חפש רק בנושא זה






no dope no hope! פרשיות הסימום בטור דה-פראנס

השימוש בסמים משפרי הישג בטור החל כנראה כבר במרוץ הראשון ב-1903, אבל אז היו אלה רק האשמות וחשדות, ובשנים האחרונות מדובר בעובדות ובשמות. על היסטוריית הסימום במרוץ האופניים הקשה מכול, מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר בווינגייט
  04/07/11




מולי אפשטיין
  מנהל פורום "חיים וספורט"

דברי ימי הסימום הספורטיבי החלו כבר בתקופת המשחקים האולימפיים של העת העתיקה. אז היו אלה אשכי כבשים, זרעים, פטריות ומי ורדים. קשה להצביע על תאריך מדויק בו הכול החל ולכן האמירה הפשטנית הכל-כך קולעת, כי "הסימום הספורטיבי החל ביום בו הוחלט להנהיג פרסים למנצחים", תואמת אולי יותר מהכול. באנאלוגיה לטור דה-פראנס אפשר לאמור כי הסימום בתחרות זו החל כבר במרוץ הראשון ב-1903.

אלכוהול, אתר, סטריכנין
הסימום הספורטיבי בעת המודרנית החל בשלהי המאה ה-19. יעדי הסימום הראשונים היו סוסים, מתאגרפים ורוכבי אופניים. חומרי הסימום היו אז די מוגבלים וכללו חומרים כמו אלכוהול, אתר, קוקאין וסטריכנין – "רעל עכברים". אמצעי הסימום הקדומים שימשו לשיכוך הכאבים מהם סבלו הרוכבים במהלך התחרויות המתישות. השימוש "בקוקטייל" של אלכוהול, סטריכנין וקוקאין העניק "זריקת מרץ" לרוכבים המותשים. בתחילת המאה ה-20 השתנתה המגמה והרוכבים החלו להשתמש גם בחומרים משפרי הישג ולא רק בחומרים מטשטשי חושים.
נקודת ציון משמעותית בתולדות הסימום הספורטיבי נרשמה ב-1886 בתחרות הרכיבה מפריז לבורדו. במהלך המרוץ שאורכו 600 ק"מ, התמוטט רוכב אנגלי בשם לינטון ומת. סיבת המוות – שימוש יתר בחומרים ממריצים ובמשככי כאב.
מגמת הסימום הלכה והתרחבה, והשימוש בחומרים משפרי הישג בתחרויות הטור רק הלך וגדל. בהיעדר חוקים מגבילים עסקי הסימום שגשגו ופרחו. רק לאחר מקרה המוות של הרוכב הדני, קנוד יאנסן, במהלך מרוץ הכביש האולימפי למרחק 100 ק"מ ברומא 1960 חלה התעוררות מה. יאנסן מת בבית החולים. הנתיחה שלאחר המוות, גילתה שהרוכב השתמש באמפטאמינים (חומרים ממריצים) ובחומר בשם Ronicol, מדלל דם. מותו של יאנסן זיעזע את הרשויות; ועדה של רופאים שקמה לאחר המשחקים, קראה לקיום מבדקי סימום. הראשונים שהרימו את הכפפה היו הצרפתים שב-1965 חוקקו חוקי מדינה כנגד הסימום הספורטיבי. מבדקי הסימום הראשונים נערכו בטור דה-פראנס של 1966. באותם הימים השימוש בחומרים משפרי הישג היה כל כך מסיבי עד כי מארגני התחרות חששו מתוצאות הבדיקה. עם הגעתם של הבודקים לבורדו נטשו רוכבים רבים את בית המלון בו השתכנו.


