה ליצור קשר עם המרכז בוינגייט לשם תיאום בדיקה בטלפון: 09-8639420/426.
בברכה,
רותם
שלום רב,
הייתי שמח לדעת מה ההבדל בין מי שקוראים לעצמם פיזיולוגים והם בעלי תואר M.Sc לבין מי שקוראים לעצמם פיזיולוגים והם בעלי תואר M.P.E. (שכידוע יכול להיות תואר שני בחינוך גופני עם התמחות בנושאים פדגוגיים וכיו"ב).
כיצד ניתן לדעת שפיזיולוג אליו הולכים לצורך בניית תכנית אימונים מורכבת הוא אכן בעל ידע והסמכה מתאימים לעניין.
תודה מראש.
רועי שלום,
על מנת לבחון מיהו איש המקצוע העומד מולך, כמו בכל תחום, צריך לבחון מי המוסד שניפק את התעודה, מה בדיוק נלמד במסגרת התואר, את זה ניתן לבדוק על פי גליונות ציונים וסילבוסים של קורסים שנלמדו.
כמו כן, ניתן לבדוק את קורות החיים של איש המקצוע ולבדוק את נסיונו, שנות הוותק שלו וכמובן לקבל המלצות.
בברכה,
רותם
העבודה היא במתן מענה לשיחות בנושאי השירות השונים של החברה, יש גם בונוסים
העבודה היא באזורים פתח תקווה, נתניה, יקום, גבעתיים, באר שבע, קריית אונו, נס ציונה, תל אביב, חיפה, ראשון לציון, רמת גן, ראש העין, גבעת שמואל, ירושלים, בני ברק, רחובות, עפולה, באר שבע, סגולה, ירושלים, ירוחם, עזרא, כפר סבא, חיפה, גבעתיים, בני ברק, חדרה, טבריה, רחובות, נתניה
נא לשלוח קורות חיים למייל customerservicejobs2019@gmail.com
מלי שלום,
על מנת לענות על שאלתך, צריך להבין איזה אימון בדיוק ביצעת, האם מדובר על העלאת עומס חריגה ומה המינונים שביצעת (כמות חזרות וסטים). האם זה פעם ראשונה שאת חווה כאבים אלו. ואיך בדיוק נראה שבוע אימונים שלך.
הרבה פעמים, כאבי שרירים לאחר אימונים, מעידים שהאימון שבוצע היה בדרגת קושי גבוהה מהרגיל... בנוסף, צריך לאפיין את כאבי השרירים, האם הם יתעצמו במהלך היום והשיא שלהם הגיע כ-24-48שעות לאחר האימון, במקרה כזה מדובר על כאבי שרירים מאוחרים המעידים על אימון שהיה קשה בצורה משמעותית ממה שהגוף רגיל אליו.
כפי שכתבתי בהתחלה, יש צורך בפרטים נוספים, כדי לתת תשובה יותר ספציפית.
בברכה,
רותם
דרושים קופאים וקופאיות לאזורים:
חולון, חדרה, בית שמש, אשדוד, תל אביב, ראשון לציון, בני ברק, ירושלים, בילו, יהוד, רמת גן, פתח תקווה
שעות עבודה לפי בחירה או משמרת בוקר או משמרת ערב:
10:00-17:00
17:00-23:00
שכר- מינימום, ימי ו'' לסירוגין, לא נדרש ניסיון קודם
את קורות החיים שלכם לשלוח למייל:
jobsforall2999@gmail.com
מרדכי שלום,
להלן תשובות לשאלותיך:
התשובה לשאלותיך מבוססת על הנוסחה הבסיסית ביותר לחישוב ערך עבודה, מסה*דרך = עבודה. מסה - תשקף את משקל האדם, הדרך - תשקף את הקילומטרים שבוצעו בהליכה או בריצה, והעבודה היא בעצם העלות האנרגטית של המאמץ (כמות הקלוריות שנצרכו).
כלומר, ניקח אישה במשקל 50ק"ג שעברה דרך של 5 ק"מ, היא תצרוך בממוצע כ-250 קלוריות. עכשיו, השאלה היא האם גם במצב שהיא הלכה את ה-5ק"מ במשך 50דק'' או לחלופין רצה במשך 25ק"מ את המרחק, האם ההוצאה הקלורית בשני המצבים תהיה שווה.