פלויד לאנדיס, אשר נשלל ממנו תוארו בטור ב-2006 . צילום: Michael David Murphy

המוות של טום סימפסון
טום סימפסון היה הרוכב המוביל של הנבחרת הבריטית בטור של 1967. בבוקרו של ה-13 ביולי, עם תחילתו של הקטע ה-13 בטור, סימפסון עדיין סבל מקלקול הקיבה שפקד אותו כמה ימים קודם לכן. מזג האוויר היה חם במיוחד ועל פי העדויות סימפסון נצפה שותה ברנדי במהלך החלק הראשון של הקטע. באותם הימים הגבילו המארגנים את הרוכבים בנשיאה של 4 בקבוקי שתייה בלבד – סך של 2 ליטרים. השפעת ההתייבשות טרם הובנה אז. במהלך התחרות נאלצו הרוכבים לעצור בצד הדרך ולמלא את הבקבוקים בברזיות הציבוריות או להיכנס לבתי קפה על מנת לשתות. כשני ק"מ לפני הפסגה של Mont Ventoux החל סימפסון לזגזג לרוחב הכביש עד שנפל על מעקה הבטיחות. אנשי הצוות ברכב המלווה ביקשו ממנו לפרוש, אולם סימפסון התעקש ורכב 500 מטר נוספים עד אשר התמוטט מחוסר הכרה אל ידיהם של אנשי צוותו תוך שהוא עדיין אוחז בכידון האופניים. נסיונות ההחייאה כשלו ומסוק פינה את סימפסון לבית החולים שם נקבע מותו. עדויות שפורסמו מאוחר יותר, סיפרו כי בכיסי מקטורן הרכיבה של סימפסון נמצאו שתי אמפולות ריקות ואחת מלאה באמפטאמינים. תוצאות הנתיחה שלאחר המוות, הראו שימוש באלכוהול ובחומרים ממריצים. טום סימפסון רכב אל מעבר לגבולות היכולת שלו ומת. לצפייה בסרטון המתעד את ההתמוטטות של טום סימפסון הקליקו כאן

אגדות וסיפורים מופלאים או מזריקים, בולעים ורוכבים?
הטור דה-פראנס היווה מאז ומעולם כר פורה לסיפורים, לאגדות ולדרמות אנושיות סוחפות. התמהיל של הסבל הפיזי והנפשי המתמשך, בליווי מסורת ארוכת שנים, יצרו לא מעט סיפורים והצמיחו לא מעט גיבורים. בין הגיבורים הגדולים ביותר של הטור ניתן למנות את ז'ק אנקטיל, אדי מרקס, ברנארד הנו, גרג למונד, מיגל אינדוראין וכמובן את הגדול מכולם – לאנס ארמסטרונג. בכל השנים האלה האמינו כמעט כולם שביצועי הרוכבים נקיים וזכים. כולנו נסחפנו ברומנטיות ובסיפורים האנושיים – זה היה כל-כך פשוט וכל כך תמים. הסיפורים על רוכבי הטור נראו כמו אגדת ילדים ישנה וטובה, אבל עם השנים החלו הבקיעים. תופעת הסימום בספורט החלה לתת את אותותיה גם במרוץ היוקרתי ביותר בעולם.
איך קרה שענף האופניים נשאר במשך שנים רבות כביכול מחוץ לתמונת הסימום העולמית? והרי מדובר בענף כל כך תובעני ומפרך שהשימוש בחומרים משפרי ההישג בו ממש "מתבקש". האם רוכבי האופניים באמת לא השתמשו בכל השנים האלה בסמי הספורט? האם השימוש בחומרים האלה בענף הוא תופעה חדשה? אם נרצה לזכות באות אביר מסדר הנאיביות, נתפתה ונחשוב שזו אכן הייתה התמונה. להכרה המפחידה ולניפוץ גלי הרומנטיות והסגידה, התווספו לא מעט אוהדי טור שהסתכלו בעיניים כלות כיצד במרוצת השנים הולך ומתפוגג לו מושא הערצתם – האמת, משבר לא קטן!
כפי שנוכחנו לדעת הסימום בעולם האופניים אינו חדש כלל ועיקר. העניין הוא שבשנים האחרונות מישהו פשוט החליט להדק את הטבעת ולהתחיל לבדוק יותר. למען האמת, הרבה יותר והרבה יותר חכם.

בקיעים ראשונים
הבקיעים הראשונים בטור החלו עם התפוצצותה של "פרשת פסטינה" בטור של 1998. אז כונה הטור "טור הסימום" לאחר שברכבו של אחד מאנשי הצוות של קבוצת הרכיבה פסטינה נתגלו כמויות גדולות של אמצעי סימום. בהמשך נערכו חיפושים בחדריהם של הרוכבים, מה שהוביל לצעדי מחאה קשים ולפרישה של כמה קבוצות רכיבה. פרשיות הסימום לא הרפו ובטור של 2006 צצה לה פרשייה חדשה ומאיימת. אפילו בחלומותיהם המסויטים ביותר לא תיארו לעצמם מנהלי הטור דה פראנס סקנדל גדול כל-כך כמו זה שניחת עליהם ערב הזנקת הפרולוג של מהדורת 2006. דו"ח ממצאי החקירה המסועפת שהתנהלה בחודשים שקדמו לטור, לא הותיר מקום לספקות. ב-37 דפי הדו"ח המפורט שהוגש להתאחדות האופניים הבינלאומית ולהנהלת הטור, הופיעו ממצאים חמורים שהטילו כתם ענק על רוכבים מהשורה הראשונה בעולם. שעות החקירה הרבות של המשטרה החשאית הספרדית נוקזו לדו"ח אחד ובו שמותיהם של 56 רוכבי אופניים בכירים החשודים בשימוש בחומרים ובשיטות אסורות שנועדו לשפר את יכולת הרכיבה שלהם. בין השמות שהופיעו בדו"ח של המשטרה הספרדית, היו שמותיהם של מי שסיימו במקומות 4-2 בטור דה פראנס של 2005 – ביניהם יאן אולריך ואיבן באסו, שהיו מועמדים חמים לניצחון בטור הנוכחי. חשוב לציין, שהספורטאים לא נתפסו בשימוש בחומרים אסורים וזירת הפשע לא כללה כלל את ההליכים המקובלים בעולם הספורט, דהיינו לקיחת דגימות דם ו/או שתן במטרה לאתר את השימוש בחומרים אלה. פרשיית הסימום התפוצצה לאחר שנחשף קשר ישיר בין רופא ספרדי בשם יופמיאנו פואנטס (Eufemiano Fuentes) ובין עשרות ספורטאים שנהנו משירותיו המפוקפקים. בפשיטה שערכה המשטרה הספרדית במעבדתו של ד"ר פואנטס, נמצאו סטרואידים אנאבוליים, שקיות עם דם קפוא וציוד רב שמשמש לעירויים.
בעקבות התפוצצותה של הפרשה נאלצו מספר רוכבים בכירים לפרוש מן הטור. הנפגעת המרכזית הייתה קבוצת Astana-Wurth ש-4 מהרוכבים שלה נמצאו מעורבים בתכניות הסימום של ד"ר פואנטס. על פי חוקי הטור קבוצה בת 5 רוכבים אינה יכולה לזנק וכך במקום 21 קבוצות כמקובל זינקו רק 20. מספר הרוכבים עמד על 176 במקום 189 (פחות 9 רוכבים של קבוצת Astana-Wurth ו-4 רוכבים נוספים שהיו מעורבים בפרשה).

והצרות ממשיכות
נקודת המפנה הדרמטית ביותר בטור 2006 הגיעה בקטע הרכיבה ה-16. פלויד לאנדיס, בעל החולצה הצהובה, שנראה חלש יחסית לאורך כל היום, פשוט נשבר בטיפוס האחרון ללה טוסוויר. הוא אפשר לכל יריביו הגדולים לברוח ממנו בקלות ואיבד יותר משמונה דקות – פער עצום במונחי צמרת הדירוג, שדרדר אותו למקום ה-11 וניפץ את חלום הזכייה בטור. המרוויח הגדול היה אוסקר פריירו, שהפתיע והפך לפתע למועמד ריאלי לניצחון בפריז אחרי שחזר ללבוש את החולצה הצהובה.
אולם הסיפור הגדול באמת הגיע יום למחרת, בקטע הרכיבה ה-17. לאנדיס, שנראה שבור לחלוטין בטיפוס ללה טוסוויר, פשוט נולד מחדש כנראה, והוכיח אופי של אחד מהגדולים באמת. הוא זכה בקטע הבכורה שלו השנה, שהיה גם האחרון בהרי האלפים, וחזר באופן מופלא מפיגור של יותר מעשר דקות עד למקום השלישי בדירוג הכללי.
עבור מארגני הטור היה זה זיכוך מופלא – אלה הדרמות שלהן ציפו זמן כה רב. עבורם הקטע ה-17 של הטור הראה לכל העולם מדוע המרוץ הזה מצמיח אגדות מופלאות וספורטאים שגדולים מהחיים עצמם. פלויד לאנדיס רשם את אחד הקאמבקים המופלאים ביותר בתולדות הטור.
ביום ראשון ה-23 ביולי 2006, על רקע שער הניצחון שבשדרות האליזה שבפאריס ניצב פלויד לאנדיס על הפודיום כזוכה בטור. המהפך המופלא הושלם ונראה היה שאכן הטור חזק יותר מהכול. סיום כה דרמטי היה קינוח מבורך עבור מארגני הטור שחשבו שאולי בכך תטושטש החרפה הגדולה שניחתה עליהם ערב תחילתו של המרוץ. אולם מסתבר שלא לזמן רב...
3 ימים לאחר הזכייה של לאנדיס, החלו לפרוח השמועות. המידע שדלף הצביע על בדיקת סימום חיובית של אחד הרוכבים. עוד נאמר בידיעה שהרוכב אינו נמנה עם קבוצה אמריקאית. יום לאחר מכן הגיע המפץ הגדול. בהודעה שנמסרה על ידי מארגני הטור נאמר שהזוכה בטור, האמריקאי פלויד לאנדיס, נמצא "חיובי" בדגימת השתן שנלקחה ממנו כמנצח הקטע ה-17. למי שאינו זוכר, אותו קטע הרואי ומופלא שהזניק את הטור של 2006 לריגוש משכר של דרמה ספורטיבית צרופה. עוד נאמר בהודעה שמה שנמצא בדגימת השתן של לאנדיס הוא טסטוסטרון בריכוזים גבוהים מן המותר.
דגימת השתן של לאנדיס הראתה יחס חריג של טסטוסטרון ביחס לאיזומר שלו – אפיטסטוסטרון. לאחר חודשי דיון ארוכים נקבע שלאנדיס אשם והתואר בו זכה נשלל. מי שסיים שני בטור והוכתר לבסוף כמנצח היה הרוכב הספרדי Oscar Pereiro שנמצא משתמש בסאלבוטמול במינון חריג (מרחיב סמפונות) אולם זוכה. בשנת 2010 הודה הרוכב שהוא השתמש ב-EPO (אריתרופוייטין), טסטוסטרון, הורמון גדילה, עירויי דם, אינסולין ובהורמונים נשיים.