במחקרים שבחנו סוגיה זו, נמצאו הבדלים זניחים מאוד בהוצאה הקלורית לטובת הריצה. כלומר אם נתבסס על מחקרים אלו, במידה והאישה תרוץ את המרחק היא תשרוף בממוצע כ-40 קלוריות יותר מאשר בזמן הליכה. מדובר על הבדל זניח מאוד, נכון שמבחינה מחקרית, הבדל זה נמצא סטטיסטית מובהק, אך מבחינה פרקטית בשטח, מדובר על הבדל זעום ביותר וחסר חשיבות לאדם הממוצע.
2. אם נחזור לנוסחה מסה*דרך = עבודה... תוכל לראות שככל שהמסה גדולה יותר, כך ההוצאה הקלורית תהיה גדולה יותר. כלומר, אדם גדול וכבד יותר, ישרוף יותר קלוריות בדקת אימון.
בברכה,
רותם
דרושים לעבודה מהבית בסקרים, אתם תקבלו סקרים ותצטרכו לענות עליהם במייל, בזמן שנוח לכם, שכר גבוה, עבודה גמישה ונוחה ומתאימה לכולם לפרטים שלחו לנו מייל jobsandrusim@gmail.com
ניסים שלום,
באיזה תחום ספורט אתה עוסק? בכל מקרה, אני מציעה לפנות לאיש מקצוע מהתחום שלך, לדוגמא מאמן מוסמך, שיוכל לעזור בתחקור תוצאות תחרויות עבר.
במידה ואתה עוסק בענפי סבולת (ריצה ואופנים) אתה יכול לבצע בדיקת פרופיל חומצת חלב, באמצעותה תוכל לקבל מידע אודות מאפייני האימון שלך ולקבל המלצות לגבי טווחי אימון ואימונים מתאימים בהתאם למטרתך.
במידה וזה רלוונטי מבחינתך, תוכל ליצור קשר עם המרכז לרפואת ספורט ומחקר במכון וינגייט בטלפון: 09-8639420/426.
בברכה,
רותם
שלום,
אני מבקש לשאול לגבי אופן הנשימה הנכון בעת רכיבת אופניים:
האם יש לנשום באופן כזה של הכנסת אוויר דרך האף והוצאה דרך הפה, או בשפה אחרת לשלוט על הנשימה, או להתנשם ולתת לגוף לבחור את הצורה המתאימה לו?
תודה רבה.
גיא שלום,
לגבי תפקוד מערכת הנשימה בזמן מאמץ.
באופן עקרוני, אוויר יכנס לרוב דרך האף, למרות שבעת מאמץ בו יש צורך בכמות גדולה של אוויר, נצטרך להכניס גם אוויר דרך הפה. היתרון בהכנסת אוויר דרך האף הוא שהאוויר מתחמם ועולה בריכוז הלחות וכן בעת מעבר האוויר דרך תעלות האף קיים סינון של חלקיקים שלא רצויים שנמצאים באוויר, כדוגמת אבק.
תהליך הנשימה כולל את את שלב השאיפה שהוא שלב אקטיבי בו שרירי הנשימה פועלים (לדוגמא, שריר הסרעפת, שרירים בין-צלעיים). לעומת זאת, שלב הנשיפה במצב מנוחה או במצב של פעילות גופנית מתונה הוא שלב פאסיבי, כלומר ללא פעילות שרירית, השרירים נרפים והרקמה האלסטית של הריאות חוזרת לגודלה המקורי והאוויר יוצא החוצה. אם זאת במהלך פעילות עצימה, פעולת הנשיפה הופכת גם היא לפעילות אקטיבית המערבת פעילות שרירית.
לאור העובדה שפעילות מערכת הנשימה היא פעולה טבעית של הגוף, לא הייתי ממליצה לבצע נשימה מאומצת או מאולצת, כי במקרה זה אתה יכול לאמץ שרירי נשימה שלא היו אמורים לפעול במהלך המאמץ ובכך ולבזבז אנרגיה מיותרת.
בברכה,
רותם
דרושים לעבודה מהבית בסקרים, אתם תקבלו סקרים ותצטרכו לענות עליהם במייל, בזמן שנוח לכם, שכר גבוה, עבודה גמישה ונוחה ומתאימה לכולם לפרטים שלחו לנו מייל jobsandrusim@gmail.com
שלום,
אני מבקש לשאול לגבי אופן הנשימה הנכון בעת רכיבת אופניים:
האם יש לנשום באופן כזה של הכנסת אוויר דרך האף והוצאה דרך הפה, או בשפה אחרת לשלוט על הנשימה, או להתנשם ולתת לגוף לבחור את הצורה המתאימה לו?
תודה רבה.
אהלן.
כשאני עושה פעילות אירובית באופני כושר, בחצי שעה זה מראה לי שאני שורף בערך 400 קלוריות עם התנגדות 8. אני מגיע לדופק 120 בערך.
לעומת זאת, באליפטיקל עם התנגדות 5 אני שורף בערך 200 קלוריות בחצי שעה, אבל אני מרגיש שאני מתאמץ הרבה יותר והדופק גם מגיע לסביבות ה130.
השאלה שלי היא כמה אמין המד באופני כושר? זה נראה לי מצחיק שאני פחות מתאמץ, אבל שורף יותר קלוריות...
המטרה שלי היא להוריד אחוזי שומן, ואני רוצה לעבוד על המכשיר שישרת אותי הכי טוב למען המטרה הזאת. עבדתי בשנה האחרונה על עליה במסה והגעתי ל82 קילו (גובה 182). כמובן שאני שומר על תזונה ולאט לאט מוריד מהפחמימות שלא הפסקתי לדחוף בתקופת עליה במסה.
ברור לי אגב שאני לא חייב את האימון האירובי, אבל זה משהו שאני רוצה לעשות בכל מקרה.
אלירן שלום,
החישוב הקלורי במכשירי האימון השונים בחדרי הכושר מבוסס על נוסחאות חיזוי ולכן ברוב המקרים אינו מדויק ומהימן. חשוב לציין, שאפילו החישוב הקלורי במגוון שעוני דופק נמצא כמאוד לא אמין, תוכל למצוא מאמר על כך באתר המכון.
להלן הקישור: https://www.wingate.org.il/Index.asp?ArticleID=6754&CategoryID=130
כלומר, המלצתי אל תסתמך על המספרים שאתה רואה במכשירים השונים, אלא תתייעץ עם אנשי מקצוע מוסמכים לטובת התאמת תפריט מתאים למטרותיך (ירידה באחוזי שומן). השגת מטרתך תלויה במגוון רחב של משתנים, כגון אימון נכון (אימוני כוח לצד אימונים אירוביים) וכמובן תזונה מתאימה.
בהצלחה,
רותם
שלום רותם כמה זמן פלוס מינוס באימון כוח לוקח למאגרי הגליקוגן להתרוקן? ואיך אני יכול לנצל את זה לטובתי בשביל לשרוף שומן? אם אני לא יאכל כלום שעתיים אחריי אימון כוח זה אפשרי שהגוף ישרוף שומן בזמן הזה ולא יפגע בשריר? תודה
אלון שלום,
מתנצלת על העיכוב במענה לתשובתך.
לגבי מאגרי גליקוגן ואימוני כוח. הגליקוגן הינו דלק מטבולי חשוב בעת ביצוע אימוני כוח ונמצא במחקרים שבמהלך אימון כוח יכולה להיות ירידה של בערך 24-40% ברמות הגליקוגן (Koopman et al. 2006).
הירידה ברמות הגליקוגן תלויה במשך האימון, עצימותו ונפח כולל של תרגילים שבוצעו.
הירידה המשמעותית ברמות הגליקוגן נצפתה בעת ביצוע אימונים עם מספר חזרות גבוה עם עומס בינוני וההשפעה הניכרת היא בעיקר על סיבי השריר מסוג type IIa and b.
מבחינת ניצול שומן לאחר האימון, במידה ואכן הגעת למצב שבו דיללת את מאגרי הגליקוגן אז אכן יהיה שינוי מטבולי מניצול אנרגטי של פחמימות לניצול מוגבר של שומן. אבל, השאלה היא מה מטרתך... ובנוסף, אל תשכח שבאימון כוח גם אם הוא מאוד עצים כנראה לא תגיע למצב שבו תדלדל בצורה מוחלטת את מאגרי הגליקוגן כך שכן יעשה שימוש בדלק מטבולי זה בזמן התאוששות לאחר האימון.