בחלק השני של המאמר – וינוקורוב, ריקארדו ריקו, החשדות כנגד לאנס ארמסטרונג והסיפור של קונטאדור.

מולי אפשטיין פיזיולוג, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט".

 
 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
מדליית ארד לפיטר פלצ'יק בגרנד פרי זאגרב

מדליית זהב לטוהר בוטבול (73 ק"ג) בגרנד פרי זאגרב, קרואטיה

מדליית כסף לשחקן הבדמינטון, מישה זילברמן ב"גביע האתגר" בלאגוס, ניגריה

מדליית זהב לאדיסו גואדיה בריצת 3000 מ' בתוצאה 8:35:04 דקות במשחקים האולימפיים האירופאיים לנוער בבאקו, אזרבייג'אן

קריטריון לטוקיו 2020 ושיא ישראל למירון חירותי ב-50 מ' חופשי בתוצאה 22:01 שניות באליפות העולם בשחייה בדרום קוריאה

שיא ישראל לתומר פרנקל ב-100 מ' פרפר בתוצאה 52.15 שניות באליפות העולם בדרום קוריאה

קריטריון לטוקיו 2020 ושיא ישראל לנבחרת השליחים: גל כהן-גרומי, תומר פרנקל, דניאל תמיר ודניס לוקטב, ב-200*4 מ' חופשי בתוצאה 7:11:99 ד' באליפות העולם בדרום קוריאה

שיא ישראל וקריטריון קבוצתי לטוקיו 2020 לנבחרת השליחים: אנסטסיה גורבנקו, אנדראה מורז, תומר פרנקל ואיתי גולדפדן, ב-100*4 בתוצאה 3:48:06 ד' באליפות העולם בדרום קוריאה

מדליית ארד לאדם מראענה ב-100 מ' גב בתוצאה 56.63 שנ' בפסטיבל האולימפי האירופי לנוער בבאקו, אזרבייג'אן

שיא ישראל וקריטריון לטוקיו 2020 ללונה צ'מטאי סלפטר בריצת 5000 מ' בתוצאה 14:59:02 ד' בליגת היהלום בלונדון

שיא ישראל חדש למירון חירותי (מכבי חיפה) ב-50 מ' פרפר בתוצאה 23.49 שניות באליפות העולם בדרום קוריאה

נבחרת הדקר של ישראל סיימה במקום ה-8 באליפות העולם בסיוף בבודפשט, הונגריה

שיא ישראל וקריטריון לטוקיו 2020 לאנסטסיה גורבנקו (מכבי קריית ביאליק) ב-200 מ' מ.א בתוצאה 2:11:92 דקות באליפות העולם בדרום קוריאה

2019 שנת המפנה של מכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט: ייבנה בניין התעמלות רב תכליתי ורחב ידיים וייסלל מחלף חדש לכביש החוף