במידה ומטרתך שינוי הרכב גוף וירידה במשקל, זאת תתרחש רק אם תמצא בגרעון קלורי לאורך זמן, ואם לא תיצור גרעון קלורי יומי (אפילו אם תתאמן בצום או לחלופין לא תאכל בסמיכות לאימון, אבל תאכל אחרי) לא תשיג הרזיה או שינוי בהרכב גוף. העניין הוא יצירת גרעון קלורי יומי.
בנוסף, נמצא כי ביצוע אימוני כוח במצב של מאגרי גליקוגן מדוללים כנראה אינו משפיע על סינתזת החלבונים, אך קיימות עדויות מעטות שייתכן ושימוש באסטרטגיה זו יכול לעלות ביוגנזה של מיטוכונדריה וכן ביטויים גנים הדומים לאלו שמתרחשים בעקבות פעילות אירובית.
בברכה,
רותם
שלום לך
קרדיולוגים טוענים שפעילות זאת(אנאירובית)
אינה כל כך מומלצת, כי היא מביאה לעומס רב ופתאומי על הלב ולעליה מהירה בלחץ הדם.
מה דעתך בעניין? האם כדאי "לסכן" הלב, על מנת להועיל בפעילות זאת בתחומים אחרים?
האם פעילות ללא משקולות, אלה כהתנגדות למשקל הגוף, לדוגמת שכיבות שמיכה, סקאווטים(ללא משקולות), מתח, מקבילים, כפיפות בטן וכו'', גם נחשבים כמעמיסים לבבית?
תודה
ר שלום,
אינני יודעת אילו קרדיולוגים ממליצים לא לבצע פעילות של אימוני התנגדות.
לאימוני התנגדות תועלות רבות וכל ארגוני הבריאות העולמיים ממליצים על ביצוע אימוני התנגדות בתדירות של בין 2-3 פעמים בשבוע למטרות בריאותיות.
נכון שביצוע תרגילי התנגדות מובילים לעלייה בלחץ דם סיסטולי ודיאסטולי, אך אין זה אומר שזה פוגע בשריר הלב וכל עוד עובדים עם עומסים מתאימים ובצורה מבוקרת וכל עוד אין כמובן מחלות רקע שונות שדורשות התייחסות מיוחדת והנחיות ספציפיות, לאימוני התנגדות יש תועלות בריאותיות רבות (שיפור הרכב גוף, שיפור תגובת לחץ דם במצבי טרום יתר לחץ דם, שיפור ברגישות לאינסולין, שיפור בתפקוד הכללי, שמירה על מסת עצם ועוד). גם במצבים קליניים שונים, לדוגמא חולי לב, מומלץ לבצע תרגילי התנגדות בעומסים ומספר חזרות התואם את המצב הבריאותי.
כל התרגילים שציינתם הינם תרגילי התנגדות פשוט עם משקל גוף ובהתאם ליכולות המתאמן כל תרגיל יכול לייצר עומס שונה, לאחד העומס יהיה קל ולשני תרגילים עם משקל גוף ייצרו עומס מספק לייצור שינויים והסתגלות ברמה השרירית והמולקולרית.
בברכה,
רותם
אודות מכון וינגייט
.gif "רותם כהן")
רותם כסלו-כהן – פיזיולוגית מאמץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט. תואר ראשון בחינוך גופני, תואר שני Msc בפיזיולוגיה של המאמץ מאוניברסיטת Brock בקנדה, מאמנת טריאתלון מוסמכת. עוסקת במחקר, בביצוע בדיקות פיזיולוגיות (סף חומצת חלב, צח"מ, RMR) ובמתן ייעוצים פיזיולוגיים למגוון רחב של מטרות כגון ירידה במשקל, אימונים לענפי הסבולת השונים: ריצה, טריאתלון, אופניים ועוד. מרצה לפיזיולוגיה של המאמץ ולאימון צעירים בבית-הספר למאמנים ולמדריכים של מכון וינגייט. 
ברק גרשון – פיזיולוג מאמץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, בוגר תואר ראשון בחינוך גופני ותואר שני בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב (M.Sc.). עוסק במחקר ונותן ייעוצים פיזיולוגיים. מאמן טריאתלון מוסמך, מאמן שחייה, מדריך ספינינג, חיזוק ויוגה. איירון-מן ומרתוניסט פעיל.